באירופה ובברית נאט"ו הביעו הערב (יום א') שאט נפש מדבריו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, שבמהלך עצרת בחירות התרברב בעימותיו מול מנהיגי היבשת בתקופת כהונתו. טראמפ, שצפוי להתמודד בנובמבר על הנשיאות בקרב חוזר מול ג'ו ביידן, אף התגאה שאיים בעבר על אחד ממנהיגי המדינות החברות בברית הצבאית: הוא טען שאמר לו כי אם הן לא יגדילו את השקעתן בתקציב נאט"ו – ארה"ב לא תצא להגנתן אם יותקפו על-ידי רוסיה, ושהוא אף יעודד את מוסקבה לפגוע בהן.
"כל רמיזה לכך שבעלות הברית לא יגנו אחת על השנייה חותרת תחת ביטחון כולנו, כולל ארה"ב, ומגבירה את הסיכון לחיילים אמריקנים ואירופים", אמר הערב מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג. סטולטנברג נמנע ממתקפה ישירה על טראמפ, כשברקע האפשרות הריאלית-למדי שהנשיא לשעבר ינצח בבחירות ויחזור לבית הלבן בשנה הבאה. "לא משנה מי ינצח בבחירות לנשיאות, ארה"ב תישאר שותפה חזקה ומחויבת בברית נאט"ו", הוסיף סטולטנברג.
גם משרד החוץ הגרמני הגיב באופן מרומז לדבריו של טראמפ, עם ציוץ ברשת X (לשעבר טוויטר) שכלל את המוטו של נאט"ו, "אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד", לצד ההאשטאג "#חזקים-יותר-ביחד". שארל מישל, נשיא המועצה האירופית – הגוף העליון של האיחוד האירופי – היה ישיר יותר וצייץ: "הצהרות פזיזות על ביטחון נאט"ו וסעיף הסולידריות משרתות רק האינטרסים של פוטין". מישל התייחס לסעיף 5 באמנת נאט"ו, שקובע כי אם אחת מחברות הברית מותקפת על-ידי כוח זר, שאר המדינות החברות אמורות להתגייס צבאית ולסייע לה להדוף אותו. הסעיף הזה הופעל רק פעם אחת בהיסטוריה, אחרי פיגועי 11 בספטמבר 2001.
גינוי חריף השמיע הערב גם ביידן, ובהודעה שפרסם קפיין הבחירות של הנשיא תוארו דבריו של טראמפ כ"מזעזעים ומסוכנים" ונטען כי הוא "הודה שהוא מתכוון לתת לפוטין אור ירוק לעוד מלחמה ואלימות, להמשיך במתקפה הברוטלית שלו על אוקראינה ולהרחיב את התוקפנות שלו לעבר העמים של פולין והמדינות הבלטיות". ביידן הוסיף כי הוא עצמו פעל להציב את ארה"ב "כתף אל כתף" עם חברות נאט"ו, וכי הברית גדלה והתחזקה בתקופתו לרמות שלא היו כדוגמתן בעבר. ביידן הדגיש גם כי התמיכה האמריקנית בנאט"ו "קריטית כדי לשמור על העם האמריקני בטוח בביתו".
בנאט"ו, נזכיר, חברות 31 מדינות, רובן באירופה, אך היא כוללת גם את ארה"ב וקנדה. דבריו של טראמפ מהדהדים במיוחד במדינות במזרח אירופה שהיו נתונות בעבר לשלטון הקרמלין, כמו פולין והמדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה). אלו חוששות עוד יותר מהאיום הנשקף מרוסיה מאז הפלישה שלה לאוקראינה לפני כשנתיים, והן מודאגות מהאפשרות שהן "על הכוונת" של הנשיא ולדימיר פוטין – ויהיו הבאות בתור אם ינצח במלחמה באוקראינה. פוטין עצמו הכחיש שיש לו אינטרס כלשהו לפלוש למדינות הללו.
שר ההגנה הפולני, ולדיסלב קושיניאק-קמיש, מתח גם הוא ביקורת על טראמפ ואמר היום: "המוטו של נאט"ו 'אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד' הוא התחייבות מוצקה. חתירה תחת האמינות של בעלות הברית מחלישה את נאט"ו כולה. שום קמפיין בחירות לא יכול להיות תירוץ למשחק עם ביטחונה של הברית". נשיא פולין, אנדז'יי דודה שמזוהה עם הימין-הלאומני במדינה שהודח השנה מהשלטון, הביע מנגד ביטחון שגם תחת כהונה נוספת של טראמפ כנשיא – הברית בין ארה"ב לפולין תישאר איתנה. "להעליב חצי מהזירה הפוליטית האמריקנית לא משרת את האינטרסים הכלכליים שלנו, וגם לא את ביטחוננו", אמר.
טראמפ התבלבל? "זו הבכירה שעליה איים"
את הסערה האחרונה עורר טראמפ בעצרת שערך בלילה האחרון בדרום קרוליינה, התחנה החשובה הבאה בפריימריז הרפובליקניים שבהם הוא צפוי לנצח בקלות. בדבריו תיאר טראמפ פגישה שהייתה לו עם ראש מדינה כלשהי במהלך ועידה של נאט"ו בעבר: "נשיא של מדינה גדולה כלשהי קם ואמר, 'ובכן, אדוני, אם לא נשלם ואז נותקף על-ידי רוסיה – לא תגנו עלינו?'. אמרתי לו, 'לא שילמתם? לא, אני לא אגן עליכם. למעשה, אני אעודד אותם לעשות כל מה שבא להם לעזאזל. אתם חייבים לשלם. אתם חייבים לשלם את החשבונות שלכם". הוא טען כי לאחר מכן "הכסף זרם" מאותן מדינות.
טראמפ לא חשף את זהותו של אותו "ראש מדינה" שעליו איים לכאורה, אבל טיירי ברטון, בכיר באיחוד האירופי שאחראי על השוק הכלכלי המאוחד ביבשת, אמר שטראמפ התבלבל וכי מדובר היה בנשיאת הנציבות של האיחוד אורסולה פון דר ליין. "ייתכן שיש לו בעיות זיכרון, אבל למעשה הייתה זו נשיאה אישה, ולא של מדינה, אלא של האיחוד האירופי", אמר ברטון בריאיון לערוץ טלוויזיה צרפתי. מהאיום עצמו של טראמפ, הוא הדגיש, הוא אינו חושש: "כבר שמענו את זה בעבר, אין שום דבר חדש תחת השמש".
ואכן, טראמפ כבר איים כשהיה נשיא לא להתייצב להגנתן של מדינות נאט"ו, אם אלו לא יגדילו את השקעתן בברית: בתקופת נשיאותו הקודמת הרבה להתעמת עם ראשי מדינות בנאט"ו, ודרש מהם לחדול מההסתמכות על ההשקעה האמריקנית הרבה בברית.
ב-2014, אחרי שרוסיה סיפחה את חצי האי קרים מאוקראינה, מדינות נאט"ו הסכימו להגדיל את תקציב הביטחון שלהן אחרי שנים ארוכות שבהן קיצצו בתקציבים הללו, מאז סוף המלחמה הקרה. אולם היעד שנקבע, 2% שיוקדשו לתקציב הביטחון מהתמ"ג של כל מדינה, לא הושג על ידי רוב חברות הברית. גם כעת, אחרי הפלישה לאוקראינה והשקעה אדירה של מדינות אירופה בביטחונן, ההערכות בנאט"ו הן שרק 11 מ-31 מדינות הברית עומדות ביעד.
אבל ייתכן שהחשש האירופי מעלייתו של טראמפ לשלטון עשוי דווקא לדחוף את מדינות היבשת להגדיל את תקציב הביטחון שלהן, וכך לממש את דרישתו. כך למשל, ביומון הגרמני "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" פורסם היום מאמר מערכת שבו נכתב: "אם טראמפ יהפוך שוב לנשיא, הצהרות שכאלו רק יגבירו את הסכנה שפוטין ירחיב את מלחמתו. האירופים יכולים לעשות רק דבר אחד מול זה: להשקיע סוף-סוף בביטחון הצבאי שלהם, בהתאם לחומרת המצב". גם ברטון, הבכיר באיחוד, אמר כי האירופים מבינים שעליהם להגדיל את ההשקעה ביכולות צבאיות: "אנחנו לא יכולים להסכים לכך שביטחוננו יהיה תלוי בהטלת מטבע מדי ארבע שנים, בהתאם לבחירות כאלו או אחרות, במיוחד האמריקניות".
לחשש באירופה מחזרה של טראמפ לשלטון תורמת גם העובדה שכשהיה נשיא הרבה לומר מילים טובות על פוטין, ושכעת הוא ואנשיו בקונגרס מערימים מכשולים על העברת סיוע אמריקני נוסף לאוקראינה – הדרוש כדי לאפשר לה להמשיך במלחמתה נגד מוסקבה. באיחוד האירופי ובנאט"ו מזהירים כי פוטין ממתין לעלייתו של טראמפ לשלטון, כדי שזה יפסיק כליל את הסיוע לקייב, וכך יאפשר לרוסיה לדהור לניצחון.
בוריס ג'ונסון הפתיע: "אולי העולם צריך עכשיו נשיאות של טראמפ"
אבל לא כולם תמימי דעים שטראמפ יצדד ברוסיה במלחמתה מול אוקראינה. ראש ממשלת בריטניה לשעבר בוריס ג'ונסון, שהיה מתומכיה הבולטים ביותר של קייב בתחילת המלחמה, הפתיע רבים כשפרסם בחודש שעבר מאמר דעה ובו כתב כי "נשיאות של טראמפ היא אולי מה שהעולם צריך כעת". ג'ונסון טען באותו מאמר, שהתפרסם ב"דיילי מייל", כי הוא לא מאמין שטראמפ יזנח את האוקראינים – וכי במקום זאת הוא יסייע לקייב לנצח במלחמה, יחזק את המערב וישאיר אחריו "עולם יציב יותר".
ברונוון מדוקס, מנהלת מכון "'צ'טהאם האוס" המתמקד ביחסים בינלאומיים, סבורה שג'ונסון מתעלם מהסכנה שטראמפ רק יגדיל את אי-היציבות העולמית. "לאלו שאומרים שהקדנציה הראשונה שלו לא עשתה נזק גדול לסדר הבינלאומי, תשובה אחת היא שהוא הוציא את ארה"ב מה-JCPOA, ההסכם לבלימת תוכנית הגרעין האיראנית. מאז, איראן האיצה את פעילותה והפכה למדינת סף גרעינית", טענה.
אבל גם אם טראמפ לא ינצח בבחירות, וביידן ימשיך לכהונה שנייה, רבים באירופה חוששים שלאורך הזמן תשומת הלב של ארה"ב תמשיך להתרחק מהנעשה ביבשת – ושתהפוך לבעלת ברית אמינה פחות. רק בחודש שעבר העריך נשיא צרפת עמנואל מקרון כי היעד הראשון במעלה כעת בוושינגטון הוא ענייני פנים אמריקניים, והשני – היריבות מול סין. "זו הסיבה שאני רוצה אירופה חזקה, שיודעת להגן על עצמה ולא תלויה באחרים", אמר.
תומאס גיפט, מנהל המרכז לפוליטיקה אמריקנית ב"יוניברסיטי קולג'" בלונדון, סבור כי לא משנה מי ינצח במרוץ לנשיאות, העולם ימשיך לנוע אט-אט לעבר סדר בינלאומי רב-קוטבי שבו ארה"ב כבר לא תהיה מעצמת-על בלתי מעורערת: "זה הולך לקרות, בין אם טראמפ ינצח ובין אם ביידן ינצח. זה סוג של מציאות".
גם ברוסיה, אגב, העריך לאחרונה שר החוץ סרגיי לברוב שכהונה של טראמפ לא תשרת בהכרח את הקרמלין, אם כי הצהרות שכאלו ראוי כמובן לקחת בערבון מוגבל – ולפי המודיעין האמריקני מוסקבה ניסתה לסייע לטראמפ בבחירות בעבר. בריאיון לרשת CBS האמריקנית בחודש שעבר, טען לברוב כי הוא לא סבור שיהיה הבדל כלשהו בין טראמפ לביידן, וכי היחסים בין מוסקבה לוושינגטון נמצאים במגמת הידרדרות עוד מתקופת ג'ורג' בוש הבן.
הנשיא החדש של פינלנד: "אין הגבלות במחויבות לנאט"ו"
בתוך כך, בפינלנד – החברה הטרייה ביותר בנאט"ו שהצטרפה לברית בשנה שעברה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה (לצד שבדיה, שבקשת ההצטרפות שלה טרם אושרה סופית) – חוזים הערב כי המנצח בבחירות לנשיאות הינו איש הימין-מרכז אלכסנדר סטוב. סטוב בן ה-55, שכיהן כראש ממשלת פינלנד בין 2014 ל-2015, צפוי לפי המדגם של תאגיד השידור הציבורי במדינה לגרוף יותר מ-51% מהקולות – ולנצח את מועמד השמאל-ירוקים פקה הביסטו, שיגרוף לפי הסקר 48.6% מהקולות.
נשיא פינלנד, יצוין, מחזיק בסמכויות של ממש ואחראי על מדיניות החוץ והביטחון, והבחירות נערכו כשברקע החשש הגובר בהלסינקי מהאיום הרוסי. סטוב וגם יריבו הביסטו הסכימו שניהם עם המדיניות שבה נקט הנשיא היוצא סאולי ניניסטה – שהוביל את ההצטרפות של פילנד לנאט"ו, אף שהמהלך גרר איומים ממוסקבה. שניהם הביעו תמיכה בקו נוקשה מול הרוסים, כמו גם בצורך לסייע לאוקראינה ולחזק את הקשרים עם וושינגטון.
עם זאת, הם היו חלוקים בכל הנוגע לשאלה אם פינלנד תאפשר לנאט"ו לשנע דרך שטחה כלי נשק גרעיניים. מדובר בשאלה היפותטית לעת עתה, ובעוד סטוב גרס כי פינלנד צריכה להיות מחויבת לברית הביטחונית ללא שום עכבות, יריבו שהפסיד לפי התחזיות הביע התנגדות לאפשרות הזו. "נשק גרעיני הוא אלמנט עוצמתי בהרתעה שלנו ובביטחון שלנו. חתמנו על ההסכם עם נאט"ו ללא הגבלה", אמר לאחרונה סטוב, אך הדגיש: "שנינו (הוא והביסטו) מסכימים שאף אחד לא מציע לנו נשק גרעיני. אנחנו לא רוצים שום נשק גרעיני".