תיעוד התקיפה של הפלסטינים בידי לוחמי נצח יהודה
(מתוך הרשתות החברתיות)
תיעוד ארבעת הלוחמים מגדוד נצח יהודה מלפני שבועיים שבו הם נראים מכים שני פלסטינים בבעיטות ובאגרופים, מהווה תזכורת כואבת לשורת הדילמות הערכיות והמוסריות שהחיילים הקרביים נדרשים להן, לפעמים ברמה היומיומית. אותם חיילים נזרקים באבחה אחת מחממת התיכון ובחינות הבגרות לתוך מציאות חדשה, אך נדמה שתוכניות ההכנה לצה"ל במערכת החינוך לא מכינה אותם למורכבות של השירות הצבאי.
משרד החינוך מפעיל בכיתות י"א-י"ב תוכנית שנקראת "נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל", שמטרתה "להגביר את תחושת האחריות של בני הנוער למימוש זכותם וחובתם האזרחית לשמור על ביטחון המדינה". התוכנית מתמקדת בהקניית ידע ומיומנויות נדרשות לקראת השירות אולם, ממחקר שערכה לפני ארבע שנים הרשות למדידה והערכה במשרד החינוך, עלה כי רק 34% מהתלמידים ציינו כי עסקו באופן מספק בדילמות מוסריות וערכיות בשירות, ו-16% בלבד עסקו באופן מספק בכלים להתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר. כמו כן, אחוז נמוך מהתלמידים דיווחו על עיסוק בהיבטים הפסיכולוגיים של השירות הצבאי.
תקריות עבר בנצח יהודה - כתבות נוספות
למרות הממצאים המאכזבים של המחקר, עדיין כמחצית עד שני שלישים מהתלמידים דוברי העברית דיווחו שהשתתפות בתוכניות הכנה לצה"ל שיפרה את תחושת המוכנות שלהם לשירות הצבאי ואת הנכונות שלהם לשרת שירות משמעותי. בהקשר הזה חשוב לציין כי ישנה שונות בין בתי הספר בנוגע לכמות התוכניות שתלמידים משתתפים בהן המקושרת למצב הכלכלי - ככל שבית הספר נמצא ביישוב חזק יותר מבחינה כלכלית, כך התלמידים משתתפים ביותר תוכניות.
עובד צור, מורה ותיק לאזרחות בתיכון "בליך", הסכים עם תוצאות המחקר וציין כי מערכת החינוך מסבירה למועמדים לגיוס איך להתמודד עם קשיים אישיים, אך כמעט לא נוגעת בשאלות ערכיות שקשורות לצבא. "עניינים ערכיים מטבעם שנויים במחלוקת, מה שטוב וראוי בעיני האחד שגוי בעיני האחר", אמר צור. "יש ללמוד את הקוד האתי של צה"ל ומהי פקודה בלתי חוקית בעליל. מוכרחים להציף את השאלות האלו - מהו צבא מוסרי? האם יש בכלל דבר כזה?".
מורה נוספת לאזרחות מתיכון במרכז הארץ אמרה כי לתוכניות ההכנה "צריך להוסיף היערכות למצבי אמת מהחיים שנוגעים לסוגיות המציבות את האדם בדילמות ערכיות". היא הוסיפה כי "יש לבנות תוכניות לימוד עם מקרי בוחן של סיטואציות אמיתיות, שעלולות לקרות בזמן שירותם הצבאי, ולשקף בצורה מעשית את דרכי הפעולה הנכונים במקרים אלו".
ד"ר יונה גודמן, סמנכ"ל חינוך ופדגוגיה ברשת בני עקיבא הציע זווית אחרת להסתכלות על הנושא, ואמר כי החינוך לערכים צריך להיות נוכח במערכת החינוך באופן כללי, ולא רק בצורה נקודתית לקראת הגיוס. "אסור לנו לעבוד בשיטה של 'פלסטרים'", הוא אמר. "אי אפשר לבודד את הזירה הצבאית ולחנך להתנהגות ראויה רק במסגרתה".
גודמן הוסיף כי "האופן שבו חייל מתנהג במצבי לחץ או שחיקה הוא פועל יוצא של ערכי היסוד לאורם הוא חונך. ככל שמחנכים מגיל צעיר לערכים של 'ואהבת לרעך', שכוללים עדינות, רגישות והתחשבות, כך יוטמעו אלו באישיותו של הצעיר, ויתגלו גם במצבי קיצון, אך לא רק. אנחנו רוצים שהערכים האלו ילוו את התלמידים לאורך כל חיים - במשפחה, בעבודה, בזירה הציבורית ובוויכוחים פוליטיים. אלו ערכי חיינו, האנושיים והיהודים גם יחד, ולא בכדי נאמר כי 'דרך ארץ קדמה לתורה'".
אדר כהן, לשעבר המפקח על מקצוע האזרחות במשרד החינוך, חיזק את דבריו של גודמן ואמר כי "אי אפשר לתת לתלמידים רשימת הוראות, וגם ידע לא מספיק כאן. צריך לעזור להם לעצב תכונות כמו חוסן רגשי, מצפן מוסרי, שכל ישר ויכולת להבין סיטואציה מורכבת ורגישה. התכונות האלו יעזרו להם להימנע מעשיית מעשים פסולים, גם כאשר הם נמצאים בסיכון".
6 צפייה בגלריה
"ההכנה לצה"ל צריכה להימשך לאורך כל 12 שנות הלימוד". מתגייסים בבקו"ם, ארכיון
(צילום: מוטי קמחי)
כהן הדגיש כי "כדי לעצב את תכונות האופי האלו נדרש תהליך של שנים, ומכאן מובן שאי אפשר להסתפק בכך שבכיתה י"א או י"ב עוברים מה שנקרא 'הכנה לצה"ל'. זו עבודה שצריכה להתחיל בגן ולהימשך לאורך כל 12 שנות הלימוד בבית הספר".
למרות הרצון לחנך לערכים, יש כאלו החושבים שעיקר המאמץ בבתי הספר כיום מתרכז בהכנה למבחנים ולבגרויות. ד"ר אביב כהן, מרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, ציין כי אחד התפקידים של בית הספר הוא להכין את התלמידים לתפקידים החברתיים שלהם, כולל השירות הצבאי.
לדבריו, בתי הספר צריכים גם "לחנך לערכים הומניסטיים העומדים בבסיס התפיסה הדמוקרטית. הרי הצבא פועל בתוך המדינה ולא להיפך. דמוקרטיה זה לא דבר 'טבעי' או מובן מאליו שנולדים איתו, זהו דבר שיש ללמוד". עם זאת, הוא ציין כי "בחינת הבגרות לא מעריכה הטמעת ערכים, ולכן לא בהכרח עוסקים בנושאים האלו - לא נבחן אז לא נלמד".
"התלמידים היום לא שמעו על הקו הירוק"
אירוע האלימות האחרון רחוק מלהיות הפרשה היחידה שבה הסתבך גדוד נצח יהודה. בשנה האחרונה, לוחם מהגדוד הודח אחרי שהיכה פלסטיני בפעילות מבצעית, לוחמים נוספים הורשעו ונשלחו לכלא בגין התעללות במחבל כפות והגדוד היה מעורב בתקרית שהסתיימה במותו של עמאר אסעד הפלסטיני בן ה-80 ועדיין נמצאת בחקירה.
בצבא מתקשים להגדיר ולהסדיר את מעמדו של הגדוד החרדי, ואת המחיר משלמים הלוחמים והקצינים שמשרתים בו ונאלצים לשרת באותה גזרה קבועה בשטחים - בניגוד לגדודים אחרים שעוברים רוטציה מלאה בין הגזרות השונות ברחבי הארץ. התוצאה של התעקשות צה"ל להשאיר את נצח יהודה בתעסוקה מבצעית באוגדת איו"ש בלבד, לרוב גם באותה גזרה, מובילה לשחיקה ולריבוי תקריות קשות בחיכוך היומי שבין חיילים לפלסטינים.
גם עם השירות באזורים פלסטיניים, מערכת החינוך מתקשה להתמודד. צור, המורה מבליך, אמר כי "מאז הקמתו של צה"ל עולה השאלה מה צריך להיות אופיו. אחרי מלחמת ששת הימים, התפקיד שלו השתנה והפך להיות מורכב יותר. את המורכבות הזו יש להציב בפני המתגייסים".
נועם וידן, מנכ"לית הארגון "אידאה - המרכז לדמוקרטיה ליברלית" שעוסק בין היתר בקידום חינוך פוליטי לאזרחות דמוקרטית במערכת החינוך, הוסיפה כי "בניגוד לסוגיות אחרות, ההכנה לצה"ל יושבת בליבה של נקודה רגישה - הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שלא נלמד בכלל בבתי הספר. תלמידים היום לא שמעו על הקו הירוק ולא יודעים שרבין נרצח על רקע הסכסוך. אין להם ידע, ובוודאי שאין להם דעה".
וידן ציינה כי "יש חשש במערכת מערעור של הנרטיב הלאומי והצדק המוחלט שלו. דיון בדילמות מוסריות מצטייר כמעשה שיכול לעורר שאלות על המוסריות של צה"ל עצמו. תמונה מורכבת של מוסר ואתיקה, וסימני שאלה באופן כללי, הם דברים שגורמים לחשש של משרד החינוך ושל הממשלה מסיבות ברורות".
נועם וידןהיא הזכירה את מקרה אדם ורטה, המורה לאזרחות מקריית טבעון שפוטר מתפקידו לאחר שהעלה בכיתה שאלות על מוסריות צה"ל, כהסבר אפשרי לכך שהמורים לא מעלים בכיתות סוגיות נפיצות שקשורות לשירות הצבאי. "חלק מהעניין הוא צנזורה עצמית של מורים, אפקט מצנן אחרי פרשת ורטה", אמרה. "מה שמסומן כפוליטי ולא מתיישר לקונזצנזוס, הרוב המוחלט של המורים יתרחק ממנו כמו מאש, ובצדק - המערכת לא נותנת להם גב. הם יודעים שזה עשוי להתפוצץ להם בפרצוף - מול ההורים ובתקשורת".
אנשי חינוך חוששים מעיסוק בנושאים נפיצים
סקר של תנועת "הביטחוניסטים", שבה חברים יותר מ-4,200 קצינים בכירים, מפקדים ולוחמים מכלל זרועות הביטחון, ומנסה להשפיע על השיח הציבורי ועל מקבלי ההחלטות בנושאים הביטחוניים העומדים על סדר היום, מוכיחה את התמונה העגומה עליה וידן וצור דיברו. לפי הסקר, במסגרתו תושאלו 520 מורים ואנשי חינוך מ-73 בתי ספר שונים, רובם תיכונים, 67% מהמורים סבורים כי העיסוק בקונפליקט הישראלי-פלסטיני מקבל ביטוי נמוך בתוכניות הלימוד.
עוד העלה הסקר כי 69% מהמורים סבורים כי ישנה חשיבות רבה ללימוד תכנים אלו. הסקר לווה בראיונות עומק שנערכו עם המורים, ובהם חזרה הטענה הבאה: "ישנו חשש גדול בקרב אנשי חינוך לגעת בנושאים נפיצים מבחינה ערכית שקשורים לסכסוכים ולהגנה על המולדת".
הרב יאיר יעקבי, ראש הישיבה התיכונית "אמי"ת בלבב שלם" שבירוחם, אמר כי הדגש על היחס לאדם באשר הוא אדם רלוונטי במיוחד להכנה לשירות הצבאי, בין היתר בסביבת אזרחים פלסטינים. "אנחנו מכינים את התלמידים להתמודדות עם אוכלוסיה אזרחית מתוך תפיסת ייעודו של עם ישראל להוסיף טוב בעולם. חשוב לנו להדגיש לתלמידים שגם זכותנו על הארץ תלויה במצבנו המוסרי. עקרונות מוסריים אלו לא רק שאינם סותרים את עולמנו האמוני, אלא מצויים בלב ליבו של עולם זה שמתוכו נבנה הרצון לחמול על כל הבוראים ולהוסיף להם טוב".
פרופ' נמרוד אלוני, ראש קתדרת אונסק"ו לחינוך הומניסטי במכללת סמינר הקיבוצים, הסכים גם כן כי יש חשיבות רבה בחינוך לערכים שיעזרו להם להתמודד עם השירות הצבאי, במיוחד ביהודה ושומרון: "בכוח הנשק, הצבא מקיים מציאות של הפרדה אתנית או אפרטהייד בין יהודים בעלי זכויות אדם ואזרח לבין פלסטינים החיים כנתינים חסרי זכויות. כדי לשמור על צלם אנוש במציאות זו, נדרשת הכשרה משמעותית בתיכונים ובתנועות הנוער".
אלוני הוסיף כי "חובה לטפח אצל התלמידים ידע היסטורי, עמדות ערכיות, כישורים של הבחנה ושיפוט, חשיבה אוטונומית וחוסן נפשי. בשגרת היומיום הם בשירותם הצבאי, תהיה עליהם חובה להפעיל מודעות עצמאית וביקורתית, כדי לא להיסחף בנחשול רגשי או קבוצתי, לאבד את צלם האנוש, ולהרוס חיים של אחרים".
פרופ' נמרוד אלוניצילום: עופר עמרםאלוני הלך רחוק יותר ואמר כי "בתור מחנך הומניסט, אני רוצה להבטיח שהצעירים יזכו לחיים טובים ויהיו טובים לאחרים - שצעירים יפרחו בחייהם ולא שהורים יניחו פרחים על קבריהם. זו הסיבה שעוד לפני ההכשרה לשירות הצבאי, יש לחנך את הצעירים למודעות פוליטית ביקורתית. המטרה היא שלפוליטיקאים יהיה ברור שאסור לשלוח חיילים צעירים למלחמות מיותרות ומשימות מפלצתיות בגלל אידיאולוגיות מוטרפות או אמביציות אישיות – כפי שקרה לאורך ההיסטוריה בכלל, ובמאה העשרים בפרט".
ד"ר רוני קמפינסקי, ראש החוג לאזרחות במכללת אפרתה, דווקא חושב שהתלמידים כן מקבלים שיעורים בערכים שמכינים אותם לשירות, לפחות בתיכון: "בכל תלמיד בישראל שלומד לבחינת הבגרות באזרחות מוטבעים לקחי הטבח בכפר קאסם והוא מקבל את המסר שיש מקרים שאסור לו לציית - 'פקודה בלתי חוקית בעליל'. יחד עם זאת, קמפינסקי ציין ששיעורים אלו לאו דווקא יספיקו להתמודדות בחיים האמיתיים. "צריך לזכור כי חייל שחי בתחושה שבכל רגע יכול לצוץ סכינאי המתחבא מאחורי זקנה או אישה בהריון, שרוי במתח רב. לצערנו, הוא עלול גם לשגות בשיקול הדעת ברגע האמת".
"אין לנו בסיס ערכי משותף"
למרות שהשירות הצבאי והסוגיות הנפיצות שהוא מעלה עתיד לפגוש את מרבית תלמידי התיכון בזמן הקרוב מאוד, יש כאלה שחושבים שמערכת החינוך לא צריכה לנבור בדילמות המוסריות ובשאלות האתיות שיכולות להתעורר במהלך השירות. סגנית יו"ר הנהלת ההורים הארצית, אודליה שינדרוף ציינה כי "במציאות של היום, אני לא בטוחה שזה נכון שמערכת החינוך תתעסק בנושאים אלו".
שינדרוף הסבירה כי "באווירה הציבורית של היום, אין בסיס ערכי משותף שכלל הציבור מסכים עליו. מסיבה זו, עיסוק בנושא הקונפליקטים במהלך השירות הצבאי, שנמצאים במחלוקת וחלקם נשענים על עמדות פוליטיות, יעלה האשמות כלפי המנהלים בנוגע לפוליטיזציה של בית הספר".
יו"ר הנהגת ההורים סבורה כי על הצבא מוטלת מלוא האחריות לעסוק באתיקה ובדרכי התמודדות עם קונפליקטים בשירות הצבאי, ממש כפי שהיא דואגת לכל הכשרה נדרשת אחרת. היא הוסיפה כי "מעל הכול, צריך לזכור שישראל היא לא מקום סטרילי, והיא בסכסוך לאומי שיכול להביא צעירים להחלטות לא פשוטות. בחלק מהמקרים, סביר להניח שבדיעבד ובשיקול דעת שונה, אותם צעירים היו בוחרים לנהוג אחרת".
ממשרד החינוך נמסר: "ההכנה לצה"ל מהווה נדבך מרכזי וחשוב במדיניות משרד החינוך ובעיצוב דמותו של בוגר המערכת. לאור זאת, המשרד מקדם שורה של תכניות העוסקות בתהליך הגיוס והמשמעויות הנלוות לו, שכוללות סדנאות ודיונים שמתקיימים לאורך כל שנת הלימודים בהובלת צוותי החינוך, מפקדים ואנשי צבא נוספים. התוכניות עוסקות בדילמות ערכיות, התמודדות עם מצבים מורכבים שלקוחים מהפעילות השוטפת של צה"ל, התמודדות עם ערכים מתנגשים ופיתוח של חשיבה מוסרית, התנהגות מוסרית וערך האחריות.
"תוכניות ההכנה לצה"ל מתמקדות בתלמידי כיתות י"א ו-י"ב, ובשנה הקרובה המשרד ירחיב אותן גם לתלמידי כיתות י'. חלק ניכר מחומרי ההסברה לכיתות הלימוד מגובש בשיתוף עם חיל החינוך בצה"ל והאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון. מעבר לכך, תהליך ההכנה לצבא בכללותו נעשה בשיתוף עם צה"ל ועם משרד הביטחון".
