זו כמעט אקסיומה היום שהאיראנים ו"ציר ההתנגדות", כלומר שלוחיהם, ספגו מכה אנושה בשנה האחרונה, בעיקר אחרי שחיזבאללה נאלץ להתחנן להפסקת אש ומשטרו וצבאו של בשאר אסד קרסו. החשש העיקרי כרגע במערב הוא שהאיראנים בתסכולם ובחששם יפרצו כעת לעבר הנשק הגרעיני. לחשש הזה יש בסיס.
משטר האייתוללות האיסלאמיסטי מבסס את האסטרטגיה שלו על שני מרכיבים - ייצוא המהפכה האיסלאמית השיעית על פי חומייני וביסוס הביטחון הלאומי על ידי הרחקת המלחמה מגבולותיה של איראן דרך שלוחים כמו חיזבאללה בלבנון, המיליציות השיעיות בעיראק, הג'יהאד האיסלאמי בעזה והחות'ים בתימן. החות'ים, אגב, התאמנו בלבנון אצל חיזבאללה. כמה ממפקדיהם היו בין הנפגעים ממתקפת הביפרים שיוחסה לישראל.
האסטרטגיה האיראנית הזאת ספגה מכה והמסקנה ההגיונית של קובעי מדיניות מסוימים בתוך איראן ומומחים מחוצה לה היא שטהרן כעת תאלץ לבסס את האסטרטגיה שלה כדי להשיג את אותן מטרות על פריצה מהירה לעבר נשק גרעיני, מה שייתן לה מנוף איום וחסינות בעת ובעונה אחת. אבל לדעת מומחים שעימם שוחחתי השבוע זה לא מה שיקרה. אם לשפוט על פי הנאום של המנהיג האיראני העליון עלי חמינאי, לאיראן אין כוונה כעת לשעוט לעבר הגרעין, אלא רק לאיים שהיא תעשה כן כדי לסחוט ויתורים מהמערב.
3 צפייה בגלריה
הערכה: איראן לא תשעט לגרעין
(צילום Iranian Leader's Press Office - HandoutGetty Images , AP)
תיעודים ממבצע "חץ הבשן" להשמדת הנשק האסטרטגי בסוריה
(צילום: דובר צה"ל )
באיראן יודעים היטב כיום שאם היא תנסה לפתח במהירות את הפצצה ולהרכיב נשק גרעיני מכמות האורניום המועשר לדרגה של 60% אחוז שצברה היא מסתכנת במהלומה ישראלית ואמריקנית על כל מערך מתקני הגרעין והנפט שלה. בעקבות המתקפה האחרונה של חיל האוויר הישראלי ולאחר השמדת הצבא הסורי איראן מבינה שהיא חדירה וחשופה, ושכל ניסיון ממשי מצידה להרכיב פצצה גרעינית - כלומר את הנשק עצמו - יגרור כמעט בוודאות מתקפה ישראלית, וכאשר ייכנס הנשיא טראמפ לבית הלבן אולי גם מתקפה אמריקנית. מה שיקרה בוודאות הוא שאם איראן אפילו תעשיר אורניום לרמה גבוהה בלי לנסות לפתח את הפצצה היא מסתכנת בכך שטראמפ יטיל עליה סנקציות קשות יותר.
במבצע "חץ הבשן", שבו בתוך 72 שעות צה"ל הרס והשמיד את רוב היכולות האסטרטגיות של הצבא הסורי, המרכיב החשוב ביותר שבו פגע צה"ל הוא מערך ההגנה האווירית, שהיה מהחדישים והגדולים בעולם כולו. לפי פרסומים זרים, ישראל נאלצה לתקוף תחילה מתקני מכ"ם בדרום סוריה באזור הר הדרוזים לפני שתקפה באיראן פעמיים בשנה שחלפה. כיום, המערך הזה שכלל עשרות סוללות טילי קרקע-אוויר לא קיים, וזה פותח לחיל האוויר של ישראל, ולא רק לחיל האוויר, דלת רחבה לאזורים קרובים ורחוקים במזרח התיכון. מיקומה של סוריה מאפשר למי שיכול לטוס במרחב האווירי שלה להגיע ולתקוף רחוק.
לצד זאת הושמדו גם אמצעי ייצור לטילים בליסטיים וזאת בנוסף על מערבל הדלק המוצק שכבר הוצא מכלל פעולה לפני כמה חודשים בפשיטה נועזת המיוחסת לצה"ל. למי שלא הבחין - ישראל פוגעת בכושר ייצור הטילים של "הציר השיעי" באמצעות פגיעות במערבלי הדלק המוצק שהם מרכיב קריטי בתהליך ייצור הטילים הבליסטיים החדישים.
תיעוד מתקיפת האזור הביטחוני בדמשק
לכן, לפי הפרסומים, צה"ל פגע בלבנון לפני כמה שנים במערבל כזה שהאיראנים שלחו לביירות, עוד כשהיה במארזים. אחר כך נפגע לפני כמה חודשים מערבל נוסף של דלק מוצק כזה בשטח סוריה באזור העיירה מסייאף, וב-26 באוקטובר, על פי הדיווחים, ישראל פגעה בבת אחת בכמה מערבלי דלק מוצק כאלה במקומות שונים בעומק שטח איראן. בכך נפגעה היכולת של ציר ההתנגדות לייצר טילים בליסטיים, כיוון שרק למעצמות כמו ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת ואולי גם יפן ודרום קוריאה יש יכולת לייצר מערבלים כאלה. השאלה כרגע היא אם רוסיה תספק מחדש לאיראן את מערבלי הדלק המוצק האלה.
פסק זמן לשיקום הציר
איראן נמצאת היום במצב כלכלי קשה מאוד. מחירי הלחם עלו ב-60% אחוז, יש הפסקות חשמל תכופות בטהרן ובערים אחרות, ואזרחי איראן לא חוששים להביע את מורת רוחם. זה מסוכן למשטר, וחמינאי יודע את זה. לכן, בגלל החולשה הצבאית כרגע של איראן - שאיבדה מרכיב חשוב בהגנה האווירית שלה במתקפות הישראליות - וגם בגלל המצב הכלכלי, הם ינסו ליצור לעצמם פסק זמן, מה שהאיסלאם מכנה "הודנה", פסק זמן שבו ינסו לשקם מחדש את "ציר ההתנגדות" ואולי אף לבנות בהסתר את הנשק הגרעיני.
טהרן כבר מאותתת שהיא עדיין לא ויתרה על סוריה כעל מסדרון להעברת נשק לחיזבאללה, למרות שמנהיג הייאת תחריר א-שאם אבו מוחמד אל-ג'ולאני כבר הכריז שהוא לא ייתן לאיראן ולחיזבאללה להתבסס בסוריה. אבל האיראנים יודעים שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. לאיראן היו כבר בעבר ועדיין יש קשרים טובים עם אל-קאעידה, ארגון האם של הייאת תחריר א-שאם, למרות שאל קאעידה הוא סוני-ג'יאהדיסטי והאיראנים הם שיעים-ג'יהאדיסטים. האיראנים נתנו מקלט למנהיגי אל-קאעידה שברחו מפני ארה"ב שפלשה לאפגניסטן, והם גם סייעו לחמאס הסוני.
3 צפייה בגלריה
אל-ג'ולאני הכריז שלא ייתן לאיראן להתבסס בסוריה, אך בטהרן יודעים: דיבורים לחוד ומעשים לחוד
( צילום: Mahmoud Hassano, Reuters)
לאיראנים אין סנטימנטים, ואם יש להם אינטרס הם סותמים את האף ומסייעים וקושרים קשרים גם עם מי שמצהיר בגלוי שהוא אויב שלהם. ב-2020 לפי פרסומים זרים ישראל חיסלה בטהרן מנהיג של אל-קאעידה, עבדאללה אחמד עבדאללה, שהיה אחראי לפיגוע שבו נרצחו שלושה ישראלים בעיר מומבסה שבקניה.
מכאן סביר - והאיראנים אף הצהירו על כך - שהמשטר בטהרן ינסה לקשור קשרים עם אל-ג'ולאני או עם ארגונים איסלאמיסטים אחרים שעדיין פועלים בסוריה, ובאמצעותם יעבירו טיפין-טיפין ידע ואמצעי ייצור לאמל"ח עבור חיזבאללה. נתיב הברחה אפשרי אחר הוא להעביר את הדברים הללו באמצעות סחורות מוברחות דרך הים ללבנון. כך הם עשו בתימן. מכאן ההערכה היא שהאיראנים לא ישעטו לגרעין, אלא ינסו לשקם את הציר, בעיקר אחרי 2026, אז האמריקנים אמורים לצאת מעיראק.
