שום דבר לא צפוי לקרות לפני הבחירות בישראל והקמת הממשלה החדשה, ולאחר מכן הכול יהיה תלוי בהרכב הממשלה שתקום. גורמים המעורים ביחסים עם וושינגטון אומרים כי אם אותה ממשלה תישאר, ייתכן שנראה הקצנה נוספת ביחס האמריקני לישראל, כולל צעדים כמו סנקציות. בנוסף, אחרי בחירות האמצע בארה"ב צפויה לישראל תקופה קשה, מאחר שהצניחה בתמיכה בישראל בדעת הקהל צפויה להיות מתורגמת להחלטות של ממש.
"יהודה ושומרון היא היום נקודת התורפה של ישראל בוושינגטון", אמר גורם המעורה בנושא. לדבריו, האמריקנים זועמים על האלימות מצד מתנחלים, ובקונגרס מקודמות יוזמות נגד ההתנחלויות ונגד מתנחלים. רק השבוע עלו שתי יוזמות שכמעט עברו.
שישה חברי בית הנבחרים הדמוקרטים הגישו אתמול (חמישי) את הצעת החוק Stop the Settlements Act. מדובר בחואקין קסטרו, מדליין דין, דון בייר, גרג קסאר, שרה ג'ייקובס וורוניקה אסקובר.
לדברי הגורמים, אין מדובר עוד ביוזמה המגיעה רק מהשוליים הפרוגרסיביים של המפלגה הדמוקרטית. בסך הכול 40 חברי קונגרס דמוקרטים, בהם חברים מהזרם המרכזי במפלגה, מבקשים לקדם סנקציות שעשויות לחול על שרים בממשלת ישראל, וכן לאסור יבוא של מוצרים מההתנחלויות.
בין התומכים הנוספים בהצעה, לפי המידע שהועבר, נמצאים סטיבן לינץ' ובני תומפסון, לצד רוזה דלאורו, רו חאנה ופרמילה ג'איאפל.
ההצעה מבקשת להטיל סנקציות חובה על כל גורם זר המעורב בהקמת התנחלויות ומאחזים חדשים בגדה ובעזה, בתשתיות להרחבתן, בבנייה באזור E1 או בהעברת אזרחים להתנחלויות. הסנקציות עשויות לכלול הקפאת נכסים, שלילת ויזות ואיסור כניסה לארה"ב.
הממשל מאבד סבלנות. נזק שגרמו מתנחלים בכפר הפלסטיני ג'אלוד
(צילום: אלכס גמבורג)
בנוסף, ההצעה כוללת אפשרות לסנקציות גם נגד מי שמתחזק או מרחיב התנחלויות קיימות, ובהן סנקציות פיננסיות ובנקאיות. לפי הנוסח שתואר, היא עשויה לחול גם על מי שניסה לקדם פעולות כאלה או היה מעורב בהן בעקיפין, כך שאפילו אישור תכנוני עשוי להיכלל.
ההצעה עלולה לחול גם על שרים ואף על ראש הממשלה. סעיפי התשתיות והבנייה ב-E1 אינם כוללים תאריך תחולה, ולכן עשויה להיות להם תחולה רטרואקטיבית. אזרחים אמריקנים, בהם מתנחלים בעלי אזרחות כפולה, מוחרגים מההצעה. אין בהגדרה מפורשת ל"התנחלות", ואין אזכור של מזרח ירושלים, והנשיא יקבע את הרשימה.
ההערכה שהובאה היא כי בקונגרס הנוכחי ההצעה לא צפויה לעבור, בשל הרוב הרפובליקני והממשל של הנשיא דונלד טראמפ. עם זאת, יוזמי ההצעה כבר מדברים על הקונגרס הבא.
גורם בכיר מהמפלגה הדמוקרטית אמר: "היכולת של בכירים דמוקרטים לחסום את זה תלויה לחלוטין בבחירות בישראל. אם אותה קואליציה תחזור, ההצעות יעברו בקונגרס, וזו רק שאלה של זמן עד שייחתמו כחוק".
במקביל, הצעה של הסנאטור כריס ואן הולן שעלתה שלשום נפלה ברוב של 51:48. כל הדמוקרטים, למעט ג'ון פטרמן, הצביעו בעדה, ואליהם הצטרף גם הסנאטור הרפובליקני ראנד פול. שני סנאטורים רפובליקנים נוספים לא הגיעו להצבעה.
לא הברומטר האמיתי. מייק האקבי, שגריר ארה"ב בישראל
(צילום: אלכס קולומויסקי)
משמעות ההצעה של ון הולן שכאמור נפלה על חודו של קול, מחייבת מכח סעיף 502B, את מחלקת המדינה להגיש תוך 30 יום, דו"ח על הריגת תשעה אמריקנים בידי מתנחלים או כוחות ביטחון מאז 2022 ומעצר ילדים פלשתינאים. על פי הצעת ההחלטה אם הדוח לא יוגש, רוב הסיוע הביטחוני לישראל ייאסר עד להגשת הדוח.
ד"ר קובי ברדה, מומחה לארה"ב, כתב ברשת X בעקבות ההתפתחויות האחרונות: "לא רוצה לחשוב בכלל מה ה-Blood Bath שיחכה לנו אחרי בחירות האמצע. לא מאמין שהגענו לתחתית של שפל המדרגה".
במקביל, לאמריקנים יש את הגנרל שון סאלין שאחראי על התיאום הביטחוני בגדה ומעביר דיווחים קשים על אנרכיה ועל אוזלת יד של צה"ל והמשטרה. בישראל טוענים מנגד כי המידע שמועבר לאמריקנים הוא חד-צדדי ומשקף את הנרטיב הפלסטיני.
לדברי גורמים המעורים בנושא, בממשל האמריקני הנוכחי קיים כעס על ממשלת ישראל בשל המצב ביהודה ושומרון. הם הוסיפו כי השגריר האמריקני בישראל, מייק האקבי, אינו בהכרח "הברומטר האמיתי" לעמדת הממשל. לדבריהם, האקבי אינו מעודכן בכל המתרחש בממשל ונתפס כנציג המתנחלים.
ארה"ב לא גינתה את הסנקציות. שר החוץ הבריטי אד מיליבנד
(צילום: Oli SCARFF / AFP)
אינדיקציה מדאיגה נוספת, לדברי הגורמים, היא העובדה שארה"ב לא גינתה את הסנקציות שהטילו בריטניה ו-12 מדינות נוספות נגד ההתנחלויות, וכן את ההאשמות הקשות שהשמיע שר החוץ הבריטי אד מיליבנד בנוגע ל"טיהור אתני". לדבריהם, היעדר הגיבוי האמריקני היה "סטירת לחי" לישראל והעביר מסר בעייתי למדינות אירופה וליריביה של ישראל בעולם.
לדברי הגורמים, האפשרות לצעדים אמריקניים נגד יחידות צבאיות שהיו מעורבות באלימות חריגה נגד אזרחים פלסטינים נמצאת על השולחן. ממשל ביידן בחן בעבר צעדים נגד גדוד נצח יהודה, אך בסופו של דבר, בעקבות לחץ ישראלי כבד, לא נקט בהם.
צעד חריף יותר שנבחן, לפי אותם גורמים, הוא הגבלת השימוש בנשק אמריקני ליחידות מסוימות או בגזרות מסוימות. אפשרות נוספת היא להכניס קצינים בצה"ל או במשטרה לרשימה של גורמים שארה"ב תנתק איתם מגע, בשל מעורבות או אפשרות למעורבות באלימות מתנחלים. "זה לא בהכרח יקרה, אבל זה עומד על השולחן", אמר הגורם. לדבריו, המצב כיום בקונגרס "הרבה יותר חמור".
