ארבעה ימים חלפו מאז ניסה טייס המשנה העומאני המאם אל-המאמי לרסק את טיסת פליי דובאי, וגם היום (ראשון) ממשיכים הגופים שאחראים על בדיקת הרקע של אנשי צוות זרים בטיסות לישראל להטיל את האחריות אחד על השני. נראה שבישראל 2026 זו כבר הפכה לשגרה: המחדל מתרחש, ואז מתברר שקדמו לו התרעות שאילו רק היו מקשיבים להן - הוא יכול היה להימנע. לא פעם, כמו במקרה של טיסת פליי דובאי, את ההתרעות האלה מספק מבקר המדינה - מוסד שהולך ונשחק בשנים האחרונות.
הדיווח: התבטאויות השנאה של הטייס-מחבל ברשת
(צילום: CNN)
מבקר המדינה מוגדר בחוק כגוף ממליץ בלבד, ולא אוכף; למרות זאת, בעבר הייתה יראת כבוד לדוחות המבקר, גם בציבור וגם במשרדי הממשלה. אלא שהפוליטיזציה ותרבות הבריחה מאחריות ומביקורת כרסמה במעמדו של המבקר, ובשלהי ימיה של הכנסת האחרונה אף נעשה ניסיון בוטה למנות לתפקיד את עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו. כיום, לאור פסיקת בג"ץ שיש לקיים הצבעה חוזרת בנושא, התפקיד אפילו לא מאויש. וזהו רק קצה הקרחון של היחס מצד הממשלה לגוף החשוב הזה: בדיקת ynet מעלה כי בשורת נושאים, המלצותיו של מבקר המדינה זכו להתעלמות ממשרדי הממשלה שעליהם מתח ביקורת.
"המחדל צועק לשמיים"
מבקר המדינה לשעבר מתניהו אנגלמן התריע כבר במאי 2024 כי ישנם כשלים בפיקוח ובידוק אנשי צוותי האוויר שמגיעים לישראל. על אף שהמליץ למל"ל לקיים עבודת מטה בשיתוף משרד התחבורה, משרד האוצר, רש"ת, שב"כ והמשטרה, נראה כי במטה לביטחון לאומי התעלמו מהמלצותיו.
"בגדול, המבקר צדק בכל מה שכתב, מא' עד ת'", טוען דני שנער, שעמד 25 שנה בראש אגף הביטחון, החירום והסייבר במשרד התחבורה. "הוא אומר שצריך להקים גוף ממלכתי, שאי אפשר שהכול יישב בממל"ת - מרכז המבצעים לאבטחת תעופה - גוף מבצעי שפועל תחת אגף הביטחון של משרד התחבורה ואחראי על מתן אישורי הגעה ביטחוניים לכלל הטיסות הזרות המבקשות לנחות - ושצריך לעשות עבודת מטה. ולא עשו". אייל חולתא, ראש המל"ל בממשלת בנט-לפיד, הוסיף: "מאז דוח המבקר ב-2024 לא עשו כלום. זה מחדל שצועק לשמיים".
המבקר היוצא אנגלמן, שהתריע על כשלים בפיקוח. המשרה עדיין לא מאוישת
(צילום: ועידת השלטון המקומי, MUNI EXPO 2026)
ההתעלמות הזו חזרה על עצמה בדוחות המבקר על מחדלי הדרום והצפון מאז 2023 ועל רקע המלחמה: בדוח מספטמבר 2025 נחשף כי פורום מנכ"לי המשרדים קיים 27 ישיבות ללא החלטה אופרטיבית אחת, המשל"ט האזרחי נסגר תוך שלושה חודשים, ופעלו 43 מוקדי חירום ללא סנכרון; ביוני 2025 עלה כי פינוי 43 יישובי קו העימות בוצע ללא תיאום בין משרדי הממשלה; ובפברואר 2026 נקבע כי פינוי 210 אלף תושבים התנהל בכשל מערכתי וללא בקרה על מיליארדים שהועברו למלונות.
גם אסון מירון ב-2021, לדברי אנגלמן, יכול היה להימנע. כבר ב-2008, כ-13 שנה לפני המחדל הטרגי שבו נספו 45 בני אדם - האסון האזרחי הגדול בתולדות ישראל לפני 7 באוקטובר - פורסם דוח מבקר המדינה בעניין הליקויים במתחם קבר רשב"י וההיערכות להילולת ל"ג בעומר.
ולא רק בעניינים אזרחיים: בדצמבר האחרון פרסם מבקר המדינה אנגלמן את הדוח הביטחוני השנתי שלו, שאותו הגדיר ככזה ש"צריך להדיר שינה מעיני שרי הממשלה". באותו דוח התריע המבקר על "שורה של ליקויים שנמצאו בנושאים בעלי היבטים ביטחוניים מגוונים: החל מההיערכות לאירוע טרור ברכבת הקלה בגוש דן, אבטחת נמל התעופה הבין-לאומי רמון, וביקורת מעקב על ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים; דרך העסקת יועצים במשרד הביטחון והפיקוח והבקרה של המשרד על השימוש שעושות חברות ביטחוניות במקדמי שיווק, סוכנים ומתווכים בעסקאות ייצוא ביטחוני; ועד מניעת זליגה של מחוללי מחלות ביולוגיים וידע לפיתוח נשק ביולוגי וניהול מאגרי המידע במשרד הביטחון ואבטחתם".
פרויקטור? לא פתרון קסם
בעקבות המקרה החריג של טיסת פליי דובאי, במערכת שוב יש מי שדורשים מינוי פרויקטור וגוף מתכלל. רו"ח עינב פרץ, מומחית לממשל וביקורת, לשעבר יו"ר איגוד מבקרי הרשויות המקומיות וכיום מנכ"לית המרכז הלאומי לידע וניהול מוניציפאלי, מסבירה ל-ynet שזהו אינו פתרון קסם: "צריך להיזהר, ולא לכל דבר להגיד 'צריך כאן מתכלל'. יש שרשרת פעילות וצריך להחליט איזה משרד ממשלתי הוא המוביל של האירוע. אם זה משרד התחבורה - כל שרשרת האירועים צריכה להיות תחתיו, ומישהו צריך לנהל את זה".
הטיסה והמחדל - כתבות נוספות:
לדבריה, יש להבדיל בין משבר רוחב מתמשך לתקלה באכיפת נהלים קיימים. "צריך להפריד: מתי צריך פרויקטור, כשהסוגיה אקוטית ומתמשכת, לבין מתי יש נוהל שלא מתקיים - שצריך לקיים אותו, ושצריך גוף אחד שיהיה אחראי עליו. אני לא חושבת שבטיסת פליי דובאי היה חוסר בהירות של מי עושה מה. דווקא שם היו נהלים, פשוט הם לא קוימו. הפער כאן הוא בין נוהל ברור לבין יישומו בפועל. יש נוהל, והנוהל ברור: טייסים צריכים להיות עם אזרחות לא ממדינת אויב".
בג"ץ פסל את הליך המינוי. עו"ד ראבילו
(צילום: שלו שלום)
בסוגיות רוחב מתמשכות, כמו הפשיעה בחברה הערבית או שיקום הצפון והדרום, פרץ מדגישה כי נדרש גוף מתכלל תחת משרד ראש הממשלה - אך עם סמכויות ביצוע: "אחרת כל משרד ימשיך לעבוד בעצמו". לצד זאת, היא מצביעה על עקרות מסוימת של דוחות הביקורת: "ההצלחה שלהם תהיה כשהם מיושמים. זה תלוי בדמות המבקר, עד כמה המסקנות אישיות, איך מעקב הליקויים מתבצע, ומה קורה אם לא מתקנים. דוח ביקורת הוא תחילת תהליך התיקון, וכדי להשלים אותו נדרשים גורם אחראי, לוחות זמנים, מעקב והשלכות לאי-תיקון. צריך מנגנון אכיפה גם לדוחות מבקר המדינה".
לא אוכף ולא מאויש
משרד מבקר המדינה, שבראשו עמד עד יולי מתניהו אנגלמן, ומאז הוא לא מאויש עקב שערוריית בחירת המבקר, ממלא את תפקידו במגבלות החוק, שלא מאפשר לו לאכוף את המלצותיו - אלא רק להצביע על הליקויים ולהתריע על הסכנה הנשקפת מהם. הגופים המבוקרים אומנם מחויבים לפי חוק להגיש למבקר תוכנית לתיקון הליקויים - אך מי שאמור לפקח על יישומם זו הכנסת, באמצעות הוועדה לביקורת המדינה שמזמנת את המבוקרים לתת דין וחשבון. גם לתקשורת שמסקרת את הנושאים ומעוררת שיח ולחץ ציבורי יש חלק בהשפעה על יישום ההמלצות.
במילים אחרות, החוק הוא שקבע שמבקר המדינה יהיה גורם ממליץ - ולא גורם אוכף. לעתים קרובות נהוג לחשוב שגופים שמוסד מבקר המדינה בודק "מצפצפים״ לחלוטין על המלצותיו, אבל זה לא מדויק כלל. גופים מיישמים המלצות ומתקנים ליקויים - אומנם לא את כולם, אבל מתקנים. כ-20% מהדוחות שמבקר המדינה מפרסם מדי שנה הם דוחות מעקב, שבהם חוזרים לנושא שנבדק בעבר ובוחנים את המצב העדכני. בדוחות הללו מציין המבקר גם ליקויים שתוקנו.
ח"כ מילביצקי והשר קרעי מתעדים עצמם עם הפתק של ראבילו, יוני
בחודש יוני התקיימו כאמור בכנסת הבחירות למחליפו של אנגלמן בין פרקליטו של רה"מ, עו"ד ראבילו, לבין שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון. חודש לאחר מכן, שופטי בג"ץ פסלו את ההליך, קבעו כי נפל בו פגם מהותי, והורו על הצבעה מחדש - שעדיין לא התקיימה מאז. הפסילה התרחשה אחרי ששורת חברי כנסת צילמו את עצמם בהצבעה, שאמורה להיות חשאית על פי חוק, עם פתק של ראבילו.
עומס שהולך ומחמיר
אבל מבקר המדינה אינו עוסק רק בענייני ביטחון: טבח 7 באוקטובר והשלכותיו על המדינה והחברה המחישו טוב יותר מכל אירוע אחר עד כמה שירותי הרווחה בישראל הכרחיים, בשעת חירום כמו גם בשגרה. לצד המשימות ה״שגרתיות״ כמו טיפול במשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים, נוער בסיכון, קשישים ומשפחות שמתמודדות עם אתגרים כלכליים, נפל על כתפי העובדות הסוציאליות (עו"סיות) גם הטיפול במשפחות שכולות, סיוע למפונים, למשרתי מילואים ולנפגעים.
כל זה קורה כאשר המצב במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות רק הולך ונהיה קשה יותר: משרד הרווחה והרשויות מתקשים מאוד לאייש את התקנים במחלקות, והעומס על כתפי העו״סיות הולך וגדל.
ב-2021 פרסם משרד הרווחה דוח פנימי (״דוח הפרופסיה״), שעוסק בקושי בגיוס עו"סיות ללשכות הרווחה ברשויות המקומיות. אלא שדוח המבקר מהחודשים האחרונים הראה כי המשרד לא הכין אומדן תקציבי כולל המפרט את המשמעות של יישום מלוא המלצות הדוח. סוגיה נוספת שלא טופלה נוגעת לעומס המוטל על העו״סיות: המשרד לא קבע מהו המספר המירבי של מטופלים לעו״ס, ולכן בינתיים העומס הולך וגדל.
״אף שמשרד הרווחה היה ער לעומסי העבודה של העו"סים, הוא טרם השלים את פיתוחה של נוסחה חדשה (שלפיה נקבע מספר התקנים שהמשרד מתקצב בכל רשות - ש״ק), וזאת אף שכבר חלפו שנתיים מאז פרוץ המלחמה, שהביאה להחרפת מצוקת כוח האדם במש"חים״, נכתב בדוח המבקר מחודש יוני 2026.
שנה וחצי המתנה לפסיכולוג
המלחמה הציבה גם את מערכת הבריאות בפני אתגרים חסרי תקדים: טיפול במספר עצום של פצועים, עומס כבד על מערך בריאות הנפש והמחסור במיגון בתי החולים. כבר בנובמבר 2023 התריע מבקר המדינה על פערים שעלו מסיוריו ביישובים הסמוכים לגבול, ובין היתר הוא ציין כי בבתי חולים מסוימים קיימים פערי מיגון המחייבים טיפול מיידי, בדגש על חדרים שבהם ניתן טיפול מציל חיים. גם דוח מבקר המדינה, שפורסם בתחילת 2026, ובחן את מצב המיגון בבתי החולים בחודשים ינואר עד ספטמבר 2024, חשף ממצאים מדאיגים שעוד רחוקים מפתרון.
עומס חמור במערך בריאות הנפש. אילוסטרציה
(נחום סגל)
לפי הנתונים, כ-56% ממיטות האשפוז ב-27 בתי החולים הכלליים שנבדקו בביקורת אינן מוגנות (כ-10,500 מתוך כ-18,900), וכ-41% מחדרי הניתוח ב-27 בתי החולים הכלליים שנבדקו בביקורת אינם מוגנים (168 מתוך 406). עוד עלה כי חלק ניכר ממכשירי הדימות וחדרי הצנתורים אינם מוגנים. באשפוז ההמשכי - בתי חולים גריאטריים, פסיכיאטריים ושיקומיים - במחוז דן של משרד הבריאות, כ-93% מהמיטות אינן מוגנות, כולל מיטות באזור "הכי מוגן שיש" (1860 מיטות אשפוז מתוך 2000).
המלחמה הציפה כאמור את הפערים בכלל תחומי החיים, ובהם גם במערך בריאות הנפש, שכבר שנים משווע לתקציבים ולכוח אדם. דוח חריף של מבקר המדינה שפורסם בפברואר 2025, כמעט שנתיים לאחר אירועי 7 באוקטובר, שרטט תמונה קשה של המענה הנפשי שניתן לישראלים אחרי הטבח ובימי המלחמה.
גם כיום, על אף הרחבת המענים בקופות החולים, קידום התוכנית הלאומית לבריאות הנפש של משרד הבריאות, שתוקצבה ב-1.4 מיליארד שקלים, וחתימה על הסכמי שכר חדשים במערכת - קבלת תור לפסיכולוג או פסיכיאטר במערכת הציבורית כרוכה בזמני המתנה ארוכים מנשוא. מסקר שערך פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית בנובמבר 2025 עולה כי זמני ההמתנה לטיפול פסיכולוגי ציבורי מגיעים בממוצע עד כשנה וחצי.
חסר מיגון, חסר ציוד
בדצמבר 2025 פרסם מבקר המדינה דוח על המיגון והמקלוט ברשויות המקומיות, והתריע כי לכ-25% מהתלמידים - כחצי מיליון ילדים ובני נוער - אין מיגון תקני בבתי הספר, וכתוצאה מכך תלמידים רבים לא יוכלו ללמוד בהם במהלך המלחמה. ממצאי סקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב מנהלי בתי הספר, עלה כי ב-39% מבתי הספר לא הצליחו כל התלמידים להגיע למרחבים המוגנים בתוך זמן ההתרעה.
ועדת החינוך של הכנסת והועדה לביקורת המדינה קיימו דיונים על ממצאי הדו"ח, שממנו עלה עוד כי ב-14% ממוסדות החינוך חסרי מיגון לחלוטין; 24% עם מיגון חלקי; 24% מיגון תקני; 38% מיגון בתקינה עודפת.
תלמידים מסתתרים מתחת לשולחנות בבית ספר בקריית שמונה עקב שיגור מלבנון, מאי השנה
(צילום: שימוש לפי סעיף 27א' בחוק זכויות יוצרים)
בביקורת אחרת, הצביע המבקר על המחיר הנפשי שגובה המלחמה מתלמידי ישראל. שיעור הילדים שחוו מצוקה נפשית היה גבוה עוד לפני 7 באוקטובר, כאשר 61% מההורים דיווחו שילדיהם סבלו מקשיים בשנים 2023-2018. המבקר מצא שכ-53% מתלמידי חטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים סבלו מסימפטומים פסיכוסומטיים בתחילת המלחמה, אך מרבית ההורים שילדיהם סובלים מקשיים לא נעזרו בשירות הפסיכולוגי חינוכי של הרשויות המקומיות, הפועל בבתי הספר ובגנים, מכיוון שלא ידעו על קיומו. הפער הזה בולט במיוחד אצל הורים בחברה הערבית ובחברה החרדית.
המבקר אף התריע כי משרד החינוך לא עדכן כבר יותר מ-35 שנה את היחס שבין מספר הפסיכולוגים החינוכיים ברשויות המקומיות לבין מספר התלמידים בהן. התוצאה: ילדים נאלצים להמתין כ-55 ימים בתור לשירות הפסיכולוגי-חינוכי והורים שזקוקים לתור דחוף נאלצים לשלם על כך למטפלים פרטיים.
בביקורת נוספת של המבקר, נאמר כי על אף ההמלצות בדוח מבקר המדינה משנת 2021 ובתהליך האסטרטגי שנערך במשרד החינוך בשנים 2022-2021, ועל אף החיוניות של אמצעי הקצה בבתי התלמידים והמורים לקיום למידה מרחוק בשעת חירום, מסקר ההצטיידות הטכנולוגית שערך משרד החינוך בראשית 2023 עלה שמוכנותם של בתי הספר בכל הנוגע להצטיידותם באמצעים ללמידה דיגיטלית בשגרה ובחירום נותרה חסרה, כך שכ-23% מבתי הספר שהשיבו על הסקר נמצאו ברמת הצטיידות נמוכה וכ-66% ברמת הצטיידות בינונית.
מסקרי המנהלים וההורים שערך משרד מבקר המדינה עלה כי גם בעת המלחמה היה מחסור ניכר באמצעים ללמידה ולהוראה מרחוק, בעיקר בקרב התלמידים (בכ-72% מבתי הספר), אך גם בקרב המורים (בכ-48% מבתי הספר). מחסור זה השפיע על היכולת לקיים למידה מרחוק ועל האפקטיביות שלה. 27% ממנהלי בתי הספר שלא הפעילו למידה מרחוק במצב החירום ציינו את המחסור הזה כאחת הסיבות העיקריות לכך.
