זהו שוק שעמד לפני מגיפת הקורונה על מכירות של כרבע מיליון מכוניות לשנה. המקומיים מגלים העדפה ליפניות והדגם הכי נמכר ב-2019 היה של טויוטה. ולא, לא מדובר בשוק הרכב הישראלי, אלא בזה של איחוד האמירויות הערביות, החברה החדשה שלנו באזור, ומדינה דומה לנו בהעדפות המוטוריות הרבה יותר ממה שאולי חשבנו. אבל גם מאוד שונה.
2 צפייה בגלריה
(שאטרסטוק)
אם בישראל נמכרו בשנה שעברה 253 אלף מכוניות חדשות, באמירויות נמכרו רק קצת יותר, 263 אלף. אם אצלנו המכונית הנמכרת ביותר הייתה טויוטה קורולה, עם 14,500 יחידות, גם באמירויות הייתה זאת טויוטה, עם 16,500 יחידות. רק ששם היה זה הלנד קרוזר 200 הגדול והיקר עוד יותר מהלנד קרוזר המוכר בארץ (150). טויוטה הייתה גם המותג הנמכר ביותר שם עם נתח שוק של 25%, לעומת 14.5% ומקום שני בארץ.
אם בישראל נמכרות 10 קורולות על כל לנד קרוזר, באמירויות היחס הפוך. ככה זה בשוק שבו מס הקנייה על רכב חדש, שהוטל לראשונה רק לפני שנתיים, עומד על 5%, לעומת 83% בישראל, לא כולל 17% מע"מ ו-7% מכס על דגמים רבים שאנחנו משלמים.
ואתם בוודאי סקרנים לדעת כמה עולה, אז בבקשה: לנד קרוזר 200, עם מנוע V6 בנפח 4.0 (271 כ"ס) ותיבת חמישה הילוכים ידנית בגרסת הבסיס או V8 בנפח 4.6 ליטר (304 כ"ס) עם תיבת שישה הילוכים אוטומטית, עולה באמירויות בין 50 ל-70 אלף דולר, שהם 160 עד 225 אלף שקלים לפי שער הדולר היום. לנד קרוזר בסיסי במפרץ עולה 38 אלף דולר (כ-120 אלף שקלים), יקר יותר מקורולה היברידית שעולה אצלנו כ-140 אלף שקל.
ברשימת עשרת הדגמים הנמכרים ביותר באמירויות אפשר למצוא גם את מיצובישי פאג'רו שכבר לא נמכר באירופה ואצלנו, עם 15,400 מסירות. אבל גם את ניסאן פטרול (15,333), את ניסאן סאני הקטנה (11,200), טויוטה היילקס (10,600), טויוטה לנד קרוזר 150 עם מנוע 4.0 ליטר בנזין (7,200) וב.מ.וו X5 (עם 6,200), הראשון מבין דגמי היוקרה בטבלה. סוגרים את העשירייה הראשונה: טויוטה קאמרי (4,300) ולנד קרוזר 70, הדור הוותיק במשפחה שמיוצר מאז 1984 (עם 4,200 מסירות) ומיצובישי מונטרו ספורט, רכב השטח על בסיס טנדר הטרייטון המוכר אצלנו (4,103).
במקום ה-11 בטבלה נמצאת המכונית האחרונה שהייתם חושבים עליה בהקשר של מדינות המפרץ העשירות: מיצובישי אטראז'. ככה זה כשרק 1.4 מבין 9.6 מיליון תושבי המדינה הם אזרחיה: השאר הם עובדים זרים, בעיקר מהודו ומפקיסטאן, שמשתמשים באופציות מינוע זולות יותר. השנה אגב התרסק השוק באמירויות וירד ב-30%, בעוד שהשוק הישראלי צנח רק ב-15%. טויוטה ממשיכה להיות המותג הנמכר ביותר, אבל הלנד קרוזר נעקף בדיונות בידי הפטרול.
ואיפה הלמבורגיני שהבטיחו לנו שמככבת בכבישי האמירויות? למבורגיני לא מפרסמת נתוני מכירות לפי מדינה, אלא רק הערכה שהיא תמכור השנה כ-400 מכוניות באזור המזרח התיכון ואפריקה, שהאמירויות היא השוק הגדול ביותר בתוכו. גם מותגי על אחרים לא באמת מככבים שם בטבלת המכירות: אסטון מרטין מכרה בתשעת החודשים הראשונים שם רק 11 מכוניות, ומזראטי 112.

הכינו כסף לדו"חות

אלפי ישראלים טסים כיום מדי יום לדובאי, מיעוטם כבר שכר שם מכוניות. מה מחכה להם על הכביש? "זאת חוויה לנהוג בדובאי", מאבחן יואל וייס, מבעלי הזיכיון לייבוא האוטובוסים החשמליים של הייגר לישראל ולמפרץ, שביקר לאחרונה בדובאי ונהג בכבישיה. "הכבישים סלולים היטב ומאוד נקיים, התנועה זורמת והנהגים בדרך כלל מאפשרים לאחרים להשתלב".
איש עסקים ישראלי אחרי שביקש להשאר בעילום שם חווה חוויה קצת אחרת. "צריך לזכור שרוב הנהגים על הכבישים באמירויות הם לא מקומיים, אלא עובדים זרים, בעיקר מהודו. והנהיגה שלהם, איך נאמר, לא ממש אירופית. יש 8 נתיבים, חותכים בלי לחשוב ארבעה במכה, עוקפים מימין ועוקפים משמאל. צריך להיות מאוד ערניים. והם עושים את זה למרות שבכל קילומטר רואים מצלמת מהירות ופיקוח על התנועה".
"כבר בשדה התעופה הזהירו. סיפרו לנו על תייר שסיים ביקור בדובאי עם 63 דו"חות מהירות ונחשב השיאן המקומי", אומר בועז יעקובי, סמנכ"ל השיווק והמכירות של חברת הליסינג וההשכרה שלמה סיקסט, בשיחה מדובאי. "זאת האגדה המקומית, אין לי דרך לבסס את הסיפור, אבל אחרי נהיגה של 1,000 ק"מ בימים האחרונים כאן זה לא נשמע לגמרי דמיוני.
"יש המון מצלמות, בגובה של 1.5 מטר, ומורגש שהמשטרה משתדלת שלא להיראות, אין הרבה ניידות בכבישים, אבל מעבירה לנהגים מסר ברור שיש מי שמפקח ועוקב אחרי עברייני תנועה, ויידע למצוא אותו כשצריך. לתיירים הדו"חות מגיעים לחברת ההשכרה, כמו בשאר העולם, והיא מטפלת בתשלום ובגבייתו מהשוכרים".
ישראלים שמבקשים לשכור רכב בדובאי חייבים להציג בדוכן חברת ההשכרה רשיון בין לאומי וגם רשיון ישראלי. "אנחנו מבהירים את הדרישה לשוכרים, אבל כבר היו מקרים של ישראלים שהגיעו ללא אחד מהרישיונות ולא קיבלו רכב, אין כאן חוכמות. למי שנוהג כאן כחוק קל להתמצא, כל השלטים בערבית ובאנגלית, הסימונים על הכבישים ברורים, ו-waze עובד כאן נהדר, אני נעזר פה באפליקציה כל הזמן, וגם כאן היא מתריעה על מצלמות. יש הרבה חניונים, ומדרכות עם מדחנים". ולא כדאי לנסות להתחכם ולנהוג בלי רשיון תקף במדינה, עבירה שעונשה קנס בסך 1,316 דולר.
מחירי ההשכרה דומים כרגע לאלה שבאירופה, אבל צפויים לרדת אחרי תום חופשת חג המולד, ב-7 בינואר. יעקובי: "דובאי היא מדינה ירוקה, מה שמושך אליה תיירים רבים, לא רק ישראלים. בחודש הבא הם יחזרו הביתה ומחירי ההשכרה ירדו משמעותית. ואפשר לשכור כאן גם טויוטה יאריס כדי ליהנות מחופש תנועה ולא להיות תלויים במוניות שיקרות מתמיד, בגלל הגבלה על הסעת 2 נוסעים כרגע בגלל הקורונה. למשפחה מונית יכולה להיות תענוג יקר".
מי שיתעלם ממצלמות המהירות יחויב ב-82 דולר במקרה של נסיעה ב-20 קמ"ש מעל למותר, לפני העמלות של חברות ההשכרה. נסיעה ב-40 קמ"ש מעל למותר כבר תעלה 191 דולר, 60 קמ"ש יעלו 408 דולר, ונסיעה ב-80 קמ"ש מעל למותר ויותר מזה, תעלה לכם 816 דולר. תעריפים יקרים משמעותית מהקנסות בארץ על אותן עבירות.
המצלמות אגב מצלמות את המכוניות מלפנים, כך שתמונת הנהג ברורה, ומגיעה ביחד עם הדו"ח, כדי למנוע תלונות על זיהוי שגוי. לפחות תהיה לכם מזכרת יקרה מהביקור, חוץ מהתמונה עם בורג' חליפה.