בחודש הבא, תציין מדינת ישראל, 50 שנה ל- "מבצע יונתן" באנטבה. בטקסים הרשמים ידברו, בצדק, על היצירתיות של מתכנני המבצע, על גבורתם של יוני נתניהו ז״ל, לוחמי סיירת מטכ״ל ואנשי חיל האוויר ועל ההישג הבלתי נתפס של שחרור בני הערובה מלב אפריקה. אך מאחורי הקלעים של אחד ממבצעי החילוץ הנועזים בהיסטוריה, ניצבה דמות מפתח שבלעדיה ייתכן שהמבצע כלל לא היה יוצא אל הפועל.
עיתונות חופרת
פרק 25- השבוע עם הסוכן הבריטי שעזר לצה״ל ושילם בחייו
47:52
ברוס מקנזי היה סוכן חשאי בריטי שהפך ברבות השנים לידיד אמת ושותף סוד קרוב של המוסד הישראלי. הקשר העמוק שטווה עם קהילת המודיעין הישראלית הוביל לכך שהוא סייע לישראל בשני מקרים חשובים ביותר: סיכול תוכנית להפלת מטוסי נוסעים ישראלים בקניה, והענקת סיוע מודיעיני ולוגיסטי חיוני, שאפשר את חילוץ החטופים מאוגנדה. על עמידתו האמיצה לצד ישראל בשעותיה הקשות ביותר, הוא שילם בסופו של דבר בחייו.
סיפורו של מקנזי מתחיל בדרום אפריקה, שם נולד בשנת 1919. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא שירת כטייס קרב, לחם בצפון אפריקה ובאירופה, ולאחר המלחמה היגר לקניה והפך לחקלאי ואיש עסקים מצליח באזור נקורו. למרות היותו מתיישב לבן שצמח בימי הקולוניאליזם, עם קבלת העצמאות של קניה ב-1963, שילב אותו הנשיא הראשון ג'ומו קניאטה בממשלתו כשר החקלאות וההתיישבות. מקנזי תפקד כגשר פוליטי חיוני בין קניה הקולוניאלית למדינה העצמאית החדשה, וזכה להשפעה פוליטית ועסקית אדירה.
"עיתונות חופרת": הסוכן הבריטי שסייע לצה"ל במבצע אנטבה
אך מאחורי החזות של השר החקלאי והפוליטיקאי המשופשף, התנהלו חיים שונים לחלוטין. מקנזי, שזכה בפי רבים לכינויים כמו "איש של כובעים רבים" ו"המרגל שבפנים", גויס על ידי סוכנות הביון הבריטית (MI6) מעט לפני עצמאותה של קניה. בעזרת קשריו של ראש ה-MI6 סר מוריס אולדפילד, נוצר החיבור ההיסטורי בינו לבין קהילת המודיעין הישראלית. כחלק מתפקידו החשאי במלחמה הקרה, הוא ניצל את מעמדו כדי להעביר מודיעין קריטי לבריטניה וישראל.
הברית ההדוקה בין מקנזי לישראל באה לידי ביטוי מעשי בחודש ינואר 1976. חוליית מחבלים, שכללה פעילי טרור מארגונים פלסטיניים ומרקסיסטים גרמנים, תכננה לבצע פיגוע קטלני: שיגור טילים לעבר מטוס של חברת "אל על" בעת נחיתה בנמל התעופה בניירובי. מקנזי היה מעורב באופן ישיר בלכידתם החשאית של חמשת המחבלים המבוקשים, ואלו הועברו מיד לישראל שם נידונו למאסר ממושך.
מספר חודשים לאחר מכן הגיע הרגע המכונן ביותר במערכת היחסים החשאית הזו. ביוני 1976 נחטף מטוס חברת "אייר פראנס" לאנטבה שבאוגנדה, תחת חסותו של הרודן אידי אמין. כאשר ישראל חיפשה נואשות אחר פתרון צבאי, מקנזי הפך לחוליה המרכזית שאפשרה את התוכנית. הוא הפעיל את כל כובד משקלו ושיכנע את נשיא קניה להעניק לישראל סיוע חסר תקדים: אישור לאנשי המוסד לפעול מקניה לאיסוף מודיעין, ומתן האישור החיוני למטוסי חיל האוויר הישראלי לנחות בניירובי לשם תדלוק וסיוע רפואי בדרכם חזרה הביתה. בנוסף, מקנזי הגדיל לעשות וסייע אישית לסוכן מוסד להטיס מטוס קל מעל שדה התעופה באנטבה, וכך הושגו תצלומי אוויר שהיו קריטיים להצלחת כוח הפריצה הישראלי.
בישראל ובמערב נחגג מבצע אנטבה כהצלחה כבירה, אך אצל שליט אוגנדה, אידי אמין, הצטבר זעם רצחני. אמין, שראה בשיתוף הפעולה הקנייתי-ישראלי השפלה ובגידה אישית, מיקד את חשדותיו במקנזי. ב-24 במאי 1978 הגיע מקנזי לפגישה עם אמין באוגנדה בשליחותו של נשיא קניה. עם סיום הפגישה הוא עלה על מטוס בחזרה לניירובי. במהלך הטיסה התפוצצה פצצה עוצמתית במטוס, ומקנזי נהרג במקום יחד עם שאר הנוסעים. הפצצה, כך התברר, הוטמנה בהוראתו הישירה של אמין כנקמה על חלקו של מקנזי במבצע אנטבה, והיא הוסתרה בתוך מתנת פרידה – ראש אנטילופה או פסל עץ של אריה שהעניק אמין אישית למקנזי רגעים לפני ההמראה.
אף שמרבית עשייתו נעשתה בצללים והרחק מעין הציבור, מדינת ישראל לא שכחה את תרומתו ההירואית של "איש הסוד" ששילם בחייו למען ביטחונה. לאחר הירצחו, יזם ראש המוסד מאיר עמית נטיעת יער בישראל הנושא את שמו של ברוס מקנזי כהוקרה על גבורתו. בנוסף לכך, בסיוע חשאי של השלטונות בקניה, הוטסה אלמנתו לישראל כדי להשתתף בטקס בחסות המוסד, שבו קיבלה בשמו את "אות יקיר הסתר" – ציון לשבח נדיר לאנשים שסיכנו את חייהם וחירותם כדי לסייע בחשאי למבצעים המיוחדים של מדינת ישראל.
