מספר כלי תקשורת בארה"ב, בהם CNN ו"ניו יורק טיימס", דיווחו במהלך הלילה (בין חמישי לשישי) על השיחות שניהל בימים האחרונים מאחורי הקלעים נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם מנכ"ל אנבידיה הפורש ג'נסן הואנג. לפי הדיווחים, שמתבססים על מספר גורמים אמריקניים, הנשיא הפציר במנכ"ל ענקית השבבים "להיאבק על המשרה", אל מול הקריאות להתפטרותו לנוכח הרומנים שנחשפו, שניים מהם עם עובדות בחברה.
לפי המידע שפורסם עד כה, הואנג - שהודיע אמש על התפטרותו - ניהל מערכת יחסים עם אליס הואנג, אשת עסקים סינית החשודה בריגול עבור בייג'נג, עם קימברלי פאוול, סגנית נשיא באנבידיה האחראית על תחום הבריאות והביו-רפואה, שעובדת בחברה מאז 2008 וכפופה ישירות אליו ועם עובדת נוספת בחברה.
מימין: קימברלי פאוול, ג'נסן הואנג ואליס הואנג
(צילומים: Jonathan Drake/Reuters, רשתות חברתיות, האתר הרשמי של אנבידיה)
על פי גורם שמעורה בפרטים, טראמפ דרש לשלומו של הואנג, שנחשב מקורב אליו בעיקר מאז חזר לבית הלבן לפני כשנתיים - וקרא לו להיאבק אל מול מי שיצא נגדו. טראמפ ציין פעמיים כי שוחח עם הואנג בימים האחרונים, והתעקש שהמנכ"ל המתפטר לא ידע שאחת הנשים עימן ניהל רומן היא חשודה כמרגלת.
גם כעת, קהילת המודיעין האמריקנית עדיין פועלת להבנת טיב הקשר בין אליס הואנג, אשת עסקים סינית, לבין המשטר בסין. הלילה טראמפ חזר שוב על כך ששוחח עם הואנג, לפני שהתפטר מאנבידיה - ותיאר את מצבו כ"גיהינום". הנשיא האמריקני ציין כי הוא "מוטרד במיוחד" מהשלכות הפרשה על אשתו וילדיו של הואנג.
טראמפ המעיט בחשיבותו של היבט הריגול האפשרי בפרשה וציין כי טרם ברור בכלל אם אליס הואנג אכן הייתה מרגלת. בשנתיים האחרונות התהדק כאמור הקשר בין טראמפ לג'נסן הואנג. טראמפ רואה באנבידיה חוליה קריטית בכלכלה המונעת על ידי בינה מלאכותית (AI). בימים האחרונים הוא הביע חשש לגבי המשמעויות של עזיבת הואנג עבור עתיד החברה.
האזהרות לטראמפ - ומה שהדאיג אותו באמת
"ניו יורק טיימס", שדיווחה אף היא על השיחות בין טראמפ להואנג, דיווחה מוקדם יותר השבוע כי הנשיא הוזהר לפחות פעמיים בנוגע לקשריו של הואנג עם אזרחית סינית. סוכנויות הביון קבעו כי היא גויסה על ידי המשרד לביטחון המדינה של סין. האזהרה הראשונה ניתנה בסוף השנה שעברה, והשנייה באביב האחרון.
בשני המקרים לא נקט טראמפ שום פעולה, כך לפי הדיווח, ואף לקח את הואנג עימו לביקור בסין בחודש מאי האחרון. יועציו של הנשיא ציינו בשיחה עם ה"טיימס" כי הוא גילה אדישות כלפי ההשלכות על הביטחון הלאומי, כאשר הוצגו בפניו הערכות קהילת המודיעין בנוגע להואנג.
בצל האזהרות על ה-AI: השיחה בין טראמפ להואנג, בספטמבר
(צילום: מתוך רשת X )
אחד העוזרים סיפר כי טראמפ ראה את הפרשה בעיקר דרך הפריזמה של הבגידה באשתו, וביטל את הטענה כי מעורבותו של הואנג עלולה להוות איום על המדינה. לדברי אותם יועצים, טראמפ תפס את אנבידיה כחברה ש"גדולה מכדי ליפול". החברה, אחת הגדולות בעולם במונחי שווי שוק, מילאה תפקיד חיוני בכלכלה העולמית ועמדה בבסיס תקוותיו של הנשיא להשיג עליונות בתחום הבינה המלאכותית על פני בייג'ינג.
יועציו של טראמפ סיפקו מספר הסברים לאופן שבו טיפל בסוגיה, כאשר אחד מהם היה שטראמפ ראה בהואנג כמעין "הנרי פורד של ימינו", כלומר, דמות מובילה בטכנולוגיה שעשויה לעצב את המאה הקרובה כולה.
טראמפ הביט בחשש על ההתפתחויות האחרונות, שכן הוא ראה קשר ישיר בין גורל אנבידיה לגורל הכלכלה האמריקנית ושוק המניות. כאשר החלו לצוץ הדיווחים לפיהם דירקטוריון החברה שוקל להדיח את הואנג, שאל טראמפ את מקורביו מה לדעתם יקרה לשווקים. הוא חשש כי הדחתו של הואנג עלולה להוביל לירידה חדה בשווקים - מה שאכן קרה לפי שעה. בפתיחת המסחר אמש בבורסה, אחרי התפטרותו של הואנג, ירדה מניית אנבידיה ביותר מ-13% - אך לאחר מכן עברה לירידות מתונות יותר.
מאמצו של הנשיא להציל את המנכ"ל הפורש, עד הרגע האחרון, היווה רגע יוצא דופן במערכת יחסים שבקושי הייתה קיימת לפני שנתיים. במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, הואנג כלל לא היה על הרדאר שלו. למייסד אנבידיה לא הייתה נוכחות ממשית בוושינגטון. הוא לא תרם לקמפיינים פוליטיים, וגילה עניין מועט בפוליטיקה.
ההגבלות הגורפות שהטיל ממשלו של הנשיא ג'ו ביידן על ייצוא שבבים אילצו אותו להפגין תשומת לב רבה יותר לוושינגטון, אך הוא עדיין עסק בפוליטיקה הרבה פחות ממתחריו. בניגוד למנהיגים אחרים בתעשיית הטכנולוגיה, הוא לא נכח בטקס ההשבעה השני של טראמפ.
"מי זה לעזאזל? מה זה אנבידיה?"
טראמפ סיפר בעבר לקרוביו על הפעם הראשונה שבה שמע את שמו של הואנג. "מי זה לעזאזל? מה השם שלו?", שאל את מקורביו, "קוראים לו 'ג'נסן הואנג מאנבידיה'. אמרתי: 'מה לעזאזל זה אנבידיה?'". לקראת סוף 2024, הבין טראמפ כי מדובר למעשה בדמות החשובה ביותר בחברה השולטת ב-80% לפחות משוק השבבים המשמשים לאימון מודלי ה-AI המתקדמים ביותר. הואנג, מצדו, זיהה הזדמנות לרכוש את אמונו של הנשיא.
באפריל 2025, השתתפו הואנג ורעייתו לורי בארוחת ערב באחוזתו של טראמפ במאר א-לאגו, לשם הגיעו גם קבוצת תורמים מתחומי הטכנולוגיה והקריפטו. לדברי אנשים ששוחחו עם טראמפ, הנשיא יצא מהמפגש מסוקרן, וככל שלמד יותר על הנושא, כך גדלה התרשמותו מהואנג. לפי סביבת טראמפ, נאמר לו שוב ושוב כי התפתחות ה-AI באמריקה תלויה כמעט לחלוטין בענקית השבבים. "אתה משתלט על העולם, ג'נסן", אמר לו טראמפ מאוחר יותר.
טראמפ ראה בו "הנרי פורד של ימינו"
( צילום: מתוך רשת X)
בכהונתו השנייה של טראמפ, הבינה המלאכותית הציעה נתיב חלופי לתיעוש מחדש של ארה"ב. הואנג אימץ את תפקיד "המושיע". בשנת 2025, הוא הצהיר כי אנבידיה תספק תשתיות בינה מלאכותית בארה"ב בהיקף של עד 500 מיליארד דולר. הוא גם שיבח את הנשיא בנדיבות לא פעם. "היתרון הייחודי של אמריקה, שאף מדינה לא יכולה להשיג, הוא הנשיא טראמפ", אמר ביולי באותה שנה.
הוא נסע עם טראמפ למפרץ הפרסי במאי 2025, שם הכריז הנשיא על עסקאות עם סעודיה ואיחוד האמירויות לרכישת שבבים. לפי "ניו יורק טיימס", הואנג סיפק למעשה לטראמפ את סוג ה"כותרות" של עסקאות שהוא רק השתוקק להן. הואנג שכנע את טראמפ שאנבידיה צריכה למכור את השבבים שלה באופן נרחב ככל האפשר, כדי שהעולם יבנה על טכנולוגיה אמריקנית ולא סינית. דיוויד סאקס, אחראי תחום הבינה המלאכותית והקריפטו של הבית הלבן, תמך בו.
בעקבות הפצרותיו, אישר טראמפ לאנבידיה למכור דגמים מסוימים של שבבים גם לסין, למרות ההתנגדות במחנה MAGA, במסגרת הסדר חריג שבו הממשל הפדרלי קיבל נתח של בין 15 ל-25 אחוז מההכנסות. מבקריו של הנשיא העלו שאלות משפטיות והזהירו כי מדובר בהקרבת הביטחון הלאומי, וגורמים בממשל הביעו בשיחות סגורות את תדהמתם מההשפעה הרבה של הואנג על הנשיא.
גורמים אמריקניים הביעו דאגה בנוגע לסוגיה הזו זמן רב לפני שפרשת הריגול נחשפה. הם ראו במנכ"ל הוותיק, במקרה הטוב, אדם תמים וחסר זהירות בהתנהלותו מול מנהלים סינים וגורמים מקומיים, שעימם קיים קשרים הדוקים. ואולם, לא היה סביר שטראמפ יהיה שותף לחששות אלו הנוגעים לביטחון הלאומי.
אף על פי שהשתמש ברטוריקה תוקפנית נגד סין במהלך קמפיין הבחירות שלו, הוא האשים את בייג'ינג ב"אונס" הכלכלה האמריקנית, ואף הפך טענה זו למוקד מרכזי בקמפיין הנשיאותי שלו ב-2016, הוא מעולם לא נקט עמדה ניצית נגד סין. לאורך כהונתו של הנשיא, גישתו התוקפנית כלפי בייג'ינג התמקדה אך ורק בתחום הסחר. למרות שגם במקרה הזה, הוא העדיף להגיע להסכמים עם נשיא סין שי ג'ינפינג, על פני מלחמות סחר ממושכות.
