יותר מארבעה ימים חלפו מאז הונח על השולחן חוק הפטור מגיוס לחרדים, ושעות ארוכות מאז החלו רשמית הדיונים סביב נוסח החוק הנפיץ - וראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין שותק. מלבד מסר חד-משמעי שהעביר לכל הגורמים המעורבים בחוק ולסביבתו הקרובה - "קדמו את החוק ללא דיחוי" - הוא נמנע מלהתערב אישית במשבר, גם כששמע אתמול (שני) לאורך כל היום עוד ועוד חברי כנסת מאיימים שלא ייפעלו בהתאם למשמעת הקואליציונית ויצביעו נגד החוק.
סערה בדיון בוועדה על חוק הפטור לחרדים, הבוקר
(צילום: ערוץ הכנסת)
4 צפייה בגלריה
(צילום: דובר צה"ל , יאיר שגיא, ראובן קסטרו, עמית שאבי, AFP, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', AP)
נכון לרגע זה, נתניהו, שלא הביע תמיכה פומבית במתווה השנוי במחלוקת אפילו בתוך הקואליציה שלו, סבור שהאירוע נמצא בשלבים מאוד התחלתיים. לכן, לתפיסתו, לא מעט תיקונים עוד ייעשו בחוק על ציר זמן ארוך יחסית שנקבע לדיונים עד אישורו הסופי. נתניהו, בדומה למקרי עבר, מעדיף להפעיל את כובד משקלו ב"זמן הפציעות", כשהשעון דוחק והמשבר כבר גדול מאוד בממדיו.
בינתיים, נרתמו למשבר אנשיו הקרובים של ראש הממשלה - גם בהסברה - שם מנסה דובר הליכוד גיא לוי להסביר את ההיגיון שמאחורי כל סעיף בחוק. כמו כן, הוא פועל לגישור על הפערים בין העמדות השונות שמנסים להוביל יועציו של נתניהו, בהם נבו כץ ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, בניסיון לתווך ולשפץ את הנוסח שמערער על יציבות הקואליציה.
בסביבתו של נתניהו לא חוששים בשלב זה ממספר האצבעות ומהעובדה שהרוב בכנסת קורס, אלא בעיקר מהתגובה הציבורית שעשויה לבלום את החקיקה שמוביל יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט, אחרי שכבר ישלם ראש הממשלה מחיר פוליטי על כברת הדרך שהלך עם החוק. במקביל, התנגדותם של אנשי הציונות הדתית וההתבטאויות מצידם, שחלקן הגיעו ללא ידיעה או תיאום עם יו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ', לא נאמרו אתמול בחלל ריק.
יותר ויותר חברי כנסת מהימין האידיאולוגי מבינים שהחוק הזה במתכונתו הנוכחית לא עובר את המילואימניקים מכל קצוות הקשת הפוליטית, וכאן מתחילה ונגמרת הבעיה של הסוגיה הנפיצה. חוק ללא גיבוי ציבורי לא יעבור - ונתניהו גם לא מעוניין לקחת סיכון. ״ככל שהסיפור יתחיל להיות דחוק יותר מבחינת הזמנים״, טוען שר בכיר, ״נתניהו ייכנס בעצמו לסיפור, יגשר ויתווך כפי שעשה בעבר״.
חלק מחברי הכנסת בקואליציה העבירו אתמול שורת דרישות לשיפור החוק כתנאי לתמיכתם. כך לדוגמה ח״כ דן אילוז מהליכוד - מראשי המתנגדים לחוק הקיים - שכתב כי הסנקציות המופעלות בשנה הראשונה חלשות מדי, וכי יש להשאיר את הסנקציות המופעלות כיום שנחשבות לאפקטיביות יותר.
אילוז דרש להשאיר את הסנקציות ללא הגבלת גיל - במקום ביטולן בגיל 26 - וביקש בנוסף לתקן את ההגדרה ״מי הוא חרדי״ כדי למנוע ניפוח מלאכותי של מכסות הגיוס. הוא דרש להחיל את החוק גם על מגזרים אחרים שלא מתגייסים, וקרא להכניס חזרה סנקציות כמו שלילת הנחות בארנונה. עוד העיר הח"כ כי גיל הפטור גבוה מדי ודרש להורידו ל-23 , וכן לוודא כי בוועדת הפיקוח יעמוד רב צבאי בלבד ולא אזרחי.
השר סופר: "אצביע נגד, גם אם יפטרו אותי"
(צילום: גיל יוחנן)
בדומה לחברי כנסת אחרים, דוגמת משה סעדה (הליכוד) ומיכל וולדיגר (הציונות הדתית), דרש אילוז גם הוא לקבוע מכסה מינימלית של לוחמים ותומכי לחימה מקרב המתגייסים החרדים. השר אופיר סופר ממפלגתו של סמוטריץ' כבר הצהיר שלא יסכים לתמוך במתווה הנוכחי - גם במחיר פיטורים מהממשלה. גם סגנית השר שרן השכל, ח"כ משה סולומון, ח"כ אלי רביבו וח"כ יולי אדלשטיין - יו"ר ועדת חוץ וביטחון המודח - הודיעו כי לא יתמכו בחוק במתכונתו הנוכחית. התנגדות נרשמה גם מצד החרדים עצמם, כשחבר הכנסת מאיר פרוש מאגודת ישראל קרא בדיון הבוקר "לקרוע את החוק".
ההתנגדות החריפה של האוצר: "המתווה? לא יפחית את הנטל"
עם החזרה לדיוני חוק הפטור בוועדת חוץ וביטחון - באגף התקציבים במשרד האוצר שיגרו אמש חוות דעת ליועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, שבה פרס משרד האוצר את דעתו בנוגע להצעה המוגשת. "מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים מקרב אוכלוסיית הגברים החרדים, ולא יאפשר את צמצום היקף ימי המילואים במשק והפחתת הנטל על המשרתים בצה"ל", כך לפי המסמך.
4 צפייה בגלריה
"מנגנון הסנקציות לא ישיג את מטרתו". הפגנת חרדים נגד הגיוס, בחודש שעבר
(צילום: שלו שלום)
בהמשך נכתב כי "המתווה מביא להשבה מיידית של מרבית ההטבות הכלכליות הנשללות כיום מחייבי הגיוס, באופן שיפגע במערך התמריצים לשירות בצבא. יתרה מכך, אנו סבורים כי מנגנון הסנקציות, שתכליתו לתמרץ ולהניע את הצעירים החרדים להתגייס לצה"ל, לא ישיג את מטרתו, לנוכח השימוש ביעדי גיוס קהילתיים, סוג הסנקציות הנכללות במתווה, מועדי תחולת ותפוגת הסנקציות ולקונות נוספות שיפורטו".
עוד נכתב כי "הפוטנציאל הגבוה ביותר להגדלת היקפי המשרתים בשירות החובה בכלל, ובמערך הלוחם בפרט, טמון בהגדלת שיעורי המשרתים מקרב אוכלוסיית הגברים החרדים, המהווים מלאי משרתים הממומש כיום בהיקף זניח בלבד. בחינת היקף חייבי הגיוס מהחברה החרדית מחזקת הנחה זו, שכן כיום ישנם כ-100,000 חייבי גיוס בגילאי 28-18 לצד כ-14,000 גברים המגיעים לגיל 18 מידי שנה ומצטרפים לקבוצה זו".
בחוות הדעת של משרד האוצר נאמר כי בהתחשב בהתבטאויות של גורמים בחברה החרדית התומכים במתווה - ניכר שאינו בא לגייס, כפי שנכתב "כן, על רקע הצהרות חוזרות ונשנות של גורמים שונים לעניין הכוונה לאשר חוק שיבטל סנקציות שחלות כיום על חייבי הגיוס, כפי שאכן בא לידי ביטוי במתווה זה, חלה פגיעה ניכרת ביכולתן של הסנקציות להניע את חייבי הגיוס לממש את חובתם ולהצטרף לצה"ל".
במשרד האוצר הבהירו כי יש צורך בהרחבת הסנקציות האישיות ולא על קהילות או מוסדות שלמים, בין היתר "נדרש כי החלת הסנקציות תותנה בפעולתו של הפרט בלבד, ולא באי-עמידה ביעדים קולקטיביים שפורמים את הקשר החד-ערכי בין פעולותיו של הפרט ובין ההשלכות של מעשיו. הסבירות הנמוכה ליישום מנגנון הסנקציות בפועל, לצד פוטנציאל ההפסד הכלכלי המוגבל, מביאים לכך שההשפעה הצפויה של הסנקציות המצוינות בתזכיר על היקף המתגייסים צפויה להיות מצומצמת וזניחה לכל היותר".
באשר ליעדי הגיוס וקביעתם לפי הקריטריונים במתווה - במשרד האוצר קובעים כי "עצם התניית הסנקציות בהיקף המתגייסים בפועל מייצרת תמריץ להגדלה מלאכותית של היקף הנספרים לעניין העמידה ביעד, באמצעות שינויים שונים שניתן לערוך במתודולוגיות הספירה, שחלקם כבר הוטמעו בתזכיר החוק". עוד נקבע כי הפגיעה הכלכלית במי שלא יתגייס תהיה מצומצמת ובעלות רלוונטיות מוגבלת, כלשון משרד אוצר.
בהמשך, ממליצים במשרד האוצר להוריד את גיל הפטור כך שמי שלא התגייס יוכל לצאת לעבודה גם לפני גיל 26, על פי חוות הדעת: "מנגנון זה הטיל במשך שנים רבות משקולת כבדה על יכולתם של גברים חרדים להשתלב בשוק העבודה, ולתוצאה של 'הפסד כפול' שבו חלק ניכר מאוכלוסייה זו לא התגייס ולא השתלב בשוק העבודה".
לסיום נקבע כי "מתווה זה עשוי להצטייר כמנגנון המכיל סנקציות אפקטיביות, אך בפועל פועל בכיוון ההפוך, מחליש את מערך התמריצים הקיים ופוגע ביכולת לספק מענה לצורכי כוח האדם האקוטיים של צה"ל. כך, צה"ל יידרש להמשיך ולהתבסס על שירות מילואים בהיקף נרחב, באופן שמייצר עלויות משקיות הנאמדות בעשרות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות. זאת, לצד מנגנוני דחיית השירות וגיל הפטור, המהווים חלק אינהרנטי מההסדר ומייצרים השפעות שליליות מתמשכות על הכלכלה הישראלית במבט צופה פני עתיד". על העמדה חתום כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים באוצר.
פורסם לראשונה: 22:55, 01.12.25
