כל מפלגות גוש השינוי, ללא יוצא מן הכלל, הכריזו על מטרה בבחירות הקרובות: להחליף את בנימין נתניהו בראשות הממשלה. אלא שבדרך לשם, כל אחת מושכת לכיוון אחר. יש כאלה שמוכנות להסתמך על המפלגות הערביות ולהמשיך לנהל את המדינה. יש כאלה שמוכנות להסתמך עליהן עבור השבעת ממשלה, ואז לנסות להרחיב את הקואליציה עם ח"כים "ציונים" - או ללכת לבחירות. ויש כאלה שמסרבות לזה, או לזה.
למרות חילוקי הדעות, בגוש השינוי בוחנים שורה של מהלכים שנועדו לאפשר את החלפת השלטון גם בתרחיש שבו לא יושג רוב של 61 מנדטים להקמת ממשלה. בתרשים - המהלכים הצפויים של כל אחת מהמפלגות (לחצו על החצים כדי לדפדף):
על הצעד הראשון לפחות מסתמנת הסכמה רחבה: החלפת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה. הרעיון הוא לגבש מיד לאחר הבחירות רוב פרלמנטרי שיאפשר לבחור יו"ר כנסת חדש מטעם גוש השינוי, עוד לפני הקמת הממשלה הבאה. מהלך כזה יאפשר למפלגות הגוש להשפיע על סדר היום בכנסת ולקדם יוזמות חקיקה, גם אם נתניהו ימשיך לכהן כראש ממשלת מעבר.
כך למשל גם אם יתקיימו בחירות נוספות, יו"ר הכנסת יוכל לנסות להעלות להצבעה חוקים מורכבים כמו חוק ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר, חוק הגבלת כהונת רה"מ לשתי קדנציות וחוקים נוספים אותם הם שואפים לקדם.
אלא שמכאן מתפצלות הדרכים, וההסכמה על הצורך להחליף את אוחנה לא מעידה בהכרח על הסכמה בנוגע לממשלה שתקום לאחר מכן.
גלריה


חלוקים על הפתרון, בדרך למטרה. ראשי גוש השינוי
(צילום: שאול גולן, רויטרס, אלכס קולומויסקי, shutterstock)
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מציג קו נוקשה יותר משותפיו בכל הנוגע להרכב הממשלה הבאה. מבחינתו, החלפת נתניהו צריכה להתבצע באמצעות הקמת ממשלה הנשענת על רוב ציוני של 61 חברי כנסת, ללא תלות במפלגות הערביות. אם לא יושג רוב כזה, החלופה מבחינתו היא בחירות נוספות. עוד לפני זה, בישראל ביתנו מבקשים לקדם את "חוק הנאשם", שימנע מנתניהו להתמודד בבחירות הבאות.
אלא שלא ברור אם "חוק הנאשם" - האוסר על נאשם בפלילים לעמוד בראשות הממשלה - יעמוד במבחן בג"ץ, מאחר שהוא נחשב פרסונלי כלפי נתניהו. בעבר פסק בית המשפט העליון כי נתניהו יכול לכהן כראש ממשלה חרף כתב האישום שהוגש נגדו.
"לא נתמוך בשום ממשלת מיעוט, גם לא בממשלת מיעוט לתקופת מעבר. אנחנו צריכים ממשלת רוב ציוני, נקודה", הצהיר ליברמן בשבוע שעבר. אך בניגוד אליו, יו"ר ישר! גדי איזנקוט, שלפי הסקרים עומד בראש המפלגה הגדולה בגוש, לא רק שאינו שולל הקמת ממשלת מיעוט - אלא רואה בה כפתרון במקרה שבו לא תהיה הכרעה.
"היעד שלי הוא לנצח 63-45, וגם אם זה לא יקרה, אני אומר לנתניהו: לא אאפשר לך לנצח באמצעות אי-הפסד", אמר בריאיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". "במידה שיקרה התרחיש הגרוע ביותר ולא נשיג 61, אני אעמיד את זה להצבעה בזכות הרוב הציוני. אני אגיד ל-120 חברי כנסת: כנסו ותצביעו על פי צו מצפונכם. אני לא אבקש מהחרדים להצביע לי ואני לא אבקש מהערבים להצביע לי".
לפי התוכנית שמקדמת מפלגתו, לאחר החלפת יו"ר הכנסת ניתן יהיה לפעול להשבעת ממשלה חדשה, גם ללא רוב קואליציוני של 61 מנדטים. המטרה תהיה להוציא את נתניהו מלשכת ראש הממשלה, ובהמשך לפעול להרחבת הקואליציה באמצעות צירוף חברי כנסת מהקואליציה הנוכחית, בדגש על אנשי ליכוד שיהיו מוכנים להצטרף לממשלה ללא נתניהו.
גם במפלגתו של איזנקוט מביאים בחשבון אפשרות של בחירות נוספות. אלא שבניגוד לליברמן, שמעדיף בחירות חוזרות על פני הקמת ממשלה בתמיכת רוב לא ציוני, איזנקוט מבקש לבחון קודם את האפשרות להחליף את נתניהו באמצעות ממשלת מיעוט.
המחלוקת בין השניים כבר גלשה לעימות פומבי. ליברמן ביקר בחריפות את האפשרות להקמת ממשלת מיעוט, ואף כינה את איזנקוט "גנץ 2". אך אמש נפגשו השניים, ומסרו הודעה משותפת שלפיה "המאמץ החשוב ביותר כעת הוא להגדלת אחוז ההצבעה בבחירות". לא צוין בהודעה אם השניים ליבנו את המחלוקת העיקרית ביניהם לנוכח התנגדות ליברמן להקמת ממשלת מיעוט בהימנעות המפלגות הערביות.
גם במפלגת ביחד, בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, מסכימים כי תחילה יש להחליף את יו"ר הכנסת אוחנה. אז בכוונתם לקדם הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל 7 באוקטובר, להגביל את כהונת ראש הממשלה ולבטל את חוקי המהפכה המשפטית. במקביל, במפלגה מבקשים לקדם את הסנקציות על חרדים שלא מתגייסים מהרגע הראשון. כל אלו כמובן בכפוף לרוב הפרלמנטרי שיצליחו להשיג בבחירות.
רק שכמו ליברמן, גם בנט מתנגד להקמת ממשלה שתישען על הימנעות המפלגות הערביות. בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר, הוא דחה את האפשרות הזו, כינה את הספקולציות בנושא "חרטא", ואמר: "אנחנו הולכים להקים ממשלה ציונית".
במפלגת הדמוקרטים מציגים אפשרות נוספת. בניגוד לליברמן ובנט, היו"ר יאיר גולן לא שולל הקמת ממשלה בתמיכת רע"מ, וכך להגיע לרוב של 61 חברי כנסת. מבחינתו, שיתוף פעולה עם רע"מ הוא אפשרות לגיטימית להקמת ממשלה, ולא רק פתרון זמני בדרך להרחבת הקואליציה.
הפער בין הגישות משמעותי, וההשלכה של זה היא שגם אם גוש השינוי יצליח לגבש רוב פרלמנטרי להחלפת יו"ר הכנסת, אין ודאות שאותו רוב יוכל להתלכד סביב הרכב הממשלה הבאה.




