הרוצח מיכאו אוקסינסקי, שביצע ביום שבת את מסע ההרג בעיר הפולנית קרקוב שבו רצח 9 בני אדם, מהם 6 בכיכר המרכזית בעיר, מת היום (ב') מפצעיו בבית החולים – התפתחות שצפויה להקשות על החוקרים לקבוע מניע ספציפי שהוביל אותו לבצע את המעשה המחריד.
מסע הירי בקרקוב בסוף השבוע
מסע הירי שלשום, נזכיר, החל בסביבות השעה 15:00 לפי השעון המקומי: אוקסינסקי בן ה-24 פתח באש בכיכר בקרקוב מתוך מכונית שחורה חולפת, ולאחר מכן יצא ממנה והמשיך בירי. הוא הספיק לרצוח שישה בני אדם – ארבע נשים ושני גברים – ופצע 15 נוספים. שני שוטרים אמיצים שחתרו למגע עם היורה ניהלו איתו קרב יריות, ואחרי שלוש דקות הם הצליחו לנטרל אותו, לא לפני שנפגעו בעצמם. במהלך מסע הירי חבש הרוצח קסדה ולבש אפוד מגן ובגדים המזכירים מדי צבא, אף כי לפי הרשויות הוא לא היה חייל.
שעות אחרי הטבח נחשף כי הרוצח אוקסינסקי הוא תושב העיר אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי, הנמצאת במרחק של כ-140 ק"מ מקרקוב, וכששוטרים פשטו על ביתו הם מצאו שם את גופותיהם הירויות של אביו בן ה-53, אמו בת ה-52 ואחותו בת ה-21. לפי החשד הוא ירה בשלושתם בשנתם, הרג גם את שני החתולים של המשפחה, ואחר כך נסע לבצע את הטבח בקרקוב. מהירי שביצע בכיכר נהרגו ארבעה אזרחי פולין – שלוש נשים וגבר – וכן אזרח בריטי ואזרחית אוסטריה. גם בין הפצועים היו אזרחים זרים, מאוסטריה, גרמניה, פורטוגל, רוסיה ובריטניה.
אוקסינסקי עצמו אושפז אחרי הטבח בשבת במצב אנוש בבית החולים ועבר כמה ניתוחים, תוך שהחוקרים ממתינים לאפשרות לתשאל אותו אחרי שיתאושש. אלא שמצבו הוסיף להיות קריטי, והיום בשעה 4:30 לפנות בוקר נקבע מותו. המוות בא דווקא בשעה שבה האבל והזעם בפולין מפנים את מקומם בהדרגה לוויכוח ציבורי גובר בדבר מניעיו של אוקסינסקי: ביום שבת אמר שר הפנים של פולין מרצ'ין קיירבינסקי כי אוקסינסקי החזיק בדעות "קיצוניות מאוד" ו"אולטרה-לאומניות" ומדבריו ומדברי בכירים אחרים השתמע שאידאולוגיות ימין קיצוני שבהן דגל הן המניע לטבח, אבל האופוזיציה הלאומית בפולין מתחה ביקורת חריפה על כך, ומנהיג מפלגת הימין "חוק וצדק", ירוסלב קצי'נסקי, כינה את הטענות הללו "שקר בוטה".
הזעם באופוזיציה: "פעל מעמדות ימין קיצוני? שקר בוטה"
היום נראתה ממשלת פולין של איש המרכז דונלד טוסק כמי שנסוגה מהטענה שאוקסינסקי ביצע את הטבח בשל עמדותיו הפוליטיות וכמי שמודה שלפי שעה אין ראיות לכך שעמדות ימין קיצוני הובילו אותו למעשה: "עד שהעניין יתברר במלואו והרשויות יחזיקו במידע מלא, מוטב להימנע ממתן תגובות, אפילו אם ישנם רמזים ראשוניים כלשהם", אמר דובר הממשלה אדם שלאפקה לערוץ TVN24. שר המשפטים ולדמיר זורק אמר כי למרות מותו של היורה, החקירה תימשך במטרה לקבוע אם פעל לבד או קיבל השראה מארגון כלשהו.
דובר פרקליטות המדינה הפולנית, פז'מיסלב נובאק, אמר היום במסיבת עיתונאים מפורשות כי החוקרים עדיין אינם יודעים מה הניע את הרוצח. גורמים רשמיים ציינו בצהריים כי הם בודקים אם הוא קיבל השראה ממישהו ואם מישהו עזר לו, וכי המשטרה החרימה את המכשירים האלקטרוניים שלו בניסיון לפרוץ אליהם ולהגיע אל תוכנם. החוקרים בוחנים גם את משמעותם של סמלים רבים ותגים שונים שנתפרו אל בגדיו של אוקסינסקי או שנמצאו בביתו. דוברת משרד הפנים, קרולינה גאלצקה, אמרה כי על בגדי הרוצח היו סמלים רבים ומגוונים, וכי חלקם כבר פוענחו באופן חלקי.
לפי הרשויות בפולין, בביתו של אוקסינסקי מצאו החוקרים בין השאר תלוי בחדרו את הדגל הידוע בכינוי "דגל גדסדן": דגל צהוב שבמרכזו נחש מלופף ודרוך להכשה, ומתחתיו הכיתוב "Don’t Tread on Me" ("אל תדרוך עליי"). את הדגל עיצב ב-1775, בימי מלחמת העצמאות האמריקנית, כריסטופר גדסדן, פוליטיקאי וקצין מדרום קרוליינה, והוא שימש סמל להתנגדות המושבות לשלטון הבריטי. בדורות שלאחר מכן אימצו אותו תנועות שונות בארה"ב שמציגות את עצמן כלוחמות למען חירות הפרט ונגד התערבות הממשלה, ובהן ליברטריאנים, פעילים למען הזכות לשאת נשק ותנועת "מסיבת התה" השמרנית, שהפכה אותו לאחד מסמליה מאז 2009. בשנים האחרונות הוא נראה גם באירועים של מיליציות וקבוצות מהימין הקיצוני, בהן משתתפים בהסתערות על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר 2021. עם זאת, בארה"ב הדגל עדיין נחשב לסמל פטריוטי נפוץ, והצגתו כשלעצמה אינה מעידה על השתייכות לזרם קיצוני.
טבח באמצעות ירי המוני אינו דבר נפוץ בפולין, והמראות של דם וגופות המפוזרות בלב המרכז ההיסטורי של אחד ממוקדי התיירות המרכזיים שלה זעזעו אומה שהחשיבה עצמה במשך שנים כבטוחה יותר משכנותיה במערב אירופה שחוו מתקפות דומות. למעשה, המתקפה בשבת הייתה הקטלנית ביותר שפקדה את המדינה מאז נפילת הקומוניזם ב-1989.
יחד עם זאת באמצע החודש שעבר נרשמו בתוך ארבעה ימים שלוש מתקפות באמצעות סכינים וחפצים חדים בבתי ספר במחוז מזוביה שבמרכז פולין, ובמתקפות ההן נהרג אדם אחד ונפצעו רבים, בהם ילדים. חלק מהתוקפים התבררו בהמשך כמי שגילו עניין בימין הקיצוני. ראש ממשלת פולין טוסק אמר בשעתו כי המתקפות בבתי הספר הזינו את "האדרת האלימות" ברשתות החברתיות, והוסיף כי המעשים הללו עשויים להיות קשורים ל"אלימות ניהיליסטית", מונח שבו משתמשות הרשויות כדי לתאר מעשי אלימות המונעים על-ידי השקפת עולם ניהיליסטית ומיזנתרופיה ולא על-ידי מטרות פוליטיות ספציפיות.
בלי הגנה, בלי כפפות: הרופא מהמסעדה ליד הציל את השוטר
בבית החולים בפולין ממשיכים בינתיים להתאושש שני השוטרים הגיבורים יאקוב קוליק וארטור מוראנסקי שהסתערו על הרוצח אוקסינסקי והצליחו לבסוף לנטרל אותו. שני השוטרים, ששבו ביומיים האחרונים להכרה, היו בסיור באזור כשהטבח החל, והם רדפו אחר אוקסינסקי וירו לעברו מנשקם האישי בזמן שהוא ירה ברובה חצי-אוטומטי. בשלושת הימים האחרונים הופץ ברשתות החברתיות בפולין ובעולם סרטון שבו נראה אחד השוטרים ממשיך לירות באוקסינסקי אחרי שנפצע בעצמו, ובהמשך קורס.
"הם גיבורים אמיתיים", אמר ראש ממשלת פולין טוסק על השניים. "הם ככל הנראה הצילו את חייהם של בני אדם רבים, בלי שחשבו על הסכנה שבאובדן חייהם שלהם. מצבם קשה, אך הם זוכים לטיפול טוב מאוד. כל פולין מחזיקה לכם אצבעות". בקמפיין גיוס תרומות עבור השוטרים ובני משפחותיהם גויסו עד כה יותר מ-6 מיליון זלוטי (1.5 מיליון דולר). ראש עיריית קרקוב הודיע ששניהם יוכרזו כאזרחי כבוד של העיר.
שני רופאים מנתחים שאכלו במקרה במסעדה בקרבת מקום בזמן התקיפה בשבת סייעו להציל את חיי השוטרים. אחד מהם, מיכאו פדזיווייטאר, סיפר שעמיתו הכירורג מטאוש וויירדק טיפל בשוטר שנטרל את הרוצח: "ללא הגנה, ללא כפפות, הוא פשוט התמקד בשוטר ועצר את הדימום בחזהו. זה ככל הנראה הציל את חייו".
ביממה האחרונה החלו להתפרסם גם סיפוריהם של הנרצחים. אחת הקורבנות הייתה איזבלה ווזנה, ציירת בת 53 ואם לארבעה, שפתחה תערוכה של יצירותיה בקרקוב רק ביום שישי בערב, פחות מיממה לפני שנורתה למוות.
אחותו של הרוצח אוקסינסקי, מגדה אוקסינסקה בת ה-21, הייתה בעצמה סטודנטית שנה ג' באקדמיה לאומנויות בקרקוב עד שרצח אותה בסוף השבוע. "שום דבר לעולם לא יהיה כפי שהיה. הרקמה העדינה של הקהילה האקדמית שלנו נפגעה באופן כואב", מסרה האקדמיה בהצהרה אתמול. מהאקדמיה נמסר כי אוקסינסקה הייתה קווירית והתאפיינה בכישרון נהדר לציור, לצילום ולכתיבת שירה וספרות: "מותה הוא אבדה גדולה לתרבות של קרקוב, פולין, אירופה והקהילה הקווירית".














