אחרי יותר משנה וחצי של איומי סיפוח שחוללו את אחד המשברים החמורים בהיסטוריה של ברית נאט"ו, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע הלילה (בין שישי לשבת) על הסכם עם דנמרק שיגביר את אחיזתה הביטחונית של וושינגטון בגרינלנד, האי הענקי האוטונומי למחצה ששייך לממשלה בקופנהגן. טראמפ אמנם הצהיר כי ההסכם יעניק לארה"ב "שליטה ביטחונית מלאה" על האי, ויאסור על יריבותיה סין ורוסיה להקים בו בסיסים צבאיים או להשקיע בשטחו בלי אישור אמריקני – אבל לא הזכיר במילה אחת את סוגיית הריבונות בגרינלנד, שאותה הוא דרש להעביר לידי וושינגטון. שאלות רבות נותרו עדיין באשר לפרטי ההסכם, שהנוסח שלו טרם פורסם, ונראה כי בפועל טראמפ מסתפק בהרבה פחות ממה שדרש במשך זמן כה רב.
גלריה
נשיא ארה"ב טראמפ ובתים בגרינלנד. הוא טוען ל"שליטה ביטחונית מלאה" שם
(צילום: AFP, Chris Christophersen / shutterstock)
רק בחודש שעבר טראמפ חזה שליטה בגרינלנד עד סוף כהונתו השנייה: "תהמר על זה"
הממשלה בדנמרק והממשלה המקומית של גרינלנד, שלאורך המשבר מול טראמפ והמשא ומתן שנערך מול נציגיו סירבו בתוקף לדרישתו להעביר את האי לריבונותה של ארה"ב והציבו זאת כ"קו אדום" – מסרו הלילה שתיהן כי ההסכם, שייחתם בשולי כינוס העצרת הכללית של האו"ם בשבוע הבא בניו יורק – מכיר בריבונותה של הממלכה הדנית בגרינלנד. הן מסרו עוד כי ההסכם מכיר בזכותם של תושבי האי להגדרה עצמית, כלומר ששמורה בידיהם הזכות לצאת לעצמאות מדנמרק, אם ירצו בכך בעתיד. בדנמרק רואים לפיכך בהסכם הביטחוני הישג משמעותי מול הלחץ שהפעיל הנשיא האמריקני, שבשיאו של המשבר אף איים להשתלט בכוח על גרינלנד, ועדות לכך למשל הייתה בכותרת הבוקר בעיתון הדני "ברלינגסקה", שבה נכתב: "אל תספרו לטראמפ שזו הייתה ממלכת דנמרק שניצחה".
גרינלנד, נזכיר, הוא האי הגדול ביותר בעולם ששוכן בחוג הארקטי ואוכלוסייתו מונה רק 57 אלף תושבים. האי שייך זה מאות שנים לדנמרק, אך הוא נהנה מאוטונומיה נרחבת, והחוקה הדנית אף מעניקה לו את הזכות להכריז על עצמאות ולהתנתק מדנמרק אם תושביו יחפצו בכך. לגרינלנד יש חשיבות אסטרטגית עבור צבא ארה"ב, המחזיק בטריטוריה הזו מערכת התרעה מפני טילים בליסטיים: הדרך הקצרה ביותר מאירופה לצפון אמריקה עוברת באי הארקטי, ולחיל האוויר האמריקני יש בסיס בשטחו הצפון-מערבי, בסיס פיטופיק (בעבר נקרא תולה), שפועל מתוקף הסכם שעליו חתמה וושינגטון עם דנמרק כבר ב-1951. בימי המלחמה הקרה היו לצבא ארה"ב חיילים בכ-50 בסיסים ברחבי גרינלנד, אבל במשא ומתן עם דנמרק ב-2004 נקבע כי הנוכחות תצומצם מאוד, וכעת היא קיימת רק בבסיס פיטופיק. כמה מאות חיילים אמריקנים נמצאים שם, לעומת כמעט 10,000 בימי המלחמה הקרה.
טראמפ וראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן. קופנהגן עמדה על "הקווים האדומים"
(צילום: AFP)
תמונה שטראמפ פרסם בתחילת בהשנה ברשת החברתית שלו Truth Social, ובה נראה מציב את דגל ארה"ב על אדמת גרינלנד
טראמפ, שעוד בכהונתו הראשונה כנשיא העלה את האפשרות שארה"ב תרכוש את גרינלנד, רואה באי נכס ביטחוני חיוני לארה"ב בחוג הארקטי, אזור שבו רוסיה וסין מנסות להגביר את נוכחותן, אבל רבים חושדים שלדרישה שלו יש גם קשר למשאבים הרבים שיש באי הקפוא, משאבים שרובם טרם נוצלו. כבר בכהונתו הראשונה הצהירו מנהיגי דנמרק וגרינלנד שהאי "אינו למכירה", אבל מאז שובו לבית הלבן בינואר אשתקד הפך טראמפ את הדרישה הזו לסוגיה מרכזית במדיניות החוץ שלו, עם צעדים כמו מינוי שליח מיוחד של הממשל לענייני גרינלנד וביקור של בנו רב-ההשפעה דונלד ג'וניור בשטח האי. שיאו של המשבר הגיע אחרי המבצע הצבאי בוונצואלה בתחילת השנה, שבו הדיחה ארה"ב את הנשיא ניקולס מדורו, ובצל ההתבשמות בהצלחה ההיא טראמפ ניפק שורה של הצהרות על כוונתו להשתלט על האי – ואף הצהיר מפורשות שהוא בוחן בשימוש בכוח צבאי כדי להשיג את המטרה הזו.
טראמפ כאמור התעקש על מה שכינה "שליטה טוטאלית" בגרינלנד, תוך שהוא מסביר שבלי ריבונות על האי, ארה"ב לא תחוש צורך מספק כדי להגן עליו מפני האיומים הנשקפים לטענתו כלפיו מפני רוסיה וסין – איומים שהוא טען כי דנמרק לא עונה להם בצורה מספקת. בינואר השנה אמר למשל כי "כל דבר פחות" מבעלות אמריקנית בגרינלנד יהיה בלתי מקובל עליו, וציין כי בעלות שכזו חשובה עבורו "פסיכולוגית". איומו לכבוש את האי בכוח הזרוע הביא למשבר חסר תקדים בתוך נאט"ו – הברית הצפון אטלנטית שדנמרק חברה בה – ופלישה אליו על ידי חברה אחרת, במקרה הזה וושינגטון, הייתה צעד שעקרונית היה מחייב את שאר חברות הברית להתגייס למען דנמרק ולסייע לה להדוף את הפלישה.
ההסכם החדש טרם נחשף: "טראמפ מגזים"
ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן הזהירה בעיצומו של המשבר כי אירוע כזה יביא להתמוטטות נאט"ו כולה. לפי הדיווחים הצבא הדני נערך בתחילת השנה באופן ממשי לאפשרות של פלישה אמריקנית, עם תוכנית לפוצץ נמלי תעופה באי, והוא אף שלח לשם חיילים עם חומרי נפץ ואספקת דם. בסופו של דבר התרחיש הזה לא התממש, וטראמפ עצמו הבהיר בהמשך כי לא יפלוש. בחודשים האחרונים נמשך בשקט המשא ומתן בין הצדדים, שלפי "ניו יורק" נפגשו אחת לחודש בוושינגטון, והלילה כאמור הושג ההסכם – שפרטיו טרם נחשפו.
רכב צבאי אמריקני בבסיס "פיטופיק" בגרינלנד. בעבר היו לארה"ב 50 בסיסים באי, והיא תמיד הייתה יכולה לבנות עוד
(צילום: Ritzau Scanpix/Thomas Traasdahl via REUTERS )
סגן נשיא ארה"ב ואנס בביקור בבסיס בשנה שעברה. טראמפ התעקש על "שליטה טוטאלית" - אבל בסוף ירד מהעץ
(צילום: Jim WATSON / POOL / AFP)
בפוסט שטראמפ פרסם ברשת החברתית שלו Truth Social הוא טען כאמור כי ההסכם יהיה בתוקף לנצח ויעניק לארה"ב שליטה ביטחונית מלאה על האי, מבלי להתייחס כלל לסוגיית הריבונות עליו. "אני שמח להודיע כי ארצות הברית של אמריקה הגיעה להסכם עם ממלכת דנמרק ועם גרינלנד, המעניק לארה"ב שליטה קבועה בביטחון ובכל הצרכים האחרים בגרינלנד, ובכך נותן מענה מלא לכל החששות הרבים שלנו". הוא טען עוד כי ההסכם נעשה בלי שום תשלום מצד ארה"ב, וכי "מעתה ואילך, אף יריב של ארה"ב לא יוכל לעולם להחזיק בסיס בגרינלנד, להחזיק נוכחות צבאית בגרינלנד או לבצע השקעות רגישות בגרינלנד, ללא אישורנו המפורש בכתב".
הנשיא הבטיח כי בעקבות ההסכם הנוכחות הצבאית האמריקנית בגרינלנד תורחב, כשברקע כבר דיווחים על סיורים שערכו לאחרונה נציגים אמריקנים בכמה אתרים באי: "נתחיל מיד בתהליך של פיתוח נוכחות צבאית גדולה בחלק המתאים של גרינלנד, וישנם חלקים רבים כאלה. נעבוד עם תושבי גרינלנד על הפיתוח והבנייה שלו (כוונתו כנראה לפיתוח של הנוכחות הצבאית – ynet). הפתרון הזה מצוין עבור ארצות הברית של אמריקה, דנמרק, גרינלנד וכל בעלות בריתנו. אנו מצפים לעבוד עם תושבי דנמרק וגרינלנד הנפלאים למען עתיד מפואר בכל הנוגע לשטח הגדול והאסטרטגי ביותר הזה. נשמור עליו בקפדנות רבה!", כתב טראמפ.
מפני שנוסח ההסכם טרם פורסם כלי תקשורת רבים בעולם נותרו זהירים מאוד ביחס לטענות של טראמפ, וציינו כי לא ברור עדיין מה ההבדל בין ההסכם החדש לבין ההסכם שנחתם ב-1951 ושמעניק כבר עתה לארה"ב את היכולת להקים באי בסיסים צבאיים נוספים. גם ההסכם מ-1951 הוא בלתי מוגבל, אבל גורם במחלקת המדינה האמריקנית אמר בעילום שם בתדרוך לתקשורת כי ההסכם החדש יהיה תקף גם אם גרינלנד תבחר לצאת לעצמאות בעתיד, וכי בניגוד להסכם הקודם הוא שולל מפורשות הקמה של בסיסים צבאיים על ידי מדינות שאינן חברות בנאט"ו – כשהכוונה לרוסיה ולסין – ואוסר על יריבותיה של ארה"ב לבצע השקעות כלכליות ב"ענפים רגישים" באי, כאלו שלדבריו "יוכלו לאיים" על וושינגטון. הגורם הוסיף, כך דיווחה רשת BBC, כי ארה"ב תוכל להקים בסיסים צבאיים בגרינלנד בלי צורך בקבלת אישור מיוחד מהשלטונות בגרינלנד או בדנמרק. גם מזכיר המדינה מרקו רוביו בירך הלילה על ההסכם, ומסר כי הוא "עונה באופן קבוע ומלא על כל החששות הביטחוניים שלנו סביב גרינלנד".
חיילים דנים בתרגיל החודש של נאט"ו בגרינלנד. בשיאו של המשבר הזהירו בדנמרק: "הברית תתמוטט"
(צילום: Mads Claus Rasmussen / RITZAU SCANPIX / AFP)
(צילום: Mads Claus Rasmussen / RITZAU SCANPIX / AFP)
פעילים מניפים את דגל גרינלנד, במהלך ביקור שערכה החודש באי נשיאת נציבות האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין
(צילום: Ritzau Scanpix/via REUTERS)
אבל כאמור האמריקנים בהצהרותיהם לא מתייחסים כלל לסוגיית הריבונות, ובהודעה משותפת שפרסמו הלילה ראש ממשלת דנמרק פרדריקסן וראש הממשלה המקומי של גרינלנד ינס-פרדריק נילסן, הם הדגישו כי ההסכם כן מכיר בריבונותה של דנמרק בגרינלנד, ובזכותם של תושביו להגדרה עצמית. בהודעה נאמר עוד כי ההסכם "מחזק את הביטחון המשותף שלנו באזור הארקטי ובצפון האוקיינוס האטלנטי". נילסן הוסיף כי "ההסכם מכיר באינטרסים של גרינלנד ובמקומנו בשיתוף הפעולה הבינלאומי. הוא לטובת כולנו". שר החוץ הדני לארס לוקה רסמוסן מסר היום, בהתייחסות לחתימה הצפויה על ההסכם בשולי כינוס עצרת האו"ם: "השבוע הבא עשוי להיות שבוע טוב – עבור גרינלנד, דנמרק וארה"ב. תקופה של חוסר ודאות תפנה בתקווה את מקומה להסכם מחייב שיחזק את הביטחון באזור הארקטי ובצפון האוקיינוס האטלנטי, ובכך את הביטחון המשותף שלנו במסגרת נאט"ו ואירופה – תוך כיבוד הקווים האדומים של ממלכת דנמרק".
ועדיין, אם נכונה הטענה של טראמפ שההסכם מעניק לארה"ב זכות וטו על השקעות כלכליות בגרינלנד מצד סין ורוסיה, משמעות הדבר היא התפשרות משמעותית של דנמרק וגרינלנד – שלפי "ניו יורק טיימס" נציגיהן התנגדו לכך במשא ומתן. עם זאת, שני גורמים המעורים במגעים אמרו לעיתון כי התיאור של טראמפ בדבר שליטה קבועה על ביטחון האי "הפריז" בסמכויות החדשות שההסכם מעניק לוושינגטון. גורם צבאי אמריקני ציין כי צבא ארה"ב יעבוד בשיתוף פעולה עם עמיתיו בדנמרק ובגרינלנד תחת ההסכם החדש, ולא תיאר זאת ככפיפות שלהם תחתיו. בדנמרק וגרינלנד טרם התייחסו לטענות של טראמפ סביב שליטה ביטחונית מלאה, או על זכות וטו בנוגע להשקעות באי.
אפשר היה גם לבקש בנימוס
כך או כך, פרשנים בעולם רואים בהסכם מעין "ירידה מהעץ" מצד טראמפ, וסבורים כי חלקים מרכזיים מההסכם ניתן היה להשיג גם בלי האיומים שלו – בפרט לאור העובדה שדנמרק מעולם לא התנגדה להגדלת הנוכחות הצבאית האמריקנית בגרינלנד. "סביר להניח שוושינגטון הייתה יכולה להשיג רבות מהתוצאות הללו באמצעות משא ומתן ישיר עם דנמרק וגרינלנד, מבלי לפגוע ביחסים", אמר ל"טיימס" אימראן באיומי, ממכון המחקר האמריקני "המועצה האטלנטית", אך הוסיף כי לצד זאת "ההסכם מעניק לארה"ב דריסת רגל חיונית באזור הארקטי, בתקופה שבה האזור הופך חשוב יותר ויותר".
תושבי בירת גרינלנד נוק מפגינים השנה נגד איומי הפלישה של טראמפ. "לא סומכים עליו"
(צילום: Mads Schmidt Rasmussen/AFP)
(צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)
(צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)
בגרינלנד ובדנמרק נושמים כעת לרווחה, ומקווים שההסכם שם סוף למשבר הממושך מול מי שבמשך עשרות שנים נתפסה כבעלת ברית מגוננת, ותחת טראמפ הפכה לאיום. "המאבק שלנו נגד שאיפתו של טראמפ להשתלט על גרינלנד הסתיים בניצחון", הכריזה למשל אורלה יואלסן, פעילה מקומית בתנועה למען עצמאות גרינלנד. "ההסכם החדש מכיר במפורש בריבונותה ובשלמותה הטריטוריאלית של ממלכת דנמרק ובזכותו של העם הגרינלנדי להגדרה עצמית". מייקל פריס, מורה בן 51 מקופנהגן, אמר כי לדעתו ההסכם הוא "הפתרון המציאותי ביותר עבורנו כרגע". בשיחה עם סוכנות הידיעות AP הוא הוסיף: "אנחנו אומה קטנה, וכמובן שאנחנו צריכים לשתף פעולה עם מדינות גדולות יותר וגם עם האיחוד האירופי". סטפן נילסן, עובד מכירות בן 49 מקופנהגן, אמר מצדו לרויטרס: "אני חושב שארה"ב כנראה תקבל את מה שהיא הייתה יכולה לקבל כל הזמן, אילו רק הייתה מבקשת בנימוס".
ועדיין, איומיו של טראמפ פגעו מאוד בתדמיתה של ארה"ב בעיני רבים, וקאי יורגנסן, גמלאי בן 80 המתגורר אף הוא בקופנהגן, אמר לרויטרס שהוא "לא אוהב" את ההסכם החדש: "אני לא רוצה שארה"ב תהיה נוכחת בשום מקום בממלכת דנמרק. אני באמת לא סומך על דונלד טראמפ". גם בקרב פוליטיקאים מקומיים בגרינלנד יש מי ששומר על דריכות, וחברת הפרלמנט לשעבר אאג'ה שמיניץ אמרה כי עד שההסכם ייכנס לתוקף, היא תישאר "ספקנית". "אין לי אמון רב בטראמפ", הסבירה.
