כשנשיא רוסיה ולדימיר פוטין פלש לאוקראינה לפני עשרה חודשים הוא הטיל ספק בעצם קיומו של עם אוקראיני, כזה שנפרד מהעם הרוסי, אבל המלחמה שלו רק הגבירה מאז את רצונם של מיליוני אוקראינים להתנער מכל סממן שיקשר אותם לתרבות הרוסית. עדות לכך מגיעה כעת גם סביב שאלת מועד חג המולד: כמו כנסיות אורתודוקסיות אחרות, בכללן הכנסייה הרוסית, האוקראינים נהגו לאורך השנים לציין את לידת ישו ב-7 בינואר, אבל כעת יותר ויותר מהם מחליטים להקדימו ולציינו כבר היום (א') – כפי שעושים רוב הזרמים הנוצריים.
21 צפייה בגלריה
מקשטים עץ חג מולד בקייב, עם דמויות המייצגות את נשמותיהם של קורבנות הסכסוך מול רוסיה
(צילום: EPA)
רוב הנוצרים בעולם מציינים את חג המולד ב-25 בדצמבר, כיוון שזהו המועד בלוח השנה הגרגוריאני שבו נולד ישו לפי האמונה הנוצרית. הכנסייה הקתולית אימצה את לוח השנה הזה במאה ה-16, כיוון שהיה מדויק יותר מבחינה אסטרונומית, וגם הזרמים הפרוטסטנטיים וכמה כנסיות אורתודוקסיות פועלות על פיו. אבל הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, שעד לפני שנים אחדות שלטה על פעילותן של הכנסיות באוקראינה, ממשיכה לקבוע את חגיה על בסיס הלוח היוליאני העתיק, המכונה על שמו של יוליוס קיסר שהנהיג אותו.
הסכסוך בין אוקראינה לרוסיה – שהחל כבר ב-2014 עם הפלת הממשל הפרו-רוסי בקייב, פרוץ הקרבות מול המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס וכיבוש חצי האי-קרים – הביא כבר לשינויים דרמטיים בכנסייה האוקראינית, ושני הפלגים המרכזיים שמהם היא מורכבת הכריזו על עצמאותם מהכנסייה הרוסית. באוקטובר האחרון הודיע אחד משני הפלגים הללו, "הכנסייה האורתודוקסית של אוקראינה", כי יאפשר לכמרים שלו לבחור את המועד שבו יציינו הקהילות שלהם את חג המולד. היא מסרה כי ההחלטה התקבלה אחרי שנים של דיונים בסוגיה, אבל הודתה שלמלחמה הייתה עליה השפעה.
עבור רבים באוקראינה, שינוי מועד החג הוא ביטוי נוסף להתנתקות מההשפעה הרוסית. בכפר בובריצייה שבאזור קייב ערכו בשבוע שעבר הצבעה על שינוי המועד, ורובם המוחלט של המשתתפים בהצבעה – 200 מתוך 204 – תמכו בהקדמתו של החג. "מה שהתחיל ב-24 בפברואר, הפלישה רחבת ההיקף, היה התעוררות והבנה שאנחנו לא יכולים להיות יותר חלק מהעולם הרוסי", אמרה לסוכנות הידיעות AP אולנה פליי בת ה-33, שמתגוררת ביישוב.
21 צפייה בגלריה
ילדים בסלוביאנסק שבדונייצק, בחזית המזרחית, מקבלים מתנות מאדם המחופש לניקולאוס הקדוש, סנטה קלאוס של הכנסיות המזרחיות
(צילום: gettyimages)
רומן איבננקו, פקיד מקומי בבובריציה שקידם את השינוי הזה, אמר שגם מבחינתו מדובר ב"ניתוק הקשר" מול הרוסים. "זה צעד גדול מכיוון שבהיסטוריה שלנו מעולם לא ציינו את חג המולד באוקראינה יחד עם שאר העולם הנוצרי. תמיד היינו מבודלים", אמר. אולג סקולה, תושב האזור שהתנדב לצבא האוקראיני בעקבות הפלישה, הכריז מצדו: "הכנסייה היא אוקראינית, והחגים הם אוקראינים". הוא הדגיש כי אינו רוצה שהכנסייה שלו תהיה קשורה ל"אופל והחשכה" שאותם רוסיה מייצגת עבורו. "רוסיה כיום היא האנטי-כרייסט", טען, בהתייחסות לדמות באמונה הנוצרית המייצגת את הניגוד המוחלט של ישו ואת הרוע המוחלט.
זו כאמור לא ההשפעה הראשונה של הסכסוך עם רוסיה על התנהלות הכנסיות באוקראינה: את העצמאות מהכנסייה הרוסית קיבל אחד משני הפלגים המרכזיים של הכנסיות האוקראיניות כבר ב-2019, מידי הפטריארך ברתולומאיוס מקונסטנטינופול, שנחשב למנהיגן הרוחני של כלל הכנסיות המזרחיות. הכנסייה הרוסית – שמנהיגה קיריל הראשון הוא בעל ברית קרוב של פוטין והביע תמיכה נחרצת בפלישה לאוקראינה – לא מכירה בפילוג הזה וטוענת לריבונות על הכנסייה האוקראינית.
הפלג השני של הכנסייה באוקראינה, ששמו זהה כמעט לחלוטין לשם של הפלג הראשון, נותר נאמן לכנסייה הרוסית עד לתחילת המלחמה. רק בחודש מאי השנה הודיע על עצמאותו, אבל הממשלה בקייב נותרה חשדנית מאוד לגבי פעילותו, כשהחשש הוא שאנשיו יספקו מודיעין לרוסים או יקדמו בפעילותם הדתית את התעמולה הרוסית. בתחילת החודש שירותי הביטחון האוקראיניים אף פשטו על כמה כנסיות של הפלג הזה וטענו כי מצאו בהן כסף רוסי, דרכונים רוסיים והודעות מהפטריארך במוסקבה.
21 צפייה בגלריה
ארוחה משותפת לרגל החג בקייב, של קרובי לוחמים שנלכדו בקרב על מריופול במאי השנה
(צילום: AP)
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הצהיר בעבר כי יפעל לסלק כל השפעה רוסית מארגונים דתיים בארצו, וכי ממשלתו תבטיח "עצמאות רוחנית". בכנסייה האוקראינית שעליה פשטו השלטונות הכחישו את ההאשמות על קשרים סודיים עם מוסקבה, והזהירו שפגיעה באנשיהם רק תחזק את טענות הקרמלין על רדיפת נוצרים אורתודוקסים מצד הממשלה בקייב. "זו התאבדות לאומית כאשר הם משמיצים ומנסים 'להוציא מהחוק' את אנשיהם שלהם", אמר בתחילת חודש דובר הפלג הזה, מיקולאיי דנילביץ'.
גם זלנסקי, שהינו יהודי, לא מחכה ל-7 בינואר כדי לציין את חג המולד: אמש פרסם מסר מיוחד לרגל החג, ובנאום מצולם, כשהוא עומד לצד עץ אשוח מואר בקייב, קרא לעמו לשמור על אורח רוח לקראת חורף שצפוי להיות קשה במיוחד, בעקבות המתקפות הרוסיות שבהן הורסת מוסקבה תשתיות אזרחיות וגורמת למיליוני אוקראינים להתמודד עם הקור העז ללא חשמל. רק הבוקר נשמעו ברחבי אוקראינה אזעקות מחשש לגל הפצצות נוסף, אבל בהמשך התברר שמדובר היה בהתראת שווא.
"לחירות יש מחיר גבוה. אבל לעבדות יש מחיר גבוה עוד יותר", אמר זלנסקי בנאומו. "שרדנו את תחילת המלחמה. שרדנו את המתקפות, את האיומים, את הסחיטה הגרעינית, את הטרור, את הטילים. בואו נשרוד את החורף הזה – בגלל שאנחנו יודעים על מה אנחנו נלחמים", הוסיף. "אנחנו נחגוג את החגים שלנו! כמו תמיד נחייך ונשמח. כמו תמיד. השינוי הוא רק בדבר אחד: אנחנו לא נחכה לנס. אחרי הכול, אנחנו יוצרים אותו בעצמנו".
21 צפייה בגלריה
נזקי המתקפה על חרסון בערב החג. "רוסיה הורגת לשם ההנאה"
(צילום: EPA / STATE EMERGENCY SERVICE OF UKRAINE)
את הנאום המצולם פרסם זלנסקי שעות אחדות אחרי שפרסם תמונות זוועה מזירת המתקפה הרוסית אתמול בבוקר בעיר חרסון, מתקפה שלדברי הרשויות המקומיות נהרגו בה עשרה בני אדם ועוד 68 נפצעו. בתמונות שפרסם מהזירה נראו גופות שרועות על הכביש והמדרכה, ומכוניות שעולות באש. "הרשתות החברתיות לבטח יסמנו את התמונות הללו כ'תוכן רגיש'. אבל זה לא תוכן רגיש – אלו החיים האמיתיים של אוקראינה ושל האוקראינים", כתב בחשבון שלו בטלגרם. "אלו לא מתקנים אזרחיים. זה טרור, זה הרג לשם הפחדה והנאה".
חרסון, ששוכנת בדרום אוקראינה, שוחררה בחודש שעבר מהכיבוש הרוסי באחת מהתבוסות המשפילות ביותר שספגה מוסקבה מתחילת הפלישה, ומאז כוחותיה מפגיזים את העיר ללא הרף. ברוסיה טענו אתמול כי האוקראינים הם אלו שהפגיזו את העיר שבה הם שולטים, כדי שיוכלו לכאורה להאשים את מוסקבה במתקפה, אבל לטענה הזו לא סופקה אף ראיה. בחרסון נמשכים במקביל המאמצים לנטרל מוקשים שהותירו מאחוריהם הרוסים: הבוקר דיווחו שם הרשויות כי שלושה חיילים אוקראינים נהרגו כשאחד המוקשים שניסו לנטרל התפוצץ. מחלקת המדינה האמריקנית העריכה החודש כי השטח באוקראינה שבו יהיה צורך לבצע בדיקות לאיתור מוקשים מתפרש על פני 160,000 קמ"ר, שטח המשתווה לחצי משטחה של גרמניה.
בתוך כך, פוטין האשים בצהריים את אוקראינה בהתמשכות המלחמה שבה פתח. "אנחנו מוכנים לנהל משא ומתן, על פתרונות מקובלים, עם כל הצדדים המעורבים. אבל זו החלטה שלהם – הם אלו שמסרבים לקיים מו"מ, לא אנחנו", אמר בריאיון ששודר בטלוויזיה הרוסית. זלנסקי, נזכיר, הצהיר בעבר כי לא יסכים לנהל שיחות שלום עם פוטין אלא רק עם מי שיחליף אותו, והוא ואנשיו מצהירים שוב ושוב שהמתקפות הרוסיות על אזרחים ותשתיות אזרחיות מוכיחות שכוונותיה אינן כנות. גם במערב מעריכים שרוסיה לא מוכנה לנהל משא ומתן בצורה רצינית. בריאיון ששודר בצהריים התייחס פוטין גם למשלוח טילי הפטריוט האמריקני לאוקראינה, ואמר כי הוא בטוח "ב-100%" שכוחותיו ישמידו את מערכת ההגנה האווירית הזו.
