עם כל הכבוד להחלטתו של ממלא מקום פרקליט המדינה, עמית איסמן, לקיים דיון דחוף במחדל המערכתי סביב הפחתת כתב האישום של ירין שרף מאונס בת ה-13 במלונית ביפו לבעילה אסורה בהסכמה, לא מדובר בבעיה נקודתית אלא בתסמין של רצף כשלים שדורשים טיפול שורש רציני באופן שבו מערכת המשפט מטפלת בעבירות מין.
2 צפייה בגלריה
"בפרקליטות מעדיפים לשפץ את העובדות רק כדי לא לקחת סיכון". שרף ומפגינות נגד כתב האישום המקל
(צילום: מוטי קמחי)
על רקע המקרה הזה ועל רקע הפרשה המטלטלת של מעשיו של יו"ר זק"א, יהודה משי זהב, שחקירה בעניינו נפתחה אתמול רשמית, הנתונים שמתפרסמים בכתבה זו מטרידים במיוחד: 84% מתיקי עבירות המין ו-92.4% מתיקי האינוס נסגרים ללא כתב אישום. כ-74% מתיקי עבירות המין נסגרים בהסדר טיעון, ומוגשים בהם אישומים מופחתים וענישה מופחתת.
הנתונים הללו מסבירים באופן כואב את העובדה הבאה: רק כ-10% מהנפגעות ומהנפגעים יגישו תלונה על עבירות מין. באיגוד מרכזי הסיוע מסבירים כי מדובר בבעיה מערכתית כוללת. נפגעות ונפגעים שמגיעים למשטרה מתמודדים לעיתים קרובות מדי עם חוקרים וחוקרות שלא הוכשרו בנושא, שיחקרו אותם באופן פוגעני ויפספסו פרטים בחקירה. אם יעברו את המשוכה ויגיעו לפרקליטות ויהיו אחד מהמקרים הנדירים שמגיעים לבית המשפט, ייתקלו בענישות מקלות.
"ההרשעה מעל לכל"
"פעמים רבות עוברות הנפגעות והנפגעים דרך ייסורים עד שמסתיים ההליך המשפטי ואז, לנוכח ענישה מקלה ומבזה, נדרשות להמתין עוד כמה שנים לתוצאות הערעור", מסבירה אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. "עולה השאלה מדוע שופטים רבים מקלים ומתחשבים בעברו הצבאי של הפוגע או בתרומתו לחברה. יש לפעול להקמת בתי משפט ייעודיים לטיפול בעבירות מין כדי שהשופטים יהיו בעלי ידע מעמיק ויסודי לגבי הדינמיקות של אלימות מינית".
הפגנה בעקבות ההחלטה להאשים את שרף בבעילה אסורה
(צילום: מוטי קמחי)
רותם אלוני דוידוב, עו"ד המייצגת נפגעות ונפגעי עבירות מין, מסבירה שמדובר בתופעה. "עבור הפרקליטות פעמים רבות ההרשעה היא מעל הכול, והם חוששים להגיש כתבי אישום שיובילו לזיכוי. לכן הם מעדיפים לשפץ את העובדות רק כדי לא לקחת סיכון. במקביל אנחנו רואים מקרים שבהם הפרקליטות נלחמת כדי להשיג הרשעה וענישה ובתי המשפט מבטלים את ההרשעה משיקולים שמתבססים על טובת הנאשם.
"היה לי מקרה של נערה צעירה ממשפחה קשת יום שהמעסיק שלה ניצל אותה וכמה פעמים אילץ אותה לקיים איתו יחסי מין", מתארת עו"ד אלוני דוידוב. "על מנת שהעבירה לא תהיה אינוס כתבו בכתב האישום שהנאשם קירב את איבר מינו לאיבר מינה ואז הגיע לפורקן. כלומר דילגו על החלק של החדירה. זו דוגמה קלסית לאופן שבו הפרקליטות, כדי להגיע להרשעה, מוכנה לשפץ את העובדות".
"דלת מסתובבת על הגב שלנו"
יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, מסבירה: "האמת העצובה היא שהפרקליטות נוטה להגיש מלכתחילה כתבי אישום לעבירות חמורות פחות או להגיע להסדרי טיעון על גבן של הנפגעות, מתוך ניסיון להרשיע את העבריינים במהירות או מתוך מחסור במשאבים. סגירת התיקים מלווה בהסברים מתפתלים לנפגעות ולנפגעים, שיחות שהן פשוט קורעות לב. עררים על ההחלטות לסגור תיקים לא מתקבלים באופן גורף וההסדרים נעשים מעל הראש ומבלי להתייעץ או להסביר.
"זה נעשה גם מתוך ראייה של הפרקליטים מה פוסקים השופטים ועל מה ותחושה שאין לשם מה להיות שאפתנים כי העונשים מקלים", מוסיפה שרר. "ראיתי בעצמי לא מעט תיקים מרובי עבירות שבהם השופט הקל מטעמים מגוחכים לחלוטין רק כדי לא לצאת לפסיקה אמיצה שמתבקשת מנסיבות העניין. מתחמי הענישה שהשופטים נותנים מונעים הרבה פעמים מפחד מערעורים ומפגיעה במוניטין. הנפגעים והנפגעות הם האחרונים בשרשרת יחד עם ביטחון הציבור. עברייני מין ממשיכים להסתובב ולפגוע כיוון שהמדינה ייסדה כאן דלת מסתובבת על הגב שלנו".
יעל סיני, מנהלת קשרי כנסת וממשל בשדולת הנשים, אומרת כי "הפרקליטות חייבת להכיר במחיר הנורא של העונשים המקלים והסדרי הטיעון, אותו משלמות גם הנפגעות וגם החברה הישראלית כולה. המקרים האחרונים שמתפרסמים בימים אלה מצביעים על הצורך בבדק בית רציני של הפרקליטות הפלילית בנוגע ליחסם לעבירות מין וביחס לתפקידם כמי שאמורים לייצר הרתעה".
הפרקליטות: "עלייה במספר כתבי האישום"
תגובת הפרקליטות: "עבירות מין ואינוס בפרט מחייבות התייחסות ייחודית של מערכת המשפט ושל הפרקליטות, ומצריכות רגישות והבנה של מאפייני הפגיעה, כמו גם התמודדות עם קשיים ראייתיים. למרות קשיים אלו, שיעור התיקים הנסגרים בעבירות מין אינו גדול משיעור התיקים הנסגרים בשאר העבירות. יתירה מכך, הנתונים מעידים שבשנים האחרונות ניכרת עלייה במספר כתבי האישום שמגישה הפרקליטות בעבירות מין.
"עבירות המין מהוות חלק לא מבוטל ‑ 15% ‑ בעבודת הפרקליטות. הטיפול בתיקים אלה נעשה ברגישות מרבית ומתוך הכרה במאפיינים הייחודיים. ניתוח הראיות בתחום זה מצריך מיומנות ומקצועיות רבה, והקפדה על קשר ייחודי וליווי של נפגעי העבירה לאורך ההליך בתחום רגיש זה".
מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: קו סיוע לנשים ‑ 1202, קו סיוע לגברים ‑ 1203.
