המחוז הרביעי במדינת קנטקי לא חשוב במיוחד בתמונה הכללית של 435 בעלי זכות ההצבעה בבית הנבחרים האמריקני. למרות זאת, הפריימריז הרפובליקניים לבחירות האמצע בנובמבר שנערכו שם ביום שלישי היו מהסוערים, המדוברים והיקרים ביותר בהיסטוריה, כשלפחות 32 מיליון דולר הושקעו בפרסומות הקמפיין. במרכז האירוע עמד תומאס מאסי, חבר קונגרס רפובליקני ותיק שמכהן קרוב ל-14 שנה. בשנה האחרונה הפך מאסי לעצם המטרידה ביותר בגרונו של דונלד טראמפ, כשהוביל את הדרישה לפרסם את תיקי אפשטיין, הביע ביקורת פומבית נגד ההוצאות האדירות על אולמות נשפים ושיפוצים מוזהבים בוושינגטון, והתנגד באופן קולני לא רק למלחמה באיראן - אלא גם לחבילות סיוע לישראל.
כריס ראב אחרי הניצחון, קורא "Fuck AIPAC"
(צילום: מתוך X)
לטראמפ נמאס מכל זה והוא החליט להריץ נגד מאסי את אד גאלריין, לשעבר לוחם ביחידת העילית Navy SEALs. וכך, לראשונה זה עשור, מצא עצמו מאסי מול איום פריימריז של ממש, כשחשבון המדיה החברתית של נשיא ארה״ב מכה בו ללא רחמים מדי יום. מאסי אכן הפסיד בקלות; למעשה, לא היה לו סיכוי. לא רק כי כאשר טראמפ מחליט לחסל קריירה של רפובליקני, הקריירה הזו אכן מתחסלת, אלא גם כי מאסי הסתבך עם אחד הארגונים הפוליטיים החזקים בהיסטוריה של וושינגטון: השדולה הפרו-ישראלית איפא״ק (AIPAC), שמתמודדת עכשיו עם התקופה הקשה ביותר שלה מאז הוקמה ב-1954.
איפא"ק נמצאת במשבר עצום ואפילו תקדימי מול המפלגה הדמוקרטית, שם הקולות נגד ישראל כבר מזמן אינם שוליים סהרוריים אלא מרכז המפלגה. מאסי, אפשר לומר, ייצג עבור איפא"ק את תחילתו של אתגר - עדיין קטן מאוד - גם בקרב הנבחרים הרפובליקנים. ולאיפא"ק היה חשוב מאוד לעצור מהר ככל האפשר סחף בצד הזה.
בחודשים שהובילו לפריימריז, הוציאו איפא"ק וארגונים פרו-ישראליים נוספים למעלה מ-9 מיליון דולר בקמפיין נגד מאסי. תורמים רפובליקנים בולטים הזרימו כ-7 מיליון דולר נוספים לארגון Super PAC שהוקם על ידי אנשי טראמפ. ובניגוד לפריימריז דמוקרטיים בשנה האחרונה, שבהם איפא"ק מנסה להסתיר את מעורבותה, הפעם יצא הלובי הישראלי באופן פומבי וישיר למלחמה - עד כדי כך שמאסי הגיש הצעת חוק שאותה כינה 'חוק איפא"ק', כדי לאלץ את הארגון להירשם כסוכן זר. להצעה הזו אין שום סיכוי לעבור, בדיוק כפי שלמאסי לא היה סיכוי לשרוד צונאמי של סכומי כסף עצומים שהושקעו נגדו.
״כאשר המירוץ הזה יסתיים״, אמר מאסי בשבוע שעבר ל׳פוליטיקו׳, ״בין אם ניצחתי או הפסדתי, זה יהיה הסיפור: האם לובי ישראלי הצליח להתערב ולהדיח רפובליקני מבית הנבחרים רק כי הוא ספקן לגבי מדיניותו של בנימין נתניהו?״. בנאום אחרי ההפסד המשיך מאסי להאשים: "הייתי יוצא לנאום כאן יותר מוקדם, אבל הייתי צריך להתקשר ליריב שלי ולברך אותו, ולקח זמן למצוא אותו בתל אביב".
אבל הניצחון הזה של איפא"ק בקושי מסתיר מאחוריו את המשבר העמוק שאיתו מתמודדת ישראל בארה"ב על רקע מדיניות הממשלה הנוכחית. במרחק של כאלף ק"מ מקנטקי, למשל, "נולד" כאב ראש חדש לישראל: כריס ראב, שניצח בפריימריז הדמוקרטיים בפילדלפיה עם מצע ביקורתי וחריף נגד ישראל. מאחר שאף מועמד רפובליקני לא מתמודד מולו על המקום בבית הנבחרים, ראב למעשה הבטיח את מקומו בקונגרס אחרי הבחירות הכלליות בנובמבר. בקמפיין הבחירות שלו ההתנגדות לישראל ולאיפא"ק הייתה נושא מרכזי - ולאחר שניצח הוא אפילו דאג להכריז: "Fuck AIPAC".
גם ידידי ישראל הולכים נגד איפא"ק
בשנת 2025, לראשונה, חצו ההוצאות המדווחות על שדולה פוליטית בוושינגטון את רף חמישה מיליארד הדולרים בשנה. לפי נתוני ארגון OpenSecrets, העוקב אחר כסף בפוליטיקה האמריקנית, הרבעון הראשון של 2026 רשם אף הוא שיא היסטורי לרבעון בודד עם הוצאות של 1.4 מיליארד דולר. בסך הכל פעלו בשנה שעברה בוושינגטון יותר מ-14,000 לוביסטים רשומים שמייצגים קרוב ל-16,000 ארגונים, חברות ולקוחות שונים. חלק גדול מהם הוציא הרבה יותר כסף מאיפא״ק - כמו למשל ענקיות הטכנולוגיה, חברות התרופות או לשכת המסחר של ארה"ב - אבל מעטים מאוד הארגונים שיש להם את הכוח של השדולה הפרו-ישראלית. הכוח הזה נבנה לאורך עשרות שנים של יחסים מהודקים בין כל ממשל אמריקני לכל ממשלה ישראלית, ונהנה מיכולת השפעה לא פרופורציונלית של יהדות ארה״ב, שמהווה רק כ-2.4% מהאוכלוסייה.
לאורך כל השנים האלה הקפידה איפא״ק להישאר ארגון דו-מפלגתי, ולשמור את ראשי שתי המפלגות קרוב מאוד לחזה. ההצלחה שלה כשדולה שמהלכת בין טיפות הכאוס הפוליטי בארה"ב היתה פנומנלית ממש. כל זה השתנה כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו החל לשבור את הקונצנזוס הדו-מפלגתי סביב ישראל בארה״ב, ודור צעיר של דמוקרטים הגיע לוושינגטון והפך בלתי נגיש למערכת ההסברה הישראלית וללובי האגרסיבי.
7 צפייה בגלריה
הראשון כבר מבוגר, השני פנה למתחרה של איפא"ק. צ'אק שומר והאקים ג'יפריס
(צילום: Jim WATSON / AFP)
איפא"ק יכולה לגמור את הקריירה של מי שנראה בעיניה עוין לישראל. בשנה שעברה היא השקיעה בהצלחה יותר מ-23 מיליון דולר כדי להביס את קורי בוש ממיזורי וג'מאל באומן מניו יורק, שני פרוגרסיבים שהתנגדו בקול רם לסיוע האמריקני. איפא"ק גם הזרימה יותר ממיליון דולר לפריימריז דמוקרטיים באורגון, ועזרה לחברת הקונגרס, מקסין דקסטר, במרוץ נגד יריבה פרוגרסיבית. אותה מקסין דקסטר אמרה לאחרונה כי "ארה״ב חייבת לעצור את העברת הנשק ההתקפי לישראל ולהבטיח סיוע הומניטרי מיידי, מספק ומתמשך לעזה". היא גם שותפה ליוזמה שנקראת "חוק חסימת הפצצות" (Block the Bombs Act), שמטרתו להגביל מכירת נשק ספציפי לישראל עד שזו תעמוד בתנאים מסוימים של זכויות אדם. במחזור הבחירות הקרוב דקסטר אמנם כבר לא נמצאת ברשימת המועמדים של איפא״ק, אבל הליכתה נגד ישראל חרף התמיכה שקיבלה מעידה על כרסום מדהים במעמדה של השדולה.
דוגמה טובה נוספת לבעיה של איפא"ק בקרב הדמוקרטים היא האקים ג'פריס, מנהיג המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים. ג'פריס היה כל כך קשור לאיפא״ק, עד ששדר הרדיו הפופולרי ׳שרלמאן דה גאד׳ (Charlamagne Tha God) קרא לו AIPAC Shakur (משחק מלים על טופאק שאקור). כשהחליף את ננסי פלוסי, השמחה בישראל הייתה רבה. למעשה, במשך שנים רבות העוצמה של איפא״ק הייתה כה גדולה - בין השאר לאור התמיכה שלה זכתה ישראל בציבור האמריקני - עד שחברי קונגרס דמוקרטים פחדו אפילו להיפגש עם קבוצות לובי יהודיות שיש להם דעות שונות לגבי ישראל. כך דאג ג׳פריס לשמור מרחק מארגון השמאל הציוני היריב של איפא"ק, ג'יי סטריט, שתומך בפתרון שתי המדינות ומתאים למצע הדמוקרטי הקלאסי. כל זה היה נכון לעד לפני כחצי שנה, אז החליט ג׳פריס לקבל לראשונה תמיכה רשמית מהארגון היריב של איפא״ק.
המותג הפך רעיל
במשך כמעט 70 שנה, הייתה לאיפא"ק מדיניות מוצהרת וקשיחה: לא להתערב ישירות בבחירות, לא להקים ארגוני גיוס כספים (PACs) ולא לקחת צד פומבית. הארגון פעל רק במתכונת של שדולה קלאסית - שכנוע חברי קונגרס משתי המפלגות לתמוך בישראל, וקיום סיורים בארץ. המדיניות הזו, יחד עם התמיכה הכללית בישראל בארה"ב, עזרה לאיפא״ק לשמור על כוח אדיר ולהיות אולי הלובי הדו-מפלגתי היחיד שהחזיק מעמד זמן כה רב בוושינגטון.
7 צפייה בגלריה
"הפוליטיקה סביב ישראל השתנתה דרמטית". נתניהו נואם בוועידת איפא"ק ב-2018
(צילום: חיים צח לע"מ)
אלא שהשנים חלפו, ודעת הקהל בארה"ב על ישראל אינה כשהייתה. ב-2021 החליטה איפא״ק על שינוי ססמי ממש, ולקראת בחירות האמצע של 2022 הקימה שני גופים פוליטיים חדשים: AIPAC PAC, גוף השאפשר לה להזרים תרומות ישירות לקמפיינים של מועמדים; וגם United Democracy Project (UDP), ארגון Super PAC שרשאי לגייס ולהוציא סכומי עתק בלתי מוגבלים כדי להריץ קמפיינים בעד או נגד מועמדים. הסיבה המרכזית לשינוי הייתה עלייתו של האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, שנודע בכינוי The Squad ("היחידה"). אלה החלו לבקר את ישראל בקול רם, לקרוא להתניית הסיוע הביטחוני ולהציג עמדות פרו-פלסטיניות מובהקות.
באיפא"ק הבינו ששיטות הלובינג המסורתיות כבר אינן יעילות, והגיעו למסקנה שכדי לשמור על הקונגרס פרו-ישראלי - עליהם להשתמש בכוח פיננסי אגרסיבי כדי להביס מועמדים אנטי-ישראלים, ואם אפשר אז עוד בשלב הפריימריז. השינוי הזה הפך את איפא"ק משדולת הסברה לאחד השחקנים החזקים והמשפיעים ביותר במערכות הבחירות בארה"ב, אבל גם הפך אותה לארגון שמזוהה בעיקר עם ממשלת נתניהו והמפלגה הרפובליקנית.
מאז בחירות האמצע של 2022, הוציאה איפא״ק יותר מ-221 מיליון דולר בפריימריז הדמוקרטיים. הארגון מסתתר לפעמים מאחורי קבוצות עלומות עם שמות שונים, מתוך הבנה שהמותג של איפא״ק הפך רעיל במקומות מסויימים. גם בגבעת הקפיטול החלו דמוקרטים לנתק קשרים עם איפא״ק, כולל כאלה שהסתמכו בכבדות על תמיכת הארגון: חברי הקונגרס מורגן מקגארווי מקנטקי (איפא״ק היתה התורמת הגדולה ביותר שלו ב-2024), דברה רוס מצפון קרוליינה ו-ואלרי פושי מצפון קרוליינה, שב-2022 ניצחה יריבה פרוגרסיבית עם עזרה אדירה של איפא״ק. בנוסף, רוב חברי הסנאט הדמוקרטים הצביעו בחודשים האחרונים בעד הפסקת מכירות נשק לישראל. זה משהו שהם לא היו מעזים לעשות עד לפני שנים ספורות בלבד.
דוגמה נוספת לשינוי העצום הוא הביקור השנתי שמארגנת איפא״ק בישראל לחברי קונגרס חדשים בשתי המפלגות, שהפך כלי הסברתי אפקטיבי מאוד. ב-2023 נסעו 24 מ-34 דמוקרטים חדשים בבית הנבחרים לטיול בישראל; האקים ג׳פריס הצטרף אליהם. השנה, לעומת זאת, נסעו רק 11 מתוך 33 הדמוקרטים החדשים, וג׳פריס לא ליווה אותם. שבעה דמוקרטים נוספים שהתחייבו להגיע ביטלו ברגע האחרון, וחלק מאלה שכן נסעו חזרו הביתה וגילו שעשו לעצמם נזק פוליטי.
חבר הקונגרס הדמוקרטי, סטני הוייר ממרילנד, שהגיע לסיור הזה בארץ באופן קבוע מדי שנה, אמר בסרטון שהקליט במהלך הטיול באוגוסט שעבר: "גילינו שבניגוד לדעת הקהל העולמית, ישראל עושה כל שביכולתה כדי להבטיח נזק מינימלי לאזרחים שאינם חלק מצבא חמאס".
בעבר, קליפ כזה היה עושה את העבודה, אבל לא עוד. הוייר בן 86 ויפרוש בסוף השנה מהקונגרס, וכמוהו גם ננסי פלוסי. גם צ׳אק שומר, ראש המיעוט בסנאט וכנראה התומך החזק ביותר של ישראל ואיפא״ק בקרב הדמוקרטים - חרף ביקורת שהביע על נתניהו - כבר בן 75, ומעמדו במפלגה נחלש מאוד בשנה האחרונה. במקומם עולה דור חדש שכל מה שהוא יודע על ישראל זה ממשלת נתניהו, וטיול בכותל המערבי לא ישנה עבורם דבר.
הנתונים שמאחורי המשבר
השבירה הגדולה של דמוקרטים בכירים מאיפא“ק בשנים האחרונות לא מגיעה בריק, והיא משקפת את השינוי המהותי ביחס לישראל בקרב מצביעים דמוקרטים ועצמאיים. אנליסטים דמוקרטים הגיעו למסקנה כי גישתו של ממשל ביידן למלחמה בעזה עלתה לקמלה האריס במאות אלפי קולות קריטיים ב-2024, וסקרים מראים כי מצביעים דמוקרטים ממשיכים להטיל על ישראל את האשמה ביציאה למלחמה באיראן.
סקר "ניו יורק טיימס" מהעת האחרונה העלה כי 57% מהדמוקרטים תומכים בפלסטינים לעומת רק 17% שתומכים בישראל. בין הרפובליקנים הפער עצום לטובת ישראל, ועומד על 66% לעומת 9%. בקרב מצביעים עצמאיים, המצב הוא 44% שבעד הפלסטינים מול 29% שבעד ישראל. לפי הסקר, כמעט 75% מהדמוקרטים מתנגדים לסיוע צבאי לישראל, עלייה לעומת 45% רק לפני שלוש שנים. כמעט מחצית מתומכי המפלגה הדמוקרטית אמרו שהמפלגה תומכת יותר מדי בישראל.
ואם זה לא מספיק, סקר של NBC News הראה כי 57% מהדמוקרטים רואים את ישראל בצורה שלילית. מעט אחרי 7 באוקטובר, המספר הזה עמד רק על 35 אחוז. סקר של אוניברסיטת קוויניפיאק הראה כי 62% מהדמוקרטים סבורים שארה״ב ״תומכת מדי״ בישראל.
הנתונים הללו משחררים דמוקרטים רבים מתחושת המחויבות שהייתה להם לאיפא״ק, ורואים את זה גם בקרב מי ששוקלים לרוץ לבית הלבן ב-2028. השאלה "האם קיבלת כסף מאיפא״ק" הופכת ממש למבחן ליטמוס בכל פריימריז דמוקרטים; הסנאטור קורי בוקר, שהיה אחד הדמוקרטים המזוהים ביותר עם איפא״ק וקיבל מהארגון תרומות ממש עד דצמבר שעבר, אמר לפוליטיקו כי לא ייקח יותר תרומות מאף ארגון לוביסטי, כולל איפא״ק. מושל קליפורניה ומי שנחשב לאחד הפייבוריטים במרוץ לנשיאות 2028, גאווין ניוסום, אמר שמעולם לא קיבל ו"לעולם לא אקבל" תרומות מאיפא״ק. הסנטור רובן גאייגו מאריזונה הצהיר גם הוא כי "לא אקבל יותר כספי איפא״ק״.
נשאלו על איפא"ק - והתחמקו
דמוקרטים רבים שהיו בעבר ידידותיים לאיפא"ק רואים את הארגון הופך מדו-מפלגתי לזרוע של ממשלת נתניהו, ואחרים מסתבכים עם השדולה באופן שלא ציפו לו - כמו למשל דניאל ביס, ראש עיריית אוונסטון באילינוי שזכה בפריימריז הדמוקרטיים למושב פנוי בבית הנבחרים. ביס, בן לאמא ישראלית, צאצא לניצולי שואה, דובר עברית שחי בצעירותו בארץ, אמור להיות החלום הישראלי של חבר קונגרס דמוקרטי, אבל לא עוד; כדי לנצח את הפריימריז, הוא היה צריך לנצח את הלובי הישראלי. איפא״ק שמה עליו איקס כי למרות שהוא תומך בישראל, הוא גם תומך בפתרון שתי המדינות ומתח ביקורת על המלחמה בעזה.
ביס ניצח בהפרש ברור את לורה פיין, שקיבלה את תמיכת איפא״ק, וצפוי לנצח בקלות בבחירות בנובמבר. המרוץ הזניח הזה תפס כותרות לאומיות בדיוק בגלל החלטת איפא״ק לנהל קמפיין נגד מועמד יהודי-דמוקרטי קלאסי.
סיטואציה מדהימה לא פחות התרחשה בפריימריז למושב בית נבחרים מניו ג׳רזי מוקדם יותר השנה. איפא״ק הוציאה יותר משני מיליון דולר להתקפות על טום מלינובסקי, דמוקרט שאמר כי "אולי לא כדאי לתת לישראל צ׳ק פתוח". מלינובסקי הפסיד, אלא שבתוכנית של איפא"ק הייתה בעיה אחת: מי שניצחה אותו הייתה הפרוגרסיבית אנאלילי מג‘יה, שהגדירה את המלחמה בעזה כ"רצח עם", ועכשיו היא חברת קונגרס.
מושל אילינוי, המיליארדר היהודי ג'יי.בי פריצקר שתרם לארגון כספים בעבר, אמר כי ״איפא״ק הפכה לקבוצת פרו-טראמפ״ וניתק איתו קשר. ראש העיר שיקגו לשעבר, רם עמנואל, אמר ל"פוליטיקו" כי הוא "לא צריך לדאוג לגבי קבלת תמיכה מאיפא״ק, כי היא לא תגיע“.
עמנואל, תומך ישראל ותיק, שוקל לרוץ לנשיאות ומעביר בחודשים האחרונים ביקורת חריפה מאוד על ממשלת נתניהו ועל התמיכה הצבאית חסרת התנאים של ארה״ב בישראל. "הרכב מצביעי המפלגה השתנה באופן דרמטי", אמר לניו יורק טיימס האסטרטג הדמוקרטי הוותיק מארק לונגאבו. "הפוליטיקה סביב ישראל השתנתה באופן דרמטי".
מאידך, יש שורה ארוכה של דמוקרטים שעשויים לרוץ לנשיאות והתחמקו משאלת איפא״ק שהוצגה להם על ידי "פוליטיקו", כולל סגנית הנשיא לשעבר קמאלה האריס, שר התחבורה לשעבר פיט בוטיג'ג', הסנאטורים מארק קלי מאריזונה וג'ון אוסוף מג'ורג'יה, והמושלים ווס מור ממרילנד וגרטשן וויטמר ממישיגן. הסירוב של שמות כל כך בולטים להגיב מבהיר כי למרות הכול, ולפחות בינתיים, לאיפא״ק עדיין יש השפעה בפוליטיקה הדמוקרטית.
רשימת חברי הקונגרס הנתמכים בידי איפא״ק בסיבוב הבחירות הנוכחי מורכבת כמעט מכל הרפובליקנים בקונגרס, ועדיין יש בה כמה עשרות דמוקרטים, אבל הפערים ברורים - וכך גם המגמה בעתיד הנראה לעין. מרשל ויטמן, שהיה דובר איפא״ק במשך 13 שנה, אמר לא מכבר ל"ניו יורק טיימס" כי "הרוב המכריע של הדמוקרטים ממשיכים להבין שתמיכה בישראל זו גם פוליטיקה טובה וגם מדיניות טובה". לפחות לגבי הפוליטיקה, ספק רב אם הוא צודק.
