מזכ"לית הסתדרות המורים: "מתווה החינוך הזוי"
(צילום: משי בן עמי)

גם מחר (יום ג') לא ייפתחו מוסדות החינוך והלימודים יימשכו בזום. כך הודיעה לשכת ראש הממשלה בתום התייעצויות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר החינוך, שר הבריאות ומומחי משרדו וכן שר הביטחון. שר החינוך יואב גלנט הבהיר שיתנגד לכפות על בתי הספר ללמוד באוויר הפתוח, כפי שהציעו במשרד הבריאות, וכי יש להשאיר זאת לשיקולם של מנהלי בתי הספר.
"אף אחד לא יכול לצפות שישאירו ילדים בחוץ במשך שעות", אמר אחד הגורמים שנכח בהתייעצויות. לפי שעה, גלנט אינו יודע אם המתווה הנוכחי יכלול לימודים ביישובים כתומים ואדומים וגם אף גורם בממשלה לא דרש זאת לאחר תסריטי האימה שהציגו גורמי המקצוע. טרם נקבע מועד לכינוס הממשלה בעניין, אך ייתכן שהיא תתכנס הערב.
5 צפייה בגלריה
תל אביב
תל אביב
מספיקה החלפת מבט עם חבר כדי להבהיר לילד שהוא לא לבד". ארכיון
(צילום: AFP)
5 צפייה בגלריה
תלמידים עם מסכות בבית ספר ברחובות
תלמידים עם מסכות בבית ספר ברחובות
"הכישלון ברור כשמש". המחנכים וההורים תוקפים"
(צילום: רויטרס)
בצהריים, ובזמן שהדיון במשפטו ממשיך להתנהל, קיים נתניהו התייעצות בשאלת הקלות אפשריות עם שר הביטחון בני גנץ, שר הבריאות יולי אדלשטיין, שר החינוך גלנט, פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש ומומחי משרד הבריאות. בתום הדיון הודיע נתניהו כי הוחלט שמערכת החינוך לא תיפתח מחר וכי ההתייעצויות בנושא יימשכו.
ישיבת הממשלה אמש, שבה השאלה המרכזית הייתה פתיחת מערכת החינוך, הסתיימה ללא הכרעה לאחר האזהרות חסרות התקדים של אנשי מערכת הבריאות, שאמרו כי צפויים אלפי קורבנות נוספים – כולל צעירים – אם ייעשו הקלות בהגבלות.
השרים נבהלו, ואפילו שר החינוך יואב גלנט שבעבר נלחם לפתוח את החינוך, אמר אמש שאין לו "דחף לפתוח" וכי הדבר החשוב יותר הוא שמירה על רמת תחלואה נמוכה. הוא אמר שאין ברירה, אלא לעכב את פתיחת מערכת החינוך. בקרב השרים קיימת כעת דילמה קשה – מצד אחד קיים לחץ רב לבצע הקלות כלשהן, ומצד שני לא ניתן מבחינתם לפתוח גם את המסחר וגם את החינוך יחדיו.
במקביל להתייעצויות בממשלה, נראה שבקרב אנשי החינוך והמקצוע הדרישה היא ברורה – לתת למנהלים ולרשויות המקומיות אוטונומיה רבה על המתרחש בשטחם. בשיחות עם ynet הם מצביעים על הקשיים הרבים במתווה שהוצע – התלות במזג האוויר המשתנה, למידה במרחבים ללא לוח ושולחנות לכתיבה, הסחות דעת אשר יקשו על היכולת להתרכז, למידה לסירוגין בקבוצות שתבלבל ותמנע רציפות לימודית, הצורך לשמור על בטיחות הילדים בשטח הפתוח והעמדת ההורים בקונפליקט מול מעסיקיהם, כיוון שעדיין יידרשו לשמור בחלק מהימים על הילדים בבית.
5 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין
בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין
נתניהו בפגישה עם שר הבריאות אדלשטיין - שנערכה במקביל למשפט שלו
לפי המתווה שהוצע לראשונה על ידי שר הבריאות אדלשטיין בשיחות ליליות שקיים נתניהו במוצאי שבת, בערים ירוקות וצהובות ילדי הגנים והחינוך הרך, וכן תלמידי כיתות א'-ד' וי"א-י"ב, יחזרו ללמוד רגיל. בערים כתומות ואדומות אותן הכיתות יחזרו גם כן – אך בקפסולות של חצאי כיתה, שילמדו יום כן ויום לא, ובאוויר הפתוח.
אודליה שינדרוף, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אומרת כי ברור שהמתווה אינו יציב ולא יספק את היציבות שהמורים, התלמידים וההורים משוועים לה. לדבריה, הוא ידרוש במהרה שינוי, ויכניס שוב את המערכת לסחרור.
הבעיה הראשונה, לדבריה, היא מזג האוויר. "נכון, יש ימים נעימים אבל גם יש ימים מלאי גשם, מה יעשו בתי הספר? יתחילו לספור כל שבוע כמה ימי גשם ושמש יש כדי לאזן? המנהלים יהפכו לחזאים וכל שבוע ישנו את ימי הלמידה ויבחרו מי כן ומי לא?".
שינדרוף מציינת כי מרחבי הלמידה של מוסדות החינוך אינם מוכנים וערוכים מבחינת ציוד לקלוט למידה אמיתית באוויר הפתוח. לדבריה, כיום הלמידה מבוססת על מקרנים וציוד קצה, לבתי הספר אין לוחות זזים, אין מספיק סככות להגנה מפני השמש או הגשם – ובעיקר אין מספיק מרחב לקלוט פיצול של הכיתות.
שר החינוך יואב גלנט בראיון לאולפן ynet

5 צפייה בגלריה
אודליה שינדרוף, סגנית יו"ר הנהגת ההורים
אודליה שינדרוף, סגנית יו"ר הנהגת ההורים
אודליה שינדרוף, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית. "עובדים על הציבור"
היא ציינה גם את הקושי בשמירה של התלמידים על קשב לאורך זמן בלמידה. "איך ניתן להתרכז כאשר 10 קבוצות באותו מרחב? כל הילדים מסתובבים, קולות למידה ורעש של הרחוב. אז או שהחלטנו לעבוד על הציבור ולהגיד שהחזרנו או שנחזיר בצורה שנותנת מענה לימודי ורגשי בדיוק כמו שהתכוון המחוקק כאשר קבע חוק חינוך חובה בישראל".
היא מזכירה גם את הדילמה שבה מעמיד המתווה את ההורים. "מישהו חי בסרט שהמעסיקים יאפשרו להורים להגיע יום כן, יום לא? איך אפשר לשקם כך עסקים ואת כלכלת ישראל? ומי יהיו הראשונות להיפגע – האימהות שנאחזו בשיניים ועשו שמיניות באוויר כדי לעבוד ולטפל לטפל בילדים במקביל".
סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית מוסיפה: "כישלון המתווה ברור כשמש לאור היום, התוצאה הישירה תהיה שליחת הילדים ללמידה בזום מהבית". עוד אמרה כי "מתווה החזרה הוא מתווה שנוצר על ידי אנשים שאיבדו את הדרך, שהם אובדי עצות. במקום לשבת ולפצח ולשפר את המתווה וללמוד מהטעויות הקודמות כותבים מתווה אשר אין לו אחיזה במציאות החינוכית והפדגוגית הדרושה לילדים – במקום ללמוד במשמרות קצרות של 3.5 שעות לכל ילד, 5 ימים בשבוע ולתת לכל ילד קצת אבל קביעות וזכות שווה ללמידה, כותבים מתווה שאינו מותאם למבנים הפיזיים של מוסדות החינוך בישראל ובעיקר מטריל את צוותי החינוך ואת המערכת".
גם מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, תקפה היום בחריפות את המתווה המתגבש. "המתווה שהוצע הפעם הוא ההזוי ביותר שראינו", אמרה בן דויד בראיון באולפן ynet. "הוא לא ישים וככה לא נפתח. אנחנו מצפים שילמדו כבר מהסגרים, והיו לא מעט. כשנכנסים לסגר – תכינו תוכנית יציאה ממנו. מה השלבים, מי יוצא, מי חוזר, איך חוזרים".
מנכ"ל משרד הבריאות: "השוליים צרים, ייתכנו הגבלות בחגים"
(צילום: שמוליק דודפור, משי בן עמי)

ד"ר ארנון הרשקוביץ, חבר סגל בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, אומר כי "למען חוסנם הנפשי של ילדינו ושל הוריהם, מטרת-על של הממשלה צריכה להיות חזרה לפעילות רציפה ככל האפשר בבתי הספר, תוך הגדלת מרחב התמרון של בתי הספר לפעולה בהתאם למטרותיהם ולתנאים הפיזיים בהם".
לדבריו, כשם שאי אפשר לשכפל חוויית למידה מן המרחב הפיזי למרחב המקוון, אי אפשר לשכפל את חוויית למידה מן המרחב הכיתתי הפיזי למרחב החוץ-כיתתי. "על כל אחת מן התצורות האלו צריך לחשוב מחדש. החשיבה צריכה להתחיל מהבסיס: מהי מטרת הלמידה? אם המטרה שלי היא 'להעביר חומר' ואני מתכנן להשיג אותה על ידי הכתבה – אוכל להשיג אותה גם על ידי הרצאה בחוץ, ואז אקדיש מחשבה לסידור הפיזי של המרחב, למשל איך למקם את הילדים כך שיהיה להם נוח לכתוב. מצד שני, אם המטרה שלי היא לקדם מיומנויות מסוימות אצל הילדים – למשל שיתופיות – אוכל בהחלט לנצל את השהייה בחוץ לצורך כך, למשל, על ידי פעילות בקבוצות קטנות למען מטרה משותפת".
הרשקוביץ מסביר כי "הזמן הממושך בו התלמידים נמצאים בבית פוגע בהם באופן משמעותי. הפגיעה בפן הלימודי ברורה לגמרי, והיא פחות מטרידה אותי. יותר מדאיגה אותי הפגיעה בהיבטים החברתיים והרגשיים. למידה במהותה היא אקט שיש בו מרכיבים חברתיים. אפילו בשיעור מסורתי, בכיתה הפיזית, בו המורה עומדת ומקריאה חומר והילדים כותבים במחברת – אפילו באקט הזה יש אלמנט חברתי; הילד שיושב וכותב לא עושה את זה בחלל ריק – הוא מוקף מסביבו בבני גילו, שכולם נמצאים באותו המצב בדיוק, וזה עשוי לנחם אותו. מספיקה החלפת מבט עם חבר כדי להבהיר לאותו ילד שהוא לא לבד. מספיק שהוא מגניב מבט לעבר ילד או ילדה שהוא מחבב, כדי להסיח את דעתו ולשפר את מצב רוחו".

המומחים דורשים: אוטונומיה למנהלים ולרשויות

פרופ' אורית אבידוב אונגר, דיקן בית הספר לחינוך במכללה האקדמית אחוה, תומכת בהחזרת מערכת החינוך לשגרה, וקוראת להעניק למנהלי בתי הספר אוטונומיה מוחלטת לבניית שגרת היום בבית הספר. זאת בהתאם לעקרונות התו הסגול ובשילוב מרחבים פתוחים בקבוצות קטנות, תוך שיקול דעת פדגוגי וענייני כדי לבחון מה אפשר לעשות בחוץ ומה אפשר בתוך הכיתות.
לדבריה, האוטונומיה צריכה להיות לאנשי החינוך כדי להפעיל את המערכת בהינתן מצב התחלואה. היא אומר כי משיחות שקיימה עם מנהלי בתי הספר בשטח, "הם משוועים לאוטונומיה ניהולית של בתי הספר, ללא התערבות הממשלה ובהתאם לעקרונות פדגוגיים שהם מכירים ומאמינים בהם".
5 צפייה בגלריה
למידה מרחוק במושב סגולה
למידה מרחוק במושב סגולה
"למידה בחוץ יכולה להיות מספקת מאוד". למידה בזום, ארכיון
(צילום: אתי נוריאל)
פרופ' אבידוב אונגר קוראת להגביר עוד יותר את מבצע החיסונים בקרב עובדי ההוראה. במקומות ששיעור המתחסנים בקרב צוותי החינוך הוא נמוך, היא מציעה, יש להפעיל הסברה מסודרת באמצעות הרשויות. אם כ-85 אחוז מהמורים יהיו מחוסנים, ייתכן שיהיה אפשר להפעיל את המערכת כרגיל.
ויש מי שדווקא סבור שללמידה בחוץ יכולות להיות יתרונות. פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה, אומרת כי התאמת התכנים לסביבה החיצונית דורשת הכנה, אך היא יכולה להיות גם מספקת מאוד. היא מציינת כי מעבר לחשיבות הפדגוגית-חינוכית, למפגשים החינוכיים יש "חשיבות רבה לא פחות בעצם העובדה שהילדה או הנער נראים על ידי מבוגרים שאינם בני משפחה, והם מפתחים קשרים ויכולות חברתיות עם בני גילם".
קלדרון-מרגלית סבורה כי ההוראה מרחוק מתאימה רק לחלק מהילדים ובני הנוער, ובכל מקרה היא קשה מאוד לאורך שעות רבות מדי יום. לכן, לדבריה, הגיוני לתעדף את התכנים שחשוב יותר ללמוד בעת הזו ולדחות את ההוראה של חלק מהתכנים עד לחזרה לשגרה מלאה.
מכאן יוצא שאם יתקיימו חלק מהמפגשים בתנאי למידה פחות אופטימליים, למשל בסביבה חיצונית שייתכנו בה הסחות דעת, כדאי להתאים פעילויות למצבים אלה, על חשבון אותם תכנים שתועדפו נמוך יותר, ולו רק כדי שלילדים ובני הנוער תהיה מסגרת מפגשים בה הם ישמרו ויפתחו מיומנויות שהן לאו דווקא רכישת ידע גרידא.
"מזג האוויר בישראל הוא מהנוחים ביותר בעולם להוראה בחוץ. יש לנו מיעוט ימי גשם והטמפרטורות בדרך כלל נוחות. חבל שלא לנצל את היתרונות הללו", היא אומרת. "ברור שיש לחשוב על כללים שיבטיחו את ביטחון הילדים גם בחוץ, כולל צמצום הסכנה מכלי רכב ומפגעים בטיחותיים אחרים. צמצום גדלי הקבוצות אמור לסייע בכך. למידה בחוץ ובחללים ציבוריים העומדים היום נטושים יכולה לאפשר הוראה ומפגשים וגם למזער את סכנות ההדבקה (ועדיין לא דיברנו על שיפור כללי ההיגיינה). מי יודע, אולי זו שעת כושר להקטנת כיתות הלימוד בכלל בישראל והתאמתן לסטנדרטים מערביים מתקדמים?".
פרסום ראשוני: 14:52 , 08.02.21