שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איוונקה טראמפ לא לבד: "כולם רוצים להיות יהודים"
    מיליונים בישראל ומסביב לגלובוס רואים את עצמם חלק ממה שמכונה "המשפחה היהודית" - רצון להשתייך ליהדות עם או בלי הצטרפות רשמית לדת היהודית. אחרי אלפיים שנים של דחיות והשפלות - הדת היהודית מתגלה כאטרקציה. ד"ר נתנאל פישר ופרופ' טיודור פרפיט מנסים לפענח איך זה קרה

    "לפני חמישים שנה, לא היה עולה על דעתו של מישהו שבתו של נשיא ארצות הברית תעבור גיור, ותינשא לבחור יהודי. בפשטות לא היה קורה דבר כזה" (צילום: gettyimages, אי.פי) (צילום: gettyimages, אי.פי)
    "לפני חמישים שנה, לא היה עולה על דעתו של מישהו שבתו של נשיא ארצות הברית תעבור גיור, ותינשא לבחור יהודי. בפשטות לא היה קורה דבר כזה"(צילום: gettyimages, אי.פי)

     

    המאמינים קוראים לזה "ימות המשיח", ואחרים מנסים לנתח סוציולוגית את התופעה שאין לה אח ורע בדברי ימי העמים: מיליונים מתדפקים על דלתות היהדות ומבקשים להצטרף לעם היהודי, לאו דווקא הלכתית – מה שמסבך את העניינים לבתי הדין ולרשויות במדינת ישראל.

     


     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    "הבת הראשונה", איוונקה טראמפ, היא אולי הגיורת המפורסמת ביותר בימינו, וה"פרנמי" שלה, חברתה-יריבתה צ'לסי קלינטון - היא אחת מהמצטרפות היותר מפורסמות למה שמכנים החוקרים "המשפחה היהודית".

     

    "לפני חמישים שנה, לא היה עולה על דעתו של מישהו שבתו של נשיא ארצות הברית תעבור גיור, ותינשא לבחור יהודי. בפשטות לא היה קורה דבר כזה". את הדברים אומר ד"ר נתנאל פישר, שהציג לאחרונה בכנס JCM של האוניברסיטה הפתוחה, ספר המנסה לפענח את התהליכים המתרחשים בימים אלה בעולם היהודי, ביחד עם עמיתו , פרופ' טיודור פרפיט.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    "במשך אלפי שנים נתפס העם היהודי כקבוצה דחויה", הוא אומר. "אף אחד לא רצה להצטרף. התנועה המסיבית, אם כבר, הייתה בכיוון ההפוך. יהודים רבים ניסו להיפטר מ'המשקולת היהודית' שנחה על כתפיהם, ולהיטמע בחברה הכללית".

     

    פישר, חוקר באוניברסיטה הפתוחה ובמכון קוהלת, מזכיר כי גם יהודים מפורסמים כמו קפקא, מרקס, פרויד וד'יזראלי היו עם רגל וחצי בחוץ. לא היה צורך להתנצר, בהכרח - אלא בעיקר למצוא את הנתיב לעולם שמחוץ לגטו, בשאיפה להגדרה עצמית שאיננה יהודית.

     

    הפולנים, הגרמנים וגם בצפון-הודו

    אז מתי החל המהפך? פישר מצביע על "שנות השמונים וצפונה", כהגדרתו, והמספרים שהוא מציג מדהימים: בישראל יש 300 אלף תושבים שעלו מכוח חוק השבות, ואינם נחשבים כיהודים לצורך ההלכה. רק 25 אלף מתוכם התגיירו. 250 אלף נוספים הם חלק מ"המשפחה היהודית".

     

    "הם רואים את עצמם כיהודים", מדגיש פישר. "הם דוברים את השפה, ילדיהם נושאים שמות ישראלים, והם מדליקים נרות חנוכה וצמים ביום כיפור. מי יגיד להם שהם לא יהודים? הם יאמרו לך: אנחנו לא יהודים? אתה לא יהודי!"

     

    בארצות הברית המספרים קרובים למדי: 200 אלף אנשים שאמם איננה יהודייה, מגדירים את עצמם כיהודים. מתוכם התגיירו כמאה אלף, רובם לא בהליך אורטודוכסי, ומאה אלף נוספים לא עברו תהליך של גיור. הם נשואים ליהודים, יש להם קשר משפחתי רחוק ליהדות, והם הולכים לבתי הכנסת בשבתות.

     

    בדרום-אמריקה חיים מאות-אלפים נוספים כאלה. כך גם במזרח-אפריקה במדגסקר, בשבטי ההימבו ואלמבה, רבים רואים בעצמם יהודים, או כמו שאומרים "בני המנשה" מצפון-הודו: אנחנו צאצאי עשרת השבטים.

     

    גם באירופה שאיבדה את יהודיה במלחמת העולם השנייה, יש פריחה פתאומית. גויים רבים "נזכרים" לפתע במוצאם היהודי. בפולין מגלים תושבים רבים את הסבא שעבר את השואה והסתיר את יהדותו, ובגרמניה מתפתחת תופעה של 'המרה הפוכה' - גרמנים השואפים להתגייר כדי "לכפר" על פשעי בני עמם.

     

    "הרב המקומי בוורשה סיפר לי שכאשר הגיע לעיר, היו בה רק יהודים זקנים. הוא אמר לי: 'היום אני האיש הזקן ביותר בקהילה'". במקרים רבים, הגרים הללו הופכים למנהיגים של הקהילות היהודיות, שכן ככלות הכל מדובר באנשים בעלי מחוייבות, שלא רואים את היהדות כמובנת מאליה.

     

    "הגרעין הקשה אולי נעלם, אבל הפריפריה היהודית הולכת וגדלה" (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    "הגרעין הקשה אולי נעלם, אבל הפריפריה היהודית הולכת וגדלה"(צילום: gettyimages)

     

    פישר מעריך כי בסך הכל מדובר במיליונים. "בין איוונקה ל'בני המנשה' יש לא מעט הבדלים, אבל הם חולקים מכנה משותף אחד: כולם רוצים להיות יהודים".

     

    המחקר הזה מדהים נוכח מחקרים אחרים, שטענו לתהליך היכחדות של העם היהודי בשנים האחרונות .

     

    "אין סתירה", משיב פישר. "ההארד-קור היהודי הולך ונחלש על רקע נישואי התערובת. הגרעין הקשה אולי נעלם, אבל הפריפריה היהודית הולכת וגדלה".

     

    פישר מדגיש כי רבים מהמצטרפים מבצעים את האקט באופן קונטרוברסלי: טוענים ליהדות, אך לא התגיירו. מספרים על מסורות יהודיות שעברו במשפחתם, כמו נישוק היד בכניסה לבית וקבורה נפרדת, וכועסים מאד על כל פקפוק ביהדותם.

     

    החיפוש הפך לגיטימי

    את ההסבר לתופעה תולים החוקרים פישר ופרפיט במהפכת האינטרנט והמהפכה הרוחנית שהפכו את העולם במקביל. "העולם הכללי השתנה", מדגיש פישר, "אך גם העולם היהודי. אדם יכול לשבת בקובה ולתקשר עם כל יהודי אחר בכל מקום בעולם".

     

    פישר מוסיף כי במסגרת "המהפכה הרוחנית", רבים בעולם מחפשים זהות, ומה שחשוב יותר - שהחיפוש הפך ללגיטימי. מעמד "שומרי הסף" של הקבוצות נחלש, ומקומות רבים רואים בחיוב את הרצון לקבל זהות רחבה.

     

    מה שעוד השתנה, אומרים החוקרים – זה העולם היהודי עצמו, שנתפס לראשונה מזה אלפיים שנים בהקשרים חיוביים. לדבריהם, מיליונים מוצאים ביהדות רוחניות עמוקה, ערכי משפחה, אינטקלט וחוכמה.

     

    גם מדינת ישראל נחשבת למעצמה כלכלית, ומהווה יעד להגירה בינלאומית. היום, בניגוד לעבר, יכול אדם להתגאות ביהדותו. "הבת של נשיא ארה"ב יכולה להתחתן עם יהודי, ולא יישמע ולו קול אחד שיראה בכך פחיתות כבוד", מציין פישר.

     

    אז אנחנו בתהליך חיובי?

     

    "יש כאן בהחלט לא מעט אלמנטים חיוביים. הפריפריה היהודית הכבירה הזו, יכולה לחזק את הליבה. יש כל כך הרבה אנשים שרוצים להצטרף אלינו והם מחזירים בהרבה כוחות והרבה אנרגיות חזקות. למדינת ישראל יכולים להיות מאות-אלפי שגרירים בכל העולם". אבל מעבר לזה, טוען פישר בלהט: "התהליך הזה פשוט קורה, אי אפשר להתעלם ממנו. מה נאמר לאיוונקה, שאנחנו לא מכירים בגיור שלה?"

     

    אתה לא מבין רבנים שמתקשים עם המגמה הזו?

     

    "אני אדם שומר מצוות, אבל אם האורטודוכסיה והרבנות לא יתעשתו, נמצא את עצמינו לבד. אנחנו לא יכולים להישאר ב'אתמול'; בעולם שכבר לא קיים. למעט קבוצה חרדית קטנה, הילדים של כולנו מושפעים מהכפר הגלובלי, שומעים את אותה המוזיקה וניזונים מאותם חומרים. אם מישהו חושב שהוא יוכל למנוע מצאצאיו בעתיד להינשא לצאצאי המשפחות היהודיות ממוצא רוסי - הוא טועה טעות מרה".

     

    השאלות הגדולות של המאה ה-21

    מול חצי הכוס המלאה, מציינים החוקרים אלמנטים שלילייים רבים המלווים את הנהייה החדשה אחרי היהדות. למשל, עד כמה ההצטרפות הזו כנה, מהי מחוייבותם של המצטרפים החדשים ליהדות ולישראל, ובעיקר – האם היא לא נובעת מאינטרס כלכלי, להגר למדינה מפותחת.

     

    ספרם של פרופ' פיודור פרפיט וד"ר נתנאל פישר, BECOMING JEWISH ()
    ספרם של פרופ' פיודור פרפיט וד"ר נתנאל פישר, BECOMING JEWISH

     

    "התפיסה השמרנית מתבוננת בתופעה הזו באימה", אומר ד"ר פישר. "השמרנים חוששים כי המסה הגדולה של מצטרפים חדשים, תפגע קשות ביהדות האותנטית, ובזהות שנשמרה שנים רבות כל כך. הפיתרון שלהם הוא פשוט להגביה את החומות, לייצר עוד ועוד קשיים בפני המצטרפים, ולגייר מעט מזעיר".

     

    הרבנות הראשית, משוכנע פישר חייבת לחשוב במונחים אחרים, ליברליים ופתוחים יותר. כדוגמה, מזכיר החוקר את פסיקתו האמיצה של הרב עובדיה יוסף משנות ה-80 כי עולי אתיופיה, ה"פלאשים", הם יהודים, חרף הפולמוס העצום סביב שיוכם ליהדות והיכולת להתחתן אתם.

     

    "אני אדם שומר מצוות, אבל אם האורטודוכסיה והרבנות לא יתעשתו, נמצא את עצמינו לבד". ד"ר נתנאל פישר ()
    "אני אדם שומר מצוות, אבל אם האורטודוכסיה והרבנות לא יתעשתו, נמצא את עצמינו לבד". ד"ר נתנאל פישר

     

    "הרב עובדיה קבע כי קהילה שמגיעה אלינו, עם מסורת - גם אם שונה בהחלט - היא יהודית. אנחנו צריכים אנשים בעלי שיעור קומה כמו הרב עובדיה המנוח, שימצאו את הדרך לקרב את האנשים האלה ולא להרחיקם".

     

    האם מסה כזו לא תשנה את אופיו של העם שלנו?

     

    "אין לי תשובות לכל השאלות והקשיים", מודה פישר. "אני כן יודע שאלו שאלות שאנחנו נצטרך להתמודד אתם במאה ה-21. לא ניתן בפשטות להתעלם מהן. ישנם סימני שאלה רבים, ומעט סימני קריאה. אבל הנקודה המרכזית היא שאנחנו כבר שם. אי אפשר לקחת את זה אחורה. מה שאנחנו נידרש לעשות הוא להושיב את כל הארגונים היהודיים סביב שולחן עגול, ולנסות לחשוב מה המענה שאנחנו נותנים למיליונים העומדים על פתחנו, או כבר מעבר לו".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    תופעה שאין לה אח ורע. "הבת הראשונה" עם בעלה היהודי
    צילום: רויטרס
    מומלצים