הסבירות והנבצרות: מתח לקראת הכרעות שופטי בג"ץ
הציבור נושא עיניים אל שופטי בית המשפט העליון שיידרשו להכריע בשתי החלטות משמעותיות: ההחלטה הראשונה היא בעניין העתירות שהוגשו נגד החוק לביטול עילת הסבירות, דיון שבו נכחו באופן תקדימי כל 15 שופטי העליון. ההחלטה השנייה היא בעתירות שהוגשו נגד חוק הנבצרות, שם ישב הרכב מורחב גם כן ובו 11 שופטים. אולם, ההחלטות צפויות ככל הנראה להתקבל לאחר פרישתה של נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, ב-16 באוקטובר.
דיון מעניין צפוי להתקיים ב-22 באוקטובר, אז יידרש בג"ץ לעתירות המבקשות לחייב את שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר שנמנע מלעשות זאת בחודשים האחרונים. את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון ומפלגת יש עתיד, ובהן דרישה להורות ללוין לכנס את הוועדה באופן מיידי תחת החוק הקיים. מנגד, לוין צפוי לטעון שסמכות כינוס הוועדה נתונה לשר המשפטים, כולל ההחלטה על מועד הכינוס, וכי לדעתו אין מקום להתערבות בית המשפט בנושא. הוועדה, נזכיר, לא כונסה מאז אפריל 2022.
ישנה עתירה נוספת שהגישו לבג"ץ שורת ארגונים ובכירים לשעבר במערכת הביטחון, נגד הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית לפרשת פגסוס. העותרים, ובהם ראש שב"כ לשעבר נדב ארגמן, מפקד חיל האוויר לשעבר אמיר אשל, וראשי "מאבק עורכי הדין נגד ההפיכה המשטרית" ("הגלימות השחורות"), טוענים כי כינון הוועדה הממשלתית בעניין הרוגלות מנוגד לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולעמדת אנשי מערכת הביטחון, וכי האצלת סמכות לוועדה לבדיקת הליכים פליליים מתנהלים – מבטאת חריגה מסמכות של הרשות המבצעת. עדיין לא נקבע תאריך לדיון.
הנשיאה היוצאת והנשיא הנכנס: כאמור, באמצע החודש הנוכחי צפויה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, לפרוש מתפקידה. חיות מכהנת כבר 20 שנה כשופטת בעליון וכשש שנים כנשיאה. על פי שיטת הסניוריטי הנהוגה בעליון, מי שאמור להחליף את חיות בתפקידה הוא המשנה לנשיאה כיום, השופט יצחק עמית שיחגוג את יום הולדתו ה-65 ארבעה ימים בדיוק לאחר פרישת חיות. אולם, שופט העליון יוסף אלרון הודיע בחודש האחרון על התמודדותו המפתיעה לתפקיד הנחשק, בניגוד לשיטה המקובלת.
משפט נתניהו: בבית המשפט המחוזי בירושלים יתחדשו באולם 315 משפטי האלפים, רק שבועיים לאחר חג שמחת תורה. אביה של השופטת העומדת בראש ההרכב, רבקה פרידמן-פלדמן, נפטר ובעקבות אבלה של השופטת נדחו הדיונים במשפט. מי שצפויים לעלות על דוכן העדים באמצע חודש אוקטובר, כשיחודשו הדיונים, הם שני חוקרי משטרה, דותן מליחי וליאור שפיץ.
הכנסת חוזרת מהפגרה לחקיקה אינטנסיבית
בעוד שבוע וחצי הכנסת תשוב מפגרת קיץ ארוכה – שבמהלכה הלחצים והמאבקים בתוך הקואליציה רק גברו: על אף הניסיונות להראות חזית מאוחדת, ראשי המפלגות יודעים שכשישובו לחוקק הם יצאו למלחמה. אחרי מושב ראשון שהתמקד ברובו בחקיקה של המהפכה המשפטית, מצפים השותפים הקואליציוניים מראש הממשלה נתניהו שיתחיל ליישם את ההסכמים ביניהם. החרדים דורשים את חוק הפטור מגיוס ומאיימים כי הם מוכנים "ללכת עד הסוף", גם אם זה יעלה בפירוק הממשלה. החוק, שהיה נראה לפני שלושה חודשים כמשימה הראשונה של הקואליציה, עם פתיחת כנס החורף, נדמה עכשיו כמשימה מורכבת שדורשת זמן ותעלה בדמות מתווה מתון יותר, המחייב גם את החרדים לתרום לחברה הישראלית בדרך כזו או אחרת.
במקביל, שר המשפטים יריב לוין לא מתכוון לרדת בקלות מחקיקת המהפכה המשפטית ומעוניין לקדם את השינוי בוועדה לבחירת שופטים, רגע אחרי שהנשיאה אסתר חיות תסיים את תפקידה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יקדם את חוק המצלמות שיעניק למשטרה סמכויות חסרות תקדים במרחב הציבורי, ויפעל גם להחמרת מדיניות שב"ס בתנאי האסירים. שר התקשורת שלמה קרעי יקדם בחקיקה משולבת את הרפורמה בתקשורת. נוסף לכל אלה, עדיין לא ברור איך פסיקות בג"ץ בנוגע לחוק הנבצרות ועילת הסבירות ישפיעו על החקיקה במושב הבא ואם בקואליציה יקבלו אותן או ינסו למצוא דרך לעקוף אותן.
חשש מעליית הריבית והאינפלציה, דאגה מדירוג האשראי והעמקת הגירעון
החודש הקרוב עתיד להיות צפוץ ומכריע למדי בתחום הכלכלי: בין השאר, יתבררו גובה הגירעון בתקציב המדינה, שיעור האינפלציה, מחירי הדירות ושכר הדירה, וגובה הריבית במשק (אוקטובר-נובמבר). צפוי גם פרסום דוח חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס למדינת ישראל.
כבר ב-12 באוקטובר יפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, את גובה הגירעון בתקציב המדינה, והחשש הוא שהגירעון יעלה עוד בשל צמצום בהכנסות המדינה ממסים וגידול בהוצאות הממשלה.
למחרת, ביום שישי בלילה, תפרסם חברת דירוג האשראי הבינלאומית הנחשבת מודי'ס את הדוח שלה על כלכלת ישראל. לפי שעה, עדיין מרחפת השאלה האם החברה תוריד את הדירוג, אולם ההערכות הן שהיא תימנע מכך בשלב זה וכלכלניה ימתינו עוד קצת כדי לבחון האם הממשלה תעצור לחלוטין את חקיקת הרפורמה המשפטית – שהשפעתה על הכלכלה שלילית.
ב-15 בחודש תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר, ועל פי התחזיות שיעור האינפלציה השנתי יעלה עוד, מעבר לשיעור הנוכחי – 4.1% בשנה. במדד ייכללו מחירי שכר הדירה שזינקו בקיץ האחרון. כמו כן, באותו היום תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גם את מחירי הדירות שירדו לאחרונה בשל הקיפאון שנוצר בשוק הנדל"ן בעקבות עליית הריבית על המשכנתאות.
ב-23 בחודש יפרסם בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, את גובה הריבית הבסיסית במשק. החשש הוא שהריבית תעלה בעוד רבע אחוז בשל האינפלציה הגבוהה, לשיעור שנתי של 5.0% – שמשמעותו 6.5% ריבית פריים.
כמו כן, מייד אחרי החגים צפויה החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגיד בנק ישראל ירון באשר להארכת כהונתו לקדנציה שנייה בת חמש שנים.
במקביל, לקראת סוף החודש מתוכננות עוד העברות תקציביות שיביא משרד האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת. לדברי גורמים במפלגות החרדיות צפויה עוד העברת כספים לטובת הציבור החרדי – העברה שטרם בוצעה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.
בנוסף, צפויות התייקרויות של מוצרים, בעיקר בתחום המזון וההיגיינה, שעליהן הודיעו מראש חברות שעיכבו את עליית המחירים לאחרי החגים.
המפגינים: מוכנים לשיבושים ולשביתות
למרות פגרת הכנסת ותקופת החגים, המחאה נגד המהפכה המשפטית המשיכה עם ישראלים שהגיעו להפגנות מוצ"ש מדי שבוע, ביותר מ-100 מוקדים ברחבי הארץ. למרות החורף הקרב, בארגוני המחאה מתכוונים להמשיך ולהפעיל את הבמות בכל הארץ ואף להשיב לפעילות במות שיצאו להפסקה בתקופת הקיץ.
לדברי מקורות במטה המאבק, "אם הממשלה תחליט לשוב ולקדם את חוקי ההפיכה המשטרית, הכוונה היא לשוב ולחדש את ימי השיבוש ואף להחריפם. אם הממשלה תנסה שלא לכבד את פסיקת בג"ץ, אנחנו ערוכים להשבתה כללית ממושכת שבה ישתתפו מספר לא מבוטל של סקטורים מהמגזרים השונים".
בנוסף, ארגוני המחאה פועלים במרץ בזירה המוניציפלית, לקראת הבחירות המקומיות שייערכו ב-31 באוקטובר. המטרה: להעלות את אחוז ההצבעה ולהביא לניצחונם של מועמדים ורשימות דמוקרטיים-ליברליים התומכים במחאה.
מטה המאבק "חופשי בארצנו", מחאת האקדמיה ומחאת הסטודנטים נערכים לשיבוש אזהרה של מוסדות ההשכלה הגבוהה ב-15 באוקטובר.
בסוף החודש: בחירות ברשויות המוניציפאליות
שוב נפגוש את הקלפיות: ב-31 באוקטובר יבחרו אזרחי ישראל את ראשי הרשויות שלהם בבחירות המקומיות. רוב עמדות ההצבעה ייפתחו בשעה 7:00 וייסגרו בשעה 22:00. במסגרת יום השבתון, שירותי התחבורה ושאר השירותים הציבוריים יפעלו כרגיל.
בשונה מהבחירות המרכזיות לכנסת, אלו הן בחירות על חיי היומיום עצמם – חינוך, בריאות, תחבורה ותרבות, על צביון עיר המגורים וסגנון החיים בה – מה שבעת הזאת נראה קריטי במיוחד בשל הלך הרוח הציבורי והמהומות האחרונות סביב קונפליקט דת ומדינה. ייתכן שהמצב הפוליטי המתוח יגרום לאחוז הצבעה גבוה במיוחד בבחירות המקומיות.
הבחירות ייערכו ב-253 רשויות מקומיות הכוללות 77 עיריות, 123 מועצות מקומיות ו-53 מועצות אזוריות. לפי פנקס הבוחרים הסופי, מספר בעלי זכות הבחירה הכללי עומד על 7,348,541 תושבים, שיוכלו לשלשל את פתקם בקלפי הסמוכה לביתם, שאליה הם משויכים.
בעוד כשבוע, ב-12 באוקטובר, יפרסם משרד הפנים את הרשימות הסופיות של המועמדים בכל עיר ובכל מועצה, כולל אלה שנפסלו כי לא עמדו בקריטריונים הנדרשים על פי חוק. הרבה מהתמודדים ברשויות הם פנים חדשים בנוף הפוליטי, אזרחים שמבקשים להחליף את ראשי העיר המכהנים, והשנה גם ארגוני המחאה נגד המהפכה המשפטית לוקחים חלק משמעותי ומבקשים לצבור כוח במועצות העיר השונות כדי לעמוד נגד הממשלה הנוכחית.
בחירת מפכ"ל "נאמן" ונציב שב"ס ש"יעשה סדר"
עבור השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, תקופת "אחרי החגים" השנה היא אולי המשמעותית ביותר מאז השבעתו: האתגר המרכזי שיעמוד בפניו בחודשים הקרובים הוא מינויים של מפכ"ל למשטרת ישראל ונציב לשירות בתי הסוהר. המפכ"ל יעקב שבתאי והנציבה קטי פרי יפרשו מתפקידם באמצע חודש ינואר, אחרי שלוש שנים סוערות במיוחד.
בן גביר כבר החל לבצע, כפי שטוענים מקורביו, בחינות למועמדים לתפקידים. בשני הארגונים, המשטרה והשב"ס, עומדת במרכז שאלת ה"נאמנות" לשר, שרואה בתפקיד המפכ"ל והנציב כמי שאמורים "ליישם את המדיניות" שלו, לתפיסתו. עם כניסתו לתפקיד, אמר השר ש"אני לא עציץ" וקידם שינוי חוק כדי לאפשר לו השפעה גדולה יותר בתוך הארגונים.
ההערכה היא שהשוטר מספר אחת ייבחר מבין ניצבים שמשרתים או שירתו בעבר במשטרה. סגן המפכ"ל ניצב אבשלום פלד שיפר את מעמדו בסגל הפיקוד הבכיר ונחשב לאיש אמונו של השר. פלד נתפס כמי שקודם במהירות תחת בן גביר, ולמועמד "נוח" עבורו. יש המגדירים אותו כ"מקורב ביותר".
שני מועמדים נוספים הם ניצב דורון תורג'מן, מפקד מחוז ירושלים, שכהונתו בתפקיד לוותה בעלייה באלימות שוטרים, וניצב יורם סופר, שמונה לפרויקטור לחברה הערבית והתבטא בעבר לטובת השר נגד מתנגדי המהפכה המשפטית. קצינים אחרים שראוי כי השר בן גביר יבחן ברצינות את מועמדותם לתפקיד המפכ”ל הם מפקד מחוז מרכז ניצב אבי ביטון ומפקד מחוז דרום ניצב אמיר כהן.
בן גביר עומד במשבר אמון קשה בשירות בתי הסוהר מול הנציבה קטי פרי, שתסיים את תפקידה בינואר 2024, וההערכה כי הוא מחפש מועמד מבחוץ "שיעשה סדר בארגון". לפי גורמים שמעורים בנושא, יש ארבעה מועמדים על שולחנו של השר, ביניהם סגן הנציבה גונדר מוני ביטן, שהחל את דרכו כסוהר שמכיר את השב"ס מלמטה ועל כל צדדיו, וניצב עוזי לוי, מפקד מחוז ש"י שרואה עצמו כמועמד מתאים.
תרגילי צה"ל ברקע מחאת המילואימניקים, וההסכם עם סעודיה
הדאגה מפני הפגיעה בכשירות הצבא למלחמה צפויה ללוות ביתר שאת את התקופה הקרובה בצה"ל: עם החזרה מהחגים, הצבא יחדש בשבועות הקרובים את תרגיליו הגדולים, בדגש על תרגילי האוגדה ותרגילי חיל האוויר המרכזיים. תרגיל ה"בלו-פלאג", שמתקיים יחד עם חילות אוויר זרים, צפוי להתרחש בסוף החודש ובתחילת נובמבר.
האימונים הגדולים ייערכו בצל המחאה נגד המהפכה המשפטית והפסקת שירות המילואים של למעלה מאלף טייסים וקצינים. כדי לתכנן את התרגילים בהתאם, בחיל האוויר ידרשו לדעת האם החלטתם להפסיק את השירות היא סופית.
נושא אחר שעל הפרק וצפוי לצבור תאוצה החל מהשבוע הבא, נוגע לעמדת מערכת הביטחון בסוגיית העשרת הגרעין בסעודיה, כחלק מהסכם נורמליזציה אפשרי. לאחר שראש הממשלה נתניהו דהר בחודשים האחרונים להסכם מאחורי הקלעים, מבלי שהמטכ"ל גיבש עמדה מקצועית על אפשרות של גרעין סעודי עצמאי, שר הביטחון גלנט הבהיר בשבוע האחרון כי הנושא ייבחן בצורה אחראית ומקיפה וב"מסלול הנכון". בצה"ל צפויים בקרוב לגבש גם עמדה מקצועית באשר להקלות משמעותיות לפלסטינים כחלק מההסכם.
בנוסף, הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי צפוי לגבש סופית את התוכנית הרב-שנתית החדשה "מעלות", שתצא לדרך בינואר 2024. במסגרת התוכנית, ייקבעו סדרי העדיפויות של צה"ל בכל הקשור לבניין הכוח ומהלכי ההתעצמות, בדגש עיקרי לתוכנית תקיפת מתקני הגרעין באיראן ומלחמה רב-זירתית. כמו כן, הלוי טרם סיים לגבש את כל המטה הכללי שירוץ עימו בכהונתו: שני המינויים המרכזיים שנותרו פתוחים נוגעים לאגף המבצעים, בראשות אלוף עודד בסיוק ומפקד פיקוד המרכז, אלוף יהודה פוקס, שכבר נכנס לשנתו השלישית שבה הוא אמור לסיים את כהונתו הסוערת. הלוי נדרש להחליט אם לקבוע את מחליפיהם של השניים בקרוב, או לדחות את דיון השיבוצים בעניינם לסוף השנה.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.10.23
