במסגרת ה"דיל" שנחשף ב-ynet שהוסכם היום (שלישי) בפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר ש"ס אריה דרעי ויו"ר דגל התורה משה גפני, הסכימו הצדדים כי לפני פיזור הכנסת - שבעקבות ההסכם יקרה ככל הנראה רק ב-15 ביולי, התאריך המקורי שנקבע - כמעט כל החוקים השנויים במחולקת שנותרו יעברו במליאה. בצל הוויתור של החרדים על חוק סבסוד המעונות, אלו הצעות החוק הנפיצות שעל הפרק:
נתניהו התחייב כי חוק חוק יסוד לימוד תורה יעבור בשלוש קריאות. החוק, שעבר בקריאה טרומית במליאת הכנסת לפני שבועיים, קובע כי ערך לימוד תורה יעוגן כערך יסוד. מטרת המפלגות החרדיות היא לתת משקל נגד ל"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", אחרי שבעבר נפסל חוק הפטור מגיוס בשל העובדה שהוא סותר את עקרון השוויון הנגזר ממנו.
השוואת מעמדם של לומדי התורה למשרתים בצה"ל הוסרה מהנוסח המעודכן, וכעת כתוב בו כי "מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, ורואה במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שתורמים תרומה משמעותית למדינת ישראל ולעם היהודי". לפי הצעת החוק, תרומתם המשמעותית של לומדי התורה תשפיע גם בכל הנוגע לזכויות שהם מקבלים מהמדינה.
חוק נוסף שהובטח לחרדים כי יעבור בשלוש קריאות הוא החוק למניעת מעצרי עריקים. מדובר ביוזמה מבית המנהיג הליטאי, הרב משה הלל הירש והאדמו"ר מבעלז, הרב יששכר דב רוקח, שמבקשת להפסיק בהוראת שעה את מעצרם של משתמטים חרדים שהצא נגדם צו מעצר.
על פי המתווה שנידון אצל נתניהו ומזכיר הממשלה יוסי פוקס - תקודם חקיקת בזק שתקפיא את מעצרו של מי שלא התייצב לצווים הצבאיים במשך יותר מ-500 יום, ולכן עלול להיעצר בכל מפגש עם שוטר או בפעילות יזומה. לא ידוע בשלב זה עד מתי תימשך הוראת השעה אם אכן תיקבע.
עריקים לא ייעצרו, לימוד תורה יוגדר כערך עליון
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
לפי ההסכם, גם חוק הכשרות יעבור בשלוש קריאות במליאה. מדובר בחוק שבו מעוניינת מפלגת ש"ס, המבטל את רפורמת הכשרות של השר לשירותי דת בממשלה הקודמת, מתן כהנא, שפתחה את הענף לתחרות. לפני הרפורמה, הרבנות הראשית לישראל הייתה הגוף היחיד במדינה שמוסמך לתת תעודת כשרות לעסקים כמו מסעדות, מפעלי מזון, חברות הסעדה וכדומה, והיא גם הגוף היחיד שמוסמך לשלול את הכשרות.
הצעת החוק שאושרה בממשלה הקודמת ביקשה לערוך רפורמה שבמסגרתה הרבנות תהיה גוף רגולטורי שיכול לתת לגופים אחרים, כמו צהר או כל מי שירצה לגשת למכרז, רשות לחלק תעודות כשרות מטעמם, בתנאי שיציגו את אופן פעילותם ויעמדו בתבחינים של הרבנות.
המתנגדים לחקיקה שמקדמים בש"ס, כמו יו"ר ארגון רבני צהר, הרב דוד סתיו, טוענים כי החוק מפקיד את האחריות להשגחה ולמשגיחים בידי עסקני המפלגות החרדיות, השולטות במועצות הדתיות, וכי הוא מסדר "אלפי ג'ובים" למקורבי ש"ס.
הרפורמה של כהנא תבוטל: "אלפי ג'ובים למקורבי ש"ס"
(צילום: אבי מועלם)
בתמורה לחבילת החוקים שנתניהו התחייב לספק לחרדים, הם מצידם הסכימו לתמוך בשני חוקים: חוק פיצול תפקיד היועמ"ש, שצפוי לעבור בקריאה שנייה ושלישית; והצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לטבח 7 באוקטובר, שהחרדים הסכימו להצביע בעדה בקריאה ראשונה.
חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אושר בקריאה ראשונה בכנסת בתחילת החודש. הצעת החוק מפצלת את סמכויות היועץ המשפטי לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. לפי הצעת החוק, התובע הכללי יהיה בעל הסמכויות בתחום המשפט הפלילי ויעמוד בראש התביעה הכללית, והיועץ המשפטי לממשלה יהיה בעל יתר הסמכויות המשפטיות, יעמוד בראש מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה שאינה עוסקת בתחום הפלילי.
על פי ההצעה יש להסדיר את אופן מינויו, תנאי כשירותו ותקופת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה, ולקבוע כי הוא ימונה בידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים, וכי כהונתו תהיה כתקופת כהונת הממשלה שמינתה אותו. עוד מוצע להסדיר את התנאים לתום כהונתו, את העילות להעברתו מכהונה ולהשעייתו, ואת מינוי המשנה שישמש כממלא מקום היועץ.
הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לטבח 7 באוקטובר אושרה לפני שבועיים בוועדת החוקה להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. הנוסח המעודכן קובע כי מבקר המדינה לא ימנה חברים חסרים בוועדה, ושהוועדה תוכל לפעול בהרכב חסר עם מינימום של שלושה חברים מתוך שישה. בשל העובדה שהאופוזיציה והקואליציה ימנו שלושה חברים מכל צד, המשמעות של הנוסח המעודכן היא שהוועדה תוכל לפעול גם ללא חברי אופוזיציה.
באותו דיון בוועדת החוקה, נציג הייעוץ המשפטי מתח ביקורת על הנוסח המעודכן: "בדיונים על הצעת החוק דובר על הסכמה רחבה שנדרשת בחברה מפולגת ומינוי חברים שישקפו את רוב העם, אך ההצעה כרגע חותרת תחת העיקרון הזה. בנוסף, הצעת החוק נחקקת בנסיבות קונקרטיות מאוד - ייתכן מאוד שרק הקואליציה תמנה חברי ועדה".
