אחרי הפרסום ב"ניו יורק טיימס", ברור שהסקופ של שלומי אלדר ורותי יובל מאומת: ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל אזהרה משליט האמירויות שחמאס עתיד לתקוף - ולא דיווח על כך למערכת הביטחון. לפי חלק מהדיווחים, נתניהו השיב למוחמד בן זאיד שהעניין מטופל. למה? הנה האפשרויות.
1. נתניהו חשב שזה לא חשוב. לאור הדיווח שקיבל עוד קודם לכן בשיחה אישית עם ראש השב"כ דאז רונן בר, שבו ניתנה לו אזהרה דומה, קשה לדמיין שהוא סבר שמדובר בהבלים. בכל זאת, מדובר בשיחה ממנהיג ערבי שמזהיר מ"רעידת אדמה" שתגיע מרצועת עזה.
2. נתניהו חשב שזה קריטי, אבל רצה להסתיר זאת ממערכת הביטחון. שוב, זה דבר בלתי סביר לגמרי. ברחבי העולם יש קונספירטורים מקצועיים שמפיצים את הבדותא שביבי רצה במלחמה. איש לא רצה במלחמה הזו.
3. נתניהו לא לגמרי חשב. זו האפשרות הכי סבירה בעיניי. ב"חשב" אני מתכוון: נתניהו לא שיתף איש. לא דיווח. לא יזם תהליך הערכה סדור. לא דאג שלשכתו תפיץ נייר. לא קיים דיון.
כאשר התקיים הדיון הביטחוני הקריטי האחרון, לפני 7 באוקטובר, הוא בעיקר דאג להנחות (והדברים פורסמו) שבעזה יש לשמור על שקט. האזהרה של האמירויות הפריעה לקונספציה שלו עצמו - שחמאס מורתע, שאת חמאס אפשר לשחד. שהעיקר זו הנורמליזציה. לא להפריע לנורמליזציה. זו נקודה נשכחת: ראשי זרועות הביטחון הוזהרו בידי נתניהו, וזה מתועד, להימנע מהסלמה בעזה. זו הסיבה שהם היו טרודים ממיסקלקולציה - כי זו תתרחש בניגוד לרצון הדרג המדיני. רצונו של נתניהו לשמור על שקט בעזה נבע מההערכה שנורמליזציה עם סעודיה קרובה.
4. מקבלי החלטות וקציני צבא לא תמיד מקבלים החלטות נכונות. אין דרך לחייב אותם לא לטעות. יהיו טעויות ויהיו כשלים ויהיו כשלים נוראיים. מי שאינו מוכן לקבל זאת - אינו מוכן לקבל את קיומה של מדינה. אם האישים הללו פועלים במקצועיות גמורה ובתום לב מלא, אסור לאיים עליהם אחרי הטעות. כי התוצאה תהיה שאיש לא ירצה להיכנס לזירה, להקריב, לקבל החלטות בעצמו - ולהסתכן בטעות.
רונן בר. נתניהו סירב להיפגש איתו
(צילום: יאיר שגיא)
השאלה היא אחרת: האם יש רשלנות. זו דרך אחרת לשאול: האם הפוליטיקאי או הקצין נהגו במידת הזהירות המתחייבת. כאשר ראש השב"כ התקשר לנתניהו - כי ביבי סירב להיפגש - בחודש יולי, הוא מסר "התרעה מפני מלחמה". אגף המודיעין של צה"ל שיגר ארבעה מכתבים לגבי אויביה של ישראל שנערכים לניצול "הזדמנות היסטורית". גם מצרים, לפי דיווח הלילה במגזין "אטלנטיק" האמריקני, התריעה: ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל הגיע בחשאי לישראל ב-26 בספטמבר 2023, 11 ימים לפני הטבח, והזהיר שחמאס נערך למתקפה גדולה. עכשיו אנחנו למדים על אזהרה ממנהיג ערבי חשוב.
לכן, השאלה הראשונה שתשאל ועדת חקירה את נתניהו: "אדוני, מה חשבת על האזהרות?". נתניהו ישיב כנראה כי סבר שמדובר בפוליטיקה של ביטחוניסטים שניסו למנוע את ה"רפורמה" המשפטית. זו עמדת שופרותיו.
"אדוני", ישיבו בוועדה, "נניח שכך חשבת. אבל בכל המקרים הללו, וגם אזהרת מנהיג איחוד האמירויות, היה מודיעין קשה. ראיות. הקלטות. שיחות. עניינים שהיו ונותרו מסווגים. קיבלת אזהרות מפורטות. הנחת שהן מנופחות. האם קיימת דיון? מתי קיימת? האם דרשת הבהרות? האם הוצאת הנחיות לאור האזהרות? מה עשית, מר נתניהו?".
האזהרה של לפיד, שבועיים לפני 7/10: "מתקרבים לעימות אלים, רב-זירתי"
(צילום: אבי חי )
ובשלב הזה יתברר שראש הממשלה לא עשה דבר. אני יודע - כי שאלתי ויותר מפעם אחת. לשכת ראש הממשלה לא סיפקה כל ראיה או טענה שנתניהו קיים דיונים או העביר הנחיות בשל האזהרות הללו.
פעמוני אזהרה מסיביים צלצלו. כן - הם היו כלליים, זו דרכו של עולם. לפעמים ההתרעה היא כללית. ההתרעות הובאו למנהיג המדינה. הוא היה יכול לשבת, לנהל דיונים ארוכים, לבקש מאמ"ן לעשות עוד ועוד. הוא לא עשה זאת. במערכת הישראלית, כאשר המנהיג דורש תשובות, הלחץ מחלחל למטה. עד איפה? עד בסיס ירקון של 8200, עד רמת המש"ק.
למען ההגינות, ייתכן שנתניהו היב עושה את כל מה שנדרש - ועדיין טועה. הטעות של ישראל הייתה עמוקה וקשה. המודיעין היה מטעה, מנוון. פרסמתי הרבה פרטים על הכשל הצבאי. אבל הנה העיקר: נתניהו לא עשה את המתחייב לפי חובת הזהירות שהוא חב בה. הוא לא עדכן את שב"כ והמוסד ואמ"ן על השיחה עם אבו דאבי. הוא לא עצר הכול - ולקח ברצינות את האזהרות.
נתניהו באו"ם. נואם טוב, מנהל גרוע מאוד
(צילום: ANGELA WEISS / AFP)
ראש האופוזיציה יאיר לפיד, בגלל אותן אזהרות בדיוק, ומבלי שקיבל טלפון חשאי ממנהיג ערבי, היה כה מודאג שהוא שחרר הצהרה דרמטית לתקשורת שיש הסלמה אזורית קשה בפתח. נתניהו לא עשה את המתחייב. כל חקירה עצמאית תמצא שהוא התרשל בתפקידו, ושההתרשלות הזו תרמה לפלישה מסיבית ורצח המוני במדינת ישראל. כדי להסיר ספק, הייתה רשלנות גם באמ"ן, בפרט בליל 7 באוקטובר.
נתניהו הוא מנהיג חד ורב ניסיון. הוא גם איש לא יסודי, לא סדור. בלגניסט. נואם טוב, אדם עם רעיונות מגובשים על העולם - אך מנהל גרוע מאוד. לא עוקב אחרי החלטות. לא מוודא ביצוע. לא חושב מסודר. הדברים כתובים בדוחות מבקר מדינה, בהחלטות של ועדות חקירה.
אינני חושב שנתניהו הסתיר במתכוון את התרעת MBZ. אני חושב שהוא קצת שכח מזה, ועבר להתעסק בפוליטיקה. כמובן שכל הרשלנויות באות מתפיסת עולם - מה חשוב, ומה לא. מה איום (הרשות הפלסטינית) ומה לא (חמאס הוא נכס).
רשלנות עמוקה. רשלנות קטלנית. ועליה - נבנו כל השקרים.
