אם רוצים להניח אצבע על הרגע שמסמל את שבירת הקונצנזוס הדו-מפלגתי בארה"ב סביב ישראל, זה כנראה ה-3 במרץ 2015. ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה אז מעשה חסר תקדים מצד מנהיג מדינה זרה, בוודאי כזו שהיא בת ברית ובת חסות של ארה"ב: הוא נאם בקונגרס בוושינגטון נגד הנשיא המכהן שישב בחדר הסגלגל בבית הלבן, מרחק של קצת יותר משני קילומטרים בהמשך שדרות פנסילבניה.
10 צפייה בגלריה
ראש העיר הנבחר של ניו יורק ממדאני וחברת הקונגרס הפרוגרסיבית אוקסיו-קורטז. הצונאמי נגד ישראל במפלגה הדמוקרטית מתקרב
(צילום: shutterstock, AP Photo/Jacquelyn Martin, AP Photo/Evan Vucci)
נתניהו התנגד להסכם הגרעין עם איראן עליו עמל ברק אובמה, ולא בחל בשום אמצעי כדי לסכל אותו. המפלגה הרפובליקנית שמחה להתגייס לעזרתו והזמינה אותו לנאום נגד הנשיא הדמוקרטי שהרפובליקנים תיעבו במיוחד, מבלי לתאם אפילו עם הבית הלבן. רק כמה עשרות דמוקרטים החרימו אז את הנאום, שלא הצליח לעצור את החתימה על הסכם הגרעין, אבל היום אפשר לראות את התוצאות ההרסניות שלו לישראל בארה"ב דרך ההתפתחות הפוליטית סביב הדמוקרט מספר 1 בקונגרס: צ'אק שומר.
אחד התומכים הגדולים של ישראל בהיסטוריה של הקונגרס ומבכירי הדמוקרטים במאה ה-21, הצביע ב-2015 נגד הסכם הגרעין. לא רק שזה לא פגע בו אז במפלגה, שנה אחר כך הוא הפך למנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט, אבל מתחתיו האדמה התחילה לזוז. כעת, אחרי עשור, היא כבר מאיימת לבלוע אותו. יותר ויותר דמוקרטים מבקרים את שומר בקול רם ומספר חברים בבית הנבחרים אפילו קראו לאחרונה להדחתו מתפקיד מנהיג הסיעה בסנאט.
10 צפייה בגלריה
הסנאטור צ'אק שומר. יותר ויותר קוראים לסילוקו מההנהגה
(צילום: AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)
סקר של "ניו יורק טיימס" מצא כי שיעור התמיכה בשומר בקרב מצביעים בניו יורק, המדינה שמטעמה הוא מכהן בקונגרס, הוא הנמוך ביותר מזה עשרות שנים. האיש שנאמנות לישראל הייתה נר לרגלי הקריירה הפוליטית שלו במשך יותר מ-40 שנה, מוצא עצמו נדחק יותר ויותר החוצה על ידי דור חדש של המפלגה הדמוקרטית. הדור הזה, שגדל בחברה מגוונת גזעית ומחוברת בוורידים לאינטרנט, מכיר את ישראל בעיקר תחת שלטון נתניהו, התרחק ממנה יותר ויותר – וכעת דורש שינוי.
הסכר נפרץ: מבקרי ישראל מסתערים על הקונגרס
זהו תהליך ארוך שנים, שנובע לפני הכול מההחלטה של נתניהו להצמיד את ישראל למפלגה הרפובליקנית. בלי 7 באוקטובר וכל מה שקרה אחריו, אולי אפשר היה לדחות קצת את הצונאמי הנוכחי, אבל עכשיו הבעיה גדולה ואמיתית והיא עומדת מול עינינו. ניצחונו של זוהראן ממדאני בבחירות לראשות עיריית ניו יורק הוא כנראה הפעם הראשונה שבה פוליטיקאי אנטי-ישראלי באופן מובהק מנצח בחירות משמעותיות בארה"ב. העובדה שזה קרה בעיר עם האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל, שבה הצורך לתמוך בישראל היה עד כה תנאי הכרחי לניצחון בבחירות – היא צפירת אזהרה מהדהדת.
10 צפייה בגלריה
צ'בלייר וחבר הקונגרס אספיאט, שאותו היא מקווה להדיח בפריימריז. "הצביע בעד שליחת פצצות במיליארדים מעבר לים, כשאנחנו לא יכולים לשלם שכר דירה כאן בניו יורק"
(צילום: Michael M. Santiago / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
השלב הבא כבר מעבר לפינה: כמה חברי קונגרס דמוקרטים מניו יורק, שתומכים בישראל, צפויים לעמוד לקראת בחירות האמצע בשנה הבאה מול מתחרים בפריימריז שבנו לעצמם שם באמצעות ביקורת חריפה על ישראל. חבר הקונגרס אדריאנו אספיאט, שמייצג בבית הנבחרים מחוז מצפון מנהטן וחלקים מהברונקס, יתמודד כנראה בפריימריז הדמוקרטיים נגד דריאליזה אבילה צ'בלייר, שסייעה להוביל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה. "למה שניתן לאדריאנו אספיאט להצביע בעד שליחת פצצות בשווי מיליארדי דולר אל מעבר לים, כשאנחנו מתקשים לשלם על שכר דירה ומצרכים בסיסיים ממש כאן בניו יורק?", שאלה כאשר הכריזה על מועמדותה.
חבר הקונגרס ריצ'י טורס, תומך נלהב אחר של ישראל שמייצג מחוז בחירה בברונקס, יתמודד בפריימריז מול מייקל בלייק, שכאשר הכריז כי הוא רץ כתב ברשתות החברתיות: "אני איאבק עבורכם ועבור הורדת יוקר המחיה שלכם, בעוד ריצ'י ייאבק למען רצח עם. אני אתמקד בדיור בר השגה, וריצ'י יתמקד רק באיפא"ק ובביבי. אני אשקיע בקהילה, ריצ'י משקיע בפצצות".
10 צפייה בגלריה
אלקסה אבילס וחבר הקונגרס שנגדו היא רצה בפריימריז, דניאל גולדמן. האאוטסיידרים כבר לא מפחדים לדבר נגד ישראל
(צילום: רויטרס)
חבר קונגרס נוסף, דניאל גולדמן – יהודי המייצג חלקים מברוקלין ומנהטן – עשוי לראות עצמו מתמודד מול כמה יריבים בפריימריז הדמוקרטיים. אחת מהן היא חברת מועצת העיר ניו יורק, אלקסה אבילס, מבקרת חריפה של ישראל. "אין להכחיש שכספי משלם המיסים האמריקניים תומכים בהרס המוחלט של עזה", אמרה אבילס לניו יורק טיימס, "עכשיו אפשר לרוץ למשרות פוליטיות גבוהות ולומר את הדברים האלה ישירות". במסמך מדיניות שהגישה לארגון "הדמוקרטים הסוציאליסטים של אמריקה", שעמו נמנה ממדאני, היא כתבה כי ארה"ב "צריכה להפסיק לתמוך בקולוניאליזם, מסן חואן (בירת פורטו ריקו) ועד עזה".
מי שעוד עשוי לאתגר את גולדמן הוא מבקר עיריית ניו יורק, בראד לנדר היהודי שמקורב מאוד לממדאני, למרות שהם לא מסכימים בנושא ישראל. לנדר מייצג בתפיסתו חלק גדול מאוד מהיהדות הליברלית בארה"ב: הוא מבקר חריף של נתניהו וממשלת ישראל הנוכחית, ולצד זאת הוא ציוני המאמין שישראל צריכה להתקיים כמדינה יהודית.
איפא"ק זה סדין אדום
המשותף לכל מתמודדי הפריימריז החדשים הוא השימוש שלהם באיפא"ק – לובי פרו-ישראלי חזק מאוד בפוליטיקה האמריקנית – כסדין אדום של ממש. "מגיע לכם חבר קונגרס שלא מקבל צ'קים מאיפא"ק, מאילי נדל"ן ומתאגידים. מגיע לכם חבר קונגרס שמציב בראש סדר העדיפויות את העם, לא את הקריירה הפולטית שלו", אמרה למשל הפעילה הפרו-פלסטינית צ'בלייר, שמתמודד מול חבר הקונגרס אספיאט, בסרטון הכרזת המועמדות שלה.
10 צפייה בגלריה
"שינוי של 180 מעלות ביחס לישראל". מייקל בלייק (ימין) שרץ נגד חבר הקונגרס ריצ'י טורס
( צילום: AP Photo/Alex Brandon)
בלייק, יריבו של חבר הקונגרס טורס, מדגיש מצדו כי טורס קיבל מאז 2022 תרומות של 1.2 מיליון דולר מאיפא"ק. אם טורס אכן יעמוד מול פריימריז בשנה הבאה, הוא יצטרך להחליט האם להמשיך לקבל תמיכה מארגון שהפך שנוא במיוחד על השמאל האמריקני. הביקורת של בלייק על טורס בשל קבלת תרומות מהלובי הפרו-ישראלי מהולה בצביעות: לפי "ניו יורק טיימס" הוא עצמו חיזר רק לפני חמש שנים, בפריימריז הקודמים שבהם הפסיד לטורס, אחרי תרומות מאיפא"ק. הוא כתב אז במזכר שהעביר ללובי כי הוא תומך בסיוע צבאי לישראל והתגאה בביקורים שערך בארץ. אדם האריס, דובר מטעם איפא"ק, אמר כי בלייק ביצע "שינוי של 180 מעלות" ביחס שלו לישראל, וכי הדבר הפתיע את הארגון. בלייק טען שהשינוי בעמדתו נבע מהמלחמה בעזה: "זה לא שונה מהשינוי שראינו ביחס לסכסוכים אחרים, כמו מלחמת עיראק".
חברי הקונגרס טורס, אספיאט וגולדמן מייצגים שלושתם מחוזות עם אוכלוסייה יהודית גדולה, מה שאולי יציל אותם בפריימריז, אבל אין ספק שיש שינוי עצום בתפיסה של האמריקנים את המזרח התיכון. סקרים אחרונים של "ניו יורק טיימס" ואוניברסיטת סיינה הראו כי 44% מהמצביעים הרשומים בעיר ניו יורק הביעו אהדה רבה יותר לפלסטינים מאשר לישראל, מול רק 26% שהעדיפו את ישראל. כ-51% מהמצביעים אמרו כי ביקורת על ישראל אינה אנטישמית מטבעה – נקודה שממדאני חזר עליה שוב ושוב במהלך הקמפיין ועזרה לו להשיג כשליש מקולות היהודים בבחירות.
ממדאני אמנם מייצג עיר ייחודית מאוד וקשה להשליך מההצלחה שלו על ארה"ב כולה, אבל התזוזה קיימת ומורגשת ואי-אפשר להתעלם ממנה. בשבוע שבו ניצח ממדאני בניו יורק, ניצחה קייטי ווילסון בת ה-43 במירוץ לראשות העיר סיאטל. הניצחון שלה, מפתיע בפני עצמו, לא עשה הרבה רעש – סיאטל היא לא ניו יורק, ו-ווילסון היא אישה לבנה נוצרייה – אבל היא מחזיקה בדיוק באותן עמדות של ממדאני, גם לגבי ישראל.
לא ימינה, עוד שמאלה
התנועה החדה נגד ישראל לא שייכת רק לאגף הפרוגרסיבי הצעיר והיא חלק משינוי רחב הרבה יותר שעוברת המפלגה הדמוקרטית, שמזכיר את מה שקרה לרפובליקנים לפני כ-16 שנה. אז, חודשים ספורים אחרי ניצחונו של ברק אובמה בבחירות 2008 בהפרש גדול מאוד, המפלגה הרפובליקנית נראתה אבודה ובסיס המצביעים שלה זעם. מתוך זה קמה לפתע תנועה חדשה שקראה לעצמה The Tea Party, "תנועת מסיבת התה", על שם אירוע המחאה בנמל בוסטון ב-1773 שנחשב רגע מכונן בדרך לעצמאות ארה"ב.
10 צפייה בגלריה
טראמפ ואובמה. הנשיא הרפובליקני צמח על כנפי תנועת "מסיבת התה", שקמה בעקבות ניצחון הנשיא הדמוקרטי ב-2008
(צילום: ROBERTO SCHMIDT / AFP)
למרות שנראתה כמו תנועה אורגנית שמגיבה למשבר הכלכלי הגדול ומודאגת מהחוב הלאומי של ארה"ב, ה"טי פארטי" מומנה על ידי תורמים שמרניים חשובים כמו האחים צ'ארלס ודייוויד קוך, וקיבלה תמיכה מארגונים מבוססים. שלא במקרה היא הופיעה מיד לאחר בחירתו של הנשיא השחור הראשון, חלק מהפגנות התנועה כללו כרזות ושפה גזענית, ורוב השייכים לה טענו בצורה כוזבת כי אובמה לא נולד בארה"ב (וכי לפיכך הוא לא רשאי לכהן כנשיא).
כך או אחרת, התנועה שמה לה למטרה לחסל את הממסד הרפובליקני, וההצלחה שלה הייתה מעל ומעבר לכל דמיון. 138 איש המזוהים עם ה"טי פארטי" רצו לקונגרס ב-2010. כמעט חצי מהם ניצחו. זו הייתה רעידת האדמה הפוליטית המשמעותית ביותר באמריקה זה עשרות שנים, והיא שינתה את המפלגה הרפובליקנית לנצח. דונלד טראמפ צמח על כתפי התנועה הזו.
כעת, כך נראה, מתבשלת תנועה דומה בצד הדמוקרטי. "'מסיבת התה' הדמוקרטית כאן ואין שום דבר שהממסד יכול לעשות כדי לעצור אותה", כתב המגזין "ניו ריפבליק". התסיסה הזו מבעבעת על אש קטנה כבר כמה שנים, אבל התנהלות המפלגה בשנה הראשונה לכהונה השנייה של טראמפ גרמה לרדיקליזציה של ממש בקרב הבייס הדמוקרטי, כולל מי שנחשבים ליברלים מתונים ואנשי מרכז.
10 צפייה בגלריה
מנהיג הדמוקרטים בבית הנבחרים, האקים ג'פריס. רצה להימנע ממאבק בטראמפ, הבייס התעקש על קרב
(צילום: רויטרס )
צ'אק שומר ומנהיג המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים, האקים ג'פריס, החליטו בתחילת השנה שהאסטרטגיה היא לא להיאבק, לתת לטראמפ לזרוע הרס ולהניח שזה יספיק לניצחון בבחירות האמצע, שייערכו ב-3 בנובמבר 2026. במקביל עשתה המפלגה הדמוקרטית את מה שהיא עושה אחרי כל הפסד בבחירות לנשיאות או לקונגרס: צועדת ימינה. הפעם, הבייס לא היה מוכן לקבל את זה, והוא דוחף מועמדים אאוטסיידרים צעירים כדי למקד את הזעם הליברלי למהפכה פוליטית של ממש.
"מועדון קרב", עם ברני סנדרס ואליזבת וורן
בניגוד למסיבת התה הרפובליקנית, במקרה הדמוקרטי התסיסה נמצאת גם בקרב מי שכן נחשבים אנשי ממסד. ב"ניו יורק טיימס" דווח השבוע כי שמונה סנאטורים דמוקרטים בכירים הקימו גוף שנקרא "מועדון קרב", ודורשים מהנהגת המפלגה להילחם באופן אגרסיבי הרבה יותר נגד טראמפ. מהמקום הזה מגיעה גם החלטת ראש עיריית וושינגטון די.סי, מיוריאל באוזר, שהודיעה השבוע כי לא תרוץ לקדנציה נוספת: היא שיתפה פעולה עם ממשל טראמפ בנושא הצבת חיילים בעיר הבירה ופשיטות סוכני הגירה על שכונות מהגרים, והמהלך הזה היה בגדר חציית קו אדום עבור חלק גדול מהבסיס הדמוקרטי.
המרד של סנאטורים בכירים מאוד – אליזבת וורן ממסצ'וסטס, ברני סנדרס מוורמונט, כריס ואן הולן ממרילנד, טינה סמית' ממינסוטה, אד מארקי ממסצ'וסטס, ג'ף מרקלי מאורגון, מרטין היינריך מניו מקסיקו וכריס מרפי מקונטיקט – משקף את חוסר האמון של חלקים נרחבים בקרב הבסיס הדמוקרטי במנהיגי המפלגה בקונגרס. הקבוצה החדשה כועסת במיוחד על הסנאטורית השנייה מניו יורק, קירסטן ג'יליברנד – עוד תומכת ותיקה של ישראל, שהתנצלה על הערות איסלאמופוביות שהשמיעה זמן קצר לאחר שממדאני ניצח בפריימריז. ג'יליברנד היא ראש זרוע הקמפיין של הדמוקרטים בסנאט, ואנשי "מועדון קרב" טוענים כי היא מגייסת ומעדיפה מועמדים המזוהים עם הממסד על פני מועמדים רעננים עם חזון חדש ורצון להילחם.
כל זה חוזר שוב לצ'אק שומר, שסופג ביקורת קשה מתחילת השנה על מה שנתפס במחנה הדמוקרטי כאוזלת יד אל מול מהלכיו של טראמפ, וסירובו לתמוך בממדאני נראה באווירה הנוכחית כמו החלטה מסיימת קריירה. לא רק ששומר לא תמך בממדאני פומבית, הוא רמז כי גם לא הצביע למועמד הדמוקרטי שניצח בהפרש גדול בפריימריז. גם מנהיג המיעוט בבית הנבחרים, האקים ג'פריס, שמייצג מחוז בברוקלין, נתן לממדאני תמיכה פושרת רק ימים ספורים לפני הבחירות.
הכתף הקרה הזו של הממסד הצדיקה עבור מצביעי ממדאני את התמיכה שלהם בו מלכתחילה. אף אחד לא הצביע לממדאני – או לקייט ווילסון בסיאטל, או לשורת המועמדים הצעירים והחדשים שמתכוננת להתנפל על הפריימריז הדמוקרטיים – כדי שהם יהיו צ'אק שומר. גם שומר מבין את זה. הוא בן 75 ואמור לעמוד לבחירה שוב ב-2028. יותר ויותר דמוקרטים מעריכים כי הוא לא ירוץ שוב לסנאט, ואם כן ירוץ, יצטרך כנראה להתמודד בפריימריז נגד חברת בית הנבחרים אלכסנדרייה אוקסיו-קורטז, במאבק שלא יהיה סמלי ממנו. שומר יודע שהוא כנראה יפסיד, בדיוק כמו שהוא יודע שישראל הפסידה את המפלגה שלו לשנים ארוכות.
