שתי סערות שמתחוללות ביממה האחרונה סביב הפנטגון והצי האמריקני מעוררות מחדש שאלות בנוגע להשפעתו של ממשל טראמפ על המוסדות הצבאיים, ועל האופן שבו הם מציגים את עצמם לציבור. מצד אחד, בצי שוקלים לשנות את שמה של נושאת מטוסים שנועדה להנציח את אחד מגיבוריה האפרו-אמריקנים הבולטים של מלחמת העולם השנייה - ובין האפשרויות שנדונו נמצא שמו של דונלד טראמפ עצמו. במקביל, משרד ההגנה מסר הודעות פיטורים לשלושה מבכירי העיתון הצבאי "Stars and Stripes", שנודע במשך עשרות שנים בעצמאותו המערכתית.
לפי דיווח של CNN, הצי האמריקני פועל לשינוי שמה של נושאת המטוסים הגרעינית CVN-81, שנמצאת עדיין בבנייה ושאמורה הייתה להיקרא USS Doris Miller. שלושה מקורות המעורים בדיונים הפנימיים מסרו לרשת כי תהליך בחינת שינוי השם כבר מתנהל, ושניים מהם אמרו כי התקיימו שיחות על האפשרות לקרוא לנושאת המטוסים על שמו של טראמפ. אם המהלך ייצא לפועל עוד במהלך כהונתו, יהיה זה צעד חסר תקדים: נושאת מטוסים אמריקנית מעולם לא נקראה על שמו של נשיא מכהן.
הבחירה המקורית בדוריס "דורי" מילר הייתה בעצמה היסטורית. ב-2020, במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, הודיע הצי כי נושאת המטוסים החדשה תיקרא על שמו של מילר - החייל האפרו-אמריקני הראשון שהיה אמור לזכות בכך שנושאת מטוסים תיקרא על שמו, וגם איש הצוות הזוטר הראשון שזוכה לכבוד הזה. בתקופה האחרונה, לפי CNN, חדל הצי למעשה להשתמש בשם USS Doris Miller במסמכים ובדיונים פנימיים, ובמקום זאת מתייחס לספינה רק במספרה - CVN-81. גם מזכר שפרסם לאחרונה הבית הלבן בנוגע לנושאת המטוסים התייחס אליה במספר בלבד.
בפנטגון עדיין לא הודיעו על החלטה סופית. דובר משרד ההגנה מסר ל-CNN כי אין לפי שעה דבר להכריז עליו. במקביל, בצי בוחנים אפשרות להעניק את שמו של מילר לכלי שיט אחר, וכן להמליץ להעניק לו לאחר מותו את מדליית הכבוד - העיטור הצבאי הגבוה ביותר בארצות הברית. נכדו של אחיו של מילר סיפר כי המשפחה כלל לא עודכנה על האפשרות לשנות את שמה של נושאת המטוסים.
דוריס מילר מקבל את עיטור צלב הצי. האפרו-אמריקני הראשון שקיבל אותו
(Bettmann Archive/Getty Images)
מילר התגייס לצי ב-1939, בתקופה שבה האפשרויות שעמדו בפני חיילים אפרו-אמריקנים היו מוגבלות בשל ההפרדה הגזעית. בעת המתקפה היפנית על פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941 הוא שירת על אוניית המערכה USS West Virginia. בזמן ההתקפה סייע לפנות את מפקדו הפצוע, ולאחר מכן השתלט על מקלע נ"מ - אף שלא עבר הכשרה להפעלתו - וירה לעבר המטוסים היפניים. על מעשיו קיבל ב-1942 את צלב הצי, והיה לאפרו-אמריקני הראשון שזכה בעיטור. בנובמבר 1943 נהרג כשנושאת המטוסים שעליה שירת נפגעה מטורפדו יפני בקרב מקין.
למהלך יש אם כן גם ממד אירוני: דווקא בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ התקבלה כאמור ההחלטה להעניק לנושאת המטוסים את שמו של מילר. ההכרזה נערכה ביום מרטין לותר קינג בינואר 2020, בטקס שנועד להבליט את תרומתם של אפרו-אמריקנים לצבא. ההצעה הובאה גם לידיעת הבית הלבן והקונגרס, ולא עוררה התנגדות. הצי הציג אז את הבחירה כציון דרך היסטורי - נושאת המטוסים הראשונה שנקראת על שם אפרו-אמריקני וגם הראשונה שנקראת על שם מלח שהצטיין בעת ששירת בדרגות החוגרים.
נושאת המטוסים שאמורה הייתה להנציח אותו משתייכת לסדרת "ג'רלד פורד", ו"טקס הנחת השדרית שלה, שמסמל שלב מרכזי בבניית הספינה, צפוי בהמשך השנה. בשל עיכובים בתעשיית הספנות הצבאית היא צפויה להימסר לצי רק ב-2034. עצם הבחינה המחודשת של שמה מגיעה כחלק מדיון רחב יותר שמתקיים בפנטגון בנוגע לשמות של בסיסים וכלי שיט. שר ההגנה פיט הגסת' הוביל מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן שורה של מהלכים לשינוי שמות של מתקנים וספינות שלדבריו שיקפו סדר יום של גיוון והכלה.
בני משפחתו של מילר חושפים לוח הנצחה לכבוד נושאת המטוסים העתידית בינואר 2020. כבר לא בטוח שזה יקרה
(Mass Communication 2nd Class Justin R. Pacheco/US Navy)
למעשה, שינוי השם האפשרי אינו ההתערבות היחידה של טראמפ דווקא בנושאת המטוסים הזו. רק בשבוע שעבר, ב-13 באוגוסט, חתם הנשיא על מזכר שמורה לפנטגון להכין תוכנית להחלפת מערכות השיגור האלקטרומגנטיות שתוכננו עבור CVN-81 במעוטי קיטור מהסוג ששימש נושאות מטוסים מדורות קודמים, וכן להחליף מעליות נשק חשמליות במערכות הידראוליות. המהלך עורר התנגדות מצד סנאטורים דמוקרטים, בהם הטייס והאסטרונאוט לשעבר מארק קלי, שהזהירו מפני עלויות נוספות ועיכובים בפרויקט - וטענו כי החלטות הנדסיות מסוג זה אינן צריכות להתקבל על בסיס העדפותיו האישיות של הנשיא.
נשיאים אמריקנים אינם זרים לסיפוניהן של נושאות המטוסים: כלי שיט כבר נקראו על שם רונלד רייגן וג'ורג' בוש האב כשהיו עדיין בחיים, וב-2025 הוחלט כי שתי נושאות המטוסים שייבנו אחרי CVN-81 יישאו את שמותיהם של ביל קלינטון וג'ורג' וו. בוש. אלא שכל אלה היו נשיאים לשעבר. אם CVN-81 אכן תיקרא על שם טראמפ בעודו בבית הלבן, תהיה זו הפעם הראשונה שנושאת מטוסים אמריקנית נקראת על שם נשיא מכהן.
"קו אדום": שלושה מבכירי העיתון הצבאי בדרך החוצה
במקביל לסערה סביב נושאת המטוסים, פרצה ביממה האחרונה חזית נוספת בין הפנטגון לבין העיתונות שמסקרת את צבא ארה"ב. אתמול נמסרו הודעות פיטורים למו"ל העיתון הצבאי "Stars and Stripes" מקס לדרר, לעורך הראשי אריק סלאבין ולכתבת המזרח התיכון לארה קורטה. הסיבה שצוינה במהלך הייתה "אי-ציות". לפי CBS ו-CNN, ההחלטה קשורה בין היתר לראיונות שנתנו סלאבין וקורטה ל-CBS, ובהם מתחו ביקורת על האפשרות שהפנטגון יתערב בתכני העיתון.
"Stars and Stripes", שממומן בחלקו מכספי משרד ההגנה אך נהנה במשך עשרות שנים מעצמאות מערכתית, מיועד בראש ובראשונה לחיילים אמריקנים ולבני משפחותיהם ברחבי העולם. שורשיו מגיעים עד מלחמת האזרחים, ובמשך השנים הוא סיקר מלחמות, פריסות צבאיות ותנאי שירות - לא אחת באופן ביקורתי כלפי הדרגים הצבאיים והפוליטיים.
הגסת'. הטיל בחודשים האחרונים מגבלות חדשות על גישת כתבים למתחם משרד ההגנה
(צילום: AP Photo/Jeremias Gonzalez)
סלאבין אמר כי נמסר לו שהוא מפוטר בעקבות דברים שאמר בריאיון, שבו הגדיר צנזורה של חדשות שמיועדות לחיילים "קו אדום". לדבריו, הוא עומד מאחורי העיקרון שלפיו העיתון חייב להישאר עצמאי מבחינה מערכתית - עצמאות שלדבריו נדרשת הן בחוק והן במדיניות משרד ההגנה עצמו. בראיון ל-CBS הסביר כי אם הפנטגון ידרוש מהעיתון שלא לפרסם דיווח מדויק ויציע במקומו טקסט שנכתב על ידי משרד ההגנה - מבחינתו מדובר בקו שאסור לחצות.
קורטה, שסיקרה בחודשים האחרונים את המלחמה באיראן ואת פעילות הכוחות האמריקניים באזור, אמרה כי היא עובדת עבור "Stars and Stripes" - "לא עבור הפנטגון, לא עבור ממשל כלשהו ולא עבור קובע מדיניות". אחרי קבלת הודעת הפיטורים אמרה כי מדובר ב"בושה למוסד ולחיילים, שנשבעו להגן על החוקה וראויים לעיתונות חופשית ועצמאית".
לדרר, שכיהן כמוציא לאור במשך 19 שנה ועבד בעיתון במשך יותר משלושה עשורים, הודיע עוד לפני הפיטורים כי יפרוש בסוף ספטמבר. בהודעה לעובדים כתב כי התברר לו ש"תפיסת המנהיגות שלי והבנתי את הערך והשליחות של Stars and Stripes שונות באופן מהותי מהכיוון שאליו הנהגת משרד ההגנה רוצה לקחת את הארגון".
נושאת המטוסים לינקולן. דווח על חששות לבריאותם הנפשית של אנשי הצוות ועל מקרי פגיעה עצמית
(צילום: U.S. Navy/Reuters)
המתיחות החריפה לאחר שהפנטגון מינה את קפטן ביל אורבן מהצי לתפקיד חדש של סגן צבאי למו"ל. המינוי של קצין בשירות פעיל לתפקיד בכיר בארגון חדשותי שאמור לפעול באופן עצמאי עורר דאגה גם בקונגרס, כמה סנאטורים דמוקרטים פנו לשר ההגנה הגסת' וטענו כי הצבת קצין יחסי ציבור פעיל בהנהלת גוף שאמינותו נשענת על עצמאותו מהשרשרת הפיקודית "מעוררת שאלות רציניות". אורבן מצדו אמר כי קיבל מהנהגת הפנטגון הבטחות שהעצמאות המערכתית תישמר, והציג תוכנית ל"מודרניזציה" של העיתון ולהרחבת פעילותו הדיגיטלית.
מאחורי המונח "מודרניזציה" מסתתרים שינויים נרחבים בהרבה מהחלפת פורמט. במזכר שפרסם הפנטגון במרץ נקבע כי "Stars and Stripes" יצמצם את השימוש בסוכנויות ידיעות ויוותר על קומיקס ותכנים קנויים מגופים חיצוניים, וכי התוכן שלו צריך לעלות בקנה אחד עם "סדר ומשמעת תקינים" - מונח הלקוח מעולם המשפט הצבאי. המזכר גם העניק למשרד דובר הפנטגון תפקיד פיקוח רחב יותר, המליץ לפרסם תכנים שמייצרים אנשי יחסי הציבור של משרד ההגנה ואסר על כתבי העיתון להגיש במסגרת תפקידם בקשות מידע לפי חוק חופש המידע.
העימות מגיע גם אחרי ש-"Stars and Stripes", לצד "Military Times", פרסם דיווחים קשים על התנאים על נושאת המטוסים USS Abraham Lincoln במהלך הפריסה הממושכת שלה באזור המזרח התיכון בשל המלחמה באיראן. בין היתר דווח על חששות לבריאותם הנפשית של אנשי הצוות ועל מקרי פגיעה עצמית. טראמפ, הגסת' ובכירים בצי דחו או המעיטו בחומרת הדיווחים. נושאת המטוסים החלה השבוע את דרכה חזרה לארה"ב אחרי פריסה שנמשכה כתשעה חודשים. במקומה, נושאת המטוסים "ג'ורג' וושינגטון" הגיעה לאזור המזרח התיכון.
נושאת המטוסים ג'ורג' וושינגטון שהגיעה למזרח התיכון
(צילום: CENTCOM)
הפיטורים הם הפרק האחרון במערכת יחסים עכורה ממילא בין הנהגת הפנטגון לעיתונות. בחודשים האחרונים הטיל הגסת' מגבלות חדשות על גישת כתבים למתחם משרד ההגנה, והפנטגון נקלע למאבקים משפטיים סביב כללי הסיקור. מוקדם יותר השנה פוטרה גם נציבת תלונות הציבור של "Stars and Stripes", ז'קלין סמית, שתפקידה היה בין היתר להגן על עצמאות העיתון. היא טענה לאחר מכן כי ההדחה הייתה חלק מניסיון רחב יותר של הפנטגון להדק את השליטה בסיקור הצבאי.
התפקיד של סמית לא היה סתם תפקיד מערכתי: הקונגרס יצר אותו בתחילת שנות ה-90 כדי להגן במפורש על עצמאות העיתון, בעקבות חששות מהניסיון של גורמי צבא לדכא דיווחים שליליים, בין היתר סביב איראן-קונטראס. הנציבה סמית דיווחה ישירות לוועדות הכוחות המזוינים בקונגרס - עד שהפנטגון פיטר אותה באפריל. ביוני אף הוגשה תביעה פדרלית נגד משרד ההגנה בטענה שהמהלכים נגד העיתון מפירים את החוק ופוגעים בעצמאות.
