המלחמה נכנסה לשבוע השלישי שלה, ובענף התיירות – כמו במגזרים נוספים במשק – מבינים כי הפגיעה הכלכלית תהיה קשה ביותר. גורמים בכירים בענף שרק בקיץ הזה התאושש באופן מלא ממגפת הקורונה הביעו בשיחות עם ynet אכזבה מתוכנית הסיוע של האוצר ותהו כיצד ייתכן כי אין למדינת ישראל תוכנית מגירה יעילה להתמודדות עם מצב מלחמה מסוג זה.
מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות בישראל, טלי לאופר, אמרה כי "השמיים אולי פתוחים, אבל אין מי שיטוס. עברו שבועיים מתחילת המלחמה וענף משרדי הנסיעות כבר נכנס למצב קשה מאוד ואין לדעת עד מתי. אני חוששת שהקורונה הייתה רק הפרומו למצב שאנחנו נכנסים אליו. התוכנית הכלכלית המוצעת למשק ולענף שלנו היא לעג לרש ואינה תואמת למבנה ההוצאות שלנו. התוכנית של האוצר לא לוקחת בחשבון את עומק ומשך הפגיעה. בנוסף, שוב החברות הגדולות עם מחזורים מעל 400 מיליון שקל, מודרות מהסיוע באופן מקומם וללא הצדקה. אלו החברות שמעסיקות את רוב העובדים בענף ומפרנסות אלפי משפחות".
נזכיר כי על פי הודעת האוצר מהשבוע שעבר, יינתן שיפוי רק למעסיקים בגין היעדרות עובדים בטווח של עד 7 קילומטרים מהרצועה, כולל אשקלון. מדובר בתוכנית ראשונית שעיקרה מתן סיוע ופיצוי מוגבל לעסקים, סיוע ראשוני לרשויות המקומיות, דחייה של החזר הלוואות ואפשרות ליטול הלוואות בתנאים נוחים יותר לעסקים שתזרים המזומנים שלהם בסכנה. מחירה ההתחלתי של התוכנית לתקציב המדינה, שיעלה מאוד ככל שמשך המלחמה יתארך והיקפה יתרחב חלילה - 4.5 מיליארד שקל.
2 צפייה בגלריה
נתב"ג
נתב"ג
נתב"ג
(צילום: shutterstock)
שירלי כהן עורקבי, סמנכ"ל אשת טורס, אמרה ל-ynet: "הפעילות בתחום התיירות והתעופה נעצרה כולה, וההתאוששות אינה צפויה לפני האביב בשנה הבאה. הממשלה עשתה 'העתק הדבק' ממדיניות הפיצוי בקורונה ומתעלמת לחלוטין מהמציאות. הממשלה במו ידיה מענישה את אשת טורס מכיוון שתוכנית הפיצוי שלה מחריגה חברות שמחזורן גדול מ-400 מיליון שקל. אשת טורס היא בין חמשת המעסיקים הפרטיים הגדולים באשקלון, ו-90% מהמחזור שלנו מגיע מהמרכז הלוגיסטי והטלפוני בעיר, שכרגע ריק מאדם. אנו מצפים מהמדינה לתת פתרונות. לצערנו, ללא גיבוי מהמדינה ובשל אי הוודאות בענף התיירות ניאלץ להוציא את מרבית העובדים לחל"ת".
"כמעט כל העבודה שלנו מתרכזת בטיפול בביטולי הזמנות, וכמובן כפועל יוצא חלק מהעובדים יוצאים לחופשות או לחופשות ללא תשלום"
טלי נוי, סמנכ"לית שיווק ומכירות באיסתא, אמרה כי המדינה לא הציעה שום מתווה מיוחד לחל"ת חוץ מהמתווה הרגיל. "אין ספק כי בתקופה זו כמעט כל העבודה שלנו מתרכזת בטיפול בביטולי הזמנות, וכמובן כפועל יוצא חלק מהעובדים יוצאים לחופשות או לחופשות ללא תשלום", אמרה נוי. "לא הגיוני שחברת תיירות שמעסיקה מאות עובדים ישראלים לא תוכל לקבל פיצויים בגלל המחזור הגדול שלה שנובע משיטת רישום חשבונאי הכוללת בעיקר תשלומים לספקי תיירות ולצדדי ג'.
"בתקופת הקורונה ראינו כי ספקי תיירות גדולים בינלאומיים הגדילו עבודה על חשבון ספקי תיירות מקומיים ובכך ייתרו עובדים ישראליים. היום איסתא עומדת על המשמר לצד העובדים ועושה הכל כדי להגן עליהם בתקופה זו ובעתיד. אנחנו מקווים שיימצא מתווה נכון לסייע לחברות התיירות באופן כזה שנוכל לצאת מהתקופה הנוראית הזו ולהמשיך לספק עבודה למאות עובדים ולתת שירות למיליוני ישראלים".
גם בלשכת התיירות הנכנסת התייחסו למצב ואמרו כי "תוכנית הפיצויים שהציג משרד האוצר מדאיגה ומלאת חורים. התוכנית שהוצגה לא נותנת מענה לעסקים שנפגעים לזמן ארוך ולא מתאימה כלל לענף התיירות שבו נדרשים לשמר מומחים לטובת השיקום שעוד יגיע. אם לא יהיה שינוי בתוכנית, המשמעות תהיה פיטורים רחבי היקף בענף התיירות".
2 צפייה בגלריה
תל אביב חוף ים ריק
תל אביב חוף ים ריק
חוף שומם בתל אביב. התיירים נמלטו
(צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)
יעקב אמסלם, מנכ"ל ובעלים של קבוצת אמסלם טורס, אמר ל-ynet כי "הגשר התעופתי של ישראל לחו"ל מבוסס במלחמה נוראית זו בעיקר על חברות התעופה הישראליות ובראשן אל על. מובן שלנוכח מצב ביטחוני מתוח זה נדרשת הממשלה לתת פתרונות לסוכנויות הנסיעות בהתמודדות הקיומית של עובדי הענף ובני משפחותיהם. מדובר בענף המונה עשרות אלפי משפחות החווים פגיעה ישירה וכואבת הגורמת להדממת רוב הפעילות העסקית, אנו מבקשים מהאוצר ומהממשלה מתווה פיצוי ופתרונות בהקדם האפשרי".
כתבנו גד ליאור מוסיף כי גורמים באוצר הגיבו על דברי הביקורת, בין השאר לביקורת הקשה שהשמיע שר הכלכלה ניר ברקת על שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כי "בזמן מלחמה מצופה מכולם להיכנס מתחת לאלונקה ולסייע בשיתוף פעולה ולא לעמוד על הטריבונה ולזרוק חיצים למגרש. התוכנית הכלכלית שהציג משרד האוצר היא המקיפה והמהירה ביותר שהייתה בישראל אי פעם ועלותה מעל ארבעה וחצי מיליארד שקלים. היא גובשה בשיח מעמיק עם כלל גורמי המגזר העסקי. כמו ששר האוצר הבהיר היא תוכנית מיידית וראשונית ובהמשך יגובשו מרכיבים נוספים, בהתאם להתפתחות המלחמה והצרכים".