שנת הגיוס הצה"לית הסתיימה היום (שני), כשהפעם היא הייתה סוערת מתמיד לאור סוגיית גיוס החרדים - שהגיעה לנקודת רתיחה. שנת גיוס צה"לית מתחילה ביולי ומסתיימת ביוני שאחריו, וזו שהסתיימה נפתחה עם החלטת בג"ץ שקבעה - אין יותר מעמד "תורתו אומנותו", צעירים חרדים חייבים בגיוס כמו כל צעיר חילוני - ויש לשלוח צווי גיוס לכלל בני 18 עד 26 במגזר.
נפילת הצעת חוק פיזור הכנסת בצל משבר חוק הפטור מגיוס, לפי כשלושה שבועות
(צילום: ערוץ הכנסת)
בצל מצוקת כוח האדם שנוצרה בצה"ל עקב ריבוי החזיתות, גם בצבא ראו בכך יעד חשוב. זאת, לכל הפחות, מול חיילי המילואים הכורעים תחת הנטל כדי לעמוד במשימות הצבא בגבולות.
בצה"ל החלו את השנה עם יעד, וקבעו כי יש להגיע ל-4,800 מתגייסים חרדים, אחרי שבשנים האחרונות התגייסו למסלולים החרדים בצה"ל כ-1,800 צעירים בממוצע. עם זאת, גם אמרו בצבא בתחילת הדרך כי הם לא יודעים כיצד תיראה תוצאת שליחת הצווים לחברה החרדית.
בצה"ל החלו עם שליחת צווים בפעימות, כשבצווים הראשונים הניסיון היה לנסות להגיע לחרדים היותר "פתוחים" - כאלה עם טלפון חכם או תלוש משכורת וברור שאינם עובדים. רק בהמשך החלו להישלח צווים גם בלי פילוח, ולמי שנחשבים בחורי ישיבות.
לצד המאמץ הצבאי להגדיל את מספר המתגייסים, כמובן, ההנהגה החרדית התקוממה. רבנים בכירים הורו שלא להתייצב בלשכות הגיוס, בניסוחים שונים ומקוממים. בפתח לשכת הגיוס הפגינו אנשי הפלג הירושלמי והעדה החרדית בניסיון להטיל מורא על מי שירצה להגיע לגיוס - ובכך, ימי ההתייצבות הסתיימו ללא הישג מרשים.
התוצאה, כאמור לא הייתה מחמיאה. מתוך 24 אלף צווים, התייצבו בלשכות הגיוס כ-1,300 חרדים בלבד, כ-200 התגייסו בפועל לצבא, בעוד כ-1,000 נוספים נמצאים בהליכי גיוס וצווים שונים. בצה"ל החמירו את הסנקציות על מי שלא מתגייס, וצווי מעצר הוצאו למי שלא התייצב לשלושה צווים שנשלחו אליו, ולא נענה גם להתראה לפני עיצומים.
לצד אלה, החלה בצה"ל גם בשורה שיכולה לחולל שינוי - הקמת חטיבת החשמונאים החרדית למהדרין, שאליה גויסו עד כה כ-140 חיילים בסדיר, כולם מבתים חרדיים שעד כה נמנעו משירות צבאי. צעירים אלה לא הגיעו דרך הצווים ששלח הצבא באופן נרחב לחרדים, אלא דרך מגעים עדינים שביצעו גורמים בצבא - ובהם מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים האלוף דוד זיני, יועצו מולי בוימל ומח"ט החטיבה אבינועם אמונה - עם גורמים בחברה החרדית שהביאו בהסכמה שבשתיקה לגיוס הצעירים לחטיבה החדשה.
חרם ההצבעות חודש: העברת החוק קרובה?
דבר נוסף שמאפשר לצעירים רבים לחמוק מהצו היא התחושה שבקרוב יחוקק חוק שיסדיר מחדש את מעמד הפטור ללומדי תורה. אך גם צעד זה נתון לחסדי חברי הקואליציה.
ערב המלחמה באיראן הגיעו להבנות חברי הכנסת החרדים עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין על עקרונות מרכזיים לחוק הפטור מגיוס. הצדדים אמנם הסכימו, אך החרדים טוענים כי מאז לא חל שום שינוי של ממש. הם הביעו אכזבה מכך שגם אחרי הסיכום - לא התרחש דבר.
היום בישיבת הסיעה של "יהדות התורה" הודיעו חברי הכנסת על חידוש חרם ההצבעות. בממשלה מנסים להביא לגיבוש טיוטת חוק גיוס כבר ביומיים הקרובים, במטרה להימנע מעוד שבוע שבו החרדים לא מצביעים עם הקואליציה. ההחלטה של החרדים לשבש את עבודת הקואליציה, כפי שהיה מתחילת כנס הקיץ, הביאה לעיכובים בחקיקה שהובילה הממשלה.
הפעם, העברת החוק נחוצה לחרדים יותר מתמיד, שכן על פי הצהרות הצבא – בחודש יולי הקרוב צפויה להתחיל שליחת צווים נוספת - גל של 54 אלף צווים במהלך 12 חודשי שנת הגיוס הבאה. אלו, צפויים להתחיל להישלח בימים הקרובים ממש. ריבוי הצווים אולי לא יביא לגיוס חרדים נרחב, אך יצור מצב שבו עשרות אלפי צעירים חרדים נתונים תחת עיצומים, עיכובי יציאה מהארץ ואי-יכולת לקבל הטבות כספיות מהמדינה. זהו מצב שיעמיד במבוכה את הח"כים החרדים מול ציבור בוחריהם.
כבר במהלך המלחמה עם איראן אמר מזכיר הממשלה יוסי פוקס כי בקואליציה נערכים להעלאת חוק הגיוס להצבעה אחרי סיום הפעילות המבצעית. בריאיון לתחנת הרדיו החרדית "קול ברמה" אמר כי "היועצים המשפטיים שוקדים בימים האחרונים על השלמת הנוסח לחוק הגיוס, כדי שמיד בתום המערכה עם איראן נוכל להעלות אותו להצבעה - עוד לפני היציאה לפגרה".
4 צפייה בגלריה
החרם חוזר, החוק קרוב?
(צילום: אלכס קולומויסקי, שלו שלום, Oliver CONTRERAS / AFP, Dmitry Pistrov shutterstock)
תחילה הגדירו במפלגות החרדיות את חג השבועות כדד-ליין לפתרון הסוגייה, אך החרם נמשך גם לאחר מכן - עד לפרוץ מבצע "עם כלביא" והמלחמה עם איראן. בעקבות ההחלטה נאלצה הקואליציה למשוך את הצעות החוק שעמדו על הפרק, והן עוכבו שוב ושוב.
בין היתר עוכבה ההצעה לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה; ההצעה שתחייב החזקה של מזרקי אפינפרין גם בכלי טיס וברכבות; ההצעה שנועדה להרחיב את חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין; ההצעה להסדיר את הסיוע הניתן לבני משפחות של נעדרים מטעם משרדי הממשלה השונים על-ידי הקמת ועדת סיוע; וההצעה שלפיה תוקנה זכות לנוכחות עורך דין בחקירה משטרתית של קטינים.
