בימים האחרונים דומה שישראל נמצאת תחת צונאמי של סנקציות מצד מדינות שונות בעולם. פעם זה נגד השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, פעם זה נגד מתנחלים ופעם זה חרם אקדמי של אוניברסיטה כזאת או אחרת באירופה. לכך מצטרפת גם תנועת החרם שפועלת נגד ישראל שנים רבות, ומתגברת ומתחזקת מאוד מאז 7 באוקטובר 2023, כשהיא מקבלת גיבוי ותמיכה ממדינות כמו קטאר ומארגונים איסלאמיים שונים, תומכי חמאס. ביחד מתקבלת חזית אנטי-ישראלית מתואמת ומגובשת.
הסרטון שפרסם בן גביר - ועורר גינויים וצעדים נגד ישראל
עד 7 באוקטובר הצליחה ישראל להתמודד יחסית בקלות עם הנזקים שתנועת החרם ניסתה לגרום למדינה ולאזרחים ישראלים, משום שהם היו מצומצמים למדי. היו למשל ניסיונות לפגוע בישראל במישור הכלכלי, אך הם לא צלחו כיוון שאף אחד לא רצה להוציא השקעות מישראל בגלל הכלכלה החזקה שלה. גם חרמות בתחום האקדמי או התרבותי היו תופעות שוליים וכמעט שלא הורגשו.
אלא שמאז הטבח נראה שממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו הרימה ידיים, ומאפשרת לתופעה להשתולל. תנועת החרם זוכה להצלחות לא מעטות שבאות לידי ביטוי בתחומים מגוונים. היא מצליחה להכפיש את שמה של ישראל בעולם, והדבר ניכר בסקרי דעת קהל ונתונים שמצביעים על כך שישראל הופכת יותר ויותר למדינה מצורעת.
זה מגיע בצורה של אמירות אנטי-ישראליות כלפי ישראלים בחו"ל, או בצורה של אמנים שמסרבים להופיע בישראל וסופרים שמסרבים שספריהם יתורגמו לעברית. ראינו גם ניסיונות להוציא את ישראל מהאירוויזיון או מפיפ"א, שהיו הרבה יותר מסוכנים מבעבר.
במקביל יש גם ניסיון הולך וגובר להוציא השקעות מהארץ ובכך לחנוק את ישראל כלכלית, כמו למשל קרן העושר הנורבגית – קרן ההשקעות הגדולה בעולם – שהוציאה את ההשקעות שלה מישראל. זה נכון גם לגבי הרשימה השחורה של מועצת האו"ם לזכויות אדם, שמטרתה לפגוע כלכלית בחברות בינלאומיות וישראליות שפועלות מעבר לקו הירוק.
אמנם לא ננקטו צעדים נגד אזרחים וגופים ישראליים בתוך הקו הירוק – למעט צווי המעצר של בית הדין בהאג (ICC) נגד רה"מ נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט – אבל מדובר בתופעה שאינה נחלתה של תנועת החרם בלבד. מדינות אנטי-ישראליות באיחוד האירופי, כמו צרפת, אירלנד ובלגיה, מנסות לפגוע בישראל גם מתוך מוסדות האיחוד האירופי. כך למשל הפגיעה בהשתתפות ישראל בתוכנית הורייזון ובשיתופי פעולה מדעיים, כשהמטרה היא "להעניש" את ישראל ולפגוע בה כלכלית.
במקביל, כפי שנכתב, מתרבות הסנקציות מצד מדינות שונות. הסיבה לצונאמי הנוכחי נעוצה בין היתר בדיווחים ובסרטונים שיוצאים מיו"ש ובהם נראים מתנחלים קיצונים משתוללים, נוהגים באלימות כלפי פלסטינים ופוגעים ברכוש. אלה מקבלים "חיזוק" בדמות הדיווחים על בנייה מסיבית בהתנחלויות בגיבוי הממשלה, וגם חקיקת חוק עונש מוות למחבלים. זאת בנוסף לעובדה שלעולם נמאס מהמשך המלחמה בחזיתות השונות, שכבר נותן את אותותיו במחירי הדלק ובירידה בבורסות, ולהתבטאויות של שרים בממשלת ישראל – כשמעל כולם עומד הסרטון של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר משפיל את פעילי המשט לעזה, סרטון שהיה בעיני מדינות רבות חציית קו אדום.
רק אתמול הודיע שר החוץ הצרפתי, ז'אן נואל בארו, כי מדינתו החליטה לאסור על כניסתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשטחה – אחרי שבחודש שעבר כבר התקבלה בצרפת החלטה דומה לגבי בן גביר, בצל סערת המשט. "סמוטריץ' מקדם באופן פעיל את סיפוח הגדה המערבית, אותה הוא תובע בגלוי, הקמת התנחלויות חדשות בגדה המערבית, התיישבות מחדש בעזה, קריסה כלכלית של הרשות הפלסטינית והשלכותיה ההרסניות על האוכלוסייה הפלסטינית", הסביר שר החוץ בארו, "זוהי מדיניות שאינה יכולה להתקבל על ידי הרוב המכריע של הקהילה הבינלאומית, הנאמנה בתוקף לפתרון שתי המדינות". בכך מצטרפת צרפת לאירלנד, שאסרה על כניסת השרים בשבוע שעבר, ולבריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד ונורבגיה שעשו זאת כבר ב-2025.
הניסיון להטיל סנקציות אישיות על שרים צפוי להישאר על שולחן הדיונים של האיחוד האירופי, ומי שעלול להיפגע הוא בן גביר. "הוא גרם נזק אדיר לישראל בהתנהגות שלו סביב המשט", אמר גורם ישראלי, "הוא הביא את זה על עצמו"
הצעד של שש המדינות
בצרפת אסרו גם את כניסתם של ארבעה בכירים בארגוני מתנחלים ושל עוד 21 מתנחלים. רשימת השמות טרם פורסמה. הסנקציות האלה הן למעשה חלק מצעד משותף שמובילה צרפת ביחד עם חמש מדינות נוספות – בריטניה, קנדה, נורבגיה, אוסטרליה וניו-זילנד – להטלת סנקציות על "גורמים המקדמים אלימות ביו"ש".
במקביל, בהצהרה בפרלמנט הבריטי הכריזה שרת החוץ, איווט קופר, על "תוכנית פעולה" בתגובה ל"שיא בהרחבת ההתנחלויות ועלייה באלימות בגדה המערבית", ותוך "דחיפה ליישום דחוף של תוכנית 20 הנקודות לשלום". לדבריה, הסנקציות שמטילות שש המדינות מתואמות נגד "רשתות המימון והתמיכה של מתקפות של מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית". היא אף המליצה לעסקים בריטיים להימנע מפעילות ב"התנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות". היא הודיעה על סנקציות נגד שישה ארגונים ואדם אחד, שמעורבים ב"מימון, עידוד וביצוע אלימות מתנחלים בגדה המערבית הכבושה".
קנדה מצידה הודיעה על סנקציות, שכוללות איסור כניסה וסנקציות פיננסיות, נגד שני אזרחים וחמישה ארגונים או מאחזים. אוסטרליה כבר הטילה בתחילת החודש סנקציות על שלושה אזרחים ושישה מאחזים. ניו-זילנד אסרה על כניסתם של שלושה אזרחים ישראלים, שמצטרפים לרשימה שחורה של 35 אישים שנאסר עליהם להיכנס למדינה, ובהם בן גביר, סמוטריץ', דניאלה וייס, ראש תנועת אמנה זאב חבר (זמביש), אלישע ירד, נועם פדרמן, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין.
בתגובה לסנקציות החדשות של שש המדינות, מסר משרד החוץ כי "ישראל דוחה בתוקף את הצעדים המבישים שאימצו ממשלות זרות נגד אזרחים ישראלים, גופים ושר בממשלה. המהות האמיתית של צעדים אלה, שמוסווים כצעדים נגד אלימות, היא הניסיון לכפות עמדה פוליטית בנוגע לזכותם של יהודים לחיות בארץ ישראל ומתייחסת לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מה שמשותף לממשלות אלה הוא הכישלון הרועש שלהן במלחמה באנטישמיות השולטת במדינותיהן שלהן".
לדברי המשרד, "מדיניות אנטי-ישראלית מהסוג שאימצו רק מזינה את האנטישמיות הזאת. באופן מפתיע, ממשלות אלה נכשלו גם בהטלת סנקציות או נקיטת פעולה נגד התופעות שממש מניעות את האלימות: מדיניות משכורות של הרשות הפלסטינית למחבלים ('שכר תמורת רצח') והסתה".
שר החוץ הצרפתי הסביר אתמול כי "סמוטריץ' מקדם באופן פעיל את סיפוח הגדה המערבית, אותה הוא תובע בגלוי. זוהי מדיניות שאינה יכולה להתקבל על ידי הרוב המכריע של הקהילה הבינלאומית, הנאמנה בתוקף לפתרון שתי המדינות"
בנוסף לסנקציות, בשבוע שעבר פתחו הרשויות בצרפת בחקירה שבמרכזה עומדים חשדות לעינויים ופשעי מלחמה, לאחר ששר החוץ בארו הגיש תלונה על התעללות באזרחי צרפת שהשתתפו במשט לעזה, בעקבות הסרטון של בן גביר. גם איטליה – מדינה ידידותית לישראל – הודיעה שתפתח בחקירה נגד בן גביר בעקבות השפלת אזרחים איטלקים במשט. תגובתו התוקפנית של השר רק העצימה את המשבר. "ארץ המגף הפכה לארץ הכפכף", אמר בן גביר, "ישראל אינה ילדת כאפות של חבורת תומכי טרור שקרנים שממציאים עלילות ושקרים נגד לוחמינו. אני לא נרתע מחקירה כזאת או אחרת ואמשיך לעמוד בגאווה לצד לוחמינו". שר החוץ האיטלקי, אנטוניו טיאני, הגיב: "אין לי מילים לתאר את דבריו של בן גביר כלפי איטליה. אמירות בלתי מקובלות שאנו דוחים על הסף. הן אינן ראויות לשר".
על שולחן האיחוד האירופי
ככל הנראה, זה עוד לא הסוף. האיחוד האירופי שמאחד 27 מדינות, כבר הצליח להגיע לקונצנזוס לגבי הטלת סנקציות על מתנחלים קיצונים, וכעת צובר תאוצה מהלך שנועד להעביר במפגש שרי החוץ של האיחוד ב-15 ביוני החלטה על סנקציות נגד סמוטריץ' ובן גביר. גרמניה מתנגדת לסנקציות על סמוטריץ' אך עשויה לתמוך בסנקציות נגד בן גביר – אם כי ייתכן שגם זה יימנע בעקבות וטו של צ'כיה.
לפי הערכות של גורמים המעורים בדיונים, הסיכוי לקדם בשלב זה צעדים כלכליים משמעותיים נגד ישראל נמוך יחסית, אך הניסיון להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראלים צפוי להישאר על שולחן הדיונים גם אם לא יאושר כבר בישיבה הקרובה. גורם שמעורה בפרטים אמר כי בן גביר גרם בהתנהגותו סביב המשט נזק אדיר לישראל, ו"הוא זה שהביא את זה על עצמו". גורם ישראלי בכיר נוסף אמר: "אני לא רואה כרגע סנקציות על שרים ישראלים, אבל דברים יכולים להשתנות עד השבוע הבא. זה סביר יותר לגבי בן גביר, בגלל הסרטון של השפלת פעילי המשט. לגבי סנקציות על מוצרים מהתנחלויות, גם כאן כרגע לא נראה שזה קורה. כחלופה הם מתחילים להשית סנקציות לאומיות, כולל על שרים".
מעבר לפגיעה באזרחים ישראלים ובניסיונות לפגוע בכלכלה, מאחורי התופעות האלו עומדת סכנה גדולה יותר. אם לפני 20 או 30 שנה פעילי BDS ניסו להכריח את ישראל להיכנס למו"מ עם הפלסטינים כדי לממש את חזון שתי המדינות, כיום ברור שזאת לא המטרה. תנועת החרם מנסה לפגוע אנושות במדינת ישראל עד שלא תהיה לגיטימית בעיני אומות העולם ולא תוכל להתקיים.
מול הסכנה הזאת, ממשלת ישראל לא עושה דבר. היא לא מתייחסת לכך כאל חזית לכל דבר, לא מפעילה את יהדות העולם או ממשלות ידידותיות, לא פועלת בנחרצות נגד מימון ארגוני החרם – כסף שמגיע מטורקיה, קטאר וארגונים איסלאמיים בכל העולם. גם אם היא תתעשת, או שיהיו חילופי שלטון והממשלה החדשה תפעל, ייקחו לפחות שנה-שנתיים עד שיורגש שינוי – שתלוי כמובן גם במתרחש בחזיתות השונות.
פורסם לראשונה: 00:05, 11.06.26
