נשות ההלכה והרבנות הראשית במסלול התנגשות: הנשים שעתרו לבג"ץ בדרישה לקבל הכרה ממלכתית ביידע התורני שלהן, הודיעו לבית המשפט כי הן מבקשות לגשת למבחני הסמכת הרבנים שמקיימת הרבנות לגברים – לכל הפחות עד להקמת מערך הבחינות החלופי החיצוני שאותו מקדמת המדינה. בשבוע שעבר הודיע הרב הראשי לישראל, יצחק יוסף, כי אם הדבר יתממש הוא ישבית במחאה את מבחני הרבנות כולם, עד לאישור חוק עוקף בג"ץ בעניין.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו>>
בשבוע שעבר נחשפה ב-ynet עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעתירה, בה הודה לראשונה כי קיום בחינות לגברים בלבד יוצר "קשיים משפטיים". בעקבות כך הודיע היועץ לבית המשפט כי בצעד תקדימי יוקם מסלול מקביל ושוויוני גם לנשים, שיפעל ככל הנראה במשרד להשכלה גבוהה. כעת הודיעו הארגונים עתים, קולך ומרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן, המייצגים את נשות ההלכה, כי אלו דורשות בכל מקרה לגשת למערך הבחינה הקיים - לפחות עד ליישום הפיתרון המוצע.
עורכי הדין אלעד קפלן, שרה וינברג ואלה סקעת מעתים כתבו לבית המשפט כי בשלב זה אין ביכולת העותרות להביע עמדה לגופה של הפשרה שגיבש היועמ"ש, שכן "מאופן הצגתו בתגובת המדינה נראה כי מדובר במעין תרגיל מחשבתי אשר לא קיבל את אישורו של אף לא אחד ממשרדי הממשלה המנויים בתגובה". לטענתם, "על אף הישיבות הרבות שפורטו בתגובת המשיבים וקוימו בנושא, ניכר כי מתווה מערך הבחינות המתואר בתגובת המשיבים נותר במצב מופשט ביותר ובשלבים ראשוניים בלבד".

"הזכויות שלנו נפגעות"

נשות ההלכה לא שללו את האפשרות להסכים לפשרה, ונראה כי אם היא תהיה ממשית הן אכן יסתפקו במסלול בחינות מקביל שיפעל מחוץ לרבנות הראשית, אך הביעו הסתייגויות ותהיות רבות בהקשר זה ועל יכולתו של המתווה להבטיח מענה הולם ושוויוני לכלל הסוגיות העולות בעתירה (למשל, בעניין מספר הנושאים הרחב ומועדי הבחינה הנגישים לציבור הלומדים הגברים).
הרבניות שעתרו, שרה סגל כץ ורחל קרןהרבניות שעתרו, שרה סגל כץ ורחל קרן
הרבניות שעתרו עם עורכי הדין
(צילום: אוהד צויגנברג)
"מכלל האמור עולה תמונה עמומה ביותר אודות המתווה המדובר, ההיתכנות ליישומו, כמו גם אודות נכונותם ויכולתם של המשיבים לגבש מתווה כאמור באופן יעיל וללא דיחוי", נכתב בתגובה. "יש לזכור כי מדי יום, ממשיכה הפגיעה בזכויות העותרות - פגיעה המתעצמת נוכח העובדה שמרביתן סיימו זה מכבר ללמוד את החומר הרלוונטי למבחנים התורניים, ותאלצנה ללמדו בשנית ככל שמועד בחינות חלופיות ממשיך ונותר בלתי ידוע".
"אף אם יימצא כי מערך בחינות חלופי, לאחר שיתגבש, יכול לתת מענה עתידי לקשיים המשפטיים שישנם במצב הקיים ולספק חלופה ראויה ושווה, מאחר שמערך זה רחוק מיישום, הוא אינו נותן מענה לעותרות עצמן. משום כך, יבקשו העותרות לאפשר להן לגשת לבחינות המשיבים, וזאת לכל הפחות עד שיוקם מערך חלופי ותיבחן יכולתו לתת מענה לקשיים המשפטיים המפורטים בעתירה".
באי כוחן של נשות ההלכה מחו על מה שהם מכנים "עלבונן של העותרות", בכך שהן "צריכות 'לקושש נדבות' מרשויות שונות על מנת שיסכימו לאפשר להן לקבל הכרה על ידיעותיהן, בעוד מערך בחינות כזה כבר פועל ובוחן אלפי מועמדים תחת סמכותם של המשיבים".
עוד העירו כי בהצעת הפשרה מבקשת המדינה "להשקיע כספי ציבור רבים ביצירת מערך זהה לחלוטין לזה הפועל כבר כעת תחת הרבנות הראשית, וזאת רק בכדי שזו לא תאלץ חלילה לאפשר לנשים לקבל הכרה מוסדית על השכלתן התורנית". לטענתם, "בימים בהם מדינת ישראל שרויה בעיצומו של משבר כלכלי רחב היקף, שסופו אינו ידוע, עמדה זו משקפת את עומק הניתוק בו מצויים המשיבים מהחברה הישראלית".

בחינה חיונית

הרבנית שלומית פיאמנטה, ר"מית במדרשת עין הנצי"ב ומהעותרות לבג"ץ, הסבירה את עמדת נשות ההלכה, ואמרה: "בחינה שנותנת משוב חיצוני והערכה אובייקטיבית היא דבר שמאוד חסר לי ולחברותיי בכדי להמשיך לחזק ולקדם את הלימודים התורניים הגבוהים במדרשות".
הרבניות שעתרו, שרה סגל כץ ורחל קרןהרבניות שעתרו, שרה סגל כץ ורחל קרן
לא מוותרות
(צילום: אוהד צויגנברג)
"אני עוסקת בהלכה ברמה יום-יומית בלימוד, הוראה והכוונה, ובחמש השנים האחרונות למדתי במסלול מקביל למה שנדרש עבור מבחני הרבנות. משום שלא ניתנה לי אפשרות להיבחן נאלצתי להצטרף לעתירה. את חלק מחומרי הלימוד סיימתי כבר לפני מספר שנים, וככל שהזמן עובר יהיה מאתגר יותר לשוב ולהיבחן. אני מקווה שהמדינה תיתן לכך מענה במסגרת העתירה בכדי למנוע פגיעה בלומדות התורה".
יו"ר ארגון עתים, הרב ד"ר שאול פרבר, מסר: "תשובת היועץ המשפטי לממשלה סוללת את הדרך לקראת פתרון, אך חשוב שגם הנשים שלומדות כעת או סיימו את לימודיהן בשנים האחרונות יוכלו לגשת ולהיבחן, מבלי להמתין תקופה ארוכה עד ליצירת מתווה מוסכם, בזמן שכבר יש מערך בחינות פעיל שבוחן אלפי מועמדים מדי שנה".
"נשים רבות משקיעות זמן ממושך בלימודי תורה והלכה, בכדי שיוכלו לתת מענה והכוונה הלכתיים ורוחניים לציבור הרחב", הוסיף פרבר. "אפשרות לגשת לבחינות היא חיונית בכדי לפרוץ חסמים ביורוקרטיים ולאפשר הכרה שוויונית ללימודים אלה, ובעיקר תהיה זו הכרה רשמית של מדינת ישראל בברכה הגדולה שמביאות נשים אלו לעולם התורה ולעם היהודי".