המזרח התיכון הוא אחד מהאזורים הצחיחים ביותר על פני כדור הארץ. נפט וגז טבעי יש אמנם בשפע, אבל המשאב הבסיסי ביותר לקיום האנושי נמצא לרוב בחסר: מים. בחצי האי ערב למשל, מדינות נשענות בעיקר על התפלת מי ים או על התפלת מי תהום מאקוויפרים שמתרוקנים במהירות. גם ישראל אינה מדינה שהגאוגרפיה שלה מאופיינת בשפע של מים כמו באירופה או באזורים אחרים בעולם, וכך גם איראן, שמשבר המים שלה העסיק רבות את משטר האייתוללות לפני גל המחאות שהוביל לפרוץ המלחמה בינה לבין ארה"ב וישראל.
כך או כך, האיראנים הבינו כבר לפני שנים שמים הוא משאב שבאמצעותו היא יכולה לפגוע באויבותיה. אתמול (שבת) דווח על 7 מדינות בארה"ב שניזוקו ממתקפת סייבר נגד מערכות מים, כשהחשודה היא איראן; ב-2020 נחשף ב-ynet כי איראן הוציאה לפועל מתקפת סייבר על מתקני המים בישראל; ב-2023 בוצעו מתקפות נגד רכיבי בקרה ישראליים במתקני מים בארה"ב וגם במלחמה נרשמו מהלומות הדדיות בין ארה"ב ובעלות בריתה לבין איראן סביב מתקני מים.
גלריה
"אנחנו מתמודדים מול ציר ולא רק מול מדינה אחת". אילוסטרציה
(צילום: AP Photo/Vahid Salemi, shutterstock, Annika Hammerschlag/AP)
"המוטיבציה היא לייצר פחד, והאלמנט הפסיכולוגי הוא מוביל", מסביר ד"ר אייל פינקו, מומחה לאסטרטגיה, סייבר ומודיעין ממרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר אילן, שהיה גם ראש חטיבה מבצעית במשרד ראש הממשלה. "האלמנט הפסיכולוגי חשוב מאוד כדי לייצר פחד ומורא - חלק חשוב בתפיסה האיראנית - וגם כדי להשיג הישגים צבאיים, כלכליים ומדיניים. זה חלק מסרגל הלחימה שלהם והוא בלתי ניתן להפרדה ממאמצי המלחמה".
לדבריו, "איראן לא פועלת לבד, ואי אפשר להתייחס לתקיפות האלה כעצמאיות בלבד. כמו בפיתוח הגרעין או עולם הטילים, גם פה יש שיתופי פעולה אסטרטגיים עם סין, רוסיה וצפון קוריאה. יחד איתן הן מפתחות כלים לתקיפות סייבר. כלי התקיפה משתנים באופן תדיר אל מול המטרות, ובסוף יש פה מאמצי פיתוח משולבים. זה כמו שחמאס תקף את ישראל בסיוע איראן. אנחנו מתמודדים מול ציר ולא רק מול מדינה אחת".
חילופי המהלומות
כאמור, ב-ynet נחשף עוד באפריל 2020 כי איראן הוציאה לפועל מתקפת סייבר על מתקני המים בישראל, מהצפון ועד הדרום, ובאותה שנה חשף ב"פייננשל טיימס" גורם מודיעין מערבי כי מטרת התקיפה הייתה העלאת רמת הכלור שבמים המוזרמים לבתי האזרחים בישראל.
ארבעה גורמים ישראליים וגורם מערבי סיפרו אז לעיתון כי האיראנים פרצו לתוכנות שמפעילות את משאבות המים בישראל לאחר שעברו בשרתים אמריקניים ואירופיים כדי להסתיר את מקור הקוד. לדברי הגורם המערבי, מתקפת הסייבר עלולה הייתה להוביל להשבתת המשאבות לאחר גילוי החריגה הכימית, דבר שעלול היה להותיר אלפי אזרחים ללא מים בברזים. חודש לאחר המתקפה האיראנית, כך לפי הדיווחים, ישראל ביצעה מתקפת תגובה שהובילה לשיתוק מחשבים בנמל שהיד רג'אי שבדרום איראן.
שני ניסיונות איראניים לפגוע במתקנים ישראליים ב-2020. מתקן התפלת מים בפלמחים, ארכיון
(צילום: AP)
ביולי 2020, שלושה חודשים אחרי המקרה הזה, דווח לראשונה ב-ynet על ניסיון נוסף של האיראנים לבצע מתקפת סייבר נגד תשתיות מים וביוב בישראל, כשהפעם שני מתקני מים בגליל העליון ובמטה יהודה היו על הכוונת. ברשות המים אישרו אז את המקרים וציינו כי מדובר באירוע שלא גרם נזק: "מדובר בשני מתקני ביוב נקודתיים וקטנים במגזר החקלאי שתוקנו מיידית ועצמאית על ידי האחראי המקומי בקיבוץ ובמתקן, ללא נזק לשירות או השפעה בפועל".
מתקפות הסייבר של איראן לא הוגבלו רק לישראל. בנובמבר 2023 דווח כי קבוצת ההאקרים CyberAv3ngers (סייבר אוונג'רס), שפועלת תחת מפקדת הסייבר והאלקטרוניקה של משמרות המהפכה, הצליחה להשתלט על מתקן התפלת מים בעיר אקיליפה בפנסילבניה, במסגרת קמפיין ממוקד שפתחה נגד רכיבי בקרה (PLC) מתוצרת חברת Unitronics הישראלית - שעליו גם הצהירה בעת הפריצה. התקיפה שיתקה אז את היכולת של המערכת לנטר ולכוונן את לחץ המים באופן אוטומטי, ועובדי המתקן נאלצו לעבור לתפעול ידני כדי למנוע שיבוש באספקת המים לתושבים.
שנה וחצי לפני כן, במרץ 2022, החות'ים, שלוחי איראן בתימן, שיגרו טילים וכטב"מים לעבר מתקני אנרגיה בסעודיה - וגם לעבר מתקן התפלת המים אל-שוקייק ששוכן לחופי הים האדום, באזור ג'יזאן שבדרום-מערב הממלכה הסעודית. לפי הסעודים, החות'ים ביצעו את התקיפה באמצעות טילי שיוט איראניים וכטב"מים, ועל אף שנגרם נזק במקום, לא היו נפגעים בנפש.
ב-28 בפברואר יצאו ישראל וארה"ב למלחמה באיראן. המלחמה הקינטית לא הוגבלה רק ליעדים צבאיים, וכללה גם מתקני תשתית, אנרגיה - ומים. ב-7 במרץ, כשבוע אחרי פרוץ המלחמה, טענה טהרן כי האמריקנים תקפו מתקן התפלה מרכזי באי קשם, במה שהוביל לטענתם להשבתה של אספקת המים המתוקים לכ-30 כפרים. האיראנים טענו כי המתקפה הזו יצאה מבסיס צבאי בבחריין, ויממה לאחר מכן, ב-8 במרץ, הם שיגרו מתקפת תגובה לעבר מתקן התפלת מים באי סיטרה שבמדינה המפרצית.
הבצורת - אתגר ענק עבור המשטר. נהר יבש באיראן, נובמבר אשתקד
(צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency)/Reuters)
מתקן ההתפלה שהותקף באיראן לפני כשבועיים. "הושמד לחלוטין"
המלחמה העצימה הסתיימה אמנם באפריל, אבל מאז נמשכו העימותים במזרח התיכון ומזכר ההבנות שנחתם בין ארה"ב לאיראן ירד מהפרק עם חידוש התקיפות בחודש שעבר. ב-18 ביולי טענו האיראנים כי ארה"ב תקפה ו"השמידה לחלוטין" מתקן להתפלת מי ים בשם "בונג'י" ליד העיר ג'אסכ במחוז הורמוגוזן, במה שלטענתם קטע את אספקת המים ל-20 כפרים. ביומיים שלאחר מכן דיווחו בכוויית כי האיראנים תקפו פעמיים מתקן התפלת מים וכן תחנת כוח במדינה.
כאמור, מים הם משאב חיוני ביותר במזרח התיכון הצחיח. לפי דוח של המכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים מ-2022, מים מותפלים מהווים כ-42% מאספקת המים באיחוד האמירויות, כ-70% בסעודיה, כ-86% בעומאן וכ-90% בכוויית. לאורך המפרץ הפרסי פזורים מאות מתקני התפלה - ואלה ניצבים בסכנה ככל שהעימות בין המעצמות נמשך.
"אין 100% בהגנה"
אתמול דווח כאמור על מתקפת סייבר שפגעה במערכות מים בשבע מדינות ברחבי ארצות הברית, ולפי "ניו יורק טיימס", ייתכן שהנזק אף גדול יותר. מדינת מינסוטה הייתה הראשונה שדיווחה על המתקפות שפגעו במערכות המים במדינה, ואליה הצטרפה גם מישיגן. טרם התקבל אישור רשמי מטעם הרשויות כי איראן אחראית למתקפה, והנשיא דונלד טראמפ אף המעיט במקרה וטען כי "מינסוטה עומדת מאחורי המתקפה", אולם גורמים בארה"ב אמרו כי חרף דבריו של הנשיא, הסבירות היא שאיראן היא זו שאחראית למתקפות.
ד"ר אייל פינקו, מומחה לאסטרטגיה, סייבר ומודיעין"התקיפות האלה לא חריגות", מסביר ד"ר פינקו, "ואיראן מפעילה בהקשרים האלה כמה קבוצות תקיפה. בכלל, מי שאחראי באיראן על תקיפות סייבר זה שני גופים מרכזיים גדולים. גוף המודיעין שכפוף לשר ההגנה וארגון הסייבר של משמרות המהפכה (סייבר אוונג'רס - ר"ק וד"א). הם קצת מתואמים אבל קצת מתחרים זה בזה, ולכל אחד יש יכולות תקיפה משל עצמו".
"האסטרטגיה האיראנית נלמדה מהסובייטים, והיא בעצם פגיעה בתשתיות לאומיות קריטיות כחלק מלחימה. בנאט"ו קוראים לזה 'לוחמה היברידית', בסין זה נקרא 'לוחמה ללא מגע', באיראן זה נקרא 'לוחמה סימטרית'. בסוף, זה הכול אותו דבר", מוסיף ד"ר פינקו. "ראינו את איראן תוקפת תשתיות לאומיות קריטיות גם בישראל, היו גם ניסיונות תקיפה על רשתות חשמל. גם ב'חרבות ברזל' ו'שאגת הארי' היו ניסיונות תקיפה של מערך הבנקאות בישראל ומשרדי ממשלה".
מנהיג צפון קוריאה קים, נשיא סין שי ונשיא רוסיה פוטין. "שיתופי פעולה אסטרטגיים עם איראן"
(צילום: Alexander KAZAKOV / POOL / AFP)
"אם חוזרים כמה חודשים אחורה למרץ השנה, מבקר המדינה פרסם את הדוח על הסייבר, והוא השתמש במילים קשות ושפך את זעמו על משרדי הממשלה. למרות שאנחנו מכנים את עצמנו 'מעצמת סייבר', די לקרוא את מה שכתב המבקר כדי לבכות. לישראל יש מערך סייבר לאומי שפועל בינתיים בלי חוק. הוא אמור להיות רגולטור והוא לא. יש שם אנשים מצוינים ויכולות טובות, אבל בגלל שאין באמת רגולציה מחייבת אז כל משרד ממשלתי עושה כטוב בעיניו. ופה הסיפור העצוב".
באשר להגנה מפני מתקפות סייבר איראניות אפשריות על מתקני תשתית קריטיים, ד"ר פינקו מסביר "אף פעם לא יהיה 100% הגנה, אבל בונים שכבות של הגנה עם יכולות טכנולוגיות. זה תמהיל של מספר שכבות, כולל טיפול במודעות ותרבות ארגונית. יש מה לעשות ברמה של צמצום הסבירות לתקיפה, או כמו שזה מכונה: 'צמצום המשטח לתקיפה'".
