כלת פרס נובל לשלום לשנת 2026, המשפטנית הדרום-אפריקנית נאווי פילאי, תקפה היום (רביעי) בחריפות את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בעקבות הסנקציות החדשות שהטיל ממשלו על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC). בריאיון לסוכנות AFP טענה פילאי בת ה-85 כי הסנקציות אינן חוקיות, וכי העיתוי שבו הוכרזו - שעות ספורות לאחר שנודע על זכייתה בפרס נובל - אינו מקרי. לדבריה, מדובר בתגובה לכך שהפרס היוקרתי לא הוענק לנשיא האמריקני.
כשנשאלה איזה מסר הייתה רוצה להעביר לטראמפ, השיבה פילאי: "התייעץ עם היועצים המשפטיים שלך כדי שיוכלו להסביר לך מהו המשפט הבינלאומי, ומדוע אסור להתערב בענייניו של בית משפט בינלאומי עצמאי". לדבריה, הטלת הסנקציות על בית הדין היא צעד בלתי חוקי, שנועד לפגוע בעצמאותו וביכולתו למלא את תפקידו.
ביום שישי האחרון, שעות ספורות לאחר ההכרזה על זכייתה של פילאי בפרס נובל לשלום, הודיעה ארה"ב על סנקציות חסרות תקדים נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי. בניגוד לסנקציות קודמות שהוטלו על שופטים ותובעים בבית הדין, הפעם מדובר בצעד המכוון נגד המוסד כולו - במטרה לשבש את פעילותו השוטפת. הסנקציות צפויות לפגוע בין היתר בתשתיות הטכנולוגיות של בית הדין, בשירותים הבנקאיים שלו וביכולתו לבצע עסקאות בינלאומיות. הממשל האמריקני העניק תקופת מעבר של שישה חודשים, שבמהלכה יתאפשר לחברות המספקות שירותים לבית הדין להיערך להפסקת פעילותן מולו.
מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו אף הבהיר כי הממשל מתכוון לפרק את בית הדין "לבנה אחר לבנה", על רקע התנגדותו לסמכותו לשפוט אזרחים ומנהיגים של מדינות שאינן חברות בו. הממשל האמריקני זועם במיוחד על החלטת בית הדין להוציא צו מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בגין חשדות לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות במהלך המלחמה ברצועת עזה. בישראל ובארה"ב דוחים את סמכותו של בית הדין לדון בעניינה של ישראל, שאינה חברה בו.
מזכיר המדינה רוביו מודיע על הסנקציות נגד בית הדין הפלילי בהאג
(צילום: מתוך חשבון ה-X הרשמי של מרקו רוביו)
פילאי האשימה את וושינגטון בצביעות והצביעה על היחס השונה של הממשלים האמריקניים להחלטות בית הדין. לדבריה, ממשלים קודמים בירכו על צו המעצר שהוצא נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, החשוד בפשעי מלחמה באוקראינה, אך כשבית הדין פועל נגד מנהיג ישראלי - ארה"ב מבקשת לשתק את פעילותו. "זו סלקטיביות, זה מוסר כפול, וזה בלתי מתקבל על הדעת", אמרה.
"נעלבתי מההשוואה לגבלס"
פילאי התייחסה בריאיון גם לתגובות החריפות בישראל לזכייתה בפרס. המשפטנית הדרום-אפריקנית עמדה בעבר בראש ועדת החקירה העצמאית של האו"ם לבדיקת המתרחש בישראל ובשטחים הפלסטיניים, שקבעה בשנה שעברה כי ישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה. ישראל דחתה בתוקף את מסקנות הוועדה וטענה כי מדובר בחקירה מוטה, המונעת משיקולים פוליטיים.
לאחר ההכרזה על הזכייה תקף נתניהו את פילאי וכינה אותה "בעלת דעות קדומות". גם משרד החוץ פרסם הודעת גינוי חריפה במיוחד, שבה נטען כי הבחירה בה מעניקה לגיטימציה לשנאה ולדעות קדומות נגד ישראל. במשרד החוץ טענו כי אילו היה מוענק פרס על "שקרים, שנאה ועלילות דם", פילאי הייתה אחת המועמדות המובילות לזכות בו. עוד נמסר כי תפקידה ב"דמוניזציה הפוליטית הבלתי פוסקת של ישראל ובהפצת שקר רצח העם" מעיד על עמדותיה. ההודעה הסתיימה באמירה חריגה: "כעת, כשוועדת נובל העניקה פרס לשקר הגדול ביותר של המאה ה-21, יוזף גבלס בוודאי מוחא כפיים מהגיהינום".
"אני מוצאת את הדברים האלה פוגעניים ומעליבים מאוד", השיבה פילאי בריאיון ל-AFP. היא התייחסה במיוחד להשוואה לגבלס, שר התעמולה הנאצי, ואמרה: "ידיו של גבלס היו מגואלות בדם. הוא אחראי למותם של אלפי בני אדם. לא רק יהודים, אלא גם אנשים בעלי צבע עור כמו שלי".
ההכרזה על פילאי ככלת הנובל לשלום
(צילום: מתוך רוייטרס)
למרות הביקורת שהפנתה כלפי נתניהו, פילאי הודתה כי במצב הפוליטי הנוכחי אין נכונות רבה לפעול למעצרו כדי שיוכל לעמוד לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי. עם זאת, היא הביעה ביטחון כי הדבר עוד יתרחש בעתיד. "לאורך כל חיי ראיתי אנשים מתגברים על מכשולים, ולכן אני משוכנעת שזה יקרה בסופו של דבר", אמרה.
פילאי, שנולדה בדרום אפריקה בתקופת משטר האפרטהייד ושימשה בעבר כנציבת זכויות האדם של האו"ם וכשופטת בבית הדין הפלילי הבינלאומי, סיפרה כי היא עדיין מתקשה לעכל את זכייתה בפרס היוקרתי. לדבריה, בתחילה התקשתה להאמין לבשורה, בין היתר משום שמספר הנשים שזכו בפרס לאורך השנים קטן יחסית. "הם מעניקים את הפרסים שלהם למעט מאוד נשים - אי-שוויון בולט שהיה קיים עד היום", אמרה.
פילאי ב-2025, כשהאשימה את ישראל ברצח עם בעזה
(צילום: רויטרס )
בגיל 85, פילאי גם מודעת לכך שהאפשרות שלה להמשיך לנסוע ברחבי העולם ולהיאבק למען המשפט הבינלאומי מוגבלת מבעבר. "אני חושבת שהגיל שלי יאט אותי קצת. אני כבר לא יכולה להיות פעילה כפי שהייתי בעבר", הודתה. היא סיפרה כי בתקופת כהונתה כנציבת זכויות האדם של האו"ם ביקרה ב-79 מדינות.
עם זאת, היא כבר החלה לבחון כיצד להשתמש בכספי הזכייה, בסך 12 מיליון קרונות שבדיות, סכום השווה לכ-1.1 מיליון אירו. לדבריה, היא מתייעצת עם גורמים שונים בנוגע לדרך שבה ניתן יהיה לנצל את הכסף לקידום מטרות חברתיות, ורמזה כי חלק ממנו עשוי להיות מושקע במולדתה, דרום אפריקה. "אפריקה סובלת. דרום אפריקה סובלת. קשה מאוד לגייס שם כספים", אמרה. פילאי ציינה כי אוניברסיטת קוואזולו-נטאל הקימה יחידה הנושאת את שמה, וכי בכוונתה לפתוח בשיחות עם ראשיה בנוגע לאפשרות לתמוך בפעילותה. "אני מאמינה בחינוך של ילדים וצעירים", סיכמה.
פילאי זכתה בפרס נובל לשלום בזכות פעילותה ארוכת השנים לקידום זכויות האדם והמשפט הבינלאומי. ועדת נובל הנורבגית הדגישה בנימוקיה את תרומתה למאבק בפשעי מלחמה, בפשעים נגד האנושות וברצח עם, ואת תפקידה בחיזוק מערכת המשפט הבינלאומית בתקופה שבה היא נתונה ללחצים פוליטיים גוברים.











