שש מדינות אירופיות, ובהן החשובות ביותר, גינו את פרסום מכרזי הבנייה באזור E1 שסמוך למעלה אדומים. שלוש מדינות מערביות כינו את החלטת צה"ל לא לפתוח בחקירה פלילית בפרשת "המטבח המרכזי העולמי" במילה "מבישה". ונציג ארצות הברית, הידידה הקרובה ביותר, גינה את התקיפה בסוריה שהובילה להחרפת העימות עם טורקיה.
כמעט שלוש שנים אחרי טבח חמאס ב-7/10, מצבה המדיני של ישראל - לפחות בכל הקשור ליחסים עם אירופה - אולי גרוע מאי פעם. אמנם הקשרים עם מדינות בדרום אמריקה התחממו על רקע מהפכים שאירעו שם, אבל עם חלק מהמדינות החשובות בעולם היחסים לא שפירים, ורצף ההודעות בימים האחרונים היטיב להראות זאת.
היום כינו בריטניה, אוסטרליה וקנדה את החלטת צה"ל לא לפתוח בחקירה פלילית בנוגע לתקיפות האוויריות באפריל 2024, שפגעו בשיירת כלי רכב של ארגון סיוע ברצועת עזה, "מבישה". בתקיפות נהרגו שבעה עובדי סיוע הומניטרי מארגון "המטבח המרכזי העולמי" (WCK), שבסיסו בארצות הברית.
עובדי WCK משלוש המדינות היו בין ההרוגים בתקיפה. "ההחלטה הזו היא גם מעט מדי וגם מאוחר מדי. קורבנות האירוע הזה ומשפחותיהם ראויים לצדק ולמתן דין וחשבון, ואנחנו נמשיך לחפש תשובות בשמם. התקיפה נגד WCK היא אחת מאינספור התקריות ברצועת עזה שבהן לא הייתה לקיחת אחריות", נאמר בהודעה המשותפת של שלוש המדינות.
כבר אתמול הביעה ממשלת אוסטרליה "זעם" על ההחלטה, ואילו שרת החוץ הקנדית אניטה אנאנד כינתה אותה "בלתי מתקבלת על הדעת". בלונדון מסר משרד החוץ הבריטי כי הוא "מזועזע וכועס" עבור משפחותיהם של שלושה אזרחים בריטים שנהרגו בתקיפה. ממשלת פולין, שאחד מאזרחיה נהרג אף הוא בתקיפה, אמרה אתמול כי היא "מאוכזבת מאוד" וקראה לרשויות בישראל לשתף פעולה עם החקירות הפולניות בנוגע לאירוע.
שרת החוץ אניטה אנאנד. ממשלת אוסטרליה זעמה על החלטת צה"ל
(צילום: Roni Rekomaa / LEHTIKUVA / AFP)
צה"ל אמר ביום רביעי כי הכוחות טעו בזיהוי של כמה מהאנשים בכלי הרכב, וחשבו שהם פעילי חמאס חמושים, וכי שיירת WCK סטתה מהנתיב שתואם מראש. עם זאת, הוא קבע כי החלטות המפקדים לא העלו חשד סביר להתנהלות פלילית. שני קצינים הודחו מתפקידיהם באותה עת ושלושה אחרים ננזפו.
בהודעת משרד החוץ נכתב כי "ישראל מביעה את תנחומיה למשפחותיהם של שבעת עובדי הסיוע של WCK, שנהרגו באפריל 2024 בנסיבות טרגיות ומצערות ביותר. ישראל פתחה מיד בבחינה של האירוע, וזוהו כשלים מבצעיים שהובילו לנקיטת צעדים משמעותיים ברמת הפיקוד והמשמעת. ההחלטה שלא להמשיך בחקירה פלילית התקבלה על ידי רשויות התביעה הצבאית העצמאיות של ישראל, על בסיס שיקולים מקצועיים ומשפטיים מחמירים".
המכרז שפרסם משרד השיכון לבניית 1,234 יחידות דיור באזור E1 בין ירושלים למעלה אדומים הוביל לשלל הודעות גינוי. בהודעה משותפת מטעם צרפת, גרמניה, בריטניה, איטליה, נורבגיה והולנד נכתב כי "החלטת ממשלת ישראל לפרסם הצעות מכרז לבנייה לפרויקט ההתנחלות E1 אינה מקובלת. פרויקט E1 יפגע ברצף הטריטוריאלי של השטחים הפלסטיניים, ובסיכוי לפתרון שתי המדינות. בתקופה של חוסר יציבות חמור בגדה עם רמות אלימות חסרות תקדים מצד מתנחלים החלטה זו מדאיגה עוד יותר".
לקראת בנייה ב-E1
(צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)
אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, כינתה הערב את קידום המכרזים "בלתי מתקבל על הדעת". שר החוץ הבריטי אד מיליבנד שוחח עם שר החוץ גדעון סער אחרי פרסום אותם מכרזי בנייה וזימן את הממונה על השגרירות בלונדון למשרד החוץ: "הבהרתי לסער שעל ישראל לעצור את תוכניות E1 באופן מיידי, לחזור בה מהמכרז ולעצור את כל הרחבת ההתנחלויות. בריטניה לא תעמוד בצד ותשלים עם חורבן פתרון שתי המדינות".
היום דווח ב"בלומברג" כי מיליבנד שוקל משטר סנקציות חדש נגד ישראל שיכלול צעדים למניעת סחר בסחורות ובשירותים עם ההתנחלויות, וכן את הרחבת הסנקציות הקיימות בתחום זכויות האדם כך שיכללו חסימת סיוע הומניטרי. בנוסף, שר החוץ הבריטי עשוי לתמוך במפורש בחוות הדעת בית הדין הבינלאומי לצדק משנת 2024, שקבעה כי "הכיבוש אינו חוקי".
סער תקף את הצהרת מיליבלנד וכינה אותה "חד-צדדית לחלוטין": "מדיניותה השיטתית של ממשלת בריטניה, של האשמת ישראל בלבד תוך התעלמות מהקיצוניות הפלסטינית, כבר תרמה לגל אדיר של שנאה אנטישמית והתקפות נגד הקהילה היהודית הבריטית. המשך בדרך זו רק יחמיר את המצב. החלטתה של ממשלת בריטניה לפגוע ביחסים בין מדינתנו מצערת מאוד, אך ישראל לא תהיה קורבן פסיבי של מדיניות זו. ישראל תגן על זכויותיה, על האינטרסים שלה ועל עמה".
אד מיליבנד. שוקל סנקציות נגד ישראל
(צילום: REUTERS/Jack Taylor)
היום פורסמה הצהרה משותפת נוספת נגד הבנייה ב-E1, הפעם של קטאר, ירדן, איחוד האמירויות, אינדונזיה, פקיסטן, טורקיה, סעודיה ומצרים. בהודעה נכתב כי המדינות מגנות את "מדיניות ההתנחלויות הבלתי חוקית של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש".
בנוסף, פורסמה הודעה משותפת של הרשות הפלסטינית ושל 11 מדינות ערביות ואסלאמיות - קטאר, ירדן, אלג'יריה, אינדונזיה, לבנון, מלזיה, מאוריטניה, פקיסטן, סעודיה, סומליה, טורקיה - המגנה "את התקיפות האוויריות הישראליות נגד שדה התעופה הצבאי אבו א-דהור בצפון מערב סוריה". לפי ההודעה, תקיפות אלה מהוות הסלמה מסוכנת והפרה בוטה של הריבונות הסונית. על הקהילה הבינלאומית לאמץ עמדה נחרצת, ברורה ועקרונית נגד התוקפנות המתמשכת נגד סוריה".
טום ברק. טען שטורקיה הייתה עלולה לתקוף את ישראל בתגובה לתקיפה בסוריה
(צילום: anwar amro / AFP)
לפי לשכת ראש הממשלה, התקיפה אירעה כי סוריה "הפרה את הסטטוס קוו, ואפשרה לחיילים טורקים להתפרס בבסיס חיל האוויר ליד חלב". ואותה תקיפה חריגה הובילה גם לגינוי אמריקני יוצא דופן. שליח ארצות הברית לסוריה וטורקיה, טום ברק, טען כי תקיפות שכאלה "עלולות להגביר את הנוכחות הטורקית באזור כבר בעתיד הקרוב", ואמר כי טורקיה לא הוזהרה מבעוד מועד - ולכן הייתה עלולה לתקוף את ישראל בתגובה.
ההחרפה ביחסים עם טורקיה הגיעה כמעט מיד. נתניהו אמר להם "Don't", הם פרסמו כי הוציאו צו מעצר ו"התראה אדומה" נגד ראש הממשלה והוא כינה את ארדואן "רודן אנטישמי". הערב אמרו בנשיאות טורקיה כי "מאמצי ממשל נתניהו להציג את טורקיה כאיום חדש הם חלק מאסטרטגיית הבחירות".
