זירת החיסול בטהרןזירת החיסול בטהרן
(צילום: AFP)
לרשימת המכות שניחתו על איראן בשנה החולפת נוסף בסוף השבוע חיסולו בידי מתנקש של מוחסן פחריזאדה, שהוביל את "קבוצת הנשק" בפרויקט הגרעין הצבאי האיראני. בדומה למכות הקודמות - המשבר הכלכלי החריף, הקורונה, חיסול קאסם סולימאני, הפלת המטוס האוקראיני על ידי משמרות המהפכה והפיצוץ במתקן הגרעיני בנתנז - גם חיסול מדען הגרעין הבכיר חושף את אוזלת ידם של שלטונות איראן, שלא זו בלבד שאינם מסוגלים לספק מענה למצוקות האזרחים אלא הם אף אינם מסוגלים לשמור על ביטחונם של היעדים הרגישים ביותר בשטחם.
קשה להעריך מה תהיה השפעת החיסול על תוכנית הגרעין האיראנית. תוכנית הנשק הגרעיני הוקפאה, להערכת גורמי מודיעין מערביים, בשלהי 2003, אך גם לאחר מכן דאג פחריזאדה לשמר את הידע הגרעיני והיה מעורב בפיתוח ובמאמצים לרכישת מרכיבים הדרושים לתוכנית.
אף שברור שתוכנית הגרעין האיראנית אינה מבוססת על מדען אחד, בלט פחריזאדה בשליטתו בידע רב, ביכולתו לנהל תוכנית מורכבת ובקשריו עם צמרת המשטר. בדומה לחיסול סולימאני, גם חיסול פחריזאדה לא צפוי אמנם להביא לנסיגה איראנית מיעדי-העל האסטרטגיים שלה, אך בהחלט עשוי להסב להם נזק, גם אם זמני.
חיסול פחריזאדה לא צפוי להסיט את המשטר האיראני ממאמצי ההתגרענות ארוכי השנים שלו, המהווים בראייתו לא רק אמצעי להרתיע את אויביו אלא גם תעודת ביטוח לשרידותו
שאיפתה של איראן לנקום את מותו של מדען הגרעין כבר ניכרת היטב באיומים הנשמעים מטהרן. ניסיון העבר מוכיח, עם זאת, כי לעיתים קרובות קיים מרחק רב בין הבטחות הנקם האיראניות לבין מימושן בפועל. תגובת איראן תלויה לא רק ביכולותיה המבצעיות והמודיעיניות, כי אם גם בהערכת המצב שלה לגבי התועלת והסיכונים.
גם אם תעדיף איראן שלא להגיב באופן מיידי, יש בחיסול כדי להשפיע על האסטרטגיה שלה בצומת ההחלטות שבו היא ניצבת על רקע ניצחון ג'ו ביידן וההכרעה בנוגע לעתיד הסכם הגרעין. במערכת הפוליטית האיראנית כבר מתנהל ויכוח חריף בין החוגים הפרגמטיים בהובלת הנשיא רוחאני, התומכים בחידוש הדיאלוג עם וושינגטון כדי לשוב להסכם הגרעין, לבין החוגים הרדיקליים השוללים חזרה למשא ומתן בטענה שלא ניתן לסמוך על ארה"ב ועל ההסכמים עימה. ההכרעה בוויכוח זה תלויה במנהיג איראן, עלי חמינאי, שכבר הצהיר שהסרה מוחלטת של הסנקציות היא תנאי מוקדם לנכונות איראן לחזור להסכם הגרעין.
חיסולו של פחריזאדה צפוי לחדד עוד יותר את הדילמה של המשטר האיראני לגבי עצם הנכונות להיכנס למו"מ עם הממשל האמריקני ולחזק את דרישתם של החוגים הרדיקליים לנקוט צעדי תגובה תקיפים יותר, החל מצמצום שיתוף הפעולה עם פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית וכלה בפרישה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. זאת בשעה שההתקדמות בתוכנית הגרעין האיראנית נמשכת כל העת בעקבות החלטת איראן בקיץ 2019 לסגת ממחויבויותיה להסכם הגרעין בתגובה לפרישת הנשיא טראמפ ממנו.
ניתן להניח כי ההחלטה שתתקבל בטהרן תשקף את הערכת המשטר בנוגע לדרך היעילה ביותר להבטחת האינטרסים הלאומיים שלה בתחום הגרעין: האצת תוכנית הגרעין גם במחיר הסלמה אפשרית עם ארה"ב או המשך המתנה לממשל האמריקני החדש.
בכל מקרה, חיסולו של פחריזאדה לא צפוי להסיט את המשטר האיראני ממאמצי ההתגרענות ארוכי השנים שלו, המהווים בראייתו לא רק אמצעי להרתיע את אויביו אלא גם תעודת ביטוח הכרחית להמשך שרידותו.
  • ד"ר רז צימט הוא מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com