מתקפת סייבר שיתקה תחנות דלק באיראן
(צילום: רויטרס)
עלי שמחאני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, פרסם בצהריים (יום ה') ציוץ בטוויטר שנכתב בעברית קלוקלת, ובו הוא הכריז כי שלטונות הרפובליקה האיסלאמית הצליחו "לסכל את מטרת האויב" במתקפת הסייבר ששיבשה קשות את הפעילות בכל תחנות הדלק במדינה ביום שלישי האחרון.
שמחאני, שנוהג מפעם לפעם לפרסם בטוויטר שלו ציוצים בעברית שנראה כי חלקם נכתב בעזרת תרגום מכונה, כתב הפעם: "למרות שהקו הקדמי של ההגנה הפסיבית הושבת על ידי מתקפת סייבר, הקו האחורי סיכל את מטרת האויב להתפרע באיראן באמצעות פעולה מתואמת ובזמן של סוכנויות ההנהלה, הביטחון והתקשורת. ניהול מושכל באוקטובר 2021 חשף פזיזות של אוקטובר 2019".
ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הסביר כי בדבריו העלומים למדי מודה אותו בכיר איראני, הנחשב למקורב למנהיג העליון עלי חמינאי, בהצלחתה של מתקפת הסייבר לשבש את פעילות תחנות הדלק, אך טוען גם שהרשויות הצליחו לסכל את המתקפה במהירות ולמנוע משבר כמו זה שהתרחש ב-2019, אז העלתה ממשלתו של הנשיא לשעבר חסן רוחאני את מחירי הדלק – מהלך שהוביל למחאה נרחבת שהסתיימה בדיכוי אלים ורצחני.
השלטונות באיראן כבר הודו מוקדם יותר בהצלחתה של מתקפת הסייבר, האחרונה בשורה של מתקפות שהסבו מבוכה למשטר האייתוללות. לפי הדיווחים בתקשורת הממלכתית באיראן, הפעילות שובשה בכל 4,300 תחנות הדלק שלה. המתקפה מנעה מתושבים לקנות דלק מסובסד בתחנות, וגרמה לתורים ארוכים להשתרך מחוץ להן.
לטענת השלטונות באיראן, אף שמתקפת הסייבר גרמה שיבושים קשים, השיבושים נגרמו בעיקר במשאבות שבהן רוכשים דלק מוזל באמצעות כרטיסים אלקטרוניים חכמים שהנפיקה הממשלה, בניסיון לעזור לאזרחים להתמודד עם המצב הכלכלי הקשה. טהרן מסרה כי במסגרת המתקפה הושבתה מערכת הכרטיסים המשמשת לקניית הדלק המסובסד, אולם לקוחות שהיו זקוקים לדלק עדיין יכלו לקנות דלק במחירים גבוהים יותר – כזה שאינו נכלל בתוכנית הסבסוד. על כל פנים, בשל מצבם נאלצים רוב האיראנים להישען על כרטיסי הסבסוד, ולכן הנזק היה כנראה גדול.
בסרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות נראו שלטי חוצות דיגיטליים ברחבי איראן שגם עליהם השתלטו מבצעי מתקפת הסייבר, ובהם נשתלו מסרים נגד המנהיג העליון של איראן כמו "חמינאי, איפה הדלק שלנו?". בעיר הגדולה איספהאן נראו שלטי חוצות נושאים את הכיתוב: "דלק חינם בתחנת הדלק ג'מראן!". ג'מראן הוא האזור שבו התגורר מנהיג המהפכה האיסלאמית של איראן, האייתוללה רוחאללה חומייני.
בשלטים מסוימים פרסמו ההאקרים מספר טלפון של קו חם הקשור ללשכתו של חמינאי: 64411. מדובר באותו מספר שפורסם על שלטים במהלך מתקפת הסייבר על רשת הרכבות של איראן ביולי השנה. חברת הסייבר הישראלית "צ'ק פוינט" קבעה כי את ההתקפה ההיא ביצעה קבוצת האקרים המתכנה "אינדרה", על שם אל המלחמה ההודי. חברה זו תקפה בעבר גם חברות בסוריה.
מתקפת הסייבר שלשום באה ממש שבועות לפני שיצוינו שנתיים לאותה מחאה עממית שפרצה באיראן בעקבות עלייה במחירי הדלק ב-2019. היא התרחשה גם באותו היום שבו צוין יום הולדתו של השאה הפרסי מוחמד רזא פהלווי, שליט איראן שנאלץ לברוח מהמדינה במהלך המהפכה האיסלאמית של 1979, שבה כונן משטר האייתוללות.
אבו אל-חסן פירוזבדי, היועץ לענייני סייבר של המנהיג העליון עלי חמינאי, הצהיר כבר ביום המתקפה כי סביר להניח שהמתקפה בוצעה על-ידי "מדינה זרה", אם כי הוא הדגיש שמוקדם עדיין לקבוע באיזו מדינה מדובר וכיצד היא בוצעה. בעבר האשימה איראן את ישראל וארה"ב בביצוע מתקפות סייבר משלל סוגים נגדה. אתמול אמר פירוזבדי כי אף שרוב התחנות שבו לפעילות רגילה, בחלק מהתחנות עדיין יש תקלות.
נשיא איראן איברהים ראיסי התייחס אתמול למתקפת הסייבר ואמר כי היא נועדה לגרום לעם לכעוס על-ידי יצירת שיבושים ואי-סדר. הוא אמר שגורמים אנטי-איראניים עומדים מאחורי המתקפה: "עלינו להיות מוכנים היטב בשדה לוחמת הסייבר, ואסור שהגופים הרלוונטיים יאפשרו לאויב לדבוק במטרתו לשבש את חיי העם", הצהיר.
בשנים האחרונות ספגה הרפובליקה האיסלאמית שורה של מתקפות סייבר שפגעו בתשתיות חיוניות שלה – ממערכת הרכבות ועד מתקני מים – וגם בתוכנית הגרעין. באוגוסט פרסמו האקרים תמונות ממצלמות אבטחה של כלא אווין שאליהן הצליחו לפרוץ במהלך מתקפת סייבר. מדובר בכלא ידוע לשמצה שבו מוחזקים אסירים פוליטיים, ובהקלטות מהמצלמות מתועדים התעללויות באסירים וההלם של אנשי הכלא כשהם מבחינים בהודעה "מתקפת סייבר" על המסכים.
מכות, עינויים ומתקפת סייבר: הסרטונים שהאקרים הדליפו מתוך כלא אווין
חדירוּתן של המערכות האיראניות למתקפות סייבר הוּכחה שוב ושוב בשנים האחרונות. מתקפת הסייבר המפורסמת ביותר שספגה הרפובליקה האיסלאמית הייתה בתחילת העשור שעבר, אז גרם וירוס המחשבים "סטקסנט" להרס צנטריפוגות ששימשו את תוכנית הגרעין שלה. טהרן האשימה מפורשות את ישראל וארה"ב בהחדרת הווירוס, וגם כלי תקשורת במערב טענו כי השתיים הן האחראיות למעשה.
מנגד, גם ישראל ספגה בשנים האחרונות שורה ארוכה של מתקפות סייבר, שלפחות בחלקן הייתה מעורבות איראנית. שלשום פרסמה קבוצת ההאקרים האיראנית "מטה משה" קובצי מידע צה"ליים המכילים נתונים של מאות חיילים לכאורה ושל תלמידי מכינה. בין השאר פרסמה הקבוצה קובץ המכיל את פירוט הכוחות המלא של חטיבה קרבית, כולל תכנון הסד"כ, שמות החיילים, תפקידיהם והכשרותיהם. שלשום פרסמה הקבוצה תמונות של שר הביטחון בני גנץ.
