גורמים אירופים רשמיים אמרו הערב (יום ד') לסוכנות הידיעות רויטרס כי להערכתם תקיפה צבאית אמריקנית באיראן אכן תצא לפועל, ואחד מהם אף אמר כי התקיפה הזו תיתכן כבר ב-24 השעות הקרובות. בסוכנות צוטט גם גורם רשמי ישראלי, שאמר כי נראה שטראמפ קיבל את ההחלטה להתערב – אם כי היקף הפעולה והעיתוי שלה עדיין אינם ברורים.
"ניו יורק טיימס" לעומת זאת דיווח הערב כי לפי גורמים רשמיים הפעולה באיראן צפויה להתבצע לכל המוקדם בעוד כמה ימים, וכי נשקל לבצע במסגרתה מתקפת סייבר או תקיפה נגד מערך ביטחון הפנים האיראני, המשתמש בכוח קטלני נגד המפגינים. לפי אותם גורמים, הפעולה שתבצע ארה"ב עשויה לגרור "תגובה נמרצת" מצד איראן.
סימה שיין באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
9 צפייה בגלריה
טראמפ והמנהיג העליון של איראן חמינאי. "תזכיר גם את הבסיס בקטאר"
(צילום: AP Photo/Alex Brandon, AFP/HO/KHAMENEI.IR)
הדיווחים ברויטרס וב"ניו יורק טיימס" הערב באו שעות אחדות אחרי ששלושה גורמים דיפלומטיים אמרו לרויטרס כי חלק מאנשי הצוות בבסיס האמריקני אל-עודייד שבקטאר – הבסיס האמריקני הגדול ביותר במזרח התיכון, שבו מוצבים 10,000 חיילים – קיבלו "המלצה" להתפנות משם, ולהשלים את הפינוי הזה לכל המאוחר הערב. לא ברור עד כמה נרחב הפינוי, אך בהמשך דווח כי גם בריטניה מפנה אנשי צוות שלה מבסיסים צבאיים בקטאר. בסיס אל-עודייד, נזכיר, הוא אותו בסיס שהותקף בטילים על ידי איראן בתגובה למתקפה האמריקנית על מתקני הגרעין שלה במלחמה ביוני.
בהמשך דיווחה רויטרס על פינוי של אנשי צוות "מסוימים" גם מבסיסים אמריקניים גדולים נוספים במזרח התיכון. גורם אמריקני אמר לסוכנות כי מדובר ב"אמצעי זהירות" לנוכח המתיחות הגדולה השוררת באזור כעת, ובקטאר הבהירו כי פינוי אנשי הצבא האמריקנים מאל-עודייד נעשה "בתגובה למתיחות האזורית". ב"אל-ערבי אל-ג'דיד" הקטארי דווח מפי מקורות בעיראק כי כוחות ארה"ב גם הסיגו את כל אנשיהם מבסיס עין אל-אסד שבמערב המדינה.
בתוך כך מקור לבנוני שהוגדר "בקיא בהלך המחשבה של חיזבאללה" אמר הערב לרויטרס כי דיפלומטים ביקשו ערבויות לכך שהארגון השיעי לא ינקוט פעולה צבאית אם ארה"ב או ישראל יתקפו באיראן. המקור אמר כי הארגון קיבל בשבוע שעבר פנייה בערוצים דיפלומטיים, וכי חיזבאללה לא סיפק "ערבויות מפורשות" אך אין לו תוכניות לפעול כל עוד התקיפה על איראן לא תהיה בגדר "איום קיומי" על ההנהגה האיראנית.
9 צפייה בגלריה
תומכי משטר האייתוללות האיראני שורפים את תמונות טראמפ בעיראק
(צילום: REUTERS/Mohammed Aty)
9 צפייה בגלריה
איראנים נאמני המשטר מפגינים בעד האייתוללות. חיזבאללה "יישב בצד כל עוד אין איום קיומי"
פרשננו רון בן ישי מציין כי בישראל טרם התקבלה התרעה ממוקדת על הזמן, השיטה והאמצעים שבהם תתבצע תקיפה קינטית כלשהי של ארה"ב באיראן, אך האמריקנים מתייעצים עם גורמים ישראלים באופן שוטף, ובין צה"ל לפיקוד המרכז האמריקני נערכים תיאומים שונים למקרה של פעולה. פינוי הבסיסים האוויריים הגדולים במדינות המפרץ על-ידי האמריקנים והבריטים נובע מהחשש, כמו זה הקיים בישראל, ממיסקלקולציה איראנית, כלומר מתקיפה איראנית מקדימה.
רון בן ישי מוסיף כי הבעיה המרכזית של האמריקנים היא שלפי שעה הם, וכך גם גורמים ישראלים, לא מזהים מטרה או קבוצת מטרות קריטיות באיראן שתקיפתן בחימושים קינטיים או ביצוע תקיפה "רכה" נגדם באמצעות כלי סייבר ומבצעי תודעה תביא לקריסת המשטר – כלומר לאי-ציות של אחד או יותר ממנגנוני הביטחון של המשטר. בעיה נוספת היא היעדר הנהגה אופוזיציונית מגובשת המוסכמת על המוחים.
9 צפייה בגלריה
טראמפ והמחאה האיראנית. בארה"ב וישראל לא מזהים מטרות קריטיות שתקיפתן תוכל להוביל לקריסת המשטר
(צילום: Mandel NGAN / AFP, Anonymous/Getty Images)
באיראן מזהים כמובן את ההיערכות האמריקנית לפעולה כלשהי, ואחר הצהריים, בציוץ ברשת X, הזהיר עלי שמחאני, יועצו של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי ואחת מהדמויות המקורבות ביותר אליו במשטר: "על נשיא ארה"ב, שמדבר שוב ושוב על התוקפנות חסרת התועלת נגד מתקני הגרעין של איראן, להזכיר גם את הריסת הבסיס האמריקני אל-עודייד על ידי הטילים האיראניים. זה בהחלט יעזור ליצור הבנה אמיתית של רצונה ויכולתה של איראן להגיב לכל תוקפנות".
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י התייחס גם הוא לאיומי טראמפ, והזכיר את הדיווחים שבהם נטען כי ישראל מחמשת מפגינים נגד המשטר: "ישראל תמיד ביקשה לגרור את ארה"ב למלחמות מטעמה. הפעם ישראל מדברת בקול רם מאוד על מטרתה. היא מתפארת בגלוי בכך שחימשה מפגינים בתחמושת חיה וזו הסיבה למאות הנפגעים. על טראמפ לדעת כעת בדיוק לאן עליו ללכת כדי לעצור את ההרג".
מפקד משמרות המהפכה של איראן מוחמד פקפור הוסיף: "אין ספק שטראמפ ונתניהו הם הרוצחים של הנוער האיראני ושל שומרי ביטחונה של איראן. הפשעים האכזריים שביצעו שכירי החרב שלהם לא יישכחו, והם יקבלו תגובה בזמן המתאים".
התערבות זרה שקטה? "לוחמים כורדים ניסו לחדור לאיראן"
קודם לכן הערב דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי ארגונים בדלניים כורדיים חמושים ניסו לחצות בימים האחרונים את הגבול מעיראק לאיראן, לכאורה בסימן לכך שגורמים חיצוניים לאיראן מנסים לנצל את חוסר היציבות ברפובליקה האיסלאמית כדי לקדם בה את מטרותיהם. הדיווח של רויטרס נשען על שלושה מקורות, בהם בכיר איראני, ולדבריהם סוכנויות המודיעין של טורקיה השכנה הזהירו את משמרות המהפכה האיראניים מחציית הגבול על-ידי הלוחמים הכורדים.
9 צפייה בגלריה
אנשי מיליציית הבסיג' של משמרות המהפכה שורפים דגלי ישראל וארה"ב מול שגרירות בריטניה בטהרן
(צילום: ATTA KENARE / AFP)
הגורם האיראני אמר כי הלוחמים הכורדים נשלחו לחצות את הגבול האיראני מעיראק ומטורקיה וכי משמרות המהפכה התעמתו איתם. לדבריו מדובר במחבלים שניסו "ליצור חוסר יציבות ולנצל את ההפגנות". טורקיה, נזכיר, רואה בחמושים הכורדים הפועלים בצפון עיראק איום עליה, והזהירה בימים האחרונים שכל התערבות זרה באיראן תוביל להסלמה במשברים באזור.
בתוך כך, ארגון זכויות האדם Iran Human Rights, הפועל מנורבגיה ונשען על מידע המגיע אליו מתוך הרפובליקה האיסלאמית, דיווח הערב כי מניין ההרוגים במחאה המתנהלת זה שבועיים וחצי הגיע ככל הידוע לו ל-3,428 לפחות. בימים האחרונים הופצו בתקשורת הבינלאומית שלל דיווחים על מניין הקורבנות באיראן, מספר שנע מ-2,000 ועד 12,000, והמניין המדויק אינו ברור. אמש אישר גורם איראני כי 3,000 בני אדם נהרגו, אך כבר אז נראה שהמספר רחוק מלהיות סופי.
גל ההפגנות באיראן, נזכיר, פרץ ב-28 בדצמבר כמחאה ספונטנית של סוחרים בבזאר של טהרן, בשל האינפלציה המשתוללת והפיחות החד בערך המטבע, שמקשה כעת על האזרחים – שממילא סובלים כבר יותר מ-20 שנים של סנקציות מצד המערב בשל תוכנית הגרעין – לקנות מזון ומוצרי יסוד. ההפגנות צברו אט-אט תאוצה, ובדומה למחאות קודמות – כמו "מחאת החיג'אב" ב-2022 שפרצה בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני אחרי שנעצרה על ידי משטרת המוסר בטהרן, או המחאה ב-2019 שפרצה בעקבות זינוק במחירי הדלק – הפכו במהרה למחאה נגד משטר האייתוללות עצמו ונגד הדיכוי הנרחב של זכויות אדם ואזרח תחת החוק האיסלאמי שהוא אוכף באדיקות.
המוני מפגינים קראו בין היתר "מוות לדיקטטור" נגד המנהיג העליון חמינאי, ו"זה הקרב האחרון! פהלווי יחזור!" – כשהכוונה לחזרתו של הנסיך הגולה רזא פהלווי, בנו של השאה שהודח במהפכה האיסלאמית ב-1979.
היקף הרג חסר תקדים
המחאות הנוכחיות, בניגוד לקודמות, הגיעו בשעה שהמשטר נמצא ממילא בנקודת חולשה גדולה אחרי המכות שספג במלחמת 12 הימים עם ישראל, ועוד לפני כן עם היחלשות "ציר ההתנגדות" של שלוחיו ברחבי המזרח התיכון בעקבות המלחמה בעזה, כמו גם הסנקציות הבינלאומיות החונקות והמשבר הכלכלי המחריף שנבע במידה רבה מהתנהלות מושחתת וקלוקלת של השלטונות. ההסלמה המשמעותית במחאות החלה ביום חמישי האחרון, אז נענו המונים לקריאתו של הנסיך הגולה רזא פהלווי לצאת בדיוק בשעה 20:00 לרחובות – ובעדות לחשש הרב של המשטר מהמחאה, האינטרנט הופל באותו ערב ברחבי המדינה. עד עתה – במשך שישה ימים רצופים – הוא טרם חזר לפעול שם.
9 צפייה בגלריה
איראנים שברחו מארצם חוצים את הגבול לטורקיה, היום
(צילום: REUTERS/Ismet Mikailogullari)
למרות התקווה של פעילי מחאה שבניגוד למחאות קודמות הפעם יצוצו סימני אי-ציות בקרב משמרות המהפכה ומתנדבי מיליציית הבסיג' הכפופה להם, אלו נפרסו ברחובות ובהוראת האייתוללה חמינאי ירו למוות במפגינים בשורה ארוכה של ערים, ואלפים נהרגו. מספר ההרוגים המדויק עדיין לא ברור – בפרט כשלא ידוע עדיין אם המחאה דוכאה סופית, אם כי בימים האחרונים נראה שנרשמה ירידה משמעותית בכמות ההפגנות. יחד עם זאת, כבר עתה ברור שמדובר בכמות הגדולה ביותר של הרוגים במחאות באיראן בעשרות השנים האחרונות, והיא מזכירה ככל הנראה רק את תקופת הדיכוי שבאה מיד אחרי המהפכה האיסלאמית, אז ערך המשטר הוצאות המוניות להורג של מתנגדיו כדי לבסס את שלטונו.
גורם איראני הודה אמש שלפחות 3,000 נהרגו בימים האחרונים בדיכוי המחאה, נתון שלדבריו כולל גם מאות מאנשי כוחות הביטחון שנטען כי הותקפו על ידי מוחים חמושים, בעוד ארגון זכויות Human Rights Activists News Agency, שפועל מארה"ב ומדווח על הנעשה באיראן על בסיס רשת של פעילים שם, מסר כי הצליח לאמת את דבר מותם של 2,571 בני אדם, מתוכם לדבריו 2,403 מפגינים, 143 אנשי המשטר, 12 קטינים ועוד תשעה אזרחים לא-מפגינים. עוד 18,137 נעצרו לפי נתוני הארגון, שהדגיש כי מספר ההרוגים האמיתי כנראה גבוה בהרבה: בישראל העריכו אמש כי לפחות 4,000 נהרגו, ובערוץ האופוזיציה "איראן אינטרנשיונל" פרסמו תחקיר שבו נטען כי מספר ההרוגים עלול להגיע ל-12,000.
9 צפייה בגלריה
מתנגדי המשטר רוצים "איראן חופשית" - וחזרה של בן השאה, רזא פהלווי
(צילום: AP Photo/Kin Cheung)
כך או כך, המספרים הללו גדולים משמעותית ממספרי ההרוגים במחאות קודמות: כך למשל במחאות "התנועה הירוקה", שפרצו ב-2009 בטענה לזיופים בבחירות שבהן ניצח מחמוד אחמדינג'אד, מיליונים יצאו לרחובות – וכמה עשרות נהרגו. במחאה שפרצה ב-2019 בעקבות הזינוק במחירי הדלק נהרגו מאות בני אדם – לפי דיווח שפורסם בעבר ברויטרס המניין הגיע ל-1,500 – וב"מחאת החיג'אב" ב-2022 נהרגו כ-500 בני אדם. המספרים כעת מזכירים כאמור רק את האלפים שהוצאו להורג בשנות ה-80, אז ביסס משטר האייתוללות את מעמדו ורדף את מתנגדיו.
