בקושי שבוע של שקט והתאקלמות היה למפקד אוגדת הבשן החדש, תת-אלוף סיון בלוך, וכבר הוא עומד במבחן מול מציאות שקשה להסביר אותה כצירוף מקרים. התקרית הראשונה שלו אירעה בתחילת השבוע, ביום ראשון בלילה: פלסטיני בן 22 שהתגורר בדמשק ניסה לחדור למוצב ליד הכפר הסורי אל-חמדיה, ונורה למוות על-ידי לוחם מחטיבת המילואים כרמלי. בכיסיו נמצאו רק טלפון וכסף מזומן. כמה שעות לאחר מכן, ביום שני בצהריים: שני סורים שרכבו על אופנוע התקרבו למוצב המשטרה באזור קוניטרה. השניים, שגם הם לא היו חמושים, לא נענו לקריאות נוהל מעצר חשוד והכוחות ביצעו לעברם ירי. אחד מהם נפצע והועבר לטיפול רפואי בישראל, והשני נלקח לחקירה.
עימות בין צה"ל לתושבים בדרום סוריה, יוני 2026
"הם בוחנים את השטח", טען השבוע קצין במילואים שמשרת בגזרה, והדגיש כי אלה לא האירועים הראשונים של התקרבות למוצבים בשבועות האחרונים. כך למשל, רק לפני כמה שבועות טיפס אזרח סורי על עמדת צה"ל במוצב נחל גולן כשהוא חמוש בסכין. הוא נלכד בשטח בידי והועבר לחקירה. בצה"ל הסבירו כי החשוד לוקה בנפשו, אולם בגבול הצפון תקריות של מי שמכונים "מג'נונים" מתחברות לעיתים קרובות לשיטת פעולה מאורגנת - בדיוק כפי זו שראינו בלבנון וברצועת עזה ערב 7/10/23.
"הם שולחים אנשים וחוליות, ועושים כל מיני דברים לראות איפה אנחנו פועלים וכיצד מגיבים", אומר הקצין במילואים. לתחושתו, "זה מזכיר את התקופה שקדמה ל-7/10. הפרות סדר, פה בן אדם, שם בן אדם. הם רואים תוך כמה זמן אתה מגיב, איך אתה מגיב ומאיפה אתה מזהה". הוא לא לבד: רבים מהלוחמים באזור חושדים שהסורים שנכנסו למרחב החיץ, שהכניסה אליו אסורה, ניסו לבחון כיצד יגיבו להתקדמותם בזירות שמרוחקות זו מזו קילומטרים ספורים.
הנחת העבודה - בודקים אותנו
עד כה, בצה"ל יכולים לזקוף לזכותם את המענה לאיומים הללו בהצלחה - אבל עצם התעוזה מטרידה. בשטח מקווים שממצאי החקירה ישפכו אור על הנסיבות שהובילו לתקריות האחרונות ויצביעו על קשר ביניהן, ככל שיש כזה. אלא שבצה"ל, בינתיים, אומרים כי על שהאירועים מטרידים - לא נמצא חוט מקשר ביניהם, ונדרשים עוד כמה ימים כדי להבין האם עומד מאחוריהם גורם מסוים, והאם הם מייצגים שינוי מציאות בשטח.
מנסה להראות שהוא מרחיק איומים מישראל. א-שרע
(צילום: Alexi J. Rosenfeld / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
בצה"ל מודים כי עדיין לא ניתן לקבוע חד משמעית שמטרת שני ניסיונות החדירה האחרונים לא הייתה לפגוע בכוחות, אך מאשרים כי כך או כך החשודים היו במקום שלכל הדעות הוא לא תקין, והם לא אמורים להיות בו. לכן הם גם נורו. גם העובדה שכל שלושת החשודים האחרונים הגיעו מאזור דמשק המרוחק יחסית מהגבול מדליקה נורות אדומות. אלא שלעת עתה לא נמצא קשר ביניהם לפעילות טרור קודמת או לארגונים מסוימים.
בצה"ל מתעקשים שבכל מקרה אין שאננות, ושהנחת העבודה היא ש"בודקים אותנו" - ושכל היערכות, גדולה ככל שתהיה, לא יכולה להבטיח ב-100% שלא יקרה לבסוף משהו. לא סוד, מאשרים בצבא, שרוצים להוציא לפועל פיגוע נגד הכוחות ואולי גם נגד אזרחים; אינטרס כזה יש לשלל גורמים שפועלים בסוריה: איראנים, פלסטינים, דאעש, חמאס, חיזבאללה ואחרים. לכן, אומרים בצבא, הנהלים בגזרה חודדו, והכוחות מתודרכים על התרחישים השונים - כשהנחת המוצא היא שבשלב כזה או אחר ייצאו לפועל ניסיונות של פיגועים. זו, מבחינת צה"ל, גם הסיבה שהכוחות נמצאים בתוך השטח - כדי שניסיונות החדירה יפגשו צבא ולא אזרחים.
בחודשים האחרונים, יש לציין, זיהו כוחות צה"ל בסוריה "סיירים" כאלה ואחרים שמתעדים ואוספים מידע, חלקם אזרחים וחלקם הופעלו על-ידי ארגונים שרוצים לזהות הזדמנויות.
ההיתקלויות האחרונות, בכל מקרה, הן חוליה נוספת ברצף אירועים שמלווה את הגזרה מאז תחילת 2026. בחודשים האחרונים מרחב החיץ המזרחי של הגולן הפך לזירת לחימה שקטה אך רציפה; כעשרה מוצבים פלוגתיים הוקמו בעומק השטח הסורי מאז נפל משטר אסד, והלוחמים מפטרלים בשטחים הפתוחים ובכפרים שבהם חיה אוכלוסייה אזרחית סונית. במיוחד באזור דרום הגולן, האוכלוסייה הזו אינה מחבבת - בלשון המעטה - את ישראל, ונחשבת לקיצונית יותר באיבתה מהדרוזית, הנוצרית והצ'רקסית. "בסוף, אין במרחב הזה אף שליטה ממשית ואמיתית של גורם סורי כלשהו", אומר קצין במילואים.
המשטר של אחמד א-שרע מנסה להראות שהוא נוקט פעולות אקטיביות להרחקת איום מישראל, ובסוף ספטמבר למשל פרסם על מעצר שלושה מחבלים שמזוהים עם חיזבאללה שניסו להציב משגרי טילים סמוך לגבול. אלא שבמקביל, בתקשורת המקומית בסוריה מורגשת עלייה במסרים העוינים נגד ישראל, כשברקע המו"מ להסכם ביטחוני בין שתי המדינות נותר תקוע.
1,500 טנדרים על הגבול?
בעוד שבצה"ל ממתינים לראות לאן הרוח נושבת, ההנהגה האזרחית מעבר לגדר אינה קונה את תיאוריית החדירות המקריות ודורשת להתייחס אליהן כאל פעילות חבלנית מאורגנת לכל דבר. "זה בדיוק כמו העפיפונים", סבור ראש המועצה האזורית גולן אורי קלנר. "כשקורה משהו אחד, אתה אומר זה טיפה. שקורה כמה, זה כבר גשם". מבחינתו, מדובר בניסוי כלים מאורגן שנועד לבחון את שגרת ההגנה של צה"ל: "להבנתי ולהערכתי יש מי שדוחף את זה. יש מי שלומד מזה, יש מי שרואה את זה. וזה ברור לנו", הוא אומר. "בצד השני מסתכלים לא אוהבים את זה שצה"ל נמצא במרחב החיץ, ומתכוננים לימים כאלה ואחרים שיתחילו להטריד את כוחות צה"ל בעניין הזה".
"יש 21 דיוויזיות בצבא הסורי שמתאמנות ומתחזקות". אורי קלנר (משמאל) ויהודה דואה
(צילום: מעיין טואף, לע"מ)
למרות איום המטענים והחיכוך בטווח אפס, קלנר נאחז בעצם קיומו של מרחב החיץ כחומת המגן של תושבי ישראל. לדבריו, כוחות צה"ל נמצאים שם כדי לעמוד בדיוק מול אירועים כמו אלו שפגשו השבוע. "אלה אירועים טובים", אומר קלנר, סא"ל במיל' ולשעבר סגן מפקד חטיבה 55 במילואים. "מגיע מפגע, נתקל בקו אבטחה קדמי של חיילי צה"ל ולא מתקרב לגדר. זה הלקח שלנו מ-7/10, אנחנו לא מחכים שהם יגיעו אלינו, אנחנו לפניהם".
עבור קלנר וראשי הרשויות האחרים באזור, הסכנה הגדולה ביותר היא שהלחץ הבינלאומי יוביל את ישראל בסופו של דבר לסגת ממרחב החיץ. רק לאחרונה התבטא בנושא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, והדגיש כי הסורים "לא רוצים" את ישראל שם, וכי עליה "לפרוס מחדש את הכוחות" - וכך גם לגבי לבנון. אחרי הבחירות, הממשלה החדשה - ככל שתקום כזו - תצטרך להתמודד עם לחצים לא פחות קשים, ואולי אף יותר מכך. לכן, קלנר דורש התחייבות חוצת-מפלגות - מכל מועמד לראשות הממשלה - שצה"ל יישאר בכתר החרמון ובעומק השטח "FOREVER".
ראש מועצת קצרין, יהודה דואה, טוען כי נסיגה ממרחב החיץ תעמיד בסכנה לא רק את רמת הגולן, "אלא את ביטחון כלל מדינת ישראל". קצין במילואים שמשרת באזור מוסיף ואומר כי "לצאת מכאן זו פשוט הזיה ביטחונית".
כדי להבטיח את הרחקת האיום, קלנר מציג תוכנית תלת-שלבית שדורשת מהממשלה הבאה לקבע את המציאות הנוכחית. השלב הראשון נוגע לעבודה מול האוכלוסייה הדרוזית בסוריה. "צה"ל עובד שם ועל פי פרסומים זרים מחמש אותם, ודואג להם גם אזרחית בלא מעט דברים", מתאר קלנר, ומסביר את השיקול הכלכלי-אסטרטגי: "אנחנו צריכים שהדרוזים האלה יבואו לעבוד בישראל, כי אם הם לא יעבדו אצלנו - מישהו אחר מחיזבאללה או מאיראן ישלם להם את ה-100 דולר לחודש. אצלנו הוא מקבל את זה ביומיים עבודה".
השלב השני, לדברי קלנר, הוא ביסוס הנוכחות הפיזית במרחב החיץ שממנו "אסור לזוז". השלב השלישי הוא הגדרת יישובים ישראליים על הגדר כ"ליבה קדמית", תוך הצפתם בנשק ותחמושת כדי שיוכלו לספוג מתקפה מבלי שזו תזלוג לעורף.
מבחינת קלנר, הניסיון הצרוב בדם בן שלוש שנים כבר לא מותיר יותר מקום לשאננות, והוא לא מוכן לסמוך על הצד שמעבר לגדר. "אנחנו לא נערכים למערכה הקודמת אלא למערכה הבאה", הוא מזהיר. "יש 21 דיוויזיות בצבא הסורי שמתאמנות ומתחזקות. צה"ל נערך לעצור הסתערות של 500 טנדרים, אבל יגיעו גם 1,500 טנדרים. ואז אנחנו שוב עלולים להיות ב-7/10, ביג טיים".
"יכול להיות שרוקמים פה מזימה יותר גדולה". טנדרים של חמאס נוסעים ליד גבול עזה, חודש לפני מתקפת הפתע
אלא שלמרות הדברים האלה, בצה"ל מעריכים בזהירות שהסבירות לפיגוע נרחב מסוריה היא יחסית נמוכה בתקופה זו. הם מאשרים כי היכולת להוציא לפועל מתקפה של 1,500 טנדרים אמנם קיימת, אך באותה נשימה מעריכים כי זה לא האינטרס של הצד השני, לפחות לא בשלב זה. הסבירות קיימת - אבל לא גבוהה, מדגישים בצה"ל.
לאן נוסעים האופנועים
יהודה דואה, ראש מועצת קצרין, מודאג מאוד גם הוא. לדבריו, התשובות שנותנים בצה"ל לרצף האירועים האחרון לא מרגיעות. "הצבא לא רואה את זה כמשהו גדול, והדרגים הבכירים במל"ל אומרים שניסיונות ההתקרבות האלו לכוחותינו לא הופכים לאיום אסטרטגי על מדינת ישראל", הוא חושף את הלך הרוח בדיונים סגורים.
דואה סבור כי "הדאגה הנמוכה" מאופנועים שמתקרבים לעמדות מחזירה אותנו לימים שהיו ביישובי העוטף טרום הטבח, שכיום נראים בלתי-נתפסים. "אני חושב שאנחנו קצת מתחילים להיות כמו לפני 20 שנה ברצועת עזה", הוא אומר. "גם שם זה התחיל בטפטופים של אבנים, בקבוקי תבערה וניסיונות חדירה. לאן הם רוצים להגיע האופנועים האלו? הם לא מנסים לבוא לשתות קפה בעין זיוון. הם רוצים לנסות כנראה להגיע לחייל או לעשות פיגוע, וללמוד את התגובות וההתנהלות שלנו בשטח".
לשיטתו של דואה, המחבלים הבודדים הם זרוע ביצועית בתשלום של ארגונים גדולים יותר - כמו למשל המשטר החדש של א-שרע, חיזבאללה או המיליציות האיראניות. "יש פה תאי טרור רצחניים ששולחים את המפגעים האלה בתשלום לבחון את הגבולות של מדינת ישראל ולהבין רגע כמה אפשר להגיע וכמה אי אפשר להגיע", הוא טוען. "יכול להיות שרוקמים פה מזימה הרבה יותר גדולה".
דואה דורש מהממשלה לגבור מחיר מסוריה. "היום מדינת ישראל צריכה להיות בצד היוזם ולא המגיב", הוא אומר. "צריך להעביר מסר מאוד ברור שאם האירועים האלה יילכו ויסלימו, אז גם מדינת ישראל תסלים את התגובות שלה כלפי מדינת סוריה כמדינה ריבונית - נגד מוסדות שלטון, מוסדות ציבור, תשתיות גז, מים, חשמל ונפט".
