אחרי יותר מחודשיים של משא ומתן וגם חילופי אש מעת לעת, היום (ראשון) אמור לפי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להיערך טקס החתימה על הסכם המסגרת עם איראן – הסכם שלכאורה לא יביא לסיום מוחלט של המלחמה, אלא יקבע תקופה של עוד 60 ימי הפסקת האש, שבהם ידונו הצדדים על הסכם סופי סביב תוכנית הגרעין האיראנית ונושאים נוספים.
בטהרן טרם אישרו שההסכם ייחתם היום, אבל גם המתווכת פקיסטן הודיעה כי ההסכם ייחתם היום באופן "דיגיטלי", כלומר כששני הצדדים עושים זאת באופן מקוון, בלי לחיצת ידיים. ההסכם המדובר מעורר חשש גדול בישראל מחשש שלא יפתור בפועל את איום הגרעין ואיום הטילים הנשקף מאיראן, ועלול גם לקשור את ידיה מול חיזבאללה בלבנון. ynet מסביר: זה מה שידוע כעת על ההסכם המסתמן, מה שלא ידוע – ופערי הגרסאות בין הצדדים.
מה יקרה היום ובימים הקרובים?
טראמפ הודיע אמש כי במהלך יום ראשון יערך טקס החתימה על ההסכם עם איראן, אבל זו טרם אישרה זאת ואמרה רק כי החתימה עשויה לקרות מתישהו בימים הקרובים. לפי הודעת המתווכת פקיסטן, אחרי החתימה שתיערך באופן דיגיטלי יחלו השבוע שיחות "בדרג טכני" בין הצדדים.
9 צפייה בגלריה
טראמפ ומנהיג איראן חמינאי. הרבה עמימות - ופערים בגרסאות
(צילום: Anna Moneymaker / AFP, CENTCOM)
טראמפ עצמו, שהיום גם יחגוג הולדת 80 עם קרבות UFC במדשאת הבית הלבן, צפוי להמריא ביום שני לפסגת מנהיגי ה-G7 בצרפת, שם יערוך דיונים שיעסקו גם באופן יישום ההסכם ופתיחת מצר הורמוז. לפי הדיווחים הוא צפוי להיפגש בשולי הפסגה גם עם מנהיגי מצרים, איחוד האמירויות ומדינות נוספות מאזור המזרח התיכון – אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הוזמן לשם.
ב-CNN דווח אמש כי התוכנית המקורית הייתה לערוך טקס חתימה רשמי יותר, כמקובל באירועים היסטוריים מהסוג הזה, וטראמפ עצמו אמר ביום חמישי שסגנו ג'יי די ואנס ישתתף בטקס החתימה, היכן שהוא באירופה (כנראה ז'נבה). אבל גורמים המעורים בפרטים אמרו לרשת החדשות כי התוכנית שונתה, בין היתר מפני שעל פי כללי הביטחון ורציפות הממשל הנשיא וסגן הנשיא אף פעם לא עוזבים את ארה"ב יחדיו, ומפני שטראמפ ימריא בשני לצרפת, הטיסה של ואנס למקום החתימה (כנראה בז'נבה) נדרשה להמתין עד לחזרתו של טראמפ. אבל לפי הדיווח בקרב חלק מהמתווכים עלה חשש מעיכוב שכזה, ושכל המתנה תעלה את הסיכון שדבר מה ישתבש ויביא לפיצוץ המגעים ברגע האחרון, או להחלטה של אחד הצדדים לחזור בו מההסכמות – ולכן שונו התוכניות ביממה האחרונה, והוצע לערוך טקס חתימה באופן מקוון.
על מה חותמים?
ההסכם המסתמן יהיה מזכר הבנות קצר – שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י אמר כי הוא יהיה "קצר יותר משני עמודים" – שלפי הדיווחים יאריך את הפסקת האש ב-60 ימים. בתקופה זו איראן תסיר את האיום שלה לתקוף ספינות שחוצות את מצר הורמוז, ותאפשר להן לנוע בחופשיות בנתיב הסחר שדרכו עברה לפני המלחמה חמישית מאספקת הנפט העולמית; מנגד, ארה"ב תסיר את המצור שלה על נמלי איראן – ובמקביל הצדדים ינהלו משא ומתן על הסכם סופי, שבמוקד שלו הגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית.
לא ברור מה יקרה אם לא יושג הסכם סופי בין הצדדים בתום 60 ימי משא ומתן, אבל האפשרות להארכתו קיימת כמובן – אם כי טראמפ עצמו נשמע אמש כמי שדורש להגיע להסכם סופי במהירות. "אנו מצפים לעבוד עם איראן, ועם המזרח התיכון כולו, עמוק אל תוך העתיד. בתקווה, התהליך הזה יסתדר כולו במהירות, בקלות ובצורה חלקה. אם לא, יש לנו את החלופה האולטימטיבית, שבתקווה לעולם לא נצטרך להשתמש בה שוב! תודה על תשומת הלב שלכם לעניין זה!!!", הוא כתב בפוסט ברשת Truth Social.
למרות אופטימיות שנשמעה גם מוושינגטון וגם מטהרן, יש עדיין פערי גרסאות באופן שבו מתואר הסכם המסגרת – כשבין היתר ארה"ב מנסה להציגו ככזה שבפועל יבטיח את פירוק תוכנית הגרעין, בעוד שאיראן מתעקשת שהדיונים על הסוגיה נדחו לאותו משא ומתן עתידי.
מה אומר ההסכם על הגרעין?
נוסח ההסכם טרם פורסם, אבל גם בתקשורת האמריקנית דווח כי מזכר ההבנות לא פותר בפועל את המחלוקת על תוכנית הגרעין ודוחה אותה לשלב הבא, לאותו משא ומתן עתידי. גורם אמריקני בכיר טען בתדרוך שערך אמש כי הסכם המסגרת "יתחיל" תהליך להשמדת וסילוק האורניום המועשר של איראן, והוא תיאר את המשא ומתן העתידי כ"דיונים טכניים" על האופן שבו הדבר יתבצע. טראמפ עצמו הכריז אמש כי ההסכם יוביל לכך שבשלב המתאים, כש"הכול יהיה רגוע", ניתן יהיה לחלץ את האורניום המועשר מהמתקנים התת-קרקעיים שבהם הוא קבור ולדלל אותו, באיראן או בארה"ב. בעבר התעקש שהאורניום יימסר לידי ארה"ב – אבל נראה שכעת דרישה זו כבר אינה מהותית מבחינתו.
לאיראן, נזכיר, יש כיום כמות גדולה מאוד של אורניום מועשר לרמות גבוהות – רמות שאליהן העשירה את החומר הבקיע מאז שטראמפ פרש ב-2018 מהסכם הגרעין המקורי מולה – ולפי הערכות האו"ם יש לה 440 ק"ג של אורניום שמועשר לרמה של 60%, שהדרך ממנה לרמה של 90% (הדרושה לנשק גרעיני) נחשבת לקצרה ומהירה. מדובר בכמות שמספיקה לכ-10 פצצות אטום, ורובה כעת לפי ההערכות קבור עמוק באדמה במתקן הגרעין באיספהאן, שהופצץ יחד עם מתקני הגרעין בנתנז ופורדו במלחמת "עם כלביא" לפני שנה.
אתמול דווח ב-CNN כי בצל הפסקת האש, בשבועות האחרונים הגבירה איראן באופן משמעותי את מאמציה לאטום את מאגרי האורניום המועשר הקבורים מתחת לאדמה בשלושת המתקנים הללו – באמצעות הקרסה מכוונת של מנהרות והפצצה של הפתחים באמצעות מוקשים – באופן שעשוי להקשות לא רק על מבצע קומנדו אמריקני שנשקל בעבר לחילוץ האורניום, אלא גם להקשות על חילוץ האורניום מצד איראן, כחלק מהסכם עתידי. מלבד האורניום המועשר ל-60%, לאיראן יש עוד כמות עצומה של אורניום שמועשר לרמות נמוכות יותר, שעדיין נחשבות לגבוהות. בסך הכול, לפי האו"ם יש לה 10.9 טונות של אורניום ברמות העשרה של 2% עד 60%.
9 צפייה בגלריה
צילום לוויין שנחשף השנה ובו נראית משאית שדווח כי העבירה מכלי אורניום מועשר למתקן התת-קרקעי באיספהאן - שם הוא קבור כיום עמוק באדמה
(צילום: AIRBUS DS (2026))
אבל האורניום שכבר נמצא בידי איראן הוא לא כל הסיפור: שאלה מרכזית נוספת היא האם איראן תוכל להעשיר אורניום בעתיד, יכולת שגם אם תוגבל משמעותית תאפשר לה לשמור על הידע הדרוש כדי שבאופן תיאורטי, אם תחליט לפרוץ בעתיד לפצצה, היא תוכל לעשות זאת. טראמפ התעקש בעבר על איסור מוחלט על העשרת אורניום – לעולמי עד – בניגוד להסכם הגרעין המקורי של ברק אובמה, שהגביל את העשרת האורניום לרמה של 3.67% לתקופה של 15 שנה. אבל נראה שטראמפ כן התפשר בסוגיה הזו, ולפי הדיווחים ארה"ב דרשה הקפאה של העשרת האורניום ל-20 שנה – בעוד איראן מתעקשת על תקופה קצרה יותר.
איראן כן צפויה במסגרת הסכם המסגרת להתחייב שלא לפתח נשק גרעיני, אבל מדובר בהצהרות שכבר ניפקה בעבר ואין להן משמעות בפועל. הבכיר האמריקני, שניסה להציג את ההסכם כניצחון מובהק עבור וושינגטון, טען כי ההסכם כולל סדרה של התחייבויות נוספות שאיראן תידרש להסכים להן – בכלל זאת "פירוק תוכנית הגרעין" – אבל ב"ניו יורק טיימס" דווח שגם אחרי הדברים הללו לא ברור אם במשא ומתן העתידי איראן תקבל את תנאי ארה"ב.
והטילים?
אין דיווחים על כך שהסכם המסגרת כולל הגבלות כלשהן על תוכנית הטילים הבליסטיים, ולא ברור אם הסוגיה תעלה בכלל במשא ומתן העתידי. ראש הממשלה נתניהו טען כי טראמפ "מחויב" שבהסכם הסופי כן תהיה "הגבלה" על ייצור טילים, אבל בדיווחים באיראן נטען כי הסוגיה הזו הוסרה מהמגעים העתידיים.
9 צפייה בגלריה
טילים איראניים ששוגרו לישראל בסבב ההסלמה הקצר החודש
(צילום: WANA (West Asia News Agency)/ via REUTERS)
מה יקרה בהורמוז, ולמה טראמפ מדגיש את זה?
כאמור, מזכר ההבנות כן אמור להוביל לשינוי מרכזי אחד – פתיחה מהירה, טראמפ תיאר אותה כ"מיידית", של מצר הורמוז. המצר הזה, נזכיר, היה פתוח לחלוטין לפני המלחמה, אבל מיד אחרי התקיפות הישראליות-אמריקניות איראן הודיעה על חסימתו, ומאז היא תובעת עליו בעלות ודורשת תשלום מספינות שעוברות בו. שיתוק התנועה במצר הביא לזינוק במחירי הנפט בעולם – וכך יצרה איראן לחץ כבד על טראמפ לסיים את המלחמה.
טראמפ אמנם טוען ששיקולים פוליטיים פנימיים – הסקרים מראים על צניחה בתמיכה בו בעקבות המלחמה – לא משפיעים עליו בקבלת החלטות מול איראן, וכי הדבר החשוב לו ביותר הוא למנוע ממנה להשיג נשק גרעיני. אבל במקביל הוא מדגיש שוב ושוב שההסכם יביא לפתיחת המצר – שהיה פתוח לפני המלחמה בלי שום הגבלות. ההכרזה על ההסכם המסתמן עוד ביום חמישי הובילה לצניחה במחירי הדלק ולעליות שערים בבורסות, וטראמפ אמר על כך: "זה אומר שהם (הבורסות) אוהבים את ההסכם. אתם מבינים, כשהשוק יורד זה אומר שהם לא אוהבים את ההסכם. אבל הוא עלה. מחירי הנפט ירדו. הנפט יתחיל לרדת, לדעתי, אפילו לרמה נמוכה יותר מזו שהייתה לפני כל מה שנאלצנו לעבור כדי להגיע לזה".
טראמפ מדגיש את העליות בשוקים בעקבות הדיווחים על ההסכם
(צילום: מתוך הרשת החברתית איקס)
התמורה לפתיחת המצר תהיה הסרת המצור האמריקני על נמלי איראן, מצור שנועד לחנוק את יכולתה לייצא נפט – והסרתו תספק לכלכלתה של הרפובליקה האיסלאמית הקלה משמעותית, עוד לפני הסרה של סנקציות כלשהן. בעבר דווח כי הסרת המצור אמורה להתבצע באופן הדרגתי, אבל לפחות לפי הגרסה האיראנית למזכר ההבנות – שטראמפ טען כי אינה נכונה – הן פתיחת מצר הורמוז והן הסרת המצור אמורים להתבצע במקביל בתוך 30 יום.
פער נוסף נוגע לסוגיית התשלום: ארה"ב התעקשה, לפחות עד עתה, שהמצר ייפתח בלי שום גביית תשלום מספינות, אבל איראן ממשיכה להצהיר כי הוא ייפתח תחת שליטתה ותחת הסדרים חדשים, ולא יחזור למצב שהיה לפני המלחמה, כשהתנועה הייתה כאמור חופשית לחלוטין ולא נוהלה על ידי טהרן. אמש אמר שר החוץ האיראני עראקצ'י כי במקום "אגרת מעבר", איראן ועומאן (שנמצאת בצד השני של המצר) יגבו תשלומים על "שירותים" שלכאורה ניתנים לספינות מצדן. מדובר בפועל בחלופה מכובסת לדרישת אגרת מעבר, מפני שגביית אגרה שכזו אסורה על פי החוק הבינלאומי במעברי ים טבעיים. בארה"ב טרם התייחסו להצהרה הזו.
האם איראן תקבל מיליארדים?
שאלה מרכזית סביב ההסכם היא האם איראן תקבל במסגרת החתימה על מזכר ההבנות הקלות כלכליות משמעותיות, כאלו שיספקו למשטר האייתוללות מרחב נשימה אל מול הסנקציות החונקות, שאליהן מצטרף גם מצור הנפט האמריקני. טראמפ, שבעבר תקף שוב ושוב את הסכם הגרעין המקורי של אובמה, על כך שאפשר שחרור מיליארדים לאיראן, חושש כעת מאוד מכך שגם ההסכם שלו ייתפס ככזה שמעניק תשלומי ענק לאייתוללות – והצהיר אמש כי המזכר לא יביא לשחרור כספים איראניים.
9 צפייה בגלריה
איראן דורשת מיליארדים, ארה"ב מבטיחה: זה יקרה רק אם יעשו צעדים ממשיים סביב הגרעין
(צילום: AFP)
לאיראן יש לפי ההערכות בסביבות 100 מיליארד דולר של נכסים שמוקפאים בחו"ל, בין היתר בבנקים שונים – ובמהלך המגעים דווח שהיא דורשת לשחרר 24 מיליארד דולר במסגרת החתימה על מזכר ההבנות, כשמחצית מהסכום הזה תתקבל מיד אחרי החתימה. טראמפ כאמור סירב לכך, וגם ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח מפי גורמי תיווך שסוגיית הפשרת הכספים נדחתה למשא ומתן העתידי. אבל ברקע ניצבת התהייה האם ייתכן שיש איזשהו הסכם סודי, וברויטרס דווח אמש כי איחוד האמירויות הסכימה להפשיר לפחות 10 מיליארד דולר של כספים איראניים מוקפאים – ולכאורה כבר העניקה לאיראן גישה ל-3 מיליארד דולר – אבל אבו דאבי הכחישה את הדיווח.
בתדרוך שערך אמש הבכיר האמריקני, הוא הדגיש כי ההסכם "מבוסס ביצועים" וכי איראן תקבל הקלות בסנקציות והטבות כלכליות רק אחרי שתנקוט צעדים ממשיים בכל הנוגע לתוכנית הגרעין. הוא אמר שאם תפרק את מתקני הגרעין שלה, תשים סוף לתוכנית העשרת האורניום ותפסיק לממן ארגוני טרור כמו חיזבאללה בלבנון, היא תוכל לזכות בהקלות כלכליות נרחבות שישפרו את מצבה הכלכלי הרעוע.
מה יקרה בלבנון?
לא ברור עדיין. איראן מתעקשת שכל הסכם על הפסקת אש צריך לכלול גם את לבנון, ואמש אף טען שר החוץ עראקצ'י כי "סיום המלחמה בלבנון משמעו נסיגה ישראלית מהשטחים שכבשה". אבל לא ברור באמת אם המזכר כולל את סיום המלחמה לחלוטין, ולפי דיווחים מדובר רק בהארכת הפסקת האש. כך או כך, שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי ישראל לא תיסוג מדרום לבנון.
הבכיר האמריקני אמר בהקשר זה כי למרות שההסכם מדבר על "שלום אזורי נרחב" ומשמעות המונח הזה כוללת גם את לבנון, ישראל לא נדרשת במסגרתו לוותר על זכותה להגנה עצמית. "אם האיראנים לא יעמדו במחויבות שלהם (בהסכם), אני לא מצפה מהישראלים שלא להגיב", הוא אמר – אמירה שייתכן כי משמעותה היא עדיין הגבלת ידה של ישראל לטיפול באיומים מיידיים בשטח.
מה אומרים בישראל?
בישראל יש חשש גדול מההסכם המסתמן, וגורם בכיר אמר אתמול בערב כי הדבר המטריד ביותר הוא העובדה שישראל לא יכולה להשפיע עליו. "קולה לא נשמע", הוא אמר, "זה הסכם לא טוב. אף אחד לא מרוצה מזה. מבינים שזה לא טוב עבורנו ופוגע באינטרסים הישראליים". גורם ישראלי אחר נשמע אמש בוטה הרבה יותר, ואמר ל-ynet: "טראמפ דפק אותנו". גורם ישראלי שלישי אמר: "כל הסכם שלא יהיה, הנחת העבודה האזורית היא שהוא נחתם תחת לחץ איראני והתכופפות של האמריקנים ולא ההפך. בכל אופן זה הלך הרוח באזור שלנו, ומכאן שהסכם – לפחות בטווח הזמן הקצר – ייחשב ככישלון. אני עדיין סקפטי לגבי חתימת הסכם וגם לגבי עמידותו לאורך זמן".
9 צפייה בגלריה
חשש גדול בישראל מההסכם: "קולנו לא נשמע"
(צילום: lev radin/shutterstock, REUTERS/Nathan Howard, KAWANT HAJU/AFP)
הוא הזהיר כי "איראן 'הריחה' שהיא יכולה להשיג דברים בכוח והיא תשתמש בזה בעתיד הקרוב מול שכנותיה וגם מולנו", והוסיף כי "המבחן האמיתי" יהיה הוצאת האורניום והשמדתו: "אם גם זה לא יקרה, אז התחושות של הסכם רע יהפכו למשהו ממשי יותר". הגורם הדגיש גם את העובדה שיש עמימות רבה סביב ההסכם המתגבש: "גם האמירות של טראמפ וגם האמירות של האיראנים משאירות בכוונה הרבה מאוד עמימות. העמימות הזאת מיועדת לאפשר לכל צד לשווק אצלו בבית את ההסכם כהצלחה. האיראנים יגידו, 'נלחמנו עד הרגע האחרון ועמדנו על העקרונות שלנו'. טראמפ יגיד, 'כופפתי להם את היד, איימתי עליהם במהלומות צבאיות והם נכנעו'. כל אחד יהיה עם הנרטיב שלו".
פורסם לראשונה: 23:44, 13.06.26
