הנה קובץ קצרצר ובלתי מייצג של פרומיל ממקרי האנטישמיות שהתרחשו בעולם בחודש האחרון, מאז טבח 7 באוקטובר ותחילת מלחמת חרבות ברזל: נשיאת בית כנס בדטרויט נרצחה ליד ביתה; בעיר ליון ניסה צעיר לרצוח באמצעות סכין אישה יהודייה בפתח ביתה; דלת ביתם של זוג יהודים צרפתים בני 80 הוצתה; יהודי צרפתי אחר הותקף ביציאה מבית הכנסת. בלונדון ריססו צלב קרס בתא שירותים של בית ספר יהודי ובבירה האנגלית גם ירקו עוברי אורח על אישה ברכבת תחתית וקראו לה "יהודייה מסריחה".
אפשר להמשיך ועדיין לא לגרד את קצה התופעה: בכל רחבי אירופה מצוירים צלבי קרס על קירות בתים ומצבות בבתי קברות. בהפגנות ההמוניות נגד ישראל נולד שלט שהפך פופולרי של מגן דוד המושלך לפח, וקריאות "יהודים לגז" אינן נדירות שם. בתי עסק בניו יורק מותקפים רק משום שבעליהם יהודים או כי יש בהם סממנים כאלה. הנסיקה הקיצונית הזאת במספר האירועים האנטישמיים היא המחשה לכך שתחת חופש הביטוי במערב מתנהל תהליך נרמול של קריאות לשפוך דם יהודי באשר הוא לצד מחיקת מדינת ישראל.
הפתרון הזמני שיהדות התפוצות מסגלת לעצמה בתקופה זו הוא הסרת סממני הזהות והחבאת אמונתם. אם עד לאחרונה הם יכלו לענוד שרשרת מגן דוד במרחב הציבורי או לקבוע מזוזה מחוץ לבית, התחושה היום היא שהדברים הללו מהווים מטרה מסומנת על הגב. בשלב זה לא ברור כמה יעילה ההגנה הניתנת ליהודים מצד הרשויות, וכמה זמן יימשך המצב הזה, אך ניכר שבניגוד לתקופות דומות בעשורים האחרונים, ביטויי השנאה הללו לא ייעלמו בטווח הנראה לעין.
ותהיה לכך השפעה עמוקה. מה חושב בימים אלה ילד יהודי שרואה את אביו מוריד את המזוזה מסף הדלת? הוא הרי לא יודע מתי ואם המזוזה תחזור למקומה. מה מבינה ילדה כשהיא רואה את אמא שלה מחביאה את שרשרת המגן דוד מתחת לחולצה או באחת מהמגירות? לא בטוח שהילדים הללו מבינים שהוריהם מתנהגים כך בגלל אירוע שעשוי להיות נקודתי. סביר יותר שהם מפנימים שמשמעות היהדות היא לגדול בפחד, ושזהות יהודית היא משהו שהחברה מסביב לא מקבלת.
אירועי השבועות האחרונים עלולים להוליד תופעה של תפיסה עצמית חדשה של יהדות התפוצות, כזאת המסתירה את מאפייניה ומכחישה את הקשר שלה לישראל, מה שבאופן בלתי נמנע יוביל בסופו של דבר להתרופפות הקשר עם הזהות היהודית ויצירת זן של אנוסים מודרנים.
רחלי ברץ ריקסצילום: פרטיעל כל מדינה שבה חיים יהודים מוטלת האחריות לדאוג לביטחונם, אך זה לא מפחית מחובתה של מדינת ישראל – שקמה בין השאר כדי שבפעמים הבאות שבהן יעיב ענן שחור מעל יהודים בעולם תהיה מי שתזעק ותפעל בשמם - לייצר עבורם קו הגנה ולוודא שירגישו בטוחים בכל מקום. דרך לעשות את זה היא להקים מנגנון בינלאומי שיירכז מודיעין על אודות התארגנויות ופעולות אנטישמיות, שיפעל בצמוד לגורמי שיטור וממשל מקומיים.
המצב כרגע בלתי מתקבל על הדעת. אסור לאפשר ליהודים בעולם להגיע למצב שבו ייאלצו להחביא את זהותם או להכחיש את הקשר שלהם לישראל. עלינו כמדינה לעשות כל שביכולתנו לעמוד לצידם, אחרת האנטישמיות של היום תוביל לאובדן הזהות היהודית של מחר.
- רחלי ברץ ריקס היא ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בההסתדרות הציונית העולמית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
