דיון חשוב אצל ראש הממשלה לפני ההחלטה הדרמטית בהאג: שר המשפטים יריב לוין, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, השר רון דרמר ואחרים ישתתפו היום (חמישי) בדיון רב משתתפים אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו. בשיחה יוצגו התרחישים האפשריים בבית הדין הבינלאומי לצדק ואפשרויות התגובה של ישראל.
נציג ישראל, פרופ' שואו: "יש לישראל כל זכות להגן על עצמה אחרי 7/10"
(צילום: UN)
בית הדין בהאג ימסור מחר ב-14:00 את החלטתו בנוגע לצו ביניים בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בגין מעשים שאופיים "רצח עם" במלחמה ברצועת עזה. נלדי פלדור, שרת החוץ של דרום אפריקה, כבר הודיעה כי בכוונתה להגיע לדיון.
הסעד המחמיר ביותר שממנו חוששים בירושלים הוא שבית הדין יוציא צו להפסקת הלחימה בעזה. במקרה כזה סביר להניח שישראל לא תכבד אותו. גם רוסיה לא כיבדה את הצו שהוצא נגדה במלחמה באוקראינה. אם אכן כך יקרה, בית הדין בהאג יפנה למועצת הביטחון של האו"ם כדי שתכפה על ישראל לעצור את הלחימה. לנוכח עמדתה העקבית של ארצות הברית, ניתן להעריך שיוטל וטו אמריקני.
עם זאת, קשה להתעלם מכך שלהחלטה כזו יהיו השלכות בינלאומיות והדבר יפגע קשות בדימוי של ישראל, ויהפוך אותה לכזו שאינה מצייתת לבית הדין. הדבר יכול להוביל מדינות להחליט על השעיית היחסים עם ישראל ועל צעדים בילטרליים אחרים.
דבריו בהאג של נציג ישראל טל בקר
(צילום: UN)
למעשה, יש שני קצוות - מצד אחד הצו שעליו דובר כאן המורה על הפסקה מיידית של הלחימה, ומצד שני אמירה שאין ג'נוסייד ובית הדין לא ידון לגופו של עניין בתביעה, מפני שאין לה על מה להתבסס. אלו שני הקצוות, אבל הסבירות שבית הדין יבחר באחד מאותם קצוות נמוכה יחסית.
התרחיש הסביר יותר הוא סוג של פשרה - לא הסעד המחמיר ביותר (הוראה על הפסקת אש) ולא דחיית העתירה הדרום-אפריקנית, אלא משהו באמצע. ההערכה היא שיהיו חילוקי דעות בין שופטי בית הדין וכמה חוות דעת. הניסיון מלמד שהפוליטיקה משחקת תפקיד וההחלטות של השופטים יושפעו מעמדת המדינות שלהם. כך, למשל, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כבר דיבר על ההליך בהאג, ולכן קשה להאמין שהשופט הרוסי יחליט בניגוד לעמדה הרוסית. לצד 15 שופטי בית הדין, יש גם שני שופטי אד-הוק מהמדינות - ובהם אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס.
יכולים להיות צווים שישראל תחליט לציית להם, כמו למשל כאלה שנוגעים להגדלת הכנסת הסיוע ההומניטרי ומתן סיוע אזרחי. ישראל שותפה לאמנת הג'נוסייד ולכן - גם אם ההחלטה תהיה פחות נוחה - ישראל תמצא את הדרך להגיד שתכבד את אותו הצו, גם מבלי לכבד אותו במלואו. לכן, קשה לראות מצב - אלא אם כן יש מקרה קיצון שבו יודיע בית הדין כי ישראל מבצעת "רצח עם" ועליה להפסיק את הלחימה מיידית - שבו ישראל תכריז הכרזה דרמטית לפיה הפסיקה לא תכובד.
הטענות של דרום אפריקה נגד ישראל בהאג
(צילום: UN)
דרום אפריקה ביקשה בדיון סעדים משפטיים בדמות תשעה צווים נגד ישראל - ובהם דרישה להפסקת אש, לנסיגת כוחות צה"ל מהרצועה, הפסקת כל הפעולות הצבאיות, להפסיק למנוע הכנסה של סיוע, לדווח לבית הדין על הפעולות, לא למנוע מצוותי חקירה להיכנס לשטח, להימנע ולהעניש מי שקוראים לג'נוסייד ועוד.
במהלך הצגת טיעוני התביעה, טענו הדרום אפריקנים בין השאר כי ישראל "מפציצה את עזה במה שמוערך כמתקפה הגדולה בהיסטוריה. האזרחים בעזה יכולים למות ממנה ויכולים למות מרעב ומחלות בגלל שעזרה לא נכנסת. לנו ברור שחלק מהפעולות של ישראל עוברות על החוק הבינלאומי. ההרס הוא חגיגה עבור הצבא הישראלי. החיילים מצלמים את עצמם מפוצצים בתים שלמים ומניפים את דגל ישראל".
נציגי ההגנה מטעם ישראל הזכירו כמובן את זוועות 7 באוקטובר שביצעו מחבלי חמאס וג'יהאד, והזכירו את המקום ממנו מגיעה התובעת: "דרום אפריקה מתגאה בקשריה עם חמאס. הם מתארים את הסבל של עזה ככזה שלא נראה מעולם - כאילו לא היו מלחמות בעולם. לצערנו, מה שבאמת לא ניתן להשוואה הוא השימוש של חמאס באזרחים כמגנים אנושיים".
בסיום היום השני של הדיונים, שבמהלכו הציגה ההגנה הישראלית את טענותיה, הביעו בצוות המשפטי המייצג את המדינה סיפוק והעריכו כי הצליחו לקעקע את ההאשמות של דרום אפריקה. עם זאת, ישנו חשש כי שיקולים פוליטיים יתערבבו עם השיקולים המשפטיים ויביאו להכרעה מוטה נגד ישראל.
