במקרים רבים, אני מתחילה לבשל בלי לדעת מה בדיוק אני מכינה, והמתכון הזה הוא תוצאה של מקרה כזה: מילאתי חצאי פיתות שמצאתי במקפיא בבשר לעראיס, ורק במהלך העבודה הבנתי שלמעשה אין לי מספיק פיתות. חשבתי להכין מהמלית שנותרה קבבים, אבל הכמות לא הייתה גדולה. אלתרתי: הנחתי אותם במחבת, טיגנתי תוך כדי שהפרדתי אותם לחתיכות וקראתי למנה "קבב מפורק". היו לי בבית חצילים קלויים, הוספתי אורז וסלט – והאלתור התגלה כבסיס לארוחה מוצלחת. היום הוא כבר מנה קבועה במטבח שלי. שימו לב שבמתכון יש שפע תבלינים. אם זה יותר מדי לטעמכם, הפחיתו בכמויות.
אני עוקבת באינסטגרם אחרי בחורה מהונג קונג ששמה ססיל, שעוסקת בכושר ובתזונה בריאה (Strong_healthy_young). ראיתי שהיא מרבה להשתמש בממרח קנוי של שומשום שחור, ובלי לטעום ידעתי שזה משהו שיתאים לי. החלטתי להכין גרסה משלי לממרח, וכך נולדה הטחינה הזאת: קליתי שומשום שחור, טחנתי והוספתי לטחינה גולמית. התוצאה היא סלט טחינה במראה לא שגרתי, במרקם מעט מחוספס ובטעם עמוק, מאוד שומשומי. לטחינת השומשום אפשר להשתמש במטחנת תבלינים או קפה, ואפשר במעבד מזון חזק.
בדרך כלל, בכל ארוחה מצטרפת לשולחן קערה של סלט שוק (ההרכב שלי: הירקות הקלאסיים, בתוספת גזר, שומר ונענע), אבל באחד הימים, כשפתחתי את המקרר, הבנתי שעל המדף מחכה לי שידוך מרענן: שומר ודובדבנים. השילוב בין האניסיות של השומר למתיקות הפירות התגלתה כמוצלחת במיוחד, וכשאין דובדבנים, אני משתמשת בשזיף או בנקטרינה.
בימי החורף הקרים, אמא שלי ז"ל הייתה מכינה לי פול מדשש – מנה אהובה מהמטבח הטריפוליטאי. כיוון שאנחנו אוהבים לנגב את הסלט הזה גם בקיץ, ובגלל שהפול פחות נגיש, אני מכינה גרסה קצת אחרת למנה, על בסיס של עדשים כתומות. את הממרח הזה אוכלים כשהוא חמים, לצד ביצים קשות, זיתים, בצל, פלפל חריף, חמוצים וכמובן, פיתות או לחם לניגוב.
טאקו מקסיקני הוא מנה שאהובה עליי במיוחד. החלטתי לייצר לה מקבילה עם גוון מקומי יותר: את הטורטייה מחליפה פיתה צרובה, שעליה עורמים שווארמה מסלמון, סלט ועוד תוספות לפי הטעם.
