ארבעה שבועות נותרו עד תום מושב הכנסת הראשון, שבו כנסי החורף והקיץ הוקדשו בעיקר להצעות חוק שנויות במחלוקת - חוקי המהפכה המשפטית, חוקים פרסונליים, תקציב המדינה עם סעיפים שעוררו סערה, ולצד אלה הזנחה של חקיקה משמעותית שנועדה להגן על נשים, למגר את האלימות בחברה הערבית ולהוריד את יוקר המחיה.
ב-30 לחודש הכנסת תצא לפגרה של חודשיים וחצי, שבה ראש הממשלה בנימין נתניהו יצטרך לקבל החלטות כבדות משקל באשר לחוקי המהפכה המשפטית. אלה ישפיעו על החקיקה בכנסת במושב הבא ועל ההתנגדות מצד האופוזיציה בוועדות ובמליאה, וכמובן מחוץ למשכן - מצד תנועת המחאה.
4 צפייה בגלריה
ישיבת הממשלה
ישיבת הממשלה
הקואליציה תנצל את הזמן לפני הפגרה לסיים את חקיקת עילת הסבירות. נתניהו ולוין
(צילום: יונתן זינדל)
4 צפייה בגלריה
הפגנת מחאה בקפלן תל אביב
הפגנת מחאה בקפלן תל אביב
רה"מ יצטרך לקבל הכרעות שעשויות להשפיע על ההתנגדות מצד האופוזיציה והמחאה. ההפגנה בקפלן, הערב
(צילום: גלעד פירסט)
את החודש האחרון לפני הפגרה תנצל הקואליציה כדי לסיים את החקיקה החד-צדדית של צמצום עילת הסבירות, שתמנע מבית המשפט את האפשרות להביע ביקורת שיפוטית באשר להחלטות ממשלה ונבחרי ציבור, הנוגעות למדיניות ומינויים. לוח הזמנים המסתמן ינוע סביב חקיקת תיקון הסבירות בחוק יסוד: השפיטה בקריאה ראשונה בתוך שבוע וחצי, וכעבור שבוע וחצי נוספים - העברת הצעת החוק במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
זו תהיה למעשה הצעת החוק היחידה שתושלם מתוך שורה ארוכה של חוקים שקידם שר המשפטים יריב לוין כחלק מהרפורמה שהציג, ועתיד יתר הצעות החוק עדיין לא ברור. במהלך הפגרה יגברו הלחצים על הקואליציה והאופוזיציה לחזור להידברות בבית הנשיא. למעשה, הכול תלוי בשאלה האם יצליחו להגיע להסכמות כלשהן או ששוב הניסיון לגשר בין הצדדים ייכשל, והקואליציה תלך על חקיקה חד-צדדית, בהתאם לשינויים שיחליט עליהם ראש הממשלה.
לוין הציג אתמול את צמצום עילת הסבירות תחת הכותרת "מתקנים באחריות". בחשבון הטוויטר שלו כתב על המצב הקיים: "באמצעות עילת הסבירות יצר לעצמו בית המשפט כלי להתערבות בהחלטות הממשלה... בהתאם ל'תפיסה הערכית' של הרכב השופטים שדן בהחלטה". התיקון שהציע הוא שבית המשפט יוכל לפסול החלטה שהתקבלה בהליך פסול, בניגוד לנהלים או בניגוד לחוק, אך "לא יוכל לפסול החלטת ממשלה רק משום שהיא נוגדת את תפיסת העולם של השופט".
בנוסף, השבוע תצביע הקואליציה בקריאה שנייה ושלישית על הצעת החוק לדחיית הבחירות לרבנות הראשית, שהובילה סיעת ש"ס. לפי הצעת החוק, כהונתם של הרבנים הראשיים תוארך והבחירות, שהיו אמורות להתקיים בעוד חודשיים, יתקיימו רק בעוד כחצי שנה.
4 צפייה בגלריה
המקורב ליו"ר ש"ס עשוי להרוויח מהחוק המוצע. דרעי ובועז יוסף
המקורב ליו"ר ש"ס עשוי להרוויח מהחוק המוצע. דרעי ובועז יוסף
המקורב ליו"ר ש"ס עשוי להרוויח מהחוק המוצע. דרעי ובועז יוסף
(צילם: שלו שלום, אושרי וייצמן)
הסיבה שעומדת מאחורי הדחייה, כך מתברר, קשורה ליו"ר ש"ס אריה דרעי, שהתקשה להגיע להכרעה באשר לרב הראשי הספרדי שייבחר, מאחר ושני המועמדים המובילים הם אחיו, הרב הראשי של באר שבע יהודה דרעי, ובנו של הרב עובדיה יוסף, דוד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס. דחיית הבחירות נועדה לקנות לח"כ דרעי עוד זמן כדי להגיע לפשרה, כשהמטרה שלו היא למנות את אחיו לרב הספרדי הראשי, ואת הרב יוסף להיות הרב הראשי של ירושלים, אחרי הבחירות לרשויות המקומיות. הצעת החוק צפויה לעבור השבוע במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
עוד הצעת חוק שחקיקתה תושלם היא לתיקון חוק הבחירות ברשויות המקומיות, שתאפשר את התמודדותו של יו"ר ועדה קרואה בבחירות לעיר שבה הוא מכהן, ללא תקופת צינון. כזכור, כיום רק המצב שמבקשת ההצעה לשנות קיים רק בעיר טבריה, שם מכהן בראש הוועדה הקרואה בועז יוסף שמונה, על ידי אריה דרעי כשהיה שר הפנים.
בייעוץ המשפטי של הכנסת ממשיכים להפעיל לחץ על יו"ר הקואליציה אופיר כץ ומציע החוק ח"כ עמית הלוי, לשנות את הנוסח כך שלא יחול על הבחירות הקרובות שהמרוץ אליהן כבר החל. עם זאת, נראה שבקואליציה לא מתכוונים להיענות לדרישה ומתכוונים בתוך שבועיים להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית, לפני התאריך האחרון להכרזה על מועמדות לריצה בבחירות לרשויות המקומיות ב-2 באוגוסט.
הצעות חוק אחרות לא זכו לעמוד בראש סדר העדיפויות. ביניהן, חוק האיזוק האלקטרוני, שעד שקיבל את האור הירוק מהשר הממונה איתמר בן גביר לאחר שינויים שדרש, נתקע בשלב המקור התקציבי. כך גם הצעות חוק שנוגעות למיגור תופעת האלימות בחברה הערבית כמו חוק הפרוטקשן, חוק האיירסופט והצעות חוק נוספות.
4 צפייה בגלריה
חברות האופזיציה עם אזיקים
חברות האופזיציה עם אזיקים
עוד חוק שיאלץ להמשיך לחכות. המהומה לאחר נפילת חוק האיזוק האלקטרוני, מרץ
( צילום: ערוץ כנסת )
ובכלל, רשימת הצעות החוק של חברי כנסת מהקואליציה, שיכלו להיטיב עם אזרחים רבים אך לא קיבלו עדיפות, היא ארוכה. כך למשל, הצעת חוק למימון מלא לתואר אקדמי ללוחמים, החמרת ענישה לתוקפי צוותים רפואיים, איסור עיסוק עם חסרי ישע למורשעות ומואשמות באלימות, הגברת תשואה בתכנית חיסכון לכל ילד, פטור ממס במכירת תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות, הגבלת דמי חנייה במוסד רפואי, חוק המצלמות בגילי 6-3, ועוד הצעות חוק רבות שעוסקות בחיים עצמם, אך בינתיים נראה שיאלצו להמשיך לחכות.

הלו"ז המתוכנן להצבעות

שלשום הבהיר רה"מ נתניהו פעם נוספת בריאיון מקיף לעיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל" כי פסקת ההתגברות כבר לא תהיה חלק מהמהפכה המשפטית, אך הדגיש כי יקדם את התוכנית כולה. פסקת ההתגברות אמנם לא תהיה כלולה בתוכנית, אבל באותו ריאיון נתניהו הבהיר כי יקדם את המהפכה המשפטית, גם בלי הסכמות. לפי לוח הזמנים המתוכנן, החוק לצמצום עילת הסבירות יובא לקריאה ראשונה במליאה ב-10 ביולי.
במשך שבוע יתקיימו דיונים בוועדה עליו, ולפי התכנון החוק יועלה לאישור סופי במליאה בקריאה שנייה ושלישית ב-19 ביולי. במהלך הדיונים בנושא עלתה אפשרות שלוח הזמנים לא יאפשר הצבעה בתאריך הזה ולכן נערכים גם למצב של כינוס מליאה באופן חריג ב-23 ביולי, ביום ראשון, יום שבו בדרך כלל אין חקיקה במליאה.
הסיבה לבהילות היא שבקואליציה כאמור לא מעוניינים להגיע לרגע האחרון בכנס הקיץ, כשחוק הסבירות עדיין לא אושר. בעקבות לוח הזמנים המתוכנן הזה, כבר בתחילת השבוע התבקשו חברי הקואליציה שלא לטוס בין 10 ל-26 ביולי - ונדרשו גם לבטל טיסות מתוכננות.