שבע הוא מספר בעל משמעות גדולה לרבים, וגם עבור מרצדס עם ה-GLB שנחת אצלנו לאחרונה. זהו רכב פנאי שביעי בארסנל של מרצדס, זו תצורת מרכב שביעית (לא פחות) על בסיס פלטפורמת ההנעה הקדמית הקטנה של החברה שמשרתת היטב את ה-A קלאס ונגזרותיה הרבות. חשוב מכך, הוא מציע שבעה מקומות ישיבה בממדים קומפקטיים, בינתיים ללא תשובה ישירה מאודי וב.מ.וו, מה שהופך אותו די יחיד ומיוחד. אם תרצו, זו מעין גרסה מתקדמת ל-B קלאס, המיניוואן הגרמני שלא זכה כאן להצלחה למעט נתונים נאים בשוק המוניות.
מרצדס GLBמרצדס GLB
(צילום: ניר בן זקן)
ומדובר במרצדס, כך שכמו שאר דגמי המותג בישראל, גם ה-GLB נושא תג-מחיר גבוה יחסית – 350 אלף שקלים לגרסת בסיס, 436 אלף שקלים לרכב המבחן בגרסה הבכירה. זה הופך אותו במפתיע ליקר אפילו מה-GLC, הממוצב גבוה יותר בהיררכיה המשפחתית. האם מרצדס באמת ייצרה כאן - בדומה ללא מעט דגמים בעברה - קטגוריה חדשה ומעניינת, או שמא ה-GLB הוא תשובה לשאלה כלשהי, שאף אחד לא באמת שאל.
מה דעתנו בסיום: מרצדס GLB הוא מוצר מוטורי טוב, עם לא מעט יתרונות. החשוב שבהם הוא כמובן דחיסת שבעה מושבים לתוך ממדים צנועים יחסית, שימוש במנוע-גיר ראויים וכל זאת יחד עם איכות מרכיבים מרשימה בדרך כלל. וכן, אתם כבר מזהים כאן "אבל".
כמו מרבית הדגמים הבסיסיים של מותגי היוקרה בכלל ומרצדס בפרט, הוא סובל מתג-מחיר גבוה באופן שמעלה שאלות. כאלה שלא עולות כאשר משווים E קלאס עם יונדאי סונטה, למשל. רכב המבחן בו נהגנו יקר ב40% (ו-200 אלף שקלים) מהגרסאות הכי מאובזרות-מצוידות של פיז'ו 5008 או סקודה קודיאק למשל, שני דגמים מודרניים ומוערכים, הדומים לו מבחינת ממדים, מרחב מחיה ומספר מושבים. פער מחיר שניתן היה לעכל טוב יותר אילו ה-GLB היה ניתן לרכישה בארץ עם אבזור מתקדם שמוצע באירופה אך לא יגיע אלינו, שעשוי היה לשפר משמעותית את נוחות הנסיעה והתחושה בתא הנוסעים. אבל הוא לא.
אז נכון, הוא נעדר כאן תחרות ישירה באזור היוקרה למעט לנד רובר דיסקברי ספורט הוותיק, ולכן אם אתם מחפשים רכב קומפקטי לשבעה עם סמל נוצץ ויוקרתי ושלט עם כוכב שאפשר להניח על השולחן בגאווה, הוא אופציה יחידה. אם אתם מוכנים לוותר מעט על הפוזה, יש אפשרויות אחרות שיעניקו תמורה לא פחות טובה, ואולי אפילו יותר.
איך הוא נראה ומרגיש: ה-GLB נראה טוב, תכליתי ואלגנטי, וחבל שמישהו התעקש להצמיד לרכב המבחן רמת גימור AMG הכוללת חישוקי "19 גדולים (ומיותרים), פגושים נמוכים ואגרסיביים, שימוש מסיבי בניקל וצמד מפלטים (מדומים) מאחור. רשימה לחלוטין מיותרת ברכב שכל מהותו היא שימושיות. לטעמנו אגב, גרסת הבסיס נראית טוב משמעותית.
בתא הנוסעים וסביבת הנהג גילינו את המתכון המוכר והמשובח של היצרנית. עם הקפדה על מראה ותחושה איכותיים ומגוונים. הוא עשוי היה לקבל בסעיף זה ציון גבוה יותר, אילו היה כולל את גרסה התצוגה הגדולה של לוח המחוונים ("10.25) שמככבת למשל ב-GLA הזול יותר, ולא את היחידה הצנועה והקטנה מהותית שנראית מוגבלת ומותירה משטחים שחורים מתמיהים. הגימור דמוי-קרבון נראה שלא במקום ופה ושם ניכרת גם הקפדה "לא-מרצדסית" על איכות ההרכבה.
אפרופו אבזור, יש אומנם בקרת אקלים מפוצלת עם פתחים ליושבים מאחור, אבל מושב הנוסע מתכוון באופן ידני מסורבל שמרגיש לא ממש במקום במכונית שמחירה מתקרב לחצי מיליון. תנוחת הנהיגה טובה עם שדה ראייה טוב ושליטה טובה על הסביבה בתמרונים צפופים.
מרצדס GLBמרצדס GLB
(צילום: ניר בן זקן)
מרחב המחיה לשני נוסעים בשורת המושבים האחורית מצוין, לראש ובעיקר לרגליים, הודות לאפשרות כיוון (14 ס"מ לפנים-אחור) של הספסל. נוסע שלישי? בעייתי יותר באזור. צמד מושבי הילדים מאחור מתאים לילדים - מה שמסביר טוב יותר את שני שקעי ה-USB ל"מסכים" - ולנסיעות קצרות.
כאשר השורה השלישית בשימוש, תא המטען זעיר בלבד (130 ליטר) ויספיק בקושי לצמד כיסאות מתקפלים ומחצלת. הוא קטן כך בכמעט 50% מפיז'ו 5008 וסקודה קודיאק למשל. קיפולו מאפשר נפח ראוי יותר (500 ל-640 ליטר בהתאם למצב הספסל האחורי). אבל אין אפשרות לגלגל חלופי מתבקש ברכב בעל ייעוד משפחתי.
אבזור הבטיחות כולל גם בגרסאות הבסיס בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתראת שטחים מתים כולל על פתיחת דלת כשהשטח לא פנוי. הגרסה הבכירה מוסיפה שמירה על נתיב, סיוע בהיגוי לתמרון חירום, בלימה אוטונומית לתנועה חוצה ומניעת כניסה לנתיב לא פנוי.
איך הוא נוסע: ה-GLB200 הבסיסי מצויד במנוע הטורבו-בנזין 1.33 ליטר הפופולרי, שפותח על-ידי רנו בשת"פ עם מרצדס, עם תיבת שבעה הילוכים כפולת-מצמד והנעה קדמית. ל-GLB250 הנבחן והבכיר יש מנוע 2.0 ליטר טורבו-בנזין (224 כ"ס) ותיבת שמונה הילוכים כפולת-מצמד עם הנעה כפולה קבועה.
הביצועים טובים למדי, ובדרך כלל אין מחסור ברזרבות כוח. אך העמסתו מייצרת עצלות מה בהאצות ביניים, גם עקב תיבת ההילוכים היעילה מאוד בדרך כלל. צריכת הדלק הייתה סבירה בממוצע המבחן - 10.5 ק"מ לליטר.
בתחום המתלים הוא פחות מרשים. נוחות הנסיעה היא מה שנהוג לכנות "מוצקה-גרמנית", אך לא תמיד יש בה צורך והיא ללא ספק מושפעת מהבחירה בחישוקים והצמיגים הגדולים ונמוכי החתך. חשוב מכך, הבחירה שלא לצייד את הרכב במערך מתלים אדפטיביים שמשווק באירופה אך לא אצלנו פוגעת בנוחות הנסיעה, כמו-גם ביכולת הדינמית של הרכב.
זוויות הגלגול אמנם אינן מוגזמות, האחיזה גבוהה יחסית והיציבות הכיוונית טובה, אך אלה מגיעים על חשבון נוחות, שלטעמנו היא הנקודה עיקרית חשובה ברכב סופר-משפחתי שכזה.
  • הספק: 224 כ"ס ב-6,100 סל"ד
  • מומנט: 35.7 קג"מ ב-1,800 סל"ד
  • תמסורת: 8 הילוכים כפולת מצמד, הנעה כפולה
  • אורך: 464.6 ס"מ
  • רוחב: 183.4 ס"מ
  • גובה: 170.6 ס"מ
  • בסיס גלגלים: 282.9 ס"מ
  • משקל עצמי: 1,670 ק"ג
  • נפח תא מטען, שורה 3 מקופלת: 130 ליטר, 640 ליטר
  • זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 6.9 שניות, 236 קמ"ש
  • צריכת דלק, פליטת מזהמים: 12 ק"מ לליטר, 188 גרם CO2 לק"מ
  • כריות אוויר: 6
  • דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
  • מחיר: 436 אלף שקל