ביום שני האחרון פנה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבית המשפט העליון, וביקש ממנו לאשר את הצו נשיאותי עליו חתם, אשר מטיל הגבלות דרמטיות על יכולתם של האמריקנים להצביע בבחירות דרך הדואר. הפנייה לעליון הגיעה אחרי שבית משפט פדרלי חסם חלקים מרכזיים בצו ושופטת במסצ'וסטס קבעה כי "החוקה אינה מעניקה לנשיא סמכויות ספציפיות בנוגע לבחירות". היא הדגישה בקו תחתון את המילה "אינה".
גלריה
"בחירות מזויפות, כמו עולם שלישי". טראמפ וכמה מבכירי הדמוקרטים - צ'אק שומר, אילהאן עומאר, אלכסנדרייה אוקסיו-קורטז וברני סנדרס
(צילום: shutterstock, Tasos Katopodis / Getty Images, מתוך ויקיפדיה, AP)
הצו עליו חתם טראמפ בסוף חודש מרץ, מטיל מגבלות קשות על שיטת ההצבעה בדואר, שיטה שבשנים האחרונות הפכה לפופולרית מאוד בארה"ב – ועומדת במוקד טענותיו הלא-מוכחות של הנשיא לזיופים נרחבים לכאורה לטובת יריביו הדמוקרטים. הצו הורה למשרד לביטחון המולדת ליצור רשימות שיסייעו בקביעת זכאות הבוחרים, ודרש משירות הדואר הפדרלי להעביר את פתקי ההצבעה אך ורק לאותם אזרחים שנכללים ברשימות הללו. יותר מ-20 תובעים כלליים ממדינות בשליטה דמוקרטית ערערו על הצו, בטענה שהוא מפר את החוקה, בכלל זאת את עקרון הפרדת הרשויות.
כל הערכאות הנמוכות קיבלו את הערעור, ובסופו של דבר הגיע טראמפ לבית המשפט העליון, שיצטרך כעת לקבל הכרעה – שלושה חודשים לפני בחירות אמצע הכהונה ב-3 בנובמבר, שנתפסות כמשאל עם על כהונתו של הנשיא ושבהן תיקבע השליטה בקונגרס. בערעור לעליון, שנשלט על ידי רוב שמרני, הדגיש ממשל טראמפ את הדחיפות בקבלתו, וציין כי כדי שהמדיניות החדשה תשפיע על הבחירות הקרובות היא נדרשת להיכנס לתוקף כבר באוגוסט.
חיילים יתפסו מכונות הצבעה? "החרטה" של טראמפ
המאבק המתמשך של טראמפ בהצבעה בדואר – נוהג שמקורו עוד בימי מלחמת האזרחים ומאז שנות ה-80 במאה שעברה קיים בכל המדינות בארה"ב – הוא חלק מרכזי במלחמת החורמה שהנשיא ממשיך לנהל לא רק נגד תוצאות הבחירות ב-2020, אז הפסיד לג'ו ביידן, אלא כעת גם נגד האפשרות שהמפלגה הרפובליקנית תפסיד בבחירות האמצע הקרובות או בבחירות לנשיאות ב-2028. מבחינת טראמפ, הוא לא יכול להפסיד אף פעם, אלא אם הייתה קנוניה נגדו.
וכך, למרות שחזר לבית הלבן אפילו אחרי שהצית את מהומות הקפיטול ב-6 בינואר 2021, הוא ממשיך לפמפם את השקר לפיו הבחירות ב-2020 נגנבו ממנו. האובססיה הזו, כמו גם מה שבעיני מבקריו הוא תיעוב בסיסי כלפי השלטון הדמוקרטי, מובילים את טראמפ להתערבות חסרת תקדים, ומנוגדת לחוקה, בתהליכי הבחירות. העובדה שהוא עצמו מצביע בדואר וכך גם כל בני משפחתו, לא משנה עבורו. הוא כל כך מפוקס בבחירות ש"נגנבו" ממנו, עד שהוא מתעלם מכך שרפובליקנים רבים מאוד – בעיקר קשישים שמצביעים למפלגה הרפובליקנית באחוזים גבוהים – מצביעים אף הם בדואר.
בשנה שעברה אמר טראמפ ל"ניו יורק טיימס" כי הוא מתחרט שדחה, אחרי הבחירות ב-2020 ולפני שעזב את הבית הלבן, את הצעת יועציו לשלוח את חיילי המשמר הלאומי כדי להחרים מכונות הצבעה, וכך לבדוק אם אלו שימשו לכאורה לצורך זיופים נרחבים (טענה שהועלתה שוב ושוב בעבר על ידי טראמפ, בלי שום הוכחה). הייתה זו עדות ברורה לנכונותו כעת, בכהונתו השנייה, לנקוט צעדים דרמטיים הרבה יותר מבעבר כדי להתערב בבחירות.
בחודש שעבר הוא נשא נאום מיוחד לאומה, בשעת פריים טיים, שבו טען כי סין התערבה בבחירות לפני שש שנים לטובת ג'ו ביידן. הבית הלבן חשף במסגרת הנאום מסמכים חסויים, אבל אלו לא באמת גיבו את הטענה הזו, וגורמים רשמיים בקהילת המודיעין האמריקנית דחו אותה – אבל זו לא הנקודה אצל טראמפ. הוא פשוט משוכנע כי מי שלא מצביע לו, או לאנשיו, מרמה, מזייף או סתם לא ראוי להצביע.
ההסתערות של תומכי טראמפ על הקפיטול ב-6 בינואר 2021. גם 6 שנים אחרי, טראמפ לא מוותר על הטענות לזיופים
(צילום: רויטרס)
טראמפ בילה שנים בשימוש ברשתות החברתיות ובעצרות בחירות כדי לזרוע ספק לגבי טוהר הבחירות בארה"ב. הוא ממשיך לעשות זאת גם היום, אבל עכשיו יש לו כוח בלתי מוגבל להורות לשרים בקבינט ולמינויים פוליטיים במקומות כמו הבולשת הפדרלית (FBI) ומשרד המשפטים, ליישם את האג'נדה שלו. מאז שחזר לבית הלבן הוא מוביל מאמצים קדחתניים כדי לעצב מחדש את הכללים שמסדירים את הבחירות, ובתי המשפט, עד כה, עצרו חלק גדול מניסיונותיו לשנות חוקים ונהלים דרך צווים נשיאותיים – אבל הוא יודע לפחות דבר אחד: תומכיו הנאמנים ביותר לא יאמינו לשום תוצאה שלא תהיה ניצחון רפובליקני בנובמבר.
הקרב על התעודה: "מיליונים ייפגעו"
החוקה האמריקנית מעניקה למדינות ארה"ב את האחריות לניהול הבחירות ומאפשרת לקונגרס להעביר חוקי בחירות פדרליים. מה שהיא לא עושה זה לתת סמכויות בנושא לרשות המבצעת, כלומר לנשיא. ולמרות זאת, בתחילת פברואר אמר טראמפ כי הוא רוצה שהממשל הפדרלי בראשותו "ישתלט" ("take over") על ניהול הבחירות. "מדינה היא רק סוכנת של הממשל הפדרלי בבחירות", הוא אמר אז, בקביעה שהמציא מהאוויר.
כבר שנה לפני כן, במרץ 2025, חתם טראמפ על צו נשיאותי שמעניק לו, שוב לגמרי מהאוויר, סמכות רחבה על ניהול הבחירות. הצו דרש הצגת תעודה מזהה שתוכיח אזרחות על מנת להירשם להצבעה, וחייב שפתקי הצבעה שנשלחו בדואר יגיעו עד יום הבחירות. נושא הצגת מסמך כמו דרכון או תעודת לידה מקורית, הוא מאבק ארוך-שנים בין הימין לשמאל בארה"ב. ברוב המדינות יכול אזרח אמריקני להירשם להצבעה עם מספר ביטוח לאומי או רישיון נהיגה, והוא מקבל אישור לאחר שהרשויות מצליבות את הנתונים ומוודאות שהוא אזרח. בימין טוענים כי הצגת מסמך מזהה היא הדרך היחידה להבטיח שרק אזרחים ישפיעו על תוצאות הבחירות, ושלא ישתתפו בהצבעה מהגרים לא-חוקיים.
הצבעה בקלפי בפנסילבניה, בבחירות 2024. החוקה נותנת למדינות השונות את האחריות, אך טראמפ טוען: "המדינה היא רק סוכנת של הממשל הפדרלי"
(צילום: REUTERS/Quinn Glabicki)
המתנגדים לדרישת הצגת תעודה מזהה – דמוקרטים וארגוני זכויות אזרח – מציגים נתונים המראים כי רמאויות בהצבעה הן תופעה נדירה ביותר, והם מזהירים כי דרישת הצגה של מסמך פיזי תפגע במיליוני אזרחים חוקיים (בעיקר אוכלוסיות מעוטות יכולת, סטודנטים ומיעוטים), שאין להם גישה או כסף להנפקת דרכון או תעודת לידה מקורית. בארה"ב, יש להדגיש, אין "תעודת אזרחות" שמונפקת באופן אוטומטי על ידי הרשויות לכל אזרח. "רק למחצית מהאמריקנים יש דרכון", הזהיר למשל חבר הקונגרס הדמוקרטי מקליפורניה סקוט פיטרס. "למיליוני אמריקנים אין גישה קלה לתעודות לידה. העלות והזמן הכרוכים בהשגת מסמכים ונסיעה למשרדים שונים ירתיעו מיליוני אמריקנים ממעמד הפועלים מלהצביע".
כך או כך, רק הקונגרס יכול כאמור לקבוע את חוקי ונהלי הבחירות, ולכן שני הצווים של טראמפ – הצו ממרץ אשתקד והצו הנוסף ממרץ השנה שהגביל הצבעה בדואר – נחסמו על ידי בתי המשפט, שקבעו כי הוא מפר בבירור את הפרדת הרשויות וחורג מסמכותו.
ניסיון נוסף של טראמפ להשפיע על הליך ההצבעה הוא דרך משרד המשפטים הפדרלי, שהחל לדרוש מכל מדינה את מאגר הבוחרים המלא שלה. יותר ממחצית המדינות – רובן תחת שליטה דמוקרטית אבל גם כמה רפובליקניות – סירבו לשתף פעולה. משרד המשפטים תבע לפחות 30 מדינות וטריטוריות אמריקניות, ובסוף כ-16 מהן נענו לדרישה. במהלך העימותים האלימים בין סוכני הגירה לתושבים במינסוטה בחודש ינואר, דרשה התובעת הכללית דאז, פאם בונדי, ממינסוטה למסור את רשימות הבוחרים שלה "כדי להחזיר את החוק והסדר". הבקשה הזו נדחתה על הסף, אבל סריקה של המשרד לביטחון המולדת בקרב רשימות מצביעים שכן סופקו – לא מצאה ראיות להונאת בחירות מעבר לאנקדוטות. ועדיין, השר לביטחון המולדת מארקוויין מולין איים רק לאחרונה בעונש מאסר על פקידי בחירות במדינות השונות, אם לא יפעלו "לאבטח" את הבחירות בשטחיהם על בסיס מידע שיעניק להם הממשל הפדרלי.
העימותים במינסוטה עם סוכני ההגירה בינואר, שבעיצומם דרש ממשל טראמפ רשימות בוחרים: "בשביל להחזיר את החוק והסדר"
(צילום: Brandon Bell / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
לאחרונה הסתערו טראמפ והרפובליקנים על חשיפה של הממשל בניו ג'רזי – ממשל שהוא דמוקרטי – ולפיה בגלל טעות בתוכנה במחשבי רשות הרישוי 6,600 לא-אזרחים הוכנסו למאגר הבוחרים במדינה, אף שהם עצמם לא שיקרו והגדירו עצמם בעת הרישום כלא-אזרחים. למרות שלפי הרשויות בניו ג'רזי מתוכם רק 400 השתתפו בפועל בהצבעות, בין יוני 2023 ליוני 2024, טראמפ טען שמדובר ב-35,152 לא-אזרחים שנכללו במאגר הבוחרים. "אלה רק אלה שנתפסו. המספרים האמיתיים יתבררו כגבוהים פי כמה וכמה מהסכום הזה", צייץ הנשיא ברשת החברתית שלו Truth Social בשבוע שעבר, שוב מבלי לספק הוכחה לטענה הזו. "כולם דֶבִּילוֹקְרָטִים (במקור – Dumocrats)! רפובליקנים, תתעוררו ותעשו סדר בבחירות המושחתות שלנו!".
לא ברור על מה בדיוק הסתמך טראמפ בנתון שניפק, אבל כנראה מדובר בהערכה של הכמות המקסימלית האפשרית של לא-אזרחים שעשויים להימצא במאגר הבוחרים בניו ג'רזי, הערכה מטעם המשרד לביטחון המולדת שאמינותה מוטלת בספק על ידי מומחים ולא ברור איך בדיוק גובשה. יש לציין כי בין אם מדובר ב-6,600 או ב-35,152 – זו עדיין כמות קטנה ביחס ליותר מ-6 מיליון בוחרים רשומים בניו ג'רזי. בסך הכול, טראמפ עצמו טען בנאומו המיוחד לאומה לפני כשבועיים, זה שעסק בעיקר בהתערבות הסינית, כי זוהו 278,000 לא-אזרחים במאגרי הבוחרים של ארבע מדינות: קליפורניה, פנסילבניה, ניו ג'רזי ונבאדה. עם זאת, בתקשורת האמריקנית דווח כי בפועל במכתבים שהעביר המשרד לביטחון המולדת לפקידי בחירות באותן ארבע מדינות צוין כי זהו המספר המקסימלי האפשרי של לא-אזרחים שעשויים להיכלל ברשומות, וכאמור מומחים מטילים ספק באמינות ההערכה הזו.
החוק ש"יציל את אמריקה"
כך או כך, אחרי שורה של הפסדים בבתי המשפט, טראמפ כנראה הבין שהוא יהיה חייב לעבור דרך הקונגרס כדי לקדם את המהפכה שהוא רוצה לחולל בשיטת הבחירות, ובחודשים האחרונים הוא מפעיל לחץ כבד כדי לכפות חקיקה שתקודד חלקים רבים מהצווים שלו לחוק פדרלי. החוק, המכונה SAVE America (ראשי תיבות של Safeguard American Voter Eligibilit, שנוסחו בכוונה כך שמשמעותם תהיה "להציל את אמריקה"), ידרוש הוכחה תיעודית ספציפית לאזרחות כדי להירשם להצבעה, ידרוש מהמדינות להגיש את רשימות הבוחרים שלהן למשרד לביטחון המולדת – ובאותיות הקטנות יקשה במיוחד על מי שהרפובליקנים מעדיפים שלא יוכלו להצביע: מיעוטים ונשים.
כך למשל, הדרישה להציג מסמך פיזי כמו תעודת לידה מקורית כדי להירשם או לעדכן רישום תקשה מאוד על נשים ששינו את שם משפחתן לאחר הנישואין, כשל-80% מהן השם על תעודת הלידה אינו תואם את השם הנוכחי ברישיון הנהיגה או במאגרי המידע. כדי לפתור את אי-ההתאמה, נשים נשואות יידרשו להציג מסמכים משפטיים מקוריים כמו תעודת נישואין. כל זה ייצור דרך חתחתים בירוקרטית שבסופו של דבר תגרום לנשים רבות, שכבר היו רשומות להצבעה, פשוט לוותר עליה. נכון לעכשיו, החוק הזה לא יכול לעבור בסנאט כי הוא מצריך 60 קולות – ולרפובליקנים אין אותם. הם קיוו להעביר חלקים מהחוק ב"דלת האחורית", תוך שימוש בנוהל מיוחד שמאפשר להעביר חוקים תקציביים ברוב פשוט, אבל לפי שעה גם כאן לא הייתה התקדמות.
טראמפ מקדיש לחוק הזה בשבועות האחרונים חלק ניכר מזמנו, ואת תסכולו על כך שהוא טרם קודם הוא הביע למשל בהחלטתו שלא לחתום על חוק אחר שקידמו הרפובליקנים והדמוקרטים יחד, לרפורמה שתסייע בפתרון משבר הדיור בארה"ב. הרפובליקנים קיוו שיוכלו להציג את החוק הזה בפני בוחריהם כהישג בכל הנוגע למאבק ביוקר המחיה לקראת הבחירות בנובמבר, אבל טראמפ זלזל בחשיבותו והצהיר מפורשות בפוסט שפרסם ב-10 ביולי שלא יחתום עליו כ"מחאה" על כך שהקונגרס לא אישר את חוק SAVE America. "אי-העברתו זה דבר מ-ש-ו-ג-ע", הוא כתב, וחזר על קריאתו לרפובליקנים להסיר לחלוטין את הכלל הדורש 60 קולות לאישור רוב החוקים בסנאט (באופן פרדוקסלי, ניתן להסיר את הכלל הזה ברוב פשוט של 51), והזהיר שהדמוקרטים יעשו זאת ברגע שבו ישתלטו על הבית העליון. "אם וכאשר תהיה להם הזדמנות לעשות זאת, הם יעשו זאת כבר בשעה הראשונה שלהם – ואני לא אוכל לקרוא להם יותר דבילוקרטים! התואר ט-י-פ-ש יחזור לרפובליקנים שאפשרו לאסון הנורא הזה לקרות למפלגה שלנו, ולאומה שלנו עצמה!".
הפוסט של טראמפ: "זה מ-ש-ו-ג-ע שהחוק לא עבר"
(צילום: Truth Social)
אבל גם בלי החוק, טראמפ משתמש בדרכים נוספות כדי להשפיע על הבחירות, כאלו שיריביו לא יכולים לערער עליהן בבתי המשפט. כך למשל, מיד כשחזר לבית הלבן, ביטל משרד המשפטים את כל התביעות הקשורות בפגיעה בזכויות הצבעה שהגיש משרד המשפטים בתקופת ביידן נגד מדינות מסוימות. מספר עורכי הדין העובדים באגף "זכויות ההצבעה" של משרד המשפטים – ששימש לאורך עשרות שנים מנגנון הגנה קריטי נגד הפרות זכויות אזרח בהצבעה – הצטמצם מכ-30 בסוף ממשל ביידן למספר חד-ספרתי תחת טראמפ. צעד משמעותי נוסף שנקט הנשיא הוא פגיעה בתשתית אבטחת הבחירות של המדינה: הוא החליש את סוכנות אבטחת הסייבר והתשתיות, ביטל צוות משימה של ה-FBI שמטרתו הייתה להילחם בהתערבות זרה בבחירות בארה"ב וסיים תוכנית האחראית על שיתוף איומי מודיעין.
"מלחמת המפות", שהסתיימה בהישג רפובליקני
האסטרטגיה האגרסיבית ואולי האפקטיבית ביותר של טראמפ, שנועדה ספציפית למנוע הפסד אפשרי בבחירות לבית הנבחרים בנובמבר, היא "מלחמת שרטוט המחוזות" במדינות. החוק הפדרלי מחייב שרטוט מחדש של מפת מחוזי הבחירה בכל מדינה – כשבכל מחוז כזה נבחר נציג אחד לבית הנבחרים – לפי תוצאות מפקד האוכלוסין הלאומי שמתקיים מדי עשור (המפקד הבא יהיה ב-2030). המפקד קובע את גודל האוכלוסייה בכל מדינה ומכתיב את חלוקת המחוזות המחודשת בבית הנבחרים: מדינות שצמחו מבחינת אוכלוסייה מרוויחות נציגים, ולהיפך. למרות שאין איסור חוקי לשרטט את המפות בכל פעם שמתחשק למדינה מסוימת לעשות זאת, הקפידו בעבר ראשי כל המדינות להיצמד לשרטוט המחודש של המחוזות רק מדי עשור, מתוך הבנה כי שמירה על חוקים בסיסיים של הגינות בין מדינות הכרחית לשמירה על "הניסוי האמריקני".
אבל בקיץ שעבר החל טראמפ ללחוץ על הרפובליקנים בטקסס לשרטט מחדש את מפת הקונגרס שלהם, באמצע העשור, כדי להבטיח מספר גדול יותר של מחוזות בשליטה רפובליקנית לפני בחירות האמצע. טקסס מיהרה להסכים ואליה הצטרפו צפון קרוליינה, מיזורי ואוהיו. בסך הכול, נוספו פתאום תשעה מחוזות חדשים בעלי נטייה רפובליקנית. הדמוקרטים הגיבו עם שרטוט מפות חדשות בקליפורניה ובווירג'יניה, במה שנראה כי הביא את מלחמות חלוקת המחוזות מחדש לתיקו. אבל אז החליש בית המשפט העליון מרכיב מרכזי בחוק זכויות ההצבעה – סעיף שמנע שרטוט מפות באופן שמפלה מצביעים על רקע גזעי – מה שאפשר לטנסי לבטל את המושב היחיד במדינה שנשלט על ידי הדמוקרטים. לואיזיאנה ואלבמה הצטרפו עם מפות חדשות, שכל אחת מהן מבטלת מחוז בעל רוב שחור גדול. בנוסף, בית המשפט העליון של וירג'יניה ביטל את המפה החדשה שלה שגיבשו שם הדמוקרטים – כך שהרפובליקנים מגיעים לבחירות האמצע בבית הנבחרים במצב טוב בהרבה משהיו לפני פחות משנה.
מפת מחוזות הבחירה בטקסס. הדמוקרטים השיבו אש ב"מלחמת המפות" - אבל נראה שהרפובליקנים ניצחו, והשיגו יתרון חשוב
(צילום: REUTERS/Sergio Flores)
בסך הכול, ההערכה היא שמלחמת שרטוטי המפות הוסיפה לרפובליקנים עשרה מושבים תיאורטיים. זו הערכה שנשענת על היסטוריית ההצבעה, אבל כיוון שאלה מחוזות שנוצרו מחדש, יכולות עדיין להיות הפתעות. כך או כך, לא ברור עדיין מה סיכוייהם לשמור על הרוב הזעום שלהם בבית הנבחרים, שכיום עומד 219 לרפובליקנים מול 212 לדמוקרטים (עוד ארבעה מושבים אינם ממולאים כעת). באופן היסטורי המפלגה של הנשיא המכהן נחלשת בבחירות אמצע הכהונה, שנתפסות כמשאל עם על כהונתו של הנשיא. הפופולריות של טראמפ בצל המלחמה באיראן ועליות המחירים שהיא חוללה נמצאת כעת בשפל, עם כ-32% לפי סקר שפרסם השבוע מכון "קוויניפיאק" – ומדובר במתכון לקטסטרופה עבור הרפובליקנים.
ועדיין, סקרים שבודקים באופן כללי במי יתמכו האמריקנים בבחירות לקונגרס – במועמד דמוקרטי או רפובליקני – מראים כרגע יתרון דמוקרטי מצומצם יחסית של כ-6%, ששווה לניצחון בהפרש של כעשרה מושבים בבית הנבחרים. הסקר העדכני ביותר של Emerson College מהשבוע הראה יתרון של 11% לדמוקרטים, אבל הוא כנראה חריג. בסנאט לעומת זאת היתרון הרפובליקני כיום משמעותי, 53 מול 47, וגם אם יהיה "גל כחול" – הדמוקרטים יצטרכו "לנקות את השולחן" כדי להגיע לרוב מינימלי של 51 (במקרה של תיקו 50-50 לסגן הנשיא ג'יי די ואנס יהיה קול שובר שוויון): זה אומר לנצח בצפון קרוליינה, מיין, אוהיו ואלסקה ולא להפסיד את האחיזה של הדמוקרטים במושבים שעומדים לבחירה בניו המפשייר ומישיגן. כל המירוצים הללו נראים כרגע צמודים.
בסנאט השליטה הרפובליקנית חשובה לטראמפ מפני שמינויים לתפקידים בכירים בממשל, ומינויי שופטים, נדרשים לקבל את אישור הבית העליון של הקונגרס. אבל מלבד סוגיה זו, והעברת החקיקה המרכזית שלו אשתקד, אותה הוא כינה "Big Beautiful Bill", טראמפ ייחס בשנתיים הראשונות של הקדנציה השנייה שלו חשיבות מועטה למדי לקונגרס. זה יימשך כנראה גם בשנתיים הבאות, בלי קשר לזהות השליטה בו – אבל טראמפ כן חושש כי ניצחון דמוקרטי בבית הנבחרים יביא לתחילת הליכי הדחה נוספים נגדו. לחשש הזה אין הצדקה, מפני שגם אם הדמוקרטים יאשרו הליך הדחה בבית הנבחרים – בשום תרחיש לא יהיה להם את הרוב הדרוש להדחה בפועל עם הרשעה בסנאט, שדורשת שני שלישים. הרפובליקנים בקונגרס סירבו להדיח ולהרשיע את טראמפ אפילו אחרי מהומות הקפיטול ב-2021, אז זה בוודאי לא יקרה עכשיו.
אפקט טראמפ: הדמוקרטים עורכים "דיוני מלחמה"
שבועיים אחרי המהומות ב-6 ינואר 2021, עזב טראמפ בבושת פנים את וושינגטון המבוצרת. הוא סירב להשתתף בטקס העברת השלטון לג'ו ביידן, ורק כמה עשרות בני משפחה ונאמנים ליוו אותו לשדה התעופה. באותו יום נדמה היה כי ארה"ב סיימה את הפרק הזה בהיסטוריה, ובכל מקרה לעולם לא תיתן לאדם שניסה להעלות את הדמוקרטיה שלה באש, לחזור לבית הלבן. העובדה שטראמפ כן חזר בסופו של דבר לשלטון אומרת כנראה לא מעט על החשיבות שמייחסים האמריקנים לעקרונות הדמוקרטיה – ובעיקר נתנה לנשיא ביטחון עצום שהוא יכול לעשות כל דבר. הוא מתנהג בדיוק כך, ולא שוכח לרגע את ההפסד הצורב בבחירות 2020.
ג'ייק צ'נסלי, "המפגין עם הקרניים" שהתפרסם כשפרץ לקפיטול. גם הוא קיבל חנינה מטראמפ
(צילום: גטי אימג'ס)
ביומו הראשון בתפקיד, העניק טראמפ חנינה לכמעט 1,600 איש שהורשעו או הואשמו במעורבות בהסתערות לקפיטול, גם כאלו שתקפו שוטרים; הוא העלה לאתר האינטרנט של הבית הלבן עמוד שהאשים את הדמוקרטים באישור "הבחירות הגנובות"; הוא הורה לטולסי גבארד, ראש המודיעין הלאומי לשעבר, לעזור ל-FBI בחקירת טענותיו חסרות הבסיס על אי-סדרים בהצבעה בג'ורג'יה (אותה מדינה שבשיחת הטלפון המפורסמת עם פקידי הבחירות הרפובליקנים שלה, טראמפ לחץ עליהם "למצוא" לו את 11,780 הקולות שהיו חסרים לו לניצחון שם על ביידן); הוא הוציא צווי זימון עבור רישומי בחירות 2020 באריזונה, שגם בה הפסיד לביידן; דרש גישה לציוד הצבעה במיזורי; והוא מילא את הממשל שלו במכחישי תוצאות הבחירות ב-2020. בין אם הוא באמת מאמין שניצח או שזו רק הצגה – טראמפ מתעסק ב-2020 בלי הפסקה, והאפקט המצטבר של אובדן האמון של אזרחים במערכת הבחירות הוא ממשי.
עדות נוספת לאובססיה שעדיין נותרה לו סביב ההפסד ב-2020 היא הריאיון הסוער שערך עם כתבת NBC קריסטן וולקר לפני כחודשיים, ושאותו נטש בסערה כשעלתה הסוגיה. הריאיון נערך על רקע הספירה שעוד נמשכה אז בסיבוב הראשון בבחירות למושל קליפורניה, כשעוד לא היה ברור אם הרפובליקני סטיב הילטון יעפיל לסיבוב השני והמכריע בנובמבר מול הדמוקרט חאבייר ביסרה. הליך הספירה בקליפורניה ידוע לשמצה באיטיותו הרבה, בין היתר בגלל השימוש הנרחב שעושים שם בהצבעה בדואר, וטראמפ מיהר לטעון – שוב בלי הוכחה – שהדמוקרטים "מרמים" כדי למנוע מהילטון לנצח מועמד דמוקרטי נוסף, שנאבק עמו על המקום השני. "אלו היו בחירות מכורות, מלוכלכות", אמר טראמפ בהתייחסותו לבחירות 2020. "וזה קורה עכשיו שוב בקליפורניה", הוא הוסיף – יומיים לפני שהילטון הרפובליקני דווקא כן הוכרז כמי שהעפיל לסיבוב השני. כשהמראיינת וולקר התווכחה עמו והדגישה שאין שום הוכחות לרמאויות, טראמפ הזועם תקף, רגע לפני שנטש את הריאיון: "הם מושחתים. בדיוק כמו שאת מושחתת. או שאת מושחתת או טיפשה... הבחירות במדינה הללו הן יותר כמו במדינת עולם שלישית. הבחירות מזויפות!".
צפו: טראמפ נוטש את הריאיון עם קריסטן וולקר
הדמוקרטים כעת נערכים להתנגשות של ממש בנובמבר. בפגישה במילווקי בחודש מאי, בהשתתפות צוותים ממשרדי תובעים כלליים ומזכירי מדינה דמוקרטים ("מזכיר מדינה" בממשל מקומי של כל מדינה בארה"ב הוא מי שאחראי ניהול הבחירות בה), נערכו "דיוני מלחמה" כדי להתכונן לתרחישים היפותטיים שעשויים להתרחש בבחירות הקרובות. ניק בראון, התובע הכללי הדמוקרטי של מדינת וושינגטון, סיפר ל"ניו יורק טיימס" כי הם דנו בתרחישים כמו מצב שבו ה-FBI, שנמצא תחת בעל בריתו הנאמן של טראמפ קאש פאטל, יופיע לפתע וידרוש חומרי בחירות או ציוד. הם דנו גם באופן שבו יפעלו אם כוחות או סוכנים פדרליים יוצבו במדינות השונות בדרכים שיפחידו בוחרים, או אם טראמפ ינסה להכריז על מצב חירום לאומי הקשור לבחירות. "המציאות העגומה היא שכעת הממשל הפדרלי הוא הדאגה הכי גדולה מבחינתנו – בעוד שבעבר הוא היה השותף מספר אחת שלנו", אמר בראון.
כשאל גור הפסיד לבוש בגלל פסיקת העליון - הוא הכריז: "מתנגד נחרצות להחלטה, אבל מקבל אותה". הכותרת ב"ידיעות אחרונות" ב-15 בדצמבר 2000
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
בשנת 2000 הפסיד אל גור הדמוקרט לג'ורג' בוש הרפובליקני, אחרי מערכת בחירות צמודה ושערורייתית במיוחד בפלורידה. בסופו של דבר החליט בית המשפט העליון, ברוב שמרני, כי בוש ניצח. הדמוקרטים רותחים על כך עד היום, אבל קיבלו מיד את הפסיקה ההיא וגור, שהיה אז סגן הנשיא של קלינטון, הודה בהפסד, התייצב לטקס ההשבעה של בוש ולחץ את ידו מול העולם כולו. הניסוי האמריקני השברירי תלוי בכך שכולם מסכימים על החוקים והנורמות ומתנהגים לפיהם גם כשהם מפסידים. דונלד טראמפ הוא הנשיא היחיד בהיסטוריה של ארה"ב שלא קיבל הפסד ברור בבחירות, ניסה לבטל את התוצאות האלה ועכשיו מפעיל את כל כובד משקלו והכוח של הבית הלבן כדי להטות את הבחירות הבאות לטובתו. אפקט הנזק שנגרם לדמוקרטיה האמריקנית יורגש עוד הרבה מאוד שנים.
