שישה שבועות נותרו לכנס החורף של הכנסת, הכנס הארוך ביותר בכל שנת עבודה פרלמנטרית. בסבירות גבוהה השבועות הללו עשויים להיות גם האחרונים בקדנציה של הכנסת ה-25, ברקע משבר הגיוס ואיומי החרדים שמונפים כחרב מעל צווארה של הקואליציה. אלא שבמקביל, מדינת ישראל כולה נמצאת בהמתנה ליום פקודה, שבו יכריע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על מתקפה באיראן. וכך, כנהוג בישראל, מצטלבות להן שוב הדרכים הביטחוניות והפוליטיות, כשאין ספק שהראשונה תשפיע על השנייה ועל היום שבו תפוזר לבסוף הכנסת.
בדמדומי הימים, ראשי המפלגות, שרים וחברי כנסת מנסים לקצור הישגים אחרונים לפני שריקת הסיום והיציאה לבחירות. לאחר שתפוזר הכנסת, ולאורך תקופת המעבר עד הבחירות, לא תוכל הקואליציה עוד להעביר חוקים שאינם בהסכמת האופוזיציה.
בינתיים, ככל שמתקרבים הבחירות, חברי כנסת מנסים לגבש הצעות חוק גם אם ברור שאין להם סיכוי לקדמן - כדי לזכות בכותרות לקראת הפריימריז. לכן, בדקנו במה באמת עומדת להשקיע הקואליציה בשבועות שנותרו עד לפגרת הפסח.
פטור תמורת מהפכות
משבר הגיוס יצר מצב אבסורד בקואליציה, מאחר שהחרדים מתעקשים על מצב כלאיים חריג: כלפי חוץ הם מתנהגים כאופוזיציה ומשתקים את החקיקה עד שיקודם חוק הפטור מגיוס, אך בפועל אינם רוצים להפיל את הממשלה - ומצפים לקבל יחס של שותף קואליציוני. במסגרת הברית הפוליטית הזו, בקואליציה עושים הכול כדי לתת לחרדים את מבוקשם, אך האחרונים נתקלים בקושי מול הייעוץ המשפטי שלא מוכן לתמוך בחוק מקל לדרישתם. "למה אתם מענישים אותנו על זה שיש לכם בעיות עם היועצת המשפטית?", התלונן שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בפני גפני ודרעי, שהסבירו כי בקרב הרבנים וברחוב החרדי צפה הדרישה לסנקציות כלפי הקואליציה.
רוטמן לנציגת היועמ"שית: או שתעני על שאלות או שלא יהיה לך זכות דיבור
לנוכח המצב שנוצר, הנהלת הקואליציה פנתה בדחילו ורחימו לחרדים כדי שיאפשרו להעביר חוקים אחרים עוד לפני שהפטור מגיוס יעבור. ההיענות דלה, ועל כן חוקים רבים אינם מקודמים - ולמעשה החקיקה הפרטית וגם הממשלתית משותקת ברובה כבר שבועות.
אלא שעבור החוקים החשובים לקואליציה, ולעיתים גם לחרדים עצמם, יש פתרון - והוא נעוץ בקידום חוק הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, כך שאלה יוכלו לדון בבוררות אזרחית בהסכמת הצדדים. החוק אושר השבוע בוועדת החוקה, וממתין לאישור סופי במליאה לקריאה שנייה ושלישית. אם חוק הפטור ימשיך להיתקע, הקואליציה תסחור עם החרדים בקידום החוק הזה תמורת קידום חקיקה החשובה לממשלה.
לפי מקורות פוליטיים, אם תשאלו את ראש הממשלה בנימין נתניהו, אזי שבראש סדר העדיפויות שלו עומדים חוק הפטור מגיוס ותקציב המדינה, שכולל גם את הרפורמות בחוק ההסדרים. אחד מבכירי לשכתו נשאל לאחרונה מדוע הוא מתעקש לקדם את הפטור שגורם לליכוד נזק אלקטרולי, אם ממילא הבחירות ייערכו השנה, והתשובה מעניינת: "נתניהו לא חושב רק על המשך הקדנציה הנוכחית. הוא רוצה לשים אחת ולתמיד את סוגיית הגיוס מאחוריו, כדי שהחרדים לא יגיעו כועסים לבחירות. ככה הגוש יהיה מאוחד וזה לא יהיה הנושא".
אלא שלצד זאת, בקואליציה קבעו תעדוף לחוקים נוספים - והראשון שבהם קשור למערכת המשפט. הניסיון למהפכה משפטית אומנם טלטל את המדינה ופיצל אותה לשניים, אך בחודשים האחרונים חוזר לסדר היום מאחר שהוא חשוב לבייס הימני לקראת הבחירות.
כך, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן מנסים לדחוף כמה מהחוקים שנמצאים בדיונים בוועדת החוקה. הראשון מבין החוקים האלה הוא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. חוק שעיקרו הוא הפרדת הייעוץ המשפטי מהתביעה הכללית ונמצא, בהכנה לקריאה ראשונה. לפי הצעת החוק הזו, תפקיד היועמ"ש יפוצל לשניים - יועץ משפטי לממשלה ומייצג המדינה בערכאות, ותפקיד נפרד לתובע הכללי.
חוק נוסף שמקודם בנושא המשפטי וחשוב ללוין ולקואליציה הוא חוק הפרדת מח"ש מהפרקליטות, והכפפתה למנכ"ל משרד המשפטים. לצד זה מקדמת הקואליציה גם חוק שיפקיע מנשיא בית המשפט העליון את הסמכות לקבוע הרכבים בדיוני בג"ץ. החוק, שמעביר את הסמכות הזו למחשב אוטומטי, כבר עבר בקריאה טרומית ומחכה לדיונים לקראת קריאה ראשונה.
חקיקה נוספת היא חוק עונש מוות למחבלים שנמצא כבר בדיוני הסתייגויות, רגע לפני אישור לקריאה שנייה ושלישית במליאה. כפי שנחשף ב-ynet בתחילת השבוע, נתניהו דרש מבן גביר לרכך את החוק בכמה סעיפים שונים, ובראשם שעונש המוות לא יהיה עונש חובה אלא עונש מקסימום - כך שיתאפשר שיקול דעת לשופטים. מאחורי הבקשה של נתניהו עומד חשש שהנוסח המחמיר של השר בן גביר יביא לנזק בינלאומי לישראל, אך לפי שעה האחרון לא מוכן להתפשר ובינו ללשכת רה"מ מתנהל משא ומתן בנושא.
ובמסגרת אותו נושא, חוק הסדרת העמדה לדין של מחבלי הנוחבה נמצא בדיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית. לקואליציה חשוב לקדם זאת לפני בחירות, כדי לא להמשיך למרוח את העמדה לדין של המחבלים שפלשו לעוטף עזה ב-7/10. מדובר בחקיקה בהסכמה עם חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מהאופוזיציה (ישראל ביתנו).
גם חוק הרפורמה בתקשורת מקודם ביתר שאת על-ידי שר התקשורת שלמה קרעי וחברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן, בוועדה מיוחדת בראשותה שהוקמה במיוחד כדי שתוכל לקדם את הנושא השנוי במחלוקת. השניים מקווים להספיק להעביר את החוק בקדנציה הנוכחית, אך טרם ברור אם החקיקה תושלם כבר בכנס החורף הנוכחי.
ועדת חקירה תמורת חנינה
במבט מפוכח, בקואליציה מעריכים שלא יצליחו לאשר סופית את כל החוקים - ולכן מתאמצים לקדם כמה שיותר מהם לפחות לאישור בקריאה ראשונה, כך שבכנסת הבאה יחול עליהם דין רציפות. במקרה כזה, אפשר יהיה להמשיך בחקיקה לקריאה שנייה ושלישית, מבלי להתחיל את כל התהליך מההתחלה.
מועצת אוקטובר מפגינה בכנסת נגד ועדת חקירה פוליטית
(צילום: מועצת אוקטובר )
במסגרת המאמץ הזה, ובניגוד לנאומיו חוצבי הלהבות, נתניהו דווקא לא מתעקש על קידום חוק ועדת חקירה פוליטית לטבח 7/10. הדיונים הבודדים שנערכו עד היום בוועדת החוקה התקדמו בעצלתיים, וראש הממשלה אפילו סיכם עם רוטמן שלא להפקיע את כל זמן הדיונים בוועדה לטובת החוק.
דובר הליכוד גיא לוי היה שותף מלא לגיבוש החוק ודוחף לקידומו, אך למרות זאת - לפי מקורות פוליטיים בממשלה - נתניהו לא ממהר. בממשלה מעריכים כי כחלק מעסקת חבילה על חנינה מהנשיא יצחק הרצוג, נתניהו יסכים "להקריב" את ועדת החקירה הפוליטית לטובת ועדת חקירה ממלכתית שימנה נשיא העליון יצחק, אולי ביחד עם המשנה שלו נעם סולברג. אלא שלא בטוח שהמחיר שהרצוג ידרוש יהיה רק ועדת החקירה, אם בכלל.
בקרוב נתניהו ושותפיו לגוש יידרשו לקבל הכרעות שישפיעו על מועד הבחירות. יו"ר ש"ס אריה דרעי לא רוצה בחירות בספטמבר, מאחר שחצי מנדט של הגוש - וחלק ניכר מבוחרי ש"ס - נמצא באומן במסגרת ראש השנה. נתניהו לא רוצה ביולי-אוגוסט, כי הרבה מהישראלים מבלים בחו"ל ואין קשב לקמפיין. החודשים שנותרו הם יוני או אוקטובר - אולי בסמיכות לציון יום הטבח. עד פסח, ככל הנראה, דברים יתבהרו.
