אלטרנטיבה לרבנות: רבני צהר הקימו מערך כשרות

מחאות של בעלי עסקים נגד הכשרות הממלכתית(צילום: גיל לרנר)

הרבנות אכפה נגד כמה מהעסקים האלה את חוק איסור ההונאה והטילה קנסות על מסעדנים שהציגו את המזון שהגישו ככשר. בעקבות זאת עתרו שניים מהם לבג"ץ ובין היתר טענו כי הפרשנות המקובלת לחוק מחמירה מדי ופוגעת בחופש העיסוק.

לפני כחצי שנה קיבל בית המשפט באופן חלקי את העתירה, ובהחלטה תקדימית קבעו השופטים כי מעתה יוכל בית עסק להציג את המזון שהוא מוכר כמפוקח הלכתית על ידי גורם פרטי בתנאי שלא ייעשה שימוש במונח "כשר" על הטיותיו השונות ויובהר כי התעודה איננה קשורה לרבנות הממלכתית המקומית. הפסיקה הכשירה בדיעבד את פעילות "השגחה פרטית", עמותה קטנה יחסית, ונתנה אור ירוק להצטרפות צהר כארגון גדול וותיק יותר.

על פי הנחיית עו"ד אסף בן מלך, היועץ המשפטי למיזם החדש שייקרא "צהר פיקוח מזון", תעודות ההשגחה נוסחו כעדות מצד העסק עצמו על הפעולות שננקטות במקום על מנת לשמור על כשרות המזון. הפרשנות המקלה לפסיקת בג"ץ, לפיה גם גוף חיצוני יכול לאשר זאת, שנויה במחלוקת, וב"צהר" בחרו להחמיר ולא להסתמך עליה, ולכן לא יציגו אישור מטעמם על שמירת ההלכה במסעדה

בגישה ממלכתית

המערך החדש יפעל כחברה פרטית תחת המטרייה של ארגון הרבנים הציוני-דתי. בראש המערך יעמוד הרב ד"ר אורן דובדבני, והוא יהיה אמון על הצד ההלכתי-מקצוע, לצדו יעמוד הרב רפי פוירשטיין, ממייסדי צהר, היו"ר לשעבר ואחד מבכיריו כיום. את המערך ינהל חזי דרקסלר. גוף הכשרות יעסיק עשרות משגיחים ומשגיחות, שחלקם כבר הוכשרו על ידי הארגון בחודשים האחרונים. אם ב"השגחה פרטית" פעלו על גבול החוק ולא חששו מעימות עם הרבנות, ההערכה היא כי ב"צהר" יאמצו גישה ממלכתית ומאופקת יותר (אם כי נחושה ולא מתרפסת).

התעודות האלטרנטיביות

שאיפת "צהר פיקוח מזון", כאמור, היא להעניק שירותי השגחה בעיקר לעסקים שאינם מחזיקים בתעודה מהרבנות הממלכתית או כאלה שמעוניינים לעזוב אותה. המטרה היא להעמיד תקן שיהיה מקובל על הזרם המרכזי של שומרי הכשרות, ולא רק על אלה הליברליים, שהם קהל היעד הטבעי של "השגחה פרטית".

צהר תציע את השירות גם למי שממשיך את ההתקשרות עם הרבנות, וכך ייהנה העסק מפיקוח כפול, בשתי רמות שונות - כפי שעושים גופי הכשרות המכונים "בד"צים", בהתאם לפרשנות הישנה של חוק איסור ההונאה.

רוצים לעקוף את הבד"צים

כדי לעמוד ביעד שהוגדר - לצרף 1,200 בתי עסק בתוך שלוש שנים ולעקוף בעתיד את בד"ץ העדה החרדית (הגדול בישראל) - "צהר פיקוח מזון" משתפת פעולה כבר משלב ההקמה עם איגוד המסעדות. מנכ"ל האיגוד, שי ברמן, השתתף הבוקר באירוע השקת המערך.

המחירון

"לא באנו להחליף את הרבנות אלא לאתגר אותה, ליצור תחרות בשוק שהיה מונופוליסטי", אמר הרב רפי פוירשטין. "דעתנו והשקפתנו היא שצריכה להיות רבנות ממלכתית במדינת ישראל. אנחנו לא רוצים ולא חפצים להחליף את הרבנות הראשית. אבל כמו משרדי הממשלה, היא צריכה להיות הרגולטור, זה שקובע את הכללים. השוק פרוץ כבר היום לבד"צים למיניהם וצריך לאפשר את התחרות".

עוד הוסיף הרב, העומד בראש המערך החדש: "אנחנו לא רוצים לקחת לרבנות, אנחנו רוצים להוסיף עוד עסקים שלא היו כשרים עד היום. אני לא מיתמם, ומן הסתם יהיה מי שיעבור אלינו, אבל מבחננו לא יהיה בכך ש'נחטוף' לאחרים את פרנסתם או כשרותם, אלא בזה שנרבה כשרות בישראל".

מנכ"ל "צהר", הרב ד"ר משה בארי, התייחס במסיבת העיתונאים גם לפן הכלכלי של הגוף החדש, והעריך כי המחזור השנתי שלו בשלב הראשון יהיה ב-3 מיליון שקלים בשנה. לדבריו, המיזם לא נועד להכניס כסף לארגון אך הוא יפעל על פי מודל כלכלי שיאפשר לו לקיים את עצמו.

בארי הדגיש כי עלות ההשגחה לא תהיה שונה משמעותית מאשר ברבנות הממלכתית, ולכן הוא אינו רואה בכך שיקול עיקרי עבור בעלי העסקים לבחור ב"צהר פיקוח מזון". הוא העריך כי המחיר בתקופת ההרצה יהיה דומה לזה שברבנות ובשלב מתקדם יותר, כאשר הגוף החדש יגיע לאיזון כלכלי - נמוך במעט. מנכ"ל "צהר" אף הציג תעריף מפורט של שירותי ההשגחה לבתי העסק. בשלב הראשון הכוונה היא לספק אותם רק למסעדות ובתי אוכל, ולאחר מכן גם למפעלי מזון.

"יום חשוב לכלכלה הישראלית"

שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, איש לא דתי, הופיע במסיבת העיתונאים לצד אנשי צהר, בירך "שהחיינו" על המיזם החדש ואמר: "זהו יום חשוב לחברה הישראלית. אנחנו בעד קירוב לבבות ואנחנו יודעים שהמהלך הזה יקרב לבבות. הוא יום חשוב גם לכלכלה הישראלית, כי אנחנו יודעים שמונופול הוא דבר רע ואנחנו רוצים שתהיה לנו אלטרנטיבה.

"תחום הכשרות ייהנה משקיפות ומאחידות. בחדרה, בירושלים ובתל אביב יאמרו לכם את אותם דברים. זה יביא להוזלת מחירי הכשרות ולכך שמסעדנים יוכלו לקבל את הדרישות מראש, לדעת מה מותר ומה אסור ולקבל החלטה מושכלת נבונה שמתאימה להם".

לדבריו, "היום מתחיל עידן חדש. תם העידן שבו אנחנו מפחדים מגוף אחד שמטיל עלינו את מרותו וקובע לנו מה לעשות. מהיום יש ברירה. עד היום היה ארגון אחד שעושה מה שהוא מבין, ואנחנו היינו צריכים לרקוד לפי החליל שלו לסבול מטרור שהוא מפעיל עלינו. המצב הזה הסתיים".

אחת הבשורות במיזם החדש, מבחינת "צהר", הוא בשילובן של נשים בתפקידי השגחה – דבר שכמעט אינו קורה כיום ברבנות. עידית גוטליב, אחת המשגיחות, אמרה: "נשים דתיות פרצו דרך בתחומים שונים בהלכה, כטוענות רבניות, יועצות וכדומה, ובשעה טובה נוכל לתרום מהכישורים ומהמיומנויות שלנו, עם היתרונות והערך המוסף שלנו, גם בתחום הכשרות".

"אני שמחה מאוד לחיות בתקופה שבה נשים מעורבות בכל דבר ועניין", הוסיפה גוטליב. "דרשנו וקיבלנו גם את הזכות לחירות, לבחור ולהיבחר וכן הלאה, ואני חושבת שבמקביל לזכויות הללו אנחנו צריכות לקחת על עצמנו גם מכלול החובות מול החברה והמדינה".

פוטנציאל בדוק

מחקר שוק שנערך לקראת ההכרזה על מערך הכשרות של "צהר" בחן את פוטנציאל ההצלחה של תעודות ההשגחה החלופיות בקרב צרכנים הנוהגים לפקוד מסעדות ובתי קפה. הממצאים: 80% מהיהודים דוברי העברית בישראל (בניכוי החרדים, שאינם קהל היעד של המיזם) הביעו נכונות גבוהה או בינונית לאכול במקום הנושא את התעודה, ו-58% ממי שאינם מקפידים על כשרות יעדיפו לסעוד בבית עסק המושגח על ידי "צהר" על פני מקומות אחרים. כמו כן, 51% אמרו כי תעודת הכשרות של הרבנות הממלכתית אינה אמינה בעיניהם.

הסקר נערך על ידי חברת המחקר "סי. איי. מידע שיווקי" עבור מיזם "יהדות לכולנו", מיסודו של ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), ובשיתוף מכון טריגובוף. "אני מברך את ארגון רבני צהר שנרתמו והצטרפו למאמץ להגביר ולהגדיל כשרות בישראל", אמר שטרן. "לצערי, מערך הכשרות הנוכחי לא מוסיף כבוד ליהדותה של ישראל. הגיע הזמן שתיווצר אפשרות רחבה לכשרות איכותית, מאירת פנים ושקופה שבנויה להכיל את כל שומרי הכשרות ובתי העסק בחברה הישראלית".