ה"וושינגטון פוסט" דיווח היום (שלישי) כי הפנטגון מעריך מחדש את היקף הנוכחות הצבאית במזרח התיכון, ואחת הסוגיות המרכזיות שעומדת בפניו היא צמצום כוחות במפרץ. בדיווח, שנשען של שמונה גורמים רשמיים וכאלה שתוארו כ"מעורים בפרטים", צוין כי הבסיסים האמריקנים באזור התמודדו במשך חודשים עם מתקפות איראניות.
הנזק שנגרם לאותם מתקנים, כך לפי הדיווח, הביא ל"הזדמנות של פעם בדור" להעריך מחדש את הנוכחות באזור - ובפנטגון כבר אותתו כי הם עשויים שלא לשקם את הבסיסים כפי שהיו לפני העימות. בכיר בפנטגון אמר כי המטות המשולבים ופיקוד המרכז של צבא ארה"ב (סנטקום) בוחנים את הנושא.
הבכיר מסר כי שר ההגנה פיט הגסת' עדיין לא הורה על בחינה רשמית של פריסת הכוחות, אך הוא תיאר זאת כ"תכנון זהיר", שעשוי בהמשך לסייע לממשל להחליט אם וכיצד לשקם את הבסיסים שנפגעו במלחמה. גורמים ניצים יותר בוושינגטון ניסו להשפיע על התכנון בפנטגון באמצעות הצעה להעביר את הכוחות לישראל.
בדיווח ציטטו דוח שפרסם במרץ הארגון הפרו-ישראלי JINSA (המכון היהודי לביטחון לאומי באמריקה), שקרא להעביר נכסים צבאיים אמריקניים נוספים לבסיס עובדה, אך בממשל טראמפ ניטשת מחלוקת בעניין - בשל חשש מ"ריגול ישראלי".
"תכנון זהיר". שר ההגנה פיט הגסת'
(צילום: REUTERS/Stoyan Nenov)
לפני כחודשיים, נזכיר, דיווחה רשת NBC על מסמך חסוי של אגף המודיעין הצבאי בפנטגון שקבע כי מאמצי המעקב של ישראל אחר בכירים אמריקנים חרגו מהמקובל, על רקע החשש ממידור מוחלט מהשיחות בין טראמפ לאיראן. וושינגטון וירושלים הכחישו אז את הדיווח. אחד הגורמים אמר אז לרשת האמריקנית כי היכולת של ישראל לבצע ריגול אנושי ואיסוף מודיעין טכנולוגי נמצאת ב"רמה קריטית". עוד נכתב במסמך, לדבריו, כי זוהו כמה אירועים ספציפיים שהגבירו את החשש בארה"ב.
בתוך כך, באיחוד האמירויות הופעלו מוקדם יותר התרעות, בשל מה שתיארה כ"איום טילים" לעברה. האזעקות הופעלו בדובאי - לראשונה זה כחודש וחצי. הרשות הלאומית לניהול מצבי חירום, משברים ואסונות של איחוד האמירויות קראה לתושבים להישאר במקום בטוח ולעקוב אחר ההוראות בערוצים רשמיים. כחצי שעה לאחר ההתרעות שנמסרו לתושבים, משרד הפנים האמירתי עדכן כי "המצב בטוח".
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פרסם מוקדם יותר ברשת Truth Social שבבעלותו "מפת סיפוח" למצר הורמוז, לאחר שאיים כי יכריז על נתיב השיט האסטרטגי כעל טריטוריה אמריקנית. בהמשך כתב כי "לא מתקיימות שיחות עם איראן, ולא מתוכננות כאלה. המצור הימי נשאר במלוא כוחו. מצר הורמוז פתוח ומתפקד. כל המוקשים הימיים הוסרו או נוטרלו".
טראמפ סתר את דבריו של חתנו ושליחו המיוחד, ג'ארד קושנר, שאמר כי השיחות שהממשל מקיים עם חלקים מהמשטר האיראני הן "הטובות ביותר אי-פעם" - אמירה שממנה התנערו בחדות באיראן ובמשמרות המהפכה, שאמרו כי "השקר הזה של טראמפ הוא בסך הכול פנטזיה, שפקדה אותו עקב אשליות כתוצאה מתבוסה וייאוש במלחמה".
ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח לפני כשבועיים כי איחוד האמירויות פעלה מול טראמפ להוציא מתקפה רחבה נגד איראן. זאת לעומת מדינות אחרות, כדוגמת קטאר, סעודיה, טורקיה ופקיסטן שדחקו בו לבטל אותה. כזכור, טראמפ שקל ברצינות, כך לפחות לפי דיווחים, לתקוף מתקנים ותשתיות באיראן - אך בסופו של דבר החליט שלא לעשות זאת.
בישראל העריכו כי טהרן עשויה לנסות להרחיב את העימות האזורי אם תגיע למסקנה שהמשך המצור מסכן את יציבות המשטר, שכן הדיווחים האחרונים הצביעו על כך שבאיראן גוברת ההבנה כי המערכה אינה מתנהלת רק בשדה הצבאי. המצור הימי והפגיעה ביכולת של איראן לייצא נפט ולייצר הכנסות מכבידים על המשטר, בעוד שארצות הברית ממשיכה להפעיל עליה מנופי לחץ כלכליים.
גורם איראני בכיר אמר אז לסוכנות הידיעות רויטרס כי "איראן החליטה לשנות את מדיניותה מהגנתית ל'התקפית לחלוטין'". לדבריו, "כל הגופים האיראניים יהיו ערוכים להסלמת המתיחות במצר הורמוז ובאזור - אם המאמצים הדיפלומטיים ייכשלו". אותו גורם אף טען כי איראן הציבה לארה"ב דד-ליין של כמה שבועות ליישום מלא של מזכר ההבנות שנחתם בין המדינות.
