ישראל ואיחוד האמירויות הערביות הסכימו על כינון יחסים דיפלומטיים בתיווכה של ארה"ב. מאחורי הסכם זה עומדים אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים. ישראל מכוננת קשרים עם נסיכות עשירה שהיא סיפור הצלחה בעולם הערבי.
למרבה האירוניה, יש להודות לאיראן על ההישג. האיום של הרפובליקה האיסלאמית על האמירויות ועל נכסיה הכלכליים האדירים הוא המקדם העיקרי של ההסכם ההיסטורי - "האויב של האויב שלי הוא ידידי".
בנימין נתניהו דונלד טראמפ בן זאידבנימין נתניהו דונלד טראמפ בן זאיד
נתניהו, טראמפ וזייד
(צילום: EPA, AP, אלכס קולומויסקי)
מוחמד בן זייד (59) ממשפחת נהיאן הוא שליטה של אבו דאבי - האמירות הדומיננטית באיחוד והוא השליט בפועל של איחוד אמירויות. בן זייד (בפי האמריקנים: MBZ) הוא אדם משכיל שלמד באקדמיה צבאית באנגליה ובעל קשרים בבית הלבן ועם יורש העצר הסעודי הצעיר מוחמד בן סלמאן (MBS). מלבד צעדי ליברליזציה וקידום זכויות הנשים בהם נקט בשנים אחרונות, בן זייד היה המנהיג הבולט בין מנהיגי המפרץ הפרסי בחתירה לנרמול היחסים עם ישראל.
העיתוי לצעד הוא חגיגי מבחינת האמירויות, שכן בשנה הקרובה יצוין יובל לעצמאותן של שבע האמירויות המאוחדות מהשלטון הבריטי. החשש מאיראן אינו חדש והוא למעשה מאפיין את ההיסטוריה של האמירויות מאז היווסדן.
נתניהו: "היום נפתח עידן חדש"
(צילום: לע"מ)

התקרבות בין ישראל לאמירויות נמשכת כ-20 שנה בזכות עסקאות כלכליות שנחתמו מתחילת שנות ה-2000. יש להניח כי היו הסכמים פחות ידועים במישור הביטחוני שסייעו בהתגוננות נגד איראן. באחרונה כבר היו סימנים לשאיפת האמירויות להפוך את היחסים עם ישראל לרשמיים.
בחודש יוני השנה הצהיר שגריר האמירויות בארה"ב כי סיפוח הגדה יפגע ביחסים המתפתחים בין העולם הערבי ומדינת ישראל. באותו החודש נחת בנמל התעופה בן גוריון מטוס שהגיע בטיסה ישירה מאיחוד האמירויות במטרה להביא סיוע הומניטרי לרשות הפלסטינית בתקופת הקורונה. הפלסטינים, שראו זאת כעלבון והכרה במדינת ישראל, סירבו לקבל את הסיוע שהושט להם.
מפה עם איחוד האמירויותמפה עם איחוד האמירויות
בן זייד חולק עם ישראל שני אויבים עיקריים: איראן וציר ההתנגדות השיעי מחד, והאחים המוסלמים הסונים מאידך. נזכיר כי חמאס הוא פלג האחים המוסלמים בעזה. בן זייד גם מעוניין לרתום את ישראל לציר הסוני המתון של ירדן, מצרים, סעודיה ובחריין למאבקו בציר הטורקי-קטארי.
מאבק האמירויות נגד ציר זה בא לידי ביטוי בכמה זירות, בראשן מלחמת האזרחים בלוב. יש לצפות כי מצרים והאמירויות יפעילו לצורך כך לחץ גם על בנות בריתן הערביות הנוספות להתקרב לישראל. על רקע זה ניתן לראות את התבטאויותיהם המפתיעות של גורמים בקרב בני חסותן של האמירויות, ממשלת חליפה חפתר בלוב המזרחית וממשלת דרום תימן, שלפיהן השליטים מוכנים לבחון משא ומתן עם ישראל.

הגנה על גן העדן הכלכלי

ברמה המדינית-כלכלית, נראה כי ההסכם דחוף מבחינתן של האמירויות והוא אינו תוצאה של מנוף לחצים אמריקני בלבד. אין ספק כי ההסכם מהווה אינטרס של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שמעוניין להציג הישג מדיני לקראת הבחירות בארה"ב בנובמבר הקרוב, אלא שההסכם לא היה מתאפשר ללא היוזמה של האמירויות.
הסיבה העיקרית לעיתוי הנוכחי היא עלייה משמעותית ברף האיום הנשקף מאויבי האמירויות במזרח התיכון. בעת האחרונה עלה החשש כי איראן עומדת להתגבר על הסנקציות האמריקניות בעקבות שני גורמים: הראשון הוא ההסכם שחתמה בייג'ינג עם טהרן ל-25 שנה, שיהיו לו משמעויות כלכליות וביטחוניות. השני הוא החשש של האמירויות כי הסנקציות יסתיימו בעקבות מפלתו של הנשיא טראמפ בבחירות ונכונותם של הדמוקרטים לחדש את הסכם הגרעין עם איראן.
טראמפ: הסיפוח "לא על השולחן"
(צילום: רויטרס )

ברמה האסטרטגית, החרדה של האמירויות התעצמה בעיקר מאז התקיפה המיוחסת לאיראן על מתקני ארמקו בסעודיה בספטמבר 2019, שלמרבה הפתעתן של סעודיה והאמירויות לא זכתה אז לתגובה אמריקנית הולמת. באותה השנה התגברו האיומים של הטרוריסטים החות'ים השיעים בתימן הנתמכים על ידי איראן. אלה איימו לשלוח טילים ומל"טים שיהרסו את גן העדן הכלכלי של אבו דאבי ודובאי. האמירויות נאלצו להוריד פרופיל בקואליציה הסעודית לאחר האיום.

סכין בגב

הפלסטינים מגנים את ההסכם במילה הערבית "תַטְבִּיע" שמשמעותה לא רק נורמליזציה, אלא גם בגידה בעם הפלסטיני, מעין "שלום חינם" ללא קבלת תמורה. ההלם ותחושות "תקיעת הסכין" בגב העם הפלסטיני לגבי ההצהרה ניכרים הן ברשות הפלסטינית והן בחמאס באותה המידה.
אולם להגנתו של ההסכם, טען שר המדינה לענייני חוץ של איחוד האמירויות אנואר גרגאש, כי כל ניסיונות המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים נכשלו עד כה, וכי השלום עם האמירויות יתניע מחדש את הסכם השלום אחרי קיפאון ממושך. לדבריו, הוא יהווה אמצעי לבלימת סיפוח הגדה על ידי ישראל, דבר שהיה שם קץ לסיכויי השלום. לטענתו ייווצר כעת מנוף לחץ על ישראל שיתחזק ככל שיצטרפו שחקנים חדשים למהלך.
גורמים התומכים באיראן וב"ציר ההתנגדות" העבירו ביקורת קשה על "הבגידה" של האמירויות. בערוץ אל-מיאדין כתבו פרשנים כי 13 באוגוסט ייזכר כיום שחור בהיסטוריה של האזור. העיתוי אינו מקרי, מאחר שמדובר בתאריך סיומה של מלחמת לבנון השנייה (אוגוסט 2006) שבו כביכול חיזבאללה ניצח את ישראל.

מי הבאות בתור?

יש להניח כי סעודיה הייתה בסוד ההסכם. שתיקת מנהיגיה מעידה על תמיכה. בערוץ אל-ערביה הסעודי זכה ההסכם לכותרת המחמיאה "הסכם היסטורי". הפרשן הסעודי משארי אל-זאידי כתב מאמר שבו צוין כי הוא מבין את ברכתו של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לאור ההישגים שהביא הסכם השלום לארצו מבחינה כלכלית ומדינית.
לטענת הפרשן הסעודי, "בעוד טורקיה זורעת הרס בלוב ואיראן מערערת את היציבות בעיראק, בתימן ובלבנון, האמירויות תורמות להצלת תהליך השלום ומשאירות את פתרון שתי המדינות על השולחן". זאת ועוד, ביום ההצהרה על הסכם ישראל-האמירויות, פרסמה סעודיה באופן רשמי באו"ם בז'נבה את מסקנתה כי איראן אשמה באופן ישיר במתקפה על ארמקו.
מוחמד בן סלמאן יורש העצר של סעודיהמוחמד בן סלמאן יורש העצר של סעודיה
יורש העצר הסעודי בן סלמאן. ימתין
(צילום: רויטרס)
סעודיה, שרואה עצמה כמובילת הציר הסוני המתון, התחייבה שלא להגיע להסכם עם ישראל ללא משא ומתן על שטחי 1967, בהתאם להצעת השלום שהגישה לליגה הערבית ב-2002. על כן, הממלכה הסעודית תעדיף להמתין בינתיים ולבחון את התגובות בעולם הערבי לצעד זה של האמירויות.
מבין שאר נסיכויות המפרץ, יש לצפות בראש ובראשונה להצטרפותה של בחריין. בחריין חשה מאוימת בשנים האחרונות מהשתלטות איראנית, תוך ניצול הרוב השיעי במדינה. בשנים האחרונות היו פרסומים על שיתוף פעולה אסטרטגי וביטחוני חשאי עם ישראל.
בחריין הייתה המדינה הערבית הראשונה ממדינות המפרץ לארח שר ישראלי, יוסי שריד ב-1994. ב-2013 הייתה בחריין הראשונה בעולם הערבי להכריז על חיזבאללה כארגון טרור. שר החוץ של בחריין הצדיק לפני כשנתיים את התקפות ישראל נגד מטרות איראניות בסוריה.

האמירויות הולכות קדימה, איראן אחורה

מטרת האמירויות להראות בעת הזו שהן מתקדמות אל עבר עתיד של פריחה כלכלית ושיתוף פעולה אסטרטגי, בעוד יריבותיה הקיצוניות שוקעות במשבר. האמירויות רק מתעשרות מעתודות הנפט העצומות שלהן והן המובילות בתחום הטכנולוגי והרפואי בעולם הערבי. הן שלחו השנה את האסטרונאוט הערבי הראשון לחלל ובאחרונה גם שיגרו חללית למאדים.
ה מנהיג ה עליון של איראן אירן יום ירושלים ה בינלאומי עלי חמינאי מנהיג איראןה מנהיג ה עליון של איראן אירן יום ירושלים ה בינלאומי עלי חמינאי מנהיג איראן
האייתוללה חמינאי. שנה קשה לציר השיעי
(צילום: AFP)
באותו זמן, בכל מקום שבו שולט הציר השיעי, יש עוני ונחשלות. הציר השיעי חוטף בשנה האחרונה מהלומות כלכליות - סנקציות אמריקניות על איראן וחיזבאללה, אסטרטגיות - חיסול קאסם סולימאני, פיצוצים במתקנים איראניים, הפצצות ישראליות בסוריה, וביקורת קשה ברחוב הערבי - הפגנות נגד איראן בעיראק ונגד חיזבאללה בלבנון וביתר שאת מאז פיצוץ נמל ביירות.
הסכם ישראל-אמירויות אמנם בא בהפתעה בתקשורת, אך יש להניח כי תוכנן ונרקם זה זמן רב. הסכם זה טומן בחובו פוטנציאל לשיתוף פעולה כלכלי, אסטרטגי ואף מדעי-רפואי (מלחמה בקורונה) ומהווה ראשיתו של עידן חדש חדש במזרח התיכון.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, ומרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. ד"ר פרידמן מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן.