הטיסה שהייתה עלולה להסתיים באסון כבד נחתה בסופו של דבר בשלום, אבל השאלה המרכזית שנשארה אחרי האירוע היא כיצד טייס המשנה, החשוד בניסיון להשתלט על המטוס, שובץ מלכתחילה בטיסה לישראל. שאלה זאת מקבלת משנה תוקף משום שהמידע על אנשי הצוות אינו אמור להיות נסתר מעיני הרשויות.
תיעוד: הטייס ההודי מטופל - בזמן שהטייס הדוקר כפות
חברות התעופה מחויבות להעביר לישראל מראש נתונים על הנוסעים ועל אנשי הצוות באמצעות המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים (המלא"ן), שפועל ברשות המסים. בין הנתונים הנמסרים על אנשי הצוות נמצאים פרטי זיהוי, אזרחות ופרטי מסמך הנסיעה. המלא"ן אינו פועל עבור רשות המסים בלבד, והמידע שבו נגיש לגופי מדינה שונים בהתאם לסמכויות שנקבעו בחוק, ובהם משרד התחבורה, שב"כ, המוסד והמשטרה.
במשרד התחבורה ביקשו להדגיש כי המשרד אינו אחראי לביצוע בדיקות רקע מודיעיניות לטייסים זרים ואינו מחזיק בכלים המודיעיניים של גופי הביטחון. אלא שההגדרה הרשמית של המשרד מציירת תמונה מורכבת יותר. אגף הביטחון במשרד התחבורה אחראי על תחום אבטחת התעופה, ובין תפקידיו מוגדר במפורש "אבחון ביטחוני של טיסות זרות החוצות/מגיעות לישראל". האגף מפעיל גם את המרכז המבצעי לאבטחת תעופה, שעוסק בתיאום ההיבטים הביטחוניים הנוגעים להגעת כלי טיס לישראל.
המשמעות היא שצריך להבחין בין בדיקת רקע מודיעינית של אדם, שהיא אכן בתחום גופי הביטחון, לבין האבחון הביטחוני של טיסה זרה. משרד התחבורה לא בהכרח אמור להפעיל כלי מודיעיני ולחקור בעצמו כל טייס זר, אבל הוא כן מחזיק באחריות רשמית לאבחון הביטחוני של טיסות זרות. לכן השאלה במקרה הזה היא מי היה אמור לקחת את הנתון שהיה במערכות, במקרה הזה את זהותו ואזרחותו של טייס המשנה, ולזהות שהוא אינו עומד בתנאים הרלוונטיים לטיסה לישראל.
בתחילת הבדיקה עלתה במשרד התחבורה האפשרות שטייס המשנה החזיק באזרחות נוספת, תרחיש שהיה יכול להסביר כיצד אזרח עומאני שובץ בטיסה לישראל. אלא שהתרחיש הזה התברר כלא נכון, ולפי הדיווחים אין לו אזרחות נוספת. אם כך, מדובר באדם שזהותו ומוצאו היו חלק מהמידע על אנשי הצוות, שהועבר במסגרת מנגנון נתוני הנוסעים. כעת צריך לברר כיצד הנתון הזה עבר את מנגנוני הבקרה, ומי היה אמור לזהות את הבעיה לפני שהטייס עלה על המטוס.
אומנם האירוע הסתיים ללא נפגעים, אבל במערכת הביטחון ובמשרד התחבורה בודקים את השתלשלות האירועים ואת התנהלות הגופים שהיו מעורבים במנגנון. לצד משרד התחבורה מעורבים בבדיקה גם גופי הביטחון, ובהם שב"כ והמוסד. הבדיקה צריכה לעבור על כל השרשרת, מהמידע שמסרה חברת התעופה, דרך המלא"ן והגופים שקיבלו את הנתונים, ועד למנגנון האבחון הביטחוני של הטיסה - והגורמים שאמורים היו לוודא שהרכב הצוות עומד בתנאים שנקבעו.
וכאן מגיעה השאלה הגדולה יותר, מי יחקור את הכשל? אם יתברר שהמידע על הטייס היה בידי הרשויות בישראל, אך איש מהגורמים המוסמכים לא זיהה את הבעיה בזמן, יהיה צורך לקבוע היכן בדיוק נשברה השרשרת. אם מדובר בכשל של החברה המפעילה, בהעברת המידע, בבדיקה או בתיאום בין הגופים. במקרה כזה לא מספיק יהיה לבדוק רק את התנהלותה של חברת התעופה. יהיה צורך לבחון גם את ההנחיות והנהלים בישראל ואת האופן שבו הגופים השונים משתמשים במידע שמגיע אליהם.
מי יחקור את הכשל? ראש המוסד גופמן, ראש השב"כ זיני והשרה רגב
(צילום: דובר צה"ל, אוליבייה פיטוסי, איתי בלומנטל)
שאלה זו מקבלת משמעות נוספת לנוכח העובדה שמשרד התחבורה עצמו הוא אחד הגופים המעורבים בבדיקת האירוע. אם אגף הביטחון במשרד אחראי על האבחון הביטחוני של טיסות זרות, הרי שבמסגרת הבדיקה יצטרכו לבחון גם את התנהלותו של האגף ואת הממשק שלו עם גופי הביטחון ועם מערך נתוני הנוסעים.
במקביל, שב"כ וגופי ביטחון נוספים יצטרכו לבדוק את חלקם ואת הממשק ביניהם לבין משרד התחבורה. מכאן עולה גם האפשרות לבחינה חיצונית ומתכללת, שתוכל לעבור על התנהלות כל הגופים המעורבים ולא להסתפק בכך שכל גוף יבדוק את עצמו.
טיסת פליי דובאי - עדכונים שוטפים:
בתוך כך, חברי הכנסת אפרת רייטן, רם בן ברק, חילי טרופר ועודד פורר פנו ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, בדרישה לכנס דיון דחוף בהשתתפות ראש שב"כ, בעקבות הדיווחים על התרעות מוקדמות על בעיות אבטחה בטיסות מהאמירויות. בפנייתם ציינו כי תושיית הנוסעים ואנשי הצוות מנעה אסון כבד ודרשו בחינה של מערך אבטחת התעופה ושל ההתנהלות שקדמה לאירוע.
