רגע לפני הבחירות, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-תע"ל) התייצבה באולפן ynet לשיחה "אחת על אחת" עם מורן אזולאי. בין היתר הן דיברו על הילדות עם אבא שעבר תאונת עבודה, התנאי שהציבה לבן זוגה כשהתחתנו ובאיזה מקומות בארץ היא חוששת לבקר? צפו בריאיון המלא, שצולם לפני סערת הציוץ של תומא סלימאן שבו היא כינתה את המחבלים חברי ארגון "גוב האריות" בשכם כשהידים.
צפו בראיונות נוספים של "אחת על 1":
2 צפייה בגלריה
עאידה תומא-סלימאן. "אם לא הייתי נזהרת באותו הרגע זה עלול היה להפוך למשהו אלים"
(צילום: דנה קופל)
לפני חודש ח"כ תומא-סלימאן לקחה את הנכדים לטיול בצפון, ובדרך הם עצרו בקריית שמונה. ברגע, הטיול המהנה קיבל תפנית. "זה לא אומר כלום על אנשי קריית שמונה, אבל היו צעירים שזיהו אותי והתחילו לצעוק ליד הנכדים 'רק בן גביר יטפל בכם', 'מגיע לכם, איך שבן גביר יטפל בכם', 'למה את מדברת עם הערבים שלך בערבית? את חיה במדינה יהודית'".
"אני חושבת שאם לא הייתי נזהרת באותו הרגע זה היה עלול להפוך למשהו אלים", תיארה. "אני לא מסוג האנשים שמפחדים מאלימות, אבל הנכדים היו שם, ובשבילי זה היה לעבור על כל הקווים האדומים. באותו רגע רק שמחתי על זה שהם לא מבינים עברית כי יכולתי להגיד להם שהם הלכו לאיבוד וביקשו לדעת איך להגיע הביתה. ובאמת הם הלכו לאיבוד, הצעירים האלה".
תומא-סלימאן גדלה בנצרת, ובגיל צעיר אביה עבר תאונת עבודה ולתקופה ארוכה היה מחוסר הכרה. נטל הפרנסה נפל על האם והילדות. "היא סיכמה עם מפעל טקסטיל להביא לנו כל יום את העבודה שהם עשו כדי שנעשה את האריזה בבית. ככה היא תוכל לטפל בבן זוג, בבנות וגם לעבוד מהבית".
"היינו מתיישבות אחרי בית הספר, עושות שיעורי בית ועד 19:00 בערב מקפלות, עושות אריזות ומכינות את העבודה ליום שאחרי. היא עשתה תחרויות בינינו 'הראשונה שמסיימת 100 חולצות לתוך האריזה מקבלת רבע לירה', אז זה היה שווה לחמישה ארטיקים".
2 צפייה בגלריה
תומא-סלימאן. "ככל שאת צוברת יותר כוח מתחילים לשים לב אליך וההתנגדות מתחזקת"
(צילום: דנה קופל)
מתחילת הדרך בעולם הציבורי פעלה תומא-סלימאן לקידום זכויות הנשים בחברה הערבית, ובכלל. בהתחלה, היא מספרת, לא הייתה התנגדות רבה לפעילות. "למדתי עם השנים שככל שאת צוברת יותר כוח מתחילים לשים לב אליך וההתנגדות נעשית יותר חזקה. כל עוד לא תופסים את מה שאת עושה באופן רציני וחושבים 'יאללה, עוד אישה, תנו לה לדבר – היא תסיים עם זה ותחזור הביתה', הם לא יתנגדו אליך בנחרצות. כשאני מעוררת התנגדות גדולה אני יודעת שכנראה לחצתי על המקומות".
בגיל 23 היא התחתנה עם בן זוגה ג'ריס. "כשסיכמנו שאנחנו מתחתנים כל אחד נתן לשני תנאי שחייבים לקבל אותו אם אנחנו רוצים באמת להתחתן. התנאי שלו היה שאני אף פעם לא אחשוב לעזוב את עכו, ואני – שהוא אף פעם לא מתערב בהחלטות על החיים הציבוריים שלי. הוא יצא מופסד כי אני התאהבתי בעכו, והוא בעצם שמר על התנאי, אף פעם לא התערב לי בהחלטות, רק תמך".
לפני 12 שנה מת ג'ריס ממחלת הסרטן, והגעגועים עדיין נשארו. "לא חשוב באיזה מסע מדובר, אישי או פוליטי, ג'ריס איתי. אני מתייעצת איתו, חושבת מה הוא היה אומר לי, מקבלת ממנו כוח ורואה אותו בבנות שלנו. אבל כן, זה כמובן קשה".
