תיעוד: הפצצה רוסית בנמל התעופה ויניצה
(מהרשתות החברתיות)
המלחמה שבה פתחה רוסיה נגד אוקראינה נכנסה הלילה (שני) ליומה ה-12, ולמרות הניסיונות הקדחתניים במערב לקדם פתרון דיפלומטי שיביא לסיומה, או לכל הפחות להביא להפסקת אש זמנית כדי לאפשר פינוי של אזרחים מאזורי הקרבות, חילופי האש נמשכים ללא הרף. היום צפוי להיערך סבב שיחות שלישי בין נציגי מוסקבה וקייב, אך לנוכח העובדה שאפילו שתי הפסקות האש החלקיות והזמניות באזור מריופול קרסו יום אחרי יום, וכשברקע האיומים שממשיך לפזר הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין, לא נראה שיש תקווה רבה להצלחה במשא ומתן הזה.
אתמול המשיכו להתקבל דיווחים על הפגזות או הפצצות רוסיות, כשברקע ההערכה במערב כי רוסיה עוברת כעת, אחרי שנכשלה בניסיונה להביא לניצחון בזק במלחמה, לטקטיקת לחימה שאותה אימצה בעבר בקרבות בצ'צ'ניה ב-1999 ובסוריה ב-2016: במסגרתה כוחותיה מכתרים ערים וכותשים אותן בהפצצות אוויריות או בהפגזות ארטילריות, עד לכניעת תושביהן. השיטה הזו מביאה בהכרח לפגיעה קשה בחיי אזרחים חפים מפשע. "מדובר ככל הנראה במאמץ שנועד לשבור את המורל האוקראיני", מסר משרד ההגנה הבריטי בדו"ח מודיעיני על מצב המלחמה באוקראינה.
המלחמה באוקראינה – כתבות נוספות:
• דקה אחר דקה: עדכונים שוטפים מהמלחמה
• ההדף הצמיד אותי למכונית – ואז הגיע הפגז השני | רון בן ישי
• פוטין מבודד: החברות שהפסיקו לפעול ברוסיה
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• נמצאים באוקראינה או בגבולותיה? רוצים לדווח ולצלם? לחצו כאן
סיכום היום ה-11 למלחמה באוקראינה
31 צפייה בגלריה
פליטים בורחים מהעיר אירפין, על גשר הרוס ובצל הפגזות הרוסיות. רוסיה כותשת ומנסה להכניע את האוכלוסייה
(צילום: AP )
העיר שנראה שסובלת כעת יותר מכל מההפגזות הרוסיות היא מריופול שלחופי ים אזוב, בדרום-מזרח אוקראינה. היא מכותרת כבר ימים ארוכים בידי הצבא הרוסי וכוחות הבדלנים הפרו-רוסים מחבל דונבאס שמסייעים לו. הרשויות בעיר מדווחות על משבר הומניטרי חריף, שבמסגרתו לכ-400 אלף התושבים שנצורים במריופול אוזלים כעת המים והמזון, וגם אספקת החשמל נקטעה.
בצהריים אמור היה להתנהל פינויים של אלפים מהתושבים הנצורים במריופול, ולשם כך הוכרזה באזור הפסקת אש זמנית לכמה שעות, אלא שממש כמו שלשום, שעה קלה אחרי תחילת הפינוי האשימו שני הצדדים זה את זה בהפרה של הפסקת האש, ולאחר מכן הודיע הצלב האדום כי הפינוי הופסק. "אי אפשר לקיים מסדרונות הומניטריים", אמר אנטון גרשנקו, בכיר במשרד הפנים האוקראיני, "כי רק המוח החולה של הרוסים מחליט מתי להתחיל לירות ובמי".
בהודעה שפרסם אמש משרד ההגנה הבריטי נאמר כי לאורך היום נמשכו הפגזות כבדות על מריופול: "כמו אתמול, רוסיה האשימה את אוקראינה בהפרת הסכם הפסקת האש. זהו כנראה ניסיון נוסף להפחית מאחריותה לפגיעה באזרחים – שנגרמת בעקבות המתקפות הרוסיות על העיר".
31 צפייה בגלריה
טיל השיוט הרוסי שועט לעבר נמל התעופה בוויניצה, והפיצוץ העז אחרי הפגיעה
(מהרשתות החברתיות)
מעט מאוד אזרחים הספיקו להתפנות מהעיר במסדרון ההומניטרי שנקבע אל עבר העיר זפוריז'יה – לפי הבדלנים מדובר רק ב-300 מתוך כ-200 אלף שהרשויות התכוונו לפנותם. המעטים שכן הצילו להימלט סיפרו על הרס וחורבן אדיר. "ראינו הכול: בתים עולים באש, אנשים שיושבים במרתפים. אין שם תקשורת, אין מים, אין גז, אין חשמל. אין שם כלום", אמרה בשיחה עם AP ילנה זמאי, שברחה מהעיר אל עבר מחוז דונייצק שנשלט בידי אותם בדלנים פרו-רוסים.
הפגזה קשה נוספת של הצבא הרוסי התרחשה אתמול בבוקר בעיר אירפין שבפרברים המערביים של קייב, בשעה שפליטים אוקראינים ניסו לברוח משם והסתייעו בחיילים אוקראינים כדי לחצות גשר שבור מעל נהר. בהפגזה הזו נהרגו לפי הרשויות שם שמונה בני אדם, בהם אם ושני ילדים. שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" באוקראינה, רון בן ישי, שהה באותם רגעים באזור ההפגזה הרוסית, ודיווח כיצד הוא עצמו הוצמד לדלת של מכונית כתוצאה מההדף של אחד הפיצוצים.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי האשים אתמול את רוסיה גם בהפצצה של שדה תעופה אזרחי בעיר ויניצה שבמרכז המדינה, באמצע הדרך שבין קייב ללבוב. הוא טען כי שמונה טילים רוסיים פגעו בשדה התעופה הזה, והשמידו אותו לחלוטין. "רוסיה ממשיכה להרוס את התשתיות שלנו, את החיים שלנו, את מה שבנינו, שבנו הורינו, סבינו ודורות רבים של אוקראינים", אמר. ב"ניו יורק טיימס" ציינו כי שדה התעופה הזה משמש בעיקרו לצרכים אזרחיים, אך יש בו גם מתחם צבאי. עם זאת, לפי העיתון הנזק שנגרם במתקפה הרוסית היה גם לתשתית האזרחית בנמל. לא דווח על נפגעים. סרטון שהופץ ואומת על ידי ה"טיימס" הראה כיצד טיל שיוט רוסי שועט לעבר נמל התעופה בוויניצה, רגעים לפני שפטריית אש ועשן גדולה מיתמרת באוויר.
לפי שעה לא דווח על קרבות כלשהם בקייב עצמה, וגם לא ברור מהו מיקומה כעת של השיירה הענקית של טנקים וכוחות צבא רוסיים שעשתה את הדרך לכיוןן הבירה מצפון בשבוע שעבר. היא נתקעה במרחק של כ-30 ק"מ מהעיר, כשלפי הערכות הרוסים נתקלו בקשיים לוגיסטיים אך גם התעכבו בשל היערכות מחדש של הכוחות. דובר הפנטגון ג'ון קירבי ציין בשבוע שעבר כי התקבלו גם דיווחים לא-מאומתים על כך שהכוחות האוקראיניים ביצעו מתקפות מסוימות נגד השיירה כדי לפגוע בהתקדמותה. למרות זאת, ההערכות הן שרוסיה מתכננת בסופו של דבר לכתר את הבירה.
חתונה במחסום, עם פרחים וקסדות
בעיר נערכים כעת עם מחסומים מאולתרים – "קיפודי מתכת" שהוצבו בין היתר בכיכר העצמאות במרכז קייב כדי לחסום תנועה של טנקים – ומחסומים הוקמו באזורים שונים בעיר. בצל המתיחות הרבה היו גם רגעים משעשעים: באחד המחסומים התחתן אתמול זוג שהתנדב ל"יחידות ההגנה הטריטוריאליות" של אוקראינה. הזוג, ולרי ולסיה, התחתנו בנוכחות ראש העיר ויטלי קליצ'קו, כשכולם במדי צבא וקסדות לראשיהם. לוחמים רעולי פנים צולמו בחתונה המאולתרת מחזיקים פרחים.
הנשיא זלנסקי מפרסם מדי יום הצהרות לוחמניות שבהן הוא קורא לאזרחיו להיאבק בכל דרך בפולש הרוסי – וההתנגדות העזה של האוקראינים אכן הפתיעה לפי ההערכות את מוסקבה – אבל החשש הוא שלאורך זמן רב הם לא יוכלו להחזיק מעמד. שר ההגנה הבריטי בן וואלאס הזהיר אתמול כי המלחמה באוקראינה עלולה להימשך חודשים ארוכים, ואולי אפילו שנים, וקרא למערב להפגין "כושר עמידה אסטרטגי".
31 צפייה בגלריה
ולרי ולסיה, שמתנדבים ב"יחידות ההגנה הטריטוריאליות", מתנשקים בחתונתם המאולתרת במחסום בקייב
(צילום: רויטרס )
אתמול הזהיר הנשיא זלנסקי מהאפשרות שרוסיה תחל גם להפגיז את עיר הנמל הגדולה אודסה שבדרום-מערב המדינה. זו העיר השלישית בגדולה באוקראינה, וכיבושה יהווה מכה קשה עבור הממשלה בקייב ולגישה שלה לים השחור. אמש אמר גורם ביטחוני בכיר בארה"ב כי הממשל האמריקני לא סבור שיש חשש מיידי מפני מתקפה אמפיבית של רוסיה, כלומר שזו תנחית כוחות מהים, באזור אודסה. הגורם לא התייחס לאפשרות של הפגזה. הוא ציין כי עד עתה הכניס פוטין 95% מכוחות הצבא שריכז בגבולות אוקראינה טרם הפלישה, וכי רוסיה שיגרה כבר כ-600 טילים מאז תחילת המלחמה. בקייב, יצוין, הביעו אתמול גם חשש שרוסיה תפעל לכתר את העיר דניפרו שבמרכז המדינה.
ממשלה גולה? תוכנית הגיבוי האמריקנית
על רקע החשש מההתקדמות הרוסית ברחבי אוקראינה, אמש דיווחה רשת CNN כי בממשל האמריקני מכינים "תוכנית גיבוי" שבמסגרתה יברחו הנשיא זלנסקי או בכירים אחרים בממשלתו אל מערב אוקראינה או אף מעבר לגבול, לפולין, כדי לאפשר את המשך קיומה של ממשלה אוקראינית, גם אם בגלות. גורמים מערביים ששוחחו עם הרשת הדגישו כי השיחות בסוגיה עדיין ראשוניות, וכי דבר לא הוחלט.
דיפלומטים מערביים ציינו בפני CNN כי וושינגטון חוששת להעלות את הסוגיה בשיחות מול זלנסקי, כיוון שזה מסרב לדון בכל דבר שלא קשור בהגברת יכולת ההתנגדות האוקראינית לפלישה הרוסית. "לאוקראינים יש תוכניות – שאני לא הולך לדבר עליהן או לפרט אותן – ומטרתן להבטיח את המשכיות הממשלה בדרך כזו או אחרת, ואני אשאיר את זה כך", אמר אתמול מזכיר המדינה אנתוני בלינקן בריאיון לרשת CBS.
31 צפייה בגלריה
מרכז ספורט שנהרס בהפגזות בחרקוב. גם מכון מחקר עם כור גרעיני קטן ניזוק
(צילום: רויטרס)
המוני מפגינים בנובה קחובקה הכבושה, בדרום אוקראינה
(צילום: מטוויטר)
אמש גם גבר החשש מפגיעה בתשתיות הגרעיניות הרבות באוקראינה. הרשויות האוקראיניות טענו אתמול כי הפגזה רוסית בעיר חרקוב שבצפון-מזרח המדינה, שמכותרת אף היא, פגעה במתחם של המכון האוקראיני לפיזיקה ולטכנולוגיה, שם מופעל כור גרעיני קטן למטרות מחקר וייצור איזוטופים לצרכים רפואיים. מדובר בסוג של כור שאותו מפעילים מכוני מחקר רבים בעולם. לא ברור אם המתקן הגרעיני עצמו נפגע, וגם בהודעת הרשויות בקייב הדבר לא הובהר. הן מסרו רק כי "הריסת מתקן גרעיני ומתקן אחסון של חומרים גרעיניים עלולה להביא לקטסטרופה סביבתית בהיקף נרחב".
אדווין ליימן, מומחה לכורים גרעיניים ממסצ'וסטס, אמר ל"ניו יורק טיימס" כי אף שהמידע על חומרת המתקפה לא ברור לפי שעה, הוא מעריך שהסיכון להתפזרות חומרים רדיואקטיביים בסביבה נמוך: "הניחוש שלי הוא שכמות הפסולת (הגרעינית) שהצטברה נמוכה ביחס לכל כור כלשהו בתחנת כוח". לדבריו, אם ההערכה שלו נכונה, המשמעות היא שגם אם הכור נפגע הסיכון לדליפה רדיואקטיבית נמוך.
המשמרת בצ'רנוביל לא נגמרת
לא רק הפגיעה במכון המחקר בחרקוב מעוררת חשש בכל הנוגע למתקנים הגרעיניים שנמצאים באוקראינה, שבה 15 תחנות כוח גרעיניות המספקות בשגרה 50% מאספקת החשמל שלה. אמש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הביעה דאגה מהאופן שבו מנהלים הרוסים את תחנת הכוח שכבשו בזפוריז'יה בסוף השבוע האחרון, בקרבות שבהם הפגיזו את המתחם הגרעיני וגרמו שם לשריפה שעוררה חשש נרחב בעולם, אולם בסוף זו כובתה מבלי שגרמה נזק לכורים עצמם. בארה"ב אמרו אז כי העולם היה כ"פסע" מאסון גרעיני.
31 צפייה בגלריה
השריפה שפרצה בשבוע שעבר בתחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה. "היינו פסע מאסון גרעיני"
(צילום: Zaporizhzhya NPP/via REUTERS)
31 צפייה בגלריה
רפאל גרוסי, ראש סבא"א, מציג תרשים של תחנת זפוריז'יה. חשש מהתערבות רוסית בפעילות שם
(צילום: Joe Klamar/AFP/Getty Images)
בהודעה שפרסם ראש סבא"א, רפאל גרוסי, נאמר כי אנשי הצוות האוקראינים ממשיכים לתפעל את תחנת הכוח – שהיא הגדולה ביותר באירופה – אולם הם נתונים כעת לפיקוח הדוק של אנשי הצבא הרוסי. אנשי הצוות, נמסר, לא יכולים לבצע אף פעולה – כולל פעולות תחזוקה שגרתיות – מבלי לקבל אישור מהרוסים. הצבא הרוסי, נטען עוד, שיבש את יכולות התקשורת שלהם וניתק את הגישה שלהם לאינטרנט. גרוסי מסר כי הוא "מודאג מאוד מההתפתחויות הללו", והוסיף כי יש לאפשר לאנשי הצוות לבצע את עבודתם ב"תנאים יציבים, ללא התערבות חיצונית או לחץ לא מוצדק".
בסבא"א הביעו גם חשש לשלומם של אנשי הצוות האוקראינים בתחנת הכוח הגרעינית המושבתת בצ'רונביל, שנכבשה כבר ביום הראשון של הפלישה. בהודעת הסוכנות נאמר כי אנשי הצוות בצ'רנוביל לא עזבו את משמרתם מאז 23 בפברואר, יום לפני תחילת הפלישה הרוסית. מדובר ב-200 איש, בהם גם השומרים.
בהודעה אמש של סבא"א נמסר כי אנשיה איבדו גם את הקשר עם מוסדות וארגונים שונים בעיר מריופול הנצורה, שמשתמשים במה שהסוכנות תיארה כ"גורמי קרינה". בסבא"א אמרו כי מדובר גם כן בהתפתחות מדאיגה: "חומרים רדיואקטיביים שכאלו עלולים לגרום נזק חמור לבני אדם אם הם לא מטופלים ומאובטחים בצורה ראויה".
הפן הכלכלי של המלחמה | גד ליאור
(צילום: אבי חי)
בתוך כך, גם אמש המשיך לגבור הבידוד העולמי של רוסיה. בשבוע האחרון, לצד הסנקציות יוצאות הדופן בחריפותן שהטילו עליה ארה"ב ואירופה, החליטו שורה ארוכה של חברות מסחריות להפסיק על דעת עצמן את פעילותן בשוק הרוסי, וכך הידקו עוד יותר את החבל סביב צווארה של הכלכלה הרוסית. אתמול הצטרפו לחרם העולמי חברות האשראי ויזה, מסטרקארד ואמריקן אקספרס, והודיעו כי הן משעות את פעילותן בארצו של פוטין. בהמשך הודיעה גם חברת שירותי הסטרימינג נטפליקס על השעיית פעילותה ברוסיה.
גם הרשת החברתית טיקטוק, שנמצאת בבעלות סינית, הודיעה אמש כי תפסיק לאפשר העלאת סרטונים חדשים ברוסיה, ולדבריה הדבר נעשה בגלל החוק החדש שאושר בסוף השבוע במדינה, שמאפשר לגזור עד 15 שנות מאסר על מי שמפיץ לכאורה "פייק ניוז". החוק הזה אושר על רקע הדיכוי הנרחב של המחאה ברוסיה, דיכוי שבמסגרתו נעצרו אתמול יותר מ-4,000 מפגינים בעשרות ערים ברחבי המדינה. בסוף השבוע רוסיה גם חסמה את הגישה של אזרחיה לפייסבוק ולטוויטר.
פורסם לראשונה: 23:07, 06.03.22
