בקצרה:
  • רנו סניק היה מיניוואן, יהפוך לפנאי חשמלי
  • מערכת ההנעה משלבת חשמל עם מימן
  • עשוי מ-75% חומרים ממוחזרים
מורשת משפחתית: לרנו יש זכות ראשונים בקטגוריית המיניוואנים באירופה. תחילה עם האספאס הגדול והייחודי של שנות ה-80, לאחר מכן עם הסניק שהקדים את היריבה הגדולה סיטרואן (פיקאסו) בשלוש שנים תמימות, ועם זכיה בתואר מכונית השנה באירופה ב-1997. היא גם ראשונה מהיצרניות האירופאיות לפזול לקטגוריית פנאי-שטח עם גרסת RX4 כפולת הנעה, ומהראשונות להציע גרסאות שבעה מקומות בגרנד סניק באמצע שנות האלפיים. השנה אמנם הפסיקה רנו את ייצור הסניק (דור רביעי), אבל שמו יחזור בעוד כשנתיים, הפעם עם הנעה חשמלית ומראה קרבי.
עתיד חשמלי: הקונספט שחשפה רנו עושה שימוש בפלטפורמת CMF-EV ייעודית לרכב חשמלי, בה עושים שימוש גם המגאן-E וניסאן ארייה. מערכת ההנעה משלבת מנוע חשמלי קדמי עם 217 כ"ס הניזון ממצברים קטנים יחסית בקיבולת 40 קוט"ש. רנו ציידה את אב הטיפוס בהנעה מימן לטובת הארכת טווח עם זמן קצר משמעותית לתדלוק לעומת טעינה. אך גרסה זו לא צפויה להגיע לייצור.
לדברי רנו, 75% מהרכיבים עשויים מחומרים ממוחזרים ו-95% מהחלקים ניתנים למיחזור לרבות הסוללה. לדברי רנו, פליטת הפחמן שלו באורך חיי הרכב (לרבות ייצור) קטנה ב-75% מזו של חשמליות מודרניות.
מה עוד צריך לדעת עליו: בהשוואה לסניק היוצא הוא ארוך ב-8.5 ס"מ (449 ס"מ), רחב ב-3.5 ס"מ (190 ס"מ), גבוה ב-4 ס"מ (159 ס"מ) ועם בסיס גלגלים ארוך ב-10 ס"מ (283.5 ס"מ). אב הטיפוס שהוצג מותאם לארבעה נוסעים, מאחור עם ספסל המעוצב ככורסא שספק אם יוצע בגרסת הייצור הסדרתי. כך גם לגבי פתיחת דלתות אחוריות הפוך מהקדמיות.
גם סביבת הנהג ייחודית, עם מסך ענק בחלקה התחתון של השמשה הקדמית, הגה בעיצוב דומה לזה של מכונית מירוץ, ארבעה צגים מרובעים בקונסולה המרכזית ודוושות תאוצה ובלימה עם סימני הפעלה ועצירה בדומה לדגמי ID של פולקסווגן.
מה אנחנו חושבים: רנו היא אחת מיצרניות הרכב המוערכות באירופה, עם היסטוריה עשירה ומפוארת. היא גם מחלוצות ההנעה החשמלית עם הזואי שהייתה סופר מיני חשמלית ראשונה כבר לפני עשור, או הקנגו ZE שהיה חשמלי מסחרי ראשון. ואי אפשר לשכוח את שיתוף הפעולה המסקרן והמאכזב עם בטר פלייס הישראלית.
אבל מאז נותרה רנו מאחור ובזמן שמתחרותיה - בעיקר פולקסווגן ופיז'ו-סיטרואן - צמחו והשתפרו, היצרנית הצרפתית נאלצה להתמודד עם טלטלות (קרלוס גוהן), איום על עצם קיומה ובהתאם, זנחה את העתיד. כיום היא נדרשת לסגור פערים במהירות ומנסה לעשות זאת במגוון דרכים. החל ברה-ארגון מקיף, הכולל בין היתר שחרור חטיבות לא נחוצות, אך גם פיתוח דגמים חדשים.
והקונספט לסניק אכן נראה מענין ומסקרן, פחות בגלל הנעת המימן שכפי הנראה תשמש בעשור הקרוב בעיקר כלי רכב מסחריים, יותר בגלל המחשבה על שימוש בחומרים ממוחזרים להפחתת הפגיעה בסביבה. עד כמה מכל ההצהרות הללו אכן יתממשו בגרסת הייצור? נדע רק בעוד שנתיים.