יותר משש שנים אחרי שהוגש כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובצל בקשת החנינה החריגה שהגיש לנשיא המדינה, נפתח בשבוע שעבר ניסיון חדש לבחון אפשרות להסדר טיעון בתיקי האלפים. לא מדובר בהחלטה על חנינה ולא בדחייה של הבקשה, אלא בניסיון של הנשיא יצחק הרצוג להעביר את הכדור אל התביעה וההגנה.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן השיבו הלילה (בין ראשון לשני) בחיוב להזמנת הנשיא, והודיעו כי הם נכונים לקיים שיח עם ההגנה של נתניהו לגיבוש הסדר טיעון. אבל התשובה החיובית הזו רחוקה מלהיות הסכמה למתווה של הרצוג, ובהרב-מיארה ואיסמן הציבו שני סייגים מרכזיים: שלא יהיו תנאים מוקדמים, ושהמגעים לא יפגעו בהתקדמות המשפט. הם גם נמנעו מלהשיב לשאלה האם השיחות יתקיימו בבית הנשיא, כפי שהציע הרצוג.
ראש הממשלה, מנגד, עדיין לא מסר תשובה רשמית. לפי בית הנשיא, הצדדים התבקשו להשיב עד אתמול. היועמ"שית השיבה ברגע האחרון, אך מצד נתניהו טרם נמסרה תגובה רשמית. אז איפה הדברים עומדים? ynet מסביר.
מה בעצם הציע הנשיא הרצוג?
הרצוג לא הציע לנתניהו חנינה, וגם לא הודיע שהוא דוחה את בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה. במקום זאת, הוא החליט להקפיא למעשה את ההכרעה בבקשה ולנסות לקדם מגעים להסדר בין הצדדים. במכתב שנשלח באמצעות היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד מיכל צוק, הוזמנו היועמ"שית, פרקליט המדינה וסנגורו של נתניהו לקיים שיח במשכן הנשיא כדי לבחון אפשרות לקידום הבנות והסכמות.
בבית הנשיא הסבירו כי מדובר בשלב מקדים בלבד, לפני שהנשיא יקיים דיון בבקשת החנינה עצמה. כלומר, הרצוג מבקש לבדוק קודם אם אפשר להגיע להסדר טיעון שיסיים את המשפט - ורק אם האפשרות הזו לא תבשיל, יחזור לשאלת החנינה. במכתב הודגש כי ההיענות להזמנה אינה מהווה הסכמה או ויתור מצד מי מהצדדים על טענותיהם בבית המשפט.
למה הרצוג עושה את זה?
הרצוג סבור, לפי הודעות בית הנשיא ודיווח של "ניו יורק טיימס", שהפתרון הנכון הוא הסדר בין הצדדים - ולא הכרעה חד-צדדית שלו בבקשת החנינה. הנשיא רואה במשפט נתניהו אחד ממוקדי השסע והקיטוב בציבור הישראלי, ומבקש לבחון אם ניתן להביא לסיום מוסכם של ההליך בלי להידרש בשלב זה להחלטה הדרמטית אם להעניק לראש ממשלה מכהן חנינה עוד לפני הרשעה.
במילים אחרות, הרצוג מנסה לייצר מסלול ביניים: לא "כן" לחנינה, לא "לא" לחנינה, אלא ניסיון להסדר. זו גם הסיבה שבמכתב הרשמי ששלח בית הנשיא לצדדים לא הופיעה המילה "חנינה" - אף שהמהלך כולו נולד על רקע בקשת החנינה שהגיש נתניהו.
מה הייתה תגובת היועמ"שית?
בהרב-מיארה ואיסמן הודיעו כי "המאשימה נכונה לקיים שיח עם ההגנה לגיבוש הסדר טיעון ראוי". זו תשובה חיובית עקרונית, אבל היא נכתבה בזהירות רבה. היועמ"שית ופרקליט המדינה הדגישו כי השיח יתקיים רק בלי תנאים מוקדמים, ומבלי לפגוע בהתקדמות המשפט. הם גם ציינו כי בשלב הזה לא יתייחסו לסוגיות נוספות ובהן מתכונת הזשיח, אופן השיח ומיקומו.
המשמעות היא שהיועמ"שית לא סגרה את הדלת, אבל גם לא נכנסה "בכל הכוח" לאירוע. היא מוכנה לדבר על הסדר, אבל לא מוכנה שהשיחות יהפכו לכלי לעיכוב משפט נתניהו. בנוסף, היא לא הסכימה בשלב זה לכך שהשיחות יתנהלו בבית הנשיא - נקודה שעשויה להפוך למחלוקת בפני עצמה.
למה סוגיית המיקום חשובה?
הרצוג הזמין את הצדדים לקיים את השיח במשכן הנשיא בירושלים. מבחינת הרצוג, זה אמור לשקף ניסיון "מאחה", ממלכתי, שמוציא את הצדדים מהמסלול המשפטי הרגיל ומכניס אותם למסגרת של הידברות. אבל מבחינת היועמ"שית והפרקליטות, עצם קיום השיחות בבית הנשיא עלול להיתפס כהליך חריג מדי, פוליטי מדי או כזה שמערב את מוסד הנשיאות במשא ומתן פלילי שמתנהל בדרך כלל בין ההגנה לתביעה - ולעיתים במסגרת גישור פלילי בפני שופט מגשר. לכן, בתשובתם הם נמנעו במפורש מלהתחייב למיקום השיחות.
האם נתניהו צפוי להשיב?
כנראה שכן, אבל לפי שעה הוא עדיין לא עשה זאת רשמית. בית הנשיא ביקש את תשובות הצדדים עד אתמול, היועמ"שית כאמור השיבה ונתניהו טרם מסר תשובה. מבחינה פוליטית ומשפטית, זו אינה תשובה פשוטה עבורו שכן הסכמה לשיח עשויה לשדר פתיחות להסדר, אך גם תעורר מיד את השאלה אם הוא מוכן להודות בעבירה, לקבל אחריות, לפרוש מתפקידו או להסכים לקלון. סירוב, מנגד, עשוי להציג אותו כמי שאינו מוכן לנסות לסיים את המשפט גם כשהנשיא פותח פתח לכך.
מהן עמדות הפתיחה של הצדדים?
עמדות הפתיחה רחוקות מאוד. מצד אחד, נתניהו מסרב להודות במעשים המיוחסים לו, אינו מביע חרטה ואינו מוכן בשלב זה לפרוש מהחיים הפוליטיים. מצד שני, בהרב-מיארה אינה מוכנה להסדר שלא יכלול קלון. המשמעות של קלון היא שנתניהו לא יוכל להתמודד על תפקיד ציבורי במשך שנים, ולכן מבחינתו מדובר לא רק בשאלה משפטית אלא בשאלה פוליטית קיומית.
גם בשאלת העבירות הפער גדול. האפשרות שהפרקליטות תוותר על עבירת השוחד בתיק 4000 עלתה בעבר על רקע הערות השופטים על הקושי להוכיח את סעיף השוחד, אך לפי עמדת התביעה, גם אם יהיה ויתור כזה, עבירת מרמה והפרת אמונים תישאר על השולחן. מבחינת הפרקליטות, מדובר בעבירה חמורה שיכולה לשאת עמה קלון.
מהו בעצם הסדר טיעון?
הסדר טיעון הוא הסכמה בין התביעה לנאשם, שבמסגרתה הנאשם מודה בדרך כלל בעבירה מסוימת - לעיתים בעבירה מתוקנת או מופחתת - ובתמורה הצדדים מסכימים על מסגרת ענישה או על טווח ענישה. במקרה של נתניהו, הסדר כזה עשוי לכלול תיקון של כתב האישום, ויתור על חלק מהעבירות, הסכמה על ענישה מקלה יחסית ואולי גם קביעה של קלון או פרישה מהחיים הפוליטיים.
אבל כאן נמצא הקושי המרכזי: בלי הודאה כלשהי, קשה לגבש הסדר טיעון. ובלי פתרון לסוגיית הקלון, קשה לראות את היועמ"שית מסכימה להסדר.
מה ההבדל בין הסדר טיעון לגישור פלילי?
הסדר טיעון הוא התוצאה האפשרית, וגישור פלילי הוא הדרך להגיע אליה. בגישור פלילי יושב שופט מגשר שאינו חלק מההרכב שדן בתיק העיקרי, ומנסה לקרב בין הצדדים. ההליך יכול להתנהל במקביל למשפט, ואינו מחייב לעצור את הדיונים. הרכב השופטים בתיקי האלפים כבר הציע בעבר לקיים גישור פלילי, אך היועמ"שית דחתה אז את האפשרות בטענה שמדובר במתכונת שעלולה לשמש לסחבת.
כעת, בעקבות יוזמת הרצוג, בהרב-מיארה מוכנה לשיח - אך עדיין מתעקשת שהמשפט יימשך במקביל. היא מסכימה להידברות, אבל לא לעצירת המשפט.
מה הקשר לבקשת החנינה של נתניהו?
נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא עוד לפני שהורשע, מהלך חריג במיוחד. מחלקת החנינות במשרד המשפטים כבר קבעה כי הבקשה אינה עומדת בתנאי הסף, בין היתר משום שנתניהו טרם הורשע, לא הודה ולא הביע חרטה. הרצוג, כאמור, לא מתכוון בשלב זה להיענות לבקשה - אך גם לא דוחה אותה. הוא משאיר אותה תלויה, ומנסה קודם למצות את האפשרות להסדר.
האם הנשיא יכול לכפות על הצדדים הסדר?
לא. הרצוג יכול להזמין, לתווך, לעודד ולייצר מסגרת שיח, אבל הוא לא יכול לכפות על התביעה או על ההגנה להגיע להסדר טיעון. הסדר כזה דורש הסכמה של שני הצדדים, ובסופו של דבר גם את אישור בית המשפט. לכן גם בבית הנשיא הדגישו כי עצם ההיענות להזמנה אינה מהווה הסכמה לשום דבר שנמצא במחלוקת.
מה יכול לקרות מכאן?
האפשרות הראשונה היא שהצדדים יסכימו לפתוח בשיחות, אולי בבית הנשיא ואולי במסגרת אחרת - למשל מול שופט מגשר או בערוץ ישיר בין ההגנה לתביעה. האפשרות השנייה היא שנתניהו לא ישיב, או ישיב באופן שיציב תנאים שהיועמ"שית לא תוכל לקבל. אפשרות שלישית היא שהשיחות ייפתחו אך יתפוצצו במהירות סביב שאלות ההודאה, הקלון והפרישה.
טראמפ דורש מהרצוג בכנסת להעניק חנינה לנתניהו, עוד לפני הבקשה הרשמית
(צילום: ערוץ כנסת)
בכל מקרה, כל עוד אין הסכמה אחרת, משפט נתניהו אמור להימשך. זו בדיוק הנקודה שעליה התעקשו בהרב-מיארה ואיסמן בתשובתם: שיחות על הסדר לא יחליפו את המשפט, לא יעצרו אותו ולא יהפכו למסלול עוקף בית משפט.
אז איפה עומד המהלך עכשיו?
נכון לעכשיו יש יוזמה נשיאותית, יש תשובה חיובית אך מסויגת מצד היועמ"שית, ואין עדיין תשובה רשמית מנתניהו. המועד שבית הנשיא הציב כבר עבר, והפערים בין הצדדים נותרו עמוקים: היועמ"שית דורשת הסדר עם משמעות משפטית וציבורית, כולל קלון - בעוד נתניהו מסרב להודות, מסרב לפרוש ורואה בקלון פגיעה בזכותו להיבחר ובזכות תומכיו לבחור בו.
לכן, הדרך להסדר טיעון עדיין ארוכה מאוד. הרצוג פתח דלת, היועמ"שית לא טרקה אותה - אבל נתניהו עדיין לא נכנס. וגם אם ייכנס, השאלה הגדולה תהיה מה הוא מוכן להשאיר מאחוריו בדרך החוצה מהמשפט.
