ראש שב"כ דוד זיני הזהיר אמש (יום שני) במהלך ישיבת הקבינט, שבה דנו באיומי הטרור מעזה וביהודה ושומרון, על מצב ביטחוני חמור בנגב. לדברי זיני, "יש בפזורה הבדואית מקומות עם תשתיות צבאיות, וניסיונות של הקמת גדודים כמו צבאיים - תופעה מאוד מדאיגה". ראש שב"כ הוסיף כי מדובר בתשתיות "שאנחנו מסכלים כל הזמן".
חשודים חמושים
חשודים חמושים
חמוש בערער שבנגב, ארכיון
לדברי זיני, לאותם גדודים צבאיים - שמוקמים על ידי תושבים בדואים בנגב, במרחק נסיעה קצרה מבאר שבע, דימונה ושאר היישובים באזור - יש "זיקה מדאיגה" לארגוני טרור כמו חמאס, בין השאר מאחר שרבים מהם מתחתנים עם נשים מרצועת עזה ויהודה ושומרון. כך למשל, נזכיר, מתנהל בימים אלה משפט הזוי במיוחד בבית המשפט השלום בבאר שבע - נגד סאבח הנייה, אחותו של ראש ארגון הטרור שחוסל, שלפי כתב האישום שלחה לו דברי שבח אחרי טבח 7/10.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הבטיח בקמפיין הבחירות ב-2022 "להחזיר את המשילות" בדרום, ולאחר השבעת הכנסת ה-25 אמר כי הוא מתחייב "לעשות הכול" לשם כך. אלא שמאז נשברו עוד ועוד שיאי פשיעה ומקרי רצח, והעבריינים מצאו שיטות חדשות להכנסת נשק לישראל - בין השאר באמצעות רחפנים מגבול מצרים וירדן. נכון להיום, היו אלפי הברחות כאלה, כאשר בין היתר מבריחים אמצעי לחימה כבדים, כמו מאגים ורובי M-16.
ילדים מהנגב כתבו את שמו של השר לביטחון לאומי על חמורים ורכבו אליהם עם נשקים מפלסטיק
ילדים מהנגב כתבו את שמו של השר לביטחון לאומי על חמורים ורכבו אליהם עם נשקים מפלסטיק
חמושים על חמורים לועגים לבן גביר, ינואר 2026
עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום, שמשמש כרפרנט עבירות נשק, אמר ל-ynet בחודש יוני האחרון כי "יש עלייה בתפיסות הנשקים כי יש עלייה בכמויות של כלי הנשק הלא חוקיים שמסתובבים פה. ייבוא כלי הנשק זו אחת התופעות הכי מטרידות היום במדינת ישראל". לדבריו, "זה נכנס בכמויות היסטריות. גם רגלית, גם רחפנים. המשטרה עושה מאמצים, אבל בסוף יש יותר כלי נשק בשוק - ואנחנו רואים את זה במחירים. אם ב-2020 הייתי קונה גלוק ב-50 אלף שקל, היום זה ב-25 אלף. M16 אם בעבר היה 10 אלף היום אפשר להשיג גם ב-6,000. הרחפנים מכניסים לפה כלים מטורפים, כמו המאגים. מעבר לזה שהנשקים מסכנים אותנו ברמה הלאומית והביטחונית, אנחנו יודעים שאקדחים מוברחים כבר שימשו לביצוע פיגועים".
בר יוסף מנה כמה מהפיגועים הללו, והסביר כי "בגלל זה שב"כ נכנס לתמונה בשלב מסוים. הם הרימו את הכפפה והחלו לחקור את התיקים האלה, אבל רק בנסיבות מסוימות. לא אדבר בשם הארגון, אבל התופעה מספיק חמורה כדי ששב"כ ייכנס לתמונה. כשיש תופעה של פריצת גבולות וכניסת נשק מאסיבי, זה הופך את העניין לביטחוני. אנחנו אומנם לא מייחסים לנאשמים עבירות ביטחוניות, אבל הרוב המוחלט של תיקי ההברחות מסווגים בשב"ס כביטחוניים".
כעת זיני עצמו אמר בקולו שהנשק הזה מופנה גם לטרור, במסגרת התארגנויות צבאיות של ממש; ברקע עדיין צרובים בתודעה הישראלית הפרעות ב"שומר החומות", שבמהלכם בין השאר אירעו לינצ'ים בנהגים שנסעו בדרום הארץ.
ביקור מפכ"ל בהיערכות מג"ב בתראבין
ביקור מפכ"ל בהיערכות מג"ב בתראבין
חיפשו כלי נשק, הסתפקו בחלוקת דוחות תנועה. מפכ"ל המשטרה, דני לוי, בתראבין ב-2025
(צילום: דוברות המשטרה)
כניסת שב"כ לזירת הפשיעה, החלה בעקבות החלטת ממשלה רשמית שהתקבלה ב-15 ביולי 2026. במסגרת התוכנית, כ-364 מיליון שקל הוקצו לטובת הקמת יחידה ייעודית למאבק בהברחות ובסחר באמצעי לחימה ותגבור יכולות מודיעיניות ומבצעיות. עד אז האכיפה נעשתה בידי המשטרה, והניבה תוצאות דלות, אם בכלל.
בדצמבר אשתקד, ולאורך כמה שבועות, ערכה המשטרה פשיטות על הכפר תראבין, לאחר הצתות רכבים ביישובים יהודיים. על אף נוכחות גדולה של כוחות, וסרטונים שהופצו מפשיטות שנערכו, המשטרה לא מסרה נתונים על תפיסת כלי נשק וכל מי שנעצר שוחרר. במשטרה התאדרו בכך שנרשמו 180 דוחות תנועה, בוצעו 9 פסילות רישיון נהיגה, 13 כלי רכב הורדו מהכביש, וכן נערכו 7 שימועים לנהגים, שבסיומם בוצעו 7 השבתות רכבים".
שלשום ביקר ברהט מספר 2 ברע"מ יואב סגלוביץ', שמרבה לבקר את בן גביר על כישלונותיו בהורדת הפשיעה והחזרת המשילות. במהלך חוג בית נקטעו דבריו לרגע בצרור יריות. "זה דבר שלא יכול להיות במדינה מתוקנת. לא יכול להיות, נקודה", אמר אז. "הדבר הבלתי נתפס הוא שכאן בעיר זה כבר כמעט הפך לשגרה. רק אתמול נשמעו במשך שמונה שעות ברצף צרורות ירי. אסור שדבר כזה יהפוך לשגרה. זהו כישלון חמור של הממשלה, שהפקירה את הביטחון האישי של האזרחים".